העלאה בשכר

[עריכה תורנית - ארכיון-3]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 20:15

אני רוצה לומר למעביד שלי שיש לי הצעת עבודה ב 70 ש"ח, ובכך לבקש ממנו שיעלה
לי בשכר
דא עקא שההוא שהציע לי ב 70 ש"ח לא אמר סופית, אלא אמר תעשה מבחן קבלה ונדבר,
האם זה שקר ?

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 20:19

זה לא שקר.
מה שכן זה צעד חריף ולכן לא כדאי למהר לנקוט בו.
הייתי מציע לעשות זאת רק לאחר שתתקבל.

מאת: [email protected]

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 20:48

זה לא שקר.
מה שכן זה צעד חריף ולכן לא כדאי למהר לנקוט בו.
הייתי מציע לעשות זאת רק לאחר שתתקבל.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 21:07

לדעתי זה כן שקר. הרי בינתיים אין לך אופציה בטוחה של 70!
כדי להמחיש, אנקוט דוגמה קיצונית. עובד בירר על עבודה אחרת שמרוויחים בה 200
לשעה, אבל רק אחד מכמה מאות אנשים מתקבל, והוא כעת לפני מבחן כניסה. האם זה
מוצדק שיאיים על מעבידו: הציעו לי עבודה שמרוויחים 200?! ודאי שזה גזל דעת!

מאת: [email protected]

[עריכה תורנית - ארכיון-3]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 21:09

אבל אני רושם "יש לי הצעת עבודה", לא שיש לי עבודה

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 21:12

אבל המובן הפשוט מהמובן מדברים הוא שאתה יכול לעבוד שם.
הולכים לפי מה שמשתמע מדבריך באופן של שמיעה פשוטה, ולא לפי דיוקים ופלפולים.
הולכים לפי מה שאדם ממוצע מבין בפשטות מדבריך.
אחרת, על כל דבר אפשר לומר שזה לא שקר, כי התכוונתי...

מאת: [email protected]

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 21:13

אם ההוא אמר לך תעשה מבחן קבלה "ונדבר", אז לא בטוח כלל שהוא מסכים ל-70.
הרבה פעמים זה תלוי באיכות של המבחן ובעוד פרטים.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 21:18

כשאתה אומר למעביד שהציעו לך עבודה, הוא מבין שחסר רק האישור שלך.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 21:20

ימחל לי מר.
ממש לא!
כל מעביד מבין שכאשר אתה אומר 'הצעת עבודה' כל האפשרויות באות בחשבון.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 21:28

לדעתי הוא יבין שקיבלו אותך ושחסר רק האישור שלך.
אם כדבריך, למה שלא יאמר למעביד בפירוש: יש לי הצעת עבודה, ונשאר לי לעשות
מבחן קבלה???
אלא כל הסיבה שהשואל ניסח דבריו: "יש לי הצעת עבודה", היא כדי שהמעביד יסבור
שחסר רק האישור שלו. ולכן התעוררה לו השאלה אם יש בזה גזל דעת. והתשובה היא:
ודאי שיש!

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 21:31

גם אני סבור שיש כאן חשש גדול של גזל דעת, גם אם לא 100%,
עצם הדבר שכאן בפורום, כמה אנשים סבורים שהצעת עבודה זה אומר שהתקבלת, זה
אומר יש לך אפשרות לקחת עבודה של 70 לשעה,
הרי ספק גדול *שמא *גם המעביד שלך יהא סבור כמוני ועוד כמה. גם אם לא בטוח.
ועכ"פ למה לא תכתוב במפורש.

מאת: [email protected]

[משה מרקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 21:31

אם אתה מקבל 60 ורוצה העלאה ל - 70, לא צריך כאלה מיניפולציות,
פשוט תבקש העלאה ותראה מה התגובה,
אם זה יותר פער משמעותי יותר, אז רוב הסיכויים שלא תקבל את זה, ולכן תשמור את
הקלף הזה רק אם באמת יש לך קלף אחר.

מאת: [email protected]

[אור מלא - קאסאן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 21:33

יודע צדיק נפש מעבידו, וכ"א צריך להכיר את הנתונים.

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 21:34

אף אם שקר אין כאן, אונאה יש כאן .

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 21:38

ההוכחה הכי פשוטה שהמעביד הבין שהתקבלת היא, שהרי אם היה מבין שנשאר לך לעשות
מבחן כניסה, פשוט שהיה משיב לך: קודם כל תעשה המבחן כניסה ותתקבל, ואח"כ נדבר.
ומדלא ענה כך, הדבר ברור שהבין שכבר התקבלת לשם!

נ"ב לא שייך כאן יודע צדיק נפש מעבידו. כל אדם בעולם יבין מניסוחך שהתקבלת.
ולכן אל תעשה לאחרים מה שלא היית רוצה שיעשו לך.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 21:46

כל מעביד מביא בחשבון אפשרות שמדובר בהצעה ובד"כ התשובה בהתאם.
בהניח שלא כיוונת אותו לְטָעוּת. אלא ספרת דברים כהוויתם, הוא הטעה את עצמו.
ואינך חייב לספר ברחל בתך הקטנה היכן אתה אוחז במו"מ.
מה גם שעצם העובדא שהעובד 'פוזל' להצעות שונות, גם אם הוא לא קיבל עדיין הצעה
קונקרטית, כבר מעלה למעביד מחשבות..

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 21:58

הוא לא מבין שחסר מבחן קבלה. והראיה החותכת היא, כפי שכבר כתבתי, מכך שלא ענה
לך: קודם תעשה המבחן ואח"כ נדבר!
אתה לא חייב לפרט היכן בדיוק אתה אוחז במו"מ, אבל בניסוח שלך הטעית אותו (ולא
הוא הטעה את עצמו).
זה כמו למשל שמישהו יציע לך לקנות דירה ב-20000 שקל בלבד ואח"כ יתברר שהוא
התכוון לשקלים ישנים.
ושוב, יש כאן הטעיה מכוונת, שלכן הרי העובד לא גילה שהוא עומד לפני מבחן
כניסה. כל הניסוח היה מיועד להטעות.
*וכאן אני רוצה לשאול: למה לא ננחה את העובד שיספר דברים כהווייתם, ויצא מבית
הספק??? מה יותר טוב מזה? *

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 22:06

עד כמה שאני מתרשם כבודו הבין את הסיפור אחרת ממני, ועל כן הפער בינינו.
אני הבנתי כך:
העורך קיבל הצעה ו*המציע *אמר לו "תעשה מבחן קבלה ואח"כ נדבר".
וארי נעשה שוא'ל האם אריך למימר למעביד הנוכחי, שיש לו הצעה בסכום גבוה יותר.

לפי מה שהבנתי המעביד עדיין לא יודע על המזימה שנרקמת מתחת לאפו...

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 22:11

מה הכוונה "המזימה שנרקמת"?
המעביד הוטה לחשוב שכבר קיבלו את העובד במקום העבודה השני (של ה-70). הוא חושב
שעל מנת שהעובד יעזוב ויעבור למקום השני, נדרש רק האישור של העובד, ואינו יודע
שהעובד עדיין לא התקבל לשם.

[עריכה תורנית - ארכיון-3]

תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 22:14

המעשה היה כפי הרב מעשה הכתב

מאת: [email protected]