דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2023
  4. עריכה לשונית
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

עריכה לשונית

2023
4 2 0 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • 3

    עריכה לשונית

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    3
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2023 16:31 אני מחפש עורך לשונית על ספר תולדות תלמידי בעש"ט המעוניין נא לשלוח דוגמאות
  • ח

    חובת מחאה! שכר עריכה

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 22:44 רציתי להעיר בקצרה את אזני החו"ר בדבר שהוא לדעתי תמוה וסותר לשכל הישר. ראיתי שכבר כמה פעמים דברו כאן על השכר הנמוך המשולם לעורכים תורניים כשמדובר על 40/50 של"ש. ורציתי לשאול למה אדם שלמד 2-9 שנים בכל תחום אחר (נניח רגע להייטק בצד), ויש בידו תעודות מוסמכות על לימודים מפרכים באמת, מקבל 55 של"ש לאיש מקצוע ו-45 של"ש לעובד רגיל בתחילת הדרך, ועובד ותיק מקבל עד 70 של"ש בערך, ואילו עורך תורני שליט"א שלא עבר שום הכשרה או קורס ואין לו שום הוצאות והוא אף עובד מביתו ונהנה מהעריכה בעולם הזה ולפעמים גם בעולם הבא, טוען שזה בושה לקבל 40-50 של"ש. ואל יטען הטוען שהדבר תלוי במקצועיות, כי פחות או יותר כל העורכים שלמדו בישיבות וכוללים הם מקצועיים, והדור דור דעה הוא, וכמעט שאין חילוק בזה בין ת"ח לת"ח (אלא למוסמכים ביותר בתחום שאינם מלינים על השכר כי הם נחטפים מיד על ידי יודעי דבר), וגם יש היצע דמיוני בתחום שכמעט כל אברך שמחפש תוספת הכנסה חושב על אפיק זה. עד שהדבר הגיע והיה ת"ח שכתב שהוא קיבל 110 של"ש כמדומני והתפשר על כך. הלזאת יקרא התפשרות? עובדים מתקדמים בהייטק מקבלים כזה שכר (כ-20,000 בחודש). מה קרה לנו, האם מדובר בתאוות ממון שאינה יודעת גבול? ובכלל כל השוואה למכונים בחו"ל היא פרי דמיונם, כי א' השכר מינימום בחו"ל גבוה בהרבה יותר (איני יודע בדיוק בכמה אבל שאלתי על כך). וההבדל הגדול והמרכזי הוא שבחו"ל העברית אינה שפת האם של האברכים דשם, ולכן עורך תורני יקר מפז. איני יודע מה האנשים הללו מלינים על עוז והדר ומכונים שונים שמשלמים יפה לעובד שלא עבר שום הכשרה, ויושב על מחשבו תחת תחת בסלונו ושולח ומתקן ועורך וגם מתלונן... אסור לומר שיש מכונים שמתהדרים ביצירות פאר של אברכים המבקשים להביא טרף לביתם, גם אני מבקש להביא טרף לביתי אבל איני חומס אחרים לשל כך. זו דעתי האישית בעניין בכ"ר
  • ש

    שאלה לשונית

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/01/2023 21:12 חצר זה נקבה לגמרי. מאת: [email protected]
  • ז

    עריכה לשונית

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ז
    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 16:14 נראה לי שזה תלוי אם כותבים בארמית או לשה"ק בדרך כלל לכאו' צ"ל שנאמר ב-יום ראשון, 21 במאי 2023 בשעה 08:54:36 UTC-4, שלום זיאת כתב/ה:
  • ש

    עריכה לשונית

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 20:36 "דנאמר" - למעלה מ-3500 תוצאות בפרוייקט השו"ת. ----- Original Message ----- From: אליהו לוריא To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: שלום זיאת ; עריכה תורנית Sent: Sunday, May 21, 2023 6:33 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עריכה לשונית מעניין מאוד מה שהביא הרב הופמן, ואולי אכן יהיה מישהו שיסביר את ההבדלים, אבל מה שהתחיל מעכ"ת עם המילה דנאמר, נראה לי שזה מילה לא קיימת עוד לפני החילוק בין שימוש בלשון הקודש או ארמית, יש לשאול עוד קודם לכן, אם להשתמש בלשון: "נאמר" או בלשון "כתוב". (וזה אפשר בשתי הלשנות: דנאמר, דכתיב / שנאמר ככתוב/כמו שכתוב - וכיו"ב). מחיפוש שטחי, נראה שחז"ל עושים שימוש לא עקבי בין הלשונות, אולי בכוונה תחילה כדי לגוון. כמו הכלל הראשון שכל עורך וכותב יודע, שלא להשתמש באותו מטבע לשון שוב ושוב בסמיכות. (לא לכתוב ארבע פעמים בסמיכות: "וצריך עיון", אלא לגוון: וקשה, ועוד יש לעיין, וכו'). למשל: תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד ב: אמר ליה רבי יוחנן: בשלמא תורה וגמילות חסדים - דכתיב בחסד ואמת יכפר עון; חסד - זו גמילות חסדים, שנאמר רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, אמת - זו תורה, שנאמר: אמת קנה ואל תמכר תלמוד בבלי מסכת שבת דף צז עמוד א אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב והן לא יאמינו לי וגו', וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל. אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים - דכתיב ויאמן העם, בני מאמינים והאמין בה'. אתה אין סופך להאמין - שנאמר יען לא האמנתם בי וגו'. ממאי דלקה - דכתיב ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך וגו'. תלמוד בבלי מסכת יומא דף עו עמוד ב דתנן: מנין לסיכה שהיא כשתיה ביום הכפורים? אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו! - אלא אמר רב אשי: רחיצה מגופיה דקרא שמיע ליה, דכתיב וסוך לא סכתי. אלו דוגמאות אחדות. וכך היה נראה מקופיא. אדרבה, אולי יהיו כאלו שיוכלו להסביר את ההבדלים. הערה: קצת צורם לי עצמי, לומר על חז"ל שלשונם לאו בדווקא וכו'. אבל כבר מצינו שחז"ל התבטאו לצחות הלשון ולהתיישבותה על הלב ולזכרון. (ראה כגון תפא"י - בועז, ערכין פ"א אות א). וביטוי מעניין של הרמב"ם (אגרות הרמב"ם, אגרת לר' יוסף בן גאבד), כמענה למי שביקשו שיתרגם את ספר "הי"ד" לערבית: "ואיני רוצה בשום פנים להוציאו ללשון ערבי, לפי שכל נעימותו יפסד". ----- Original Message ----- From: אליהו לוריא To: שלום זיאת Cc: עריכה תורנית Sent: Sunday, May 21, 2023 3:14 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עריכה לשונית זה תלוי אם כל הספר נכתב בלשון הקודש או בלשון ארמית כשמסכמים נושא ומביאים פסוק במקור מסוים מה יותר תיקני לכתוב דכתיב או שנאמר לדוגמא אדם מצווה על שביתת בהמתו שנאמר /דכתיב למען ינוח וגו'. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADhfkR_%3DiTmJ4e31gpdEFcFJ%2B_nKbK%2Bw%2BkYLEJGs2JjLnWb6Fg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAFA1gp3VUfCAkTAB5VSN5ELL4kQRvfDMTHkiE5c8ThZ34nuu9w%40mail.gmail.com.
  • א

    עריכה בחוה"מ

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/10/2023 21:52 אני לא רוצה לפתוח כאן דיון, כי מקפידים כאן בקבוצה שלא יהיו דיונים הלכתיים. אני רק שואל האם מי מחברי הקבוצה יכול לצטט כאן מקור או פסק (לא סברות) שמותר או אסור לערוך חידו"ת בחוה"מ. כמובן שזה תלוי באיזו עריכה, אני שואל לגבי סוג של חידושים של אחר שכבר כתובים, והעורך צריך לסדר אותם ולסגנן לשונית ותחבירית. (העורך מקבל תשלום כמובן) אמנם השו"ע פוסק: שולחן ערוך אורח חיים הלכות חול המועד סימן תקמה סעיף ט *ואם שמע דבר חידוש, מותר לכתבו כדי שלא ישכח; וכן אם ראה ספר מחודש, מותר להעתיקו אם לא ימצא להעתיקו לאחר המועד. * אך ראיתי שבדירשו מביאים: חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קיא סעיף ו אבל אם כבר כתובים אצלו, רק שאינם מסודרים אצלו, נראה לי דאסור לסדרם, דהיינו, לחזור ולכתבם.
  • פ

    עריכה בחוה"מ

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/10/2023 14:09 זה מה ששלח לי רבי יוסף אביטבול מב"ב: אודות השאלה לגבי עריכה תורנית במחשב בחול המועד. הנה לדינא נקטינן שכל דבר שהוא בדברי תורה והוא לצורך הלימוד אין בו איסור עשיית מלאכה או כתיבה, ולכן מותר לכתוב חידו''ת, או לעיין בספרים באוצר החכמה או בשאר תוכנות וכדו'. [וכמו שהארכתי בארוכה בשערי יוסף הל' חול המועד, ובחלק בירורי הלכה בהרחבה, וכמו ששמעתי לדינא ממו''ר הפוסק הגאון רבי עמרם פריד שליט''א לדינא]. ולענין דינא לגבי עריכה תורנית בחול המועד, יש בזה כמה חילוקי דינים. עריכה לשונית של חידו''ת שכתב, שע''י שעובר ע''ז נוסף לו דברים וחידושים, מותר לעבור על זה בחול המועד. עריכה לשונית של חידו''ת של אחרים, ויש בזה צורך המועד כגון להדפיס חידו''ת של רב גדול וכדו' מותר. אך אם משתמשים בזה לאחרי המועד, ואין הזמן נחוץ, ומקבל על זה כסף בשכר אסור. עריכה לשונית לצורך עיתון שיוצא בחול המועד אף בשכר מותר, כיון שהוא צורכי רבים. [וכמ''ש בחזו"ע ועוד, והארכתי בזה בחלק בירורי הלכה חול המועד]. עריכה לשונית של ספרים שאינם חידו''ת, אסור, וכ''ש אם אינם לצורך המועד. בברכת מועדים לשמחה יוסף אביטבול מח"ס שערי יוסף ושא"ס החונה פה עיה"ת בני ברק ב-יום שלישי, 3 באוקטובר 2023 בשעה 02:53:32 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:
  • נ

    כללי עריכה

    2023
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2023 23:20 קבצים מצורפים: מכונים (1).xlsx

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים