העלאה בשכר

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 00:55

מצאתי בדרך שיחה לגרח"ק:

[image: image.png]
וביארו שההיתר דווקא כשהעני אינו הגון:
[image: image.png]

[משה מרקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 00:57

מצ"ב - מומלץ מאד לקרא, ויהא זה לעילוי נשמתו הטהורה.
כמובן ששם לא מוזכר כלום בעניין אמירת אין לי, אלא אדרבא לכאו' דעתו לאיסור.
אולם אגב מילתא נזדמן לי גמרא שבת קכז: שאמירת אין לי יכולה להתפרש כאין לי
לתת לך, יעויי"ש.

קבצים מצורפים:

• ארחות יושר ביאורים ועיונים קנייבסקי, שמריהו יוסף חיים בן יעקב ישראל - מכון ארחות יושר עמוד 18.pdf

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 01:05

אין ראייה משבת שכן בפשטות שם ר' אליעזר הקדיש כל נכסיו לשמים ובאמת לא היה לו
דבר.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 01:06

איך משמע כך משבת קכז:? הלא במעשה שם באמת לא היה לבעל הבית רכוש שלו, כפי
שהסביר, שהדיר כל נכסיו לשמים. אם כן באמת אין לו כרים וכסתות, כי הם שייכים
למקדש. וכפי שראובן הוא שומר על כרים של שמעון, ואומר: "אין לי כרים". אין כאן
שום שינוי מהאמת, כי באמת אין לו כרים. הם לא שלו.

[משה מרקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 01:18

נו באמת....
ובשעה שאמרת לי תן לי בהמה *ואמרתי אין לי *בהמה במה חשדתני? - אמרתי: שמא
מושכרת ביד אחרים. - בשעה שאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע במה
חשדתני? - אמרתי: שמא מוחכרת ביד אחרים היא. - ובשעה שאמרתי לך אין לי פירות
במה חשדתני? - אמרתי שמא אינן מעושרות.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 01:58

מוחכרת ומושכרת = אינן אצלי. זה דומה לאדם שאין לו כסף בארנק, אבל יש לו כסף
בבנק, ואומר לעני: אין לי. אין כאן שום שינוי מהאמת, כי הכל מבינים שהכוונה
היא שאין לי כאן עליי.
בדומה 'אינן מעושרות' = ממילא זה דומה כאילו אינן. כי ודאי שהמבקש התכוון
לפירות שניתן לאוכלם. והרי זה דומה לאדם שיש לו אוכל לא כשר בבית, ואומר לעני:
אין לי אוכל. אין כאן שום שינוי מהאמת, כיון שמאכל טריפה אינו נחשב ואינו
מוגדר כ'אוכל'.

נ"ב אגב צ"ע באמת מדוע לא הביא לו, והוא יעשר. ומצאתי: בעמק שאלה הקשה: מה בכך
שאינן מעושרות, מדוע לא יעשרם עכשיו? ותירץ שמנהגם היה ליתן לחבר להפריש
תרומות ומעשרות, ולא הזדמן לו חבר [ואף לגירסת השאילתות שהיה זה ר"א בן
הורקנוס, צריך לומר שהיה קודם שלמד, עיי"ש בעמק שאלה].

[גמ ח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 10:34

עוד נקודה למחשבה בענין:

יתכן כאן הטעיה של המעביד בכך שהוא עצמו לא סגור עלע עצמו מה באמת שווה לשלם
לעובד פלוני וכשומע שבשטח מוכנים לשלם עליו יותר יסיק בדעתו שכנראה הוא שווה
את הכסף מבחינה מסחרית - מה שיתכן שהוא טעות כיוון שעדיין לא התקבל סופית
לתעריף הגבוה,

מאידך יש צד להקל כיוון שבד"כ מי שחי את שוק המסחר מכיר את השיטה שכשרוצים
העלאה אומרים שיש לי מישהו שמשלם יותר [אע"פ שזה בפועל 'שקר' מ"מ יתכן לדונו
כדברים שבליבו ובלב כל אדם שזה שפת המסחר היום 'שהאמת נעדרת' וכל סוחר חי את
זה יום יום (כלפי אדם פרטי יש יותר לחוש שמא הוא עדיין מהתמימים הנוסטלגיים
וכו')].

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 15:15

"מאידך יש צד להקל כיוון שבד"כ מי שחי את שוק המסחר... שזה שפת המסחר היום
'שהאמת נעדרת' וכל סוחר חי את זה יום יום".
בגיהנם יש לכולם תירוצים ויש מקום לכולם.

אבל כבר בעולם הזה האדם מפסיד. כתבו הגדולים, שהסיבה שבניו של האדם מאבדים
החשק ללמוד, ואח"כ אף יוצאים מהישיבה ח"ו לתרבות רעה, זה מחמת שהוריהם האכילו
אותם מממון שאינו כשר. אז אני שואל: האם זה השתלם להורים, בשביל להרוויח עוד
כמה פרוטות???

לא ראיתי שבעניני כשרות המאכלים, סומכים על הרבנות או על צוהר, מכח טענות
כגון: רוב בהמות בחזקת כשרות וכיו"ב. אבל בענייני גזל ממון כולם מקילים בשופי
בהסתמכות על סברות כרס טיפשיות. רק לא להתפלא אח"כ אם רואים שחלילה הילד...

[יחי המלך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 16:19

לענות ולדון לגופו של עניין, ולא כמוכיח בשער.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 18:15

אנסה לכתוב בצורה יותר עניינית.
כאשר אדם גורם לחבירו לתת לו ממון, ע"י שמטעה אותו, פשוט שזה שקר וגזל.
הדברים אינם אמורים דווקא באופן שגורם לו להאמין בביטחון מלא בשקר, אלא אפילו
כשרק גורם לו להסתפק.
גם אם נניח שכולם רגילים לשקר, ולכן המעביד חושד בעובד שמשקר. עדיין יש כאן
גזל.
והסברא פשוטה: כל מה שהלה הוציא ממון, היה מחמת הצד שהיה לו לחשוב שהשקר הוא
אמת, כלומר מחמת שגרמת לו לחשוש לאותו שקר.
לכן אני חוזר בי בזאת ממה שכתבתי לעיל. אם העובד מנסח: הציעו לי עבודה, ואם לא
תעלה שכרי, אתקדם איתם" – לעיל כתבתי שזה בסדר, כי 'אתקדם איתם' יכול להתפרש
כאתקדם ואעשה מבחן קבלה. אכן, סוף סוף, הוא נקט בנוסח זה כדי שהמעביד יחשוש
לדבר שאינו נכון (היינו שכבר התקבל), ומכח זה הוציא ממנו ממון. ובמצב שבו
כשהמעביד היה יודע בוודאות את האמת, לא היה מוציא ממון, פשוט שיש כאן גזל.
עוד לגבי הסברא שהמעביד יודע שכולם משקרים: 1. ממש לא נראה כשמדובר באברכים.
יש הרבה אברכים יראי שמים. ובכלל יש אמון בסיסי שאדם נותן לזולת, אפילו בעולם
החילוני.
2. סברת "לסטים שכמותך כבשוה". כלומר גם אם נכון שמצד המצב העכשווי אין סברא
לאסור, אבל הדרך להגיע לכך היתה ע"י לסטים, ולכן עדיין אסור.

נ"ב כדי להמחיש מה שכבתי לעיל, שהדברים אינם אמורים דווקא באופן שגורם לו
להאמין בביטחון מלא בשקר, אלא אפילו כשרק גורם לו להסתפק. אביא דוגמה: תחשוב
שאתה בא לקנות קרקע להשקעה. המוכר אמר איזה דבר, שגרם לך לחשוב שאולי הוא
יודע שבעוד כמה חודשים הקרקע תופשר ומחירה ינסק פלאים. בעקבות כך קנית אותה.
לאחמ"כ התברר שלא היה למוכר מידע כזה, ואתה עלול להיתקע עם הקרקע לנצח.
המוכר טוען: לא הטעיתי אותך, כי רק גרמתי לך לבוא לבית הספק – *שמא ואולי *הקרקע
תופשר בקרוב. וחוץ מזה, הוא מוסיף, הלא אתה ידעת שכולם היום רגילים לעבוד כך...
האם תצדיק אותו, או תכעס עליו ותאמר לו שהוא שקרן וגזלן???

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 18:18

העברתי את השאלה הזו לרב שבקי בחו"מ, נראה מה יהיה התגובה.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 18:25

יישר כח.
כשמעבירים שאלה רצוי גם לכתוב את הסברות שבהם היתה ההסתפקות. לכן רצוי שתעביר
לו גם ההודעה האחרונה ששלחתי ואולי את כל השרשור.

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 21:30

לר’ אליהו:

כבודו מערב 2 עבירות, שקר וגזל.
שקר שייך כאן במקרים מסוימים, ומדבר שקר תרחק אמרה תורה.
גזל לא שייך כאן, כיון שאף אחד לא מכריח את המעביד לשלם לו, ופשוט.

לכלל העורכים:

העורך בעצם אומר למעביד, אני חושב שעבודתי שוה יותר, אם אתה מסכים איתי תשלם
לי מה שעבודתי שוה.
לכן עיקר הדיון הוא האם עבודתך באמת שוה יותר ממה שמשלמים לך. אם זה אכן כך
המעביד הוא הרמאי ולא העובד.

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 21:45

העורך אומר למעביד אני יודע שעבודתי שווה יותר, כי הרי מאן דהוא* מוכן* לשלם
לי יותר.
וכן הוא מרמה אותו, כי לא בטוח שאכן עבודתו שווה יותר.
אם הוא היה מדגיש שאני סבור שאני שווה יותר, אין בעיה. אבל להוכיח ששווה
יותר כי מאן דהוא מוכן לתת לי יותר. בשעה שבכלל לא בטוח שההוא מוכן, זה לכאורה
גזל. כי המעביד הנוכחי מעלה לך על סמך נתון שגוי שהצגת בפניו. ואמנם יתכן
שאי"ז ממש גזל, כי המעביד יכול לברר כמה באמת שווה ולא לסמוך על מה שאמר לו
העורך. אבל יש כאן חשש רציני.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 21:54

לא אני מערב אלא אלו שעוברים, עוברים על שתיהן.
גזל זה לאו דוקא כשמכריחים מישהו לשלם. אונאת ממון זה כגון מערה יין במים, או
אומר שהחפץ שווה יותר מכפי ערכו.
והנה בהשגחה גלויה מצאתי דברים מהח"ח בדיוק בעניין זה. מצ"ב שני עמודים. חובה
לקרוא הכל!
ציטוט קטן: חושבים שרק חוטף מידו של חבירו זהו גזל. ולא כן הוא!
[image: image.png]

גם אם באמת עבודת העורך שווה יותר, המעביד אינו רמאי, שכן הוא אינו מכריח את
העובד לעבוד אצלו. אני משלם כך וכך, אם לא טוב לך לעבוד אצלי - חפש עבודה אחרת.
מלבד זאת, קשה להוכיח מהי באמת רמת העובד. ואפילו אם ירד מלאך משמים וגילה
לעובד שעבודתו שווה 300 ש"ח בשעה, אין לו שום היתר לקחת במרמה מן המעסיק.
מקסימום זכותו לעזוב את העבודה. וכל זה פשוט!

מאת: [email protected]

קבצים מצורפים:

• הח''ח.PDF

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 21:56

ציטוט נוסף משם: "חושבים שאונאת ממון היא בגדר חריצות והשתדלות".
כפי שיש אנשים שחושבים שלהטעות את המעביד זה התחכמות שהיא בגדר חוקי המסחר
ודבר לגיטימי.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 22:01

עוד ציטוט חזק משם:
[image: image.png]
"ומשאו ומתנו בלי רמאות, ופיו ולבו שוין".

מאת: [email protected]

[משה מרקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 23:26

א. לתועלת הנידון, כדאי לדעתי למצא דוגמא אחרת שלא בעריכה תורנית, כך ייקל על
הדנים לדון דין אמת בלא נגיעות.

ב.שאלה לחידוד: האם מותר לי לומר למכון 'שאמנם כרגע עדיין אין לי עבודה כפי
שאוותה נפשי, אבל אני מחפש עבודה בסכום של 200 ש"ח לשעה',
במחשבה, שבכך אני מייקר את מעמדי לפני המכון....

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 23:30

לא. כי אתה לא באמת מחפש עבודה כזאת. אמנם היית רוצה (כמו כולם) לעבוד בשכר
כזה, אבל זה לא ריאלי. ואתה גורם להם לחשוב שזה ריאלי ואתה מחפש ברצינות.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 23:31

חוץ מזה לא נראה שבכך יתייקר מעמדו. יותר נראה לי שהמנהל יחשוב שהעורך שתה
משהו או קצת מבולבל...

מאת: [email protected]