דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

עריכה לשונית

2023
4 2 0 1
  • שאלה לשונית

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 16:34 לכאורה עדיף: מין פשתן. מכיון שההבדל בין הפשתנים נובע מחמת המין, הזן. לעומת: "איגלו הוא סוג של בית", שבכה"ג לא שייך מין. נ"ב מ"מ כבר העירו שכלך אינו פשתן. וכן ראיתי בקהתי: כלך הוא פסולת משי.
  • מסירת דוגמאות עריכה

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 14:37 עדיין *תמיד *חשוב מאד לוודאות עם הלקוח האם הוא מסכים לכך.
  • עריכה לשונית

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ז
    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 16:14 נראה לי שזה תלוי אם כותבים בארמית או לשה"ק בדרך כלל לכאו' צ"ל שנאמר ב-יום ראשון, 21 במאי 2023 בשעה 08:54:36 UTC-4, שלום זיאת כתב/ה:
  • עריכה לשונית

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 20:36 "דנאמר" - למעלה מ-3500 תוצאות בפרוייקט השו"ת. ----- Original Message ----- From: אליהו לוריא To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: שלום זיאת ; עריכה תורנית Sent: Sunday, May 21, 2023 6:33 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עריכה לשונית מעניין מאוד מה שהביא הרב הופמן, ואולי אכן יהיה מישהו שיסביר את ההבדלים, אבל מה שהתחיל מעכ"ת עם המילה דנאמר, נראה לי שזה מילה לא קיימת עוד לפני החילוק בין שימוש בלשון הקודש או ארמית, יש לשאול עוד קודם לכן, אם להשתמש בלשון: "נאמר" או בלשון "כתוב". (וזה אפשר בשתי הלשנות: דנאמר, דכתיב / שנאמר ככתוב/כמו שכתוב - וכיו"ב). מחיפוש שטחי, נראה שחז"ל עושים שימוש לא עקבי בין הלשונות, אולי בכוונה תחילה כדי לגוון. כמו הכלל הראשון שכל עורך וכותב יודע, שלא להשתמש באותו מטבע לשון שוב ושוב בסמיכות. (לא לכתוב ארבע פעמים בסמיכות: "וצריך עיון", אלא לגוון: וקשה, ועוד יש לעיין, וכו'). למשל: תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד ב: אמר ליה רבי יוחנן: בשלמא תורה וגמילות חסדים - דכתיב בחסד ואמת יכפר עון; חסד - זו גמילות חסדים, שנאמר רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, אמת - זו תורה, שנאמר: אמת קנה ואל תמכר תלמוד בבלי מסכת שבת דף צז עמוד א אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב והן לא יאמינו לי וגו', וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל. אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים - דכתיב ויאמן העם, בני מאמינים והאמין בה'. אתה אין סופך להאמין - שנאמר יען לא האמנתם בי וגו'. ממאי דלקה - דכתיב ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך וגו'. תלמוד בבלי מסכת יומא דף עו עמוד ב דתנן: מנין לסיכה שהיא כשתיה ביום הכפורים? אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו! - אלא אמר רב אשי: רחיצה מגופיה דקרא שמיע ליה, דכתיב וסוך לא סכתי. אלו דוגמאות אחדות. וכך היה נראה מקופיא. אדרבה, אולי יהיו כאלו שיוכלו להסביר את ההבדלים. הערה: קצת צורם לי עצמי, לומר על חז"ל שלשונם לאו בדווקא וכו'. אבל כבר מצינו שחז"ל התבטאו לצחות הלשון ולהתיישבותה על הלב ולזכרון. (ראה כגון תפא"י - בועז, ערכין פ"א אות א). וביטוי מעניין של הרמב"ם (אגרות הרמב"ם, אגרת לר' יוסף בן גאבד), כמענה למי שביקשו שיתרגם את ספר "הי"ד" לערבית: "ואיני רוצה בשום פנים להוציאו ללשון ערבי, לפי שכל נעימותו יפסד". ----- Original Message ----- From: אליהו לוריא To: שלום זיאת Cc: עריכה תורנית Sent: Sunday, May 21, 2023 3:14 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עריכה לשונית זה תלוי אם כל הספר נכתב בלשון הקודש או בלשון ארמית כשמסכמים נושא ומביאים פסוק במקור מסוים מה יותר תיקני לכתוב דכתיב או שנאמר לדוגמא אדם מצווה על שביתת בהמתו שנאמר /דכתיב למען ינוח וגו'. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADhfkR_%3DiTmJ4e31gpdEFcFJ%2B_nKbK%2Bw%2BkYLEJGs2JjLnWb6Fg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAFA1gp3VUfCAkTAB5VSN5ELL4kQRvfDMTHkiE5c8ThZ34nuu9w%40mail.gmail.com.
  • מציאת מקור ועזרה לשונית

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 28/06/2023 09:54 מאחר ש'עם ישראל' יכול להיחשב כחטיבה אחת, ומאידך כפרטים, ניתן לכתוב בהחלט לשון רבים על עם ישראל, וכמובן גם לשון יחיד. דוגמא מקופיא [image: image.png]
  • עריכה תורנית?

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ר
    תאריך ההודעה המקורית: 23/07/2023 15:19 עריכה, כשמה. ב-יום ראשון, 23 ביולי 2023 בשעה 15:10:08 UTC+3, שמואל ק. כתב/ה:
  • עריכה תורנית?

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 23/07/2023 22:47 מבדיקה חלקית שערכתי ישנם *עשרות *(אם לא מאות) מכונים שונים. ייתכן שבחלקם הגדול מדובר במכונים קטנים המונים צוות מצומצם מאוד או אדם יחיד, הקוראים לעצמם מכון. אולם עדיין ישנם מכונים גדולים שמוציאים לאור ספרים חדשים לבקרים, ומוקדם מדי (אם בכלל) להספיד את המקצוע. צריך לנסות ולשלוח קו"ח ודוגמאות וכו' ואפשר שתדוג משהו בסופו של יום. לגבי פרטיים זה הרבה עניין של סייעתא דשמייא, ופרסום מפה לאוזן, אבל גם שם ישנם הרבה שמחפשים, ולא בנקל מוצאים.
  • שאלה לשונית

    2023
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 21:37 תראו איזה תורה מתוקה וארוכה מארץ מידה יש לנו. תודה אבא!

3

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים