העלאה בשכר

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 15:15

"מאידך יש צד להקל כיוון שבד"כ מי שחי את שוק המסחר... שזה שפת המסחר היום
'שהאמת נעדרת' וכל סוחר חי את זה יום יום".
בגיהנם יש לכולם תירוצים ויש מקום לכולם.

אבל כבר בעולם הזה האדם מפסיד. כתבו הגדולים, שהסיבה שבניו של האדם מאבדים
החשק ללמוד, ואח"כ אף יוצאים מהישיבה ח"ו לתרבות רעה, זה מחמת שהוריהם האכילו
אותם מממון שאינו כשר. אז אני שואל: האם זה השתלם להורים, בשביל להרוויח עוד
כמה פרוטות???

לא ראיתי שבעניני כשרות המאכלים, סומכים על הרבנות או על צוהר, מכח טענות
כגון: רוב בהמות בחזקת כשרות וכיו"ב. אבל בענייני גזל ממון כולם מקילים בשופי
בהסתמכות על סברות כרס טיפשיות. רק לא להתפלא אח"כ אם רואים שחלילה הילד...

[יחי המלך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 16:19

לענות ולדון לגופו של עניין, ולא כמוכיח בשער.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 18:15

אנסה לכתוב בצורה יותר עניינית.
כאשר אדם גורם לחבירו לתת לו ממון, ע"י שמטעה אותו, פשוט שזה שקר וגזל.
הדברים אינם אמורים דווקא באופן שגורם לו להאמין בביטחון מלא בשקר, אלא אפילו
כשרק גורם לו להסתפק.
גם אם נניח שכולם רגילים לשקר, ולכן המעביד חושד בעובד שמשקר. עדיין יש כאן
גזל.
והסברא פשוטה: כל מה שהלה הוציא ממון, היה מחמת הצד שהיה לו לחשוב שהשקר הוא
אמת, כלומר מחמת שגרמת לו לחשוש לאותו שקר.
לכן אני חוזר בי בזאת ממה שכתבתי לעיל. אם העובד מנסח: הציעו לי עבודה, ואם לא
תעלה שכרי, אתקדם איתם" – לעיל כתבתי שזה בסדר, כי 'אתקדם איתם' יכול להתפרש
כאתקדם ואעשה מבחן קבלה. אכן, סוף סוף, הוא נקט בנוסח זה כדי שהמעביד יחשוש
לדבר שאינו נכון (היינו שכבר התקבל), ומכח זה הוציא ממנו ממון. ובמצב שבו
כשהמעביד היה יודע בוודאות את האמת, לא היה מוציא ממון, פשוט שיש כאן גזל.
עוד לגבי הסברא שהמעביד יודע שכולם משקרים: 1. ממש לא נראה כשמדובר באברכים.
יש הרבה אברכים יראי שמים. ובכלל יש אמון בסיסי שאדם נותן לזולת, אפילו בעולם
החילוני.
2. סברת "לסטים שכמותך כבשוה". כלומר גם אם נכון שמצד המצב העכשווי אין סברא
לאסור, אבל הדרך להגיע לכך היתה ע"י לסטים, ולכן עדיין אסור.

נ"ב כדי להמחיש מה שכבתי לעיל, שהדברים אינם אמורים דווקא באופן שגורם לו
להאמין בביטחון מלא בשקר, אלא אפילו כשרק גורם לו להסתפק. אביא דוגמה: תחשוב
שאתה בא לקנות קרקע להשקעה. המוכר אמר איזה דבר, שגרם לך לחשוב שאולי הוא
יודע שבעוד כמה חודשים הקרקע תופשר ומחירה ינסק פלאים. בעקבות כך קנית אותה.
לאחמ"כ התברר שלא היה למוכר מידע כזה, ואתה עלול להיתקע עם הקרקע לנצח.
המוכר טוען: לא הטעיתי אותך, כי רק גרמתי לך לבוא לבית הספק – *שמא ואולי *הקרקע
תופשר בקרוב. וחוץ מזה, הוא מוסיף, הלא אתה ידעת שכולם היום רגילים לעבוד כך...
האם תצדיק אותו, או תכעס עליו ותאמר לו שהוא שקרן וגזלן???

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 18:18

העברתי את השאלה הזו לרב שבקי בחו"מ, נראה מה יהיה התגובה.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 18:25

יישר כח.
כשמעבירים שאלה רצוי גם לכתוב את הסברות שבהם היתה ההסתפקות. לכן רצוי שתעביר
לו גם ההודעה האחרונה ששלחתי ואולי את כל השרשור.

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 21:30

לר’ אליהו:

כבודו מערב 2 עבירות, שקר וגזל.
שקר שייך כאן במקרים מסוימים, ומדבר שקר תרחק אמרה תורה.
גזל לא שייך כאן, כיון שאף אחד לא מכריח את המעביד לשלם לו, ופשוט.

לכלל העורכים:

העורך בעצם אומר למעביד, אני חושב שעבודתי שוה יותר, אם אתה מסכים איתי תשלם
לי מה שעבודתי שוה.
לכן עיקר הדיון הוא האם עבודתך באמת שוה יותר ממה שמשלמים לך. אם זה אכן כך
המעביד הוא הרמאי ולא העובד.

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 21:45

העורך אומר למעביד אני יודע שעבודתי שווה יותר, כי הרי מאן דהוא* מוכן* לשלם
לי יותר.
וכן הוא מרמה אותו, כי לא בטוח שאכן עבודתו שווה יותר.
אם הוא היה מדגיש שאני סבור שאני שווה יותר, אין בעיה. אבל להוכיח ששווה
יותר כי מאן דהוא מוכן לתת לי יותר. בשעה שבכלל לא בטוח שההוא מוכן, זה לכאורה
גזל. כי המעביד הנוכחי מעלה לך על סמך נתון שגוי שהצגת בפניו. ואמנם יתכן
שאי"ז ממש גזל, כי המעביד יכול לברר כמה באמת שווה ולא לסמוך על מה שאמר לו
העורך. אבל יש כאן חשש רציני.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 21:54

לא אני מערב אלא אלו שעוברים, עוברים על שתיהן.
גזל זה לאו דוקא כשמכריחים מישהו לשלם. אונאת ממון זה כגון מערה יין במים, או
אומר שהחפץ שווה יותר מכפי ערכו.
והנה בהשגחה גלויה מצאתי דברים מהח"ח בדיוק בעניין זה. מצ"ב שני עמודים. חובה
לקרוא הכל!
ציטוט קטן: חושבים שרק חוטף מידו של חבירו זהו גזל. ולא כן הוא!
[image: image.png]

גם אם באמת עבודת העורך שווה יותר, המעביד אינו רמאי, שכן הוא אינו מכריח את
העובד לעבוד אצלו. אני משלם כך וכך, אם לא טוב לך לעבוד אצלי - חפש עבודה אחרת.
מלבד זאת, קשה להוכיח מהי באמת רמת העובד. ואפילו אם ירד מלאך משמים וגילה
לעובד שעבודתו שווה 300 ש"ח בשעה, אין לו שום היתר לקחת במרמה מן המעסיק.
מקסימום זכותו לעזוב את העבודה. וכל זה פשוט!

מאת: [email protected]

קבצים מצורפים:

• הח''ח.PDF

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 21:56

ציטוט נוסף משם: "חושבים שאונאת ממון היא בגדר חריצות והשתדלות".
כפי שיש אנשים שחושבים שלהטעות את המעביד זה התחכמות שהיא בגדר חוקי המסחר
ודבר לגיטימי.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 22:01

עוד ציטוט חזק משם:
[image: image.png]
"ומשאו ומתנו בלי רמאות, ופיו ולבו שוין".

מאת: [email protected]

[משה מרקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 23:26

א. לתועלת הנידון, כדאי לדעתי למצא דוגמא אחרת שלא בעריכה תורנית, כך ייקל על
הדנים לדון דין אמת בלא נגיעות.

ב.שאלה לחידוד: האם מותר לי לומר למכון 'שאמנם כרגע עדיין אין לי עבודה כפי
שאוותה נפשי, אבל אני מחפש עבודה בסכום של 200 ש"ח לשעה',
במחשבה, שבכך אני מייקר את מעמדי לפני המכון....

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 23:30

לא. כי אתה לא באמת מחפש עבודה כזאת. אמנם היית רוצה (כמו כולם) לעבוד בשכר
כזה, אבל זה לא ריאלי. ואתה גורם להם לחשוב שזה ריאלי ואתה מחפש ברצינות.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 23:31

חוץ מזה לא נראה שבכך יתייקר מעמדו. יותר נראה לי שהמנהל יחשוב שהעורך שתה
משהו או קצת מבולבל...

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 23:38

ובכך אנחנו חוזרים למה שאמרנו לעיל שאם נניח לרגע את הנידון ההלכתי שזה אומר
בכה וזה אומר בכה, זו שגיאה לומר יש לי הצעת עבודה ב... מבלי שההצעה קונקרטית
ויכולה לבוא לידי מימוש.

גם מבחינה רגשית לעורך יש מה להפסיד ולכן הוא בא מהוסס וכל מנהל עבודה יחוש
בכך.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 23:50

עכ"פ השאלה הזכירה לי את הנידון של גדרי איסור חנופה. שם אדם נותן כבוד מדומה
לאחר, ע"מ לקבל טובת הנאה. למשל הוא אומר לו: "אפתח לכבודך בקבוק יין משובח",
אע"פ שיודע שלחברו אסור לשתות יין ויסרב. וע"ז אומרת התורה: ולא תחניפו את
הארץ.
והאיסור הוא בכך שהאדם מתנהג בדרך רמאות בדרך שאינה הגונה, אחד בפה ואחד בלב.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 23:54

בכיו"ב שאסור לאדם לשאול את בעל החנות אודות מוצר מסויים כשאין בדעתו לקנותו..

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 01:19

שם זה מצד אונאת *דברים *(ולא אונאת ממון או גזל), כי גורם למוכר לצפות שיקנה,
ואח"כ המוכר מתאכזב ומצטער.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 01:36

"אבל מכאן ועד לומר שזה אסור, פשוט שאין זה נכון, וודאי שלא לומר זאת לאדם
שאתה לא מכירו ואינך יודע דרגתו".
הח"ח כתב דבריו לכלל הציבור, ולא הזכיר שום אופן כה"ג שמותר, אלא להיפך. הוא
(כפי שהבאתי בצילום) קרא להם לשוב אל דרך התמימות ולנהל מו"מ באמונה. וכתב:
"ומהי התמימות? שידבר אדם דבריו בלי רמאות, ומשאו ומתנו באמונה בלי רמאות.
ופיו לבו יהיו שוין".
בואו נקבל בתמימות את דבריו הקדושים של מרנא הח"ח!

"וכמו שעל יוסף היתה טענה שביקש פעמיים משר המשקים שיזכרהו... אך מאידך פשוט
שאין זה הנהגה נכונה לרובא דרובא מאנשי דורנו, והנוהג כן חסיד שוטה יאמר לו,
שהרי בכל מהלכיו בחייו אינו נוהג כך, ופשוט".
לענ"ד אין זה פשוט כלל. כל יהודי, אפילו שבד"כ אינו מתנהג בחסידות, יכול לעשות
עצמו כחסיד בהנהגות מסוימות שבוחר. ובוודאי שלא ייקרא שוטה ח"ו, אלא אדרבה,
קדוש ייאמר לו! (למעט דברים מסוימים שאסרו לנהוג בדרך יוהרה בפרהסיה, ואין זה
שייך לענייננו).

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 06:45

מותר לבוא לחנות ולומר למוכר על מוצר מסוים שבחנות פלונית ניתן לרוכשה בחצי
מהמחיר שכאן מוכרים,
בשעה שלהד"ם, ובגלל כך המוכר יעשה לו הנחה, זה לא גזל?????

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 09:18

מותר לבוא לחנות ולומר למוכר על מוצר מסוים שבחנות פלונית ניתן לרוכשה בחצי
מהמחיר שכאן מוכרים,
בשעה שלהד"ם, ובגלל כך המוכר יעשה לו הנחה, זה לא גזל?????