דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

העלאה בשכר

2023
159 24 1 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 14:42

    נקודה למחשבה:
    האם העובדא שהעורך חייב להשתמש במחשב נחשבת כשוכר את העורך יחד עם המחשב ועליו
    יש אונאה..

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 14:46

    הרי לא חייב להשתמש עם מחשב מסוים. ויכול אף להשתמש עם מחשב של חבר או חנות
    מחשבים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 14:46

    הרי לא חייב להשתמש עם מחשב מסוים. ויכול אף להשתמש עם מחשב של חבר או חנות
    מחשבים.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 14:54

    בפשטות המעסיק מצפה שיהיה לעורך מחשב בבעלותו או בהשכרה/השאלה, אך לא ייתכן
    בלי מחשב, וא"כ הרי זו עבודה בה המעסיק מתנה את העבודה גם בחפץ, ובפרט אם דורש
    המעסיק מאגרי מידע..

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 14:54

    בפשטות המעסיק מצפה שיהיה לעורך מחשב בבעלותו או בהשכרה/השאלה, אך לא ייתכן
    בלי מחשב, וא"כ הרי זו עבודה בה המעסיק מתנה את העבודה גם בחפץ, ובפרט אם דורש
    המעסיק מאגרי מידע..

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:16

    בענין הטענה של נבל ברשות התורה.
    המשלם 35 ומעלה איננו נבל ברשות התורה, מאחר שעכ"פ משלם שכר המינימום הנהוג
    במדינה.
    ואם תאמר: הלא זהו שכר נמוך מאוד ביחס לעורך תורני. הוא ישיב: מנקודת מבטך
    כעורך, זה נראה לך שכר נמוך. אך מנקודת מבטי, זה שכר גבוה. תלוי מהיכן אתה
    מסתכל.ובסה"כ לא מדובר על עבודה ממש של 8 שעות ביום, אלא מלגה להשלמת הכנסה,
    לאברך שרוצה לשלב את לימודיו בכולל עם עיסוק בקודש שיביא לו תוספת פרנסה. ואם
    חפץ הוא להשתכר שכר רגיל במשק, אדרבה, שיעבוד בסופר או ילמד מקצוע מכובד
    וישתכר שכר הגון.
    תחליט. אם התורה היא עיקר חייך, תסתפק במלגה הצנועה ותודה לה'. ואם הכסף הוא
    העיקר, או לפחות גם דבר עיקרי, צא לעבוד. העיקר הפסק להתלונן ולהאשים אחרים
    כביכול הם נבלים וכדו'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:16

    בענין הטענה של נבל ברשות התורה.
    המשלם 35 ומעלה איננו נבל ברשות התורה, מאחר שעכ"פ משלם שכר המינימום הנהוג
    במדינה.
    ואם תאמר: הלא זהו שכר נמוך מאוד ביחס לעורך תורני. הוא ישיב: מנקודת מבטך
    כעורך, זה נראה לך שכר נמוך. אך מנקודת מבטי, זה שכר גבוה. תלוי מהיכן אתה
    מסתכל.ובסה"כ לא מדובר על עבודה ממש של 8 שעות ביום, אלא מלגה להשלמת הכנסה,
    לאברך שרוצה לשלב את לימודיו בכולל עם עיסוק בקודש שיביא לו תוספת פרנסה. ואם
    חפץ הוא להשתכר שכר רגיל במשק, אדרבה, שיעבוד בסופר או ילמד מקצוע מכובד
    וישתכר שכר הגון.
    תחליט. אם התורה היא עיקר חייך, תסתפק במלגה הצנועה ותודה לה'. ואם הכסף הוא
    העיקר, או לפחות גם דבר עיקרי, צא לעבוד. העיקר הפסק להתלונן ולהאשים אחרים
    כביכול הם נבלים וכדו'.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:28

    בענין הטענה של נבל ברשות התורה.
    המשלם 35 ומעלה איננו נבל ברשות התורה, מאחר שעכ"פ משלם שכר המינימום הנהוג
    במדינה.
    ואם תאמר: הלא זהו שכר נמוך מאוד ביחס לעורך תורני. הוא ישיב: מנקודת מבטך
    כעורך, זה נראה לך שכר נמוך. אך מנקודת מבטי, זה שכר גבוה. תלוי מהיכן אתה
    מסתכל.ובסה"כ לא מדובר על עבודה ממש של 8 שעות ביום, אלא מלגה להשלמת הכנסה,
    לאברך שרוצה לשלב את לימודיו בכולל עם עיסוק בקודש שיביא לו תוספת פרנסה. ואם
    חפץ הוא להשתכר שכר רגיל במשק, אדרבה, שיעבוד בסופר או ילמד מקצוע מכובד
    וישתכר שכר הגון.
    תחליט. אם התורה היא עיקר חייך, תסתפק במלגה הצנועה ותודה לה'. ואם הכסף הוא
    העיקר, או לפחות גם דבר עיקרי, צא לעבוד. העיקר הפסק להתלונן ולהאשים אחרים
    כביכול הם נבלים וכדו'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:16

    בענין הטענה של נבל ברשות התורה.
    המשלם 35 ומעלה איננו נבל ברשות התורה, מאחר שעכ"פ משלם שכר המינימום הנהוג
    במדינה.
    ואם תאמר: הלא זהו שכר נמוך מאוד ביחס לעורך תורני. הוא ישיב: מנקודת מבטך
    כעורך, זה נראה לך שכר נמוך. אך מנקודת מבטי, זה שכר גבוה. תלוי מהיכן אתה
    מסתכל.ובסה"כ לא מדובר על עבודה ממש של 8 שעות ביום, אלא מלגה להשלמת הכנסה,
    לאברך שרוצה לשלב את לימודיו בכולל עם עיסוק בקודש שיביא לו תוספת פרנסה. ואם
    חפץ הוא להשתכר שכר רגיל במשק, אדרבה, שיעבוד בסופר או ילמד מקצוע מכובד
    וישתכר שכר הגון.
    תחליט. אם התורה היא עיקר חייך, תסתפק במלגה הצנועה ותודה לה'. ואם הכסף הוא
    העיקר, או לפחות גם דבר עיקרי, צא לעבוד. העיקר הפסק להתלונן ולהאשים אחרים
    כביכול הם נבלים וכדו'.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:29

    בא נעמיד דברים על דיוקן. לא ענין המעסיק מתי העורך עובד, אם זה עבודה מרכזית
    שלו, או עבודה מן הצד.
    וממילא על המעסיק לראות זאת כעבודה לכל דבר. אין בין זה לעבודה אחרת שום
    חילוק. מלבד הענין *האישי *שזו עבודה תורנית /רוחנית וכדומה.
    זה לא אמור להשפיע בכהוא זה על השכר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:29

    בא נעמיד דברים על דיוקן. לא ענין המעסיק מתי העורך עובד, אם זה עבודה מרכזית
    שלו, או עבודה מן הצד.
    וממילא על המעסיק לראות זאת כעבודה לכל דבר. אין בין זה לעבודה אחרת שום
    חילוק. מלבד הענין *האישי *שזו עבודה תורנית /רוחנית וכדומה.
    זה לא אמור להשפיע בכהוא זה על השכר.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:34

    טענה זו אפשר לומר גם למלמדים ולסופרי סתם שהם לא רוצים לצאת לעבוד בחוץ, ולכן
    מותר לעשוק אותם בגלל שעיקר עיסוקם הוא בתורה? ולומר לו ת*חליט. אם התורה היא
    עיקר חייך, תסתפק במלגה הצנועה ותודה לה'.? *

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:34

    טענה זו אפשר לומר גם למלמדים ולסופרי סתם שהם לא רוצים לצאת לעבוד בחוץ, ולכן
    מותר לעשוק אותם בגלל שעיקר עיסוקם הוא בתורה? ולומר לו ת*חליט. אם התורה היא
    עיקר חייך, תסתפק במלגה הצנועה ותודה לה'.? *

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:39

    אברכי כולל מקבלים קצת כי הם מקבלים שכר בטלה. הם לא עובדים. לעומת זה מלמדים,
    סופרים, עורכים תורניים וכו' זה עבודה.
    אתה נותן ומגיע לך לקבל בהתאם.
    אני לא בזא לזלזל בכהוא זה בשכרם הרב של אברכי כולל, שהעולם עומד בזכות
    תורתם. אין ספק. אבל מבחינה הלכתית אין זה עבודה. משא"כ בעורך וכדומה.
    ממילא ההשוואה של הרב האמרי יושר לא נכונה בעליל.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:29

    בא נעמיד דברים על דיוקן. לא ענין המעסיק מתי העורך עובד, אם זה עבודה מרכזית
    שלו, או עבודה מן הצד.
    וממילא על המעסיק לראות זאת כעבודה לכל דבר. אין בין זה לעבודה אחרת שום
    חילוק. מלבד הענין *האישי *שזו עבודה תורנית /רוחנית וכדומה.
    זה לא אמור להשפיע בכהוא זה על השכר.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:42

    לא צריך להגזים לא לכאן ולא לכאן.
    המנהלים אינם נבלים. מאידך ודאי שעליהם להשתדל להעלות את שכר האברך, ולא
    להסתפק בזריקת עצמות.
    שכר מינימום הוא ענין של סברא, כלומר אם תשאל אדם ממוצע איזה מעסיק הוא נבל
    ברשות התורה, יענה לך שזה המשלם פחות משכר מינמום (כיוון ששכר המינימום נקבע
    לפי דעת רוב בנ"א, שמתחת לזה זו חרפה לתת. לכן קבעו רף זה).

    איני חושב שזו עובדה לכל דבר. זה דומה למלגה על לימוד או על כתיבת מאמרים, ונראה
    לי שכך זה מוגדר בהנהלת חשבונות במכונים.

    לעשוק ודאי אסור. אבל שוב: א. זה מעל שכר מינימום. ב. זוהי מלגה. תוספת שכר
    לאברך, על לימוד או כתיבה.
    נכון, הטיעון שכתבתי: "תחליט וכו'" זה לא חשבון של המנהל. אבל אני קורא
    לאברכים עצמם לעשות את החשבון הזה כלפי עצמם: מה אנחנו רוצים בחיים. אם התורה
    העיקר או הכסף. ואם הכסף כה חשוב עד שאנו מאשימים את המנהלים בעושק, למה שלא
    נצא לעבוד? וכי לעבוד זו עבירה מדאורייתא?

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:42

    לא צריך להגזים לא לכאן ולא לכאן.
    המנהלים אינם נבלים. מאידך ודאי שעליהם להשתדל להעלות את שכר האברך, ולא
    להסתפק בזריקת עצמות.
    שכר מינימום הוא ענין של סברא, כלומר אם תשאל אדם ממוצע איזה מעסיק הוא נבל
    ברשות התורה, יענה לך שזה המשלם פחות משכר מינמום (כיוון ששכר המינימום נקבע
    לפי דעת רוב בנ"א, שמתחת לזה זו חרפה לתת. לכן קבעו רף זה).

    איני חושב שזו עובדה לכל דבר. זה דומה למלגה על לימוד או על כתיבת מאמרים, ונראה
    לי שכך זה מוגדר בהנהלת חשבונות במכונים.

    לעשוק ודאי אסור. אבל שוב: א. זה מעל שכר מינימום. ב. זוהי מלגה. תוספת שכר
    לאברך, על לימוד או כתיבה.
    נכון, הטיעון שכתבתי: "תחליט וכו'" זה לא חשבון של המנהל. אבל אני קורא
    לאברכים עצמם לעשות את החשבון הזה כלפי עצמם: מה אנחנו רוצים בחיים. אם התורה
    העיקר או הכסף. ואם הכסף כה חשוב עד שאנו מאשימים את המנהלים בעושק, למה שלא
    נצא לעבוד? וכי לעבוד זו עבירה מדאורייתא?

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:50

    למה אתה קורא לעריכה תורנית "אברך"???
    יש עורכים שזה העבודה שלהם כל היום, ויש מלמדים שהם גם עורכים תורניים.
    אתה בא מנקודת הנחה שעורך תורני הוא "אברך כולל", נכון שאברך כולל שקשה לו
    לסגור את החודש,
    דבר ראשון מחפש עריכה תורנית, כי אפשר לשלב את זה בין הסדרים ובערב וכדומה.
    אבל מכאן ועד שכך יסתכל על כך המעסיק - הדרך רחוקה. איך המעסיק יודע
    מתי אני עובד ומתי לא.
    אולי זה כל היום שלי. אני סופר סת"ם ועורך, או מלווה הסעות ועורך וכו'
    וכו'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:50

    למה אתה קורא לעריכה תורנית "אברך"???
    יש עורכים שזה העבודה שלהם כל היום, ויש מלמדים שהם גם עורכים תורניים.
    אתה בא מנקודת הנחה שעורך תורני הוא "אברך כולל", נכון שאברך כולל שקשה לו
    לסגור את החודש,
    דבר ראשון מחפש עריכה תורנית, כי אפשר לשלב את זה בין הסדרים ובערב וכדומה.
    אבל מכאן ועד שכך יסתכל על כך המעסיק - הדרך רחוקה. איך המעסיק יודע
    מתי אני עובד ומתי לא.
    אולי זה כל היום שלי. אני סופר סת"ם ועורך, או מלווה הסעות ועורך וכו'
    וכו'.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:56

    ולידיעתך, אני מכיר אישית הרבה אברכי כולל שהם גם סופרי סת"ם בצהריים ובערב,
    ושכרם פי 3 מעריכה תורנית, איך תסביר את זה,
    הרי הם סה"כ אברכים. ומכאן הוכחה שאין קשר בין הדברים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:50

    למה אתה קורא לעריכה תורנית "אברך"???
    יש עורכים שזה העבודה שלהם כל היום, ויש מלמדים שהם גם עורכים תורניים.
    אתה בא מנקודת הנחה שעורך תורני הוא "אברך כולל", נכון שאברך כולל שקשה לו
    לסגור את החודש,
    דבר ראשון מחפש עריכה תורנית, כי אפשר לשלב את זה בין הסדרים ובערב וכדומה.
    אבל מכאן ועד שכך יסתכל על כך המעסיק - הדרך רחוקה. איך המעסיק יודע
    מתי אני עובד ומתי לא.
    אולי זה כל היום שלי. אני סופר סת"ם ועורך, או מלווה הסעות ועורך וכו'
    וכו'.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:58

    בד"כ עורך תורני הוא אברך שעושה השלמת הכנסה ולא נהג הסעות.
    וכבר כתבתי שזה אכן לא חשבון של המעסיק אלא של האברך (מה העיקר בחיים, ולמה
    בעצם לא לעבוד. הרמב"ם למשל היה רופא).
    וכן כתבתי שבמכון זה מוגדר כמלגה.
    סופר סת"ם לעומת זאת זו עבודה לכל דבר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:58

    בד"כ עורך תורני הוא אברך שעושה השלמת הכנסה ולא נהג הסעות.
    וכבר כתבתי שזה אכן לא חשבון של המעסיק אלא של האברך (מה העיקר בחיים, ולמה
    בעצם לא לעבוד. הרמב"ם למשל היה רופא).
    וכן כתבתי שבמכון זה מוגדר כמלגה.
    סופר סת"ם לעומת זאת זו עבודה לכל דבר.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 18:49

    בד"כ עורך תורני הוא אברך שעושה השלמת הכנסה ולא נהג הסעות.
    וכבר כתבתי שזה אכן לא חשבון של המעסיק אלא של האברך (מה העיקר בחיים, ולמה
    בעצם לא לעבוד. הרמב"ם למשל היה רופא).
    וכן כתבתי שבמכון זה מוגדר כמלגה.
    סופר סת"ם לעומת זאת זו עבודה לכל דבר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 18:49

    בד"כ עורך תורני הוא אברך שעושה השלמת הכנסה ולא נהג הסעות.
    וכבר כתבתי שזה אכן לא חשבון של המעסיק אלא של האברך (מה העיקר בחיים, ולמה
    בעצם לא לעבוד. הרמב"ם למשל היה רופא).
    וכן כתבתי שבמכון זה מוגדר כמלגה.
    סופר סת"ם לעומת זאת זו עבודה לכל דבר.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 18:53

    מעניין איך יתייחס אלי מנהל המכון אם יראה שאני מתייחס לעבודה זו
    ככולל ואל המשכורת כמלגה...

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 18:53

    מעניין איך יתייחס אלי מנהל המכון אם יראה שאני מתייחס לעבודה זו
    ככולל ואל המשכורת כמלגה...

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 19:41

    המנהלים מנצלים את העובדה שהעורכים התורניים בד"כ יורידו את הראש ויסכימו לשכר
    פחות בהרבה מאחיהם העורכים בשוק החופשי.
    ומסברא יש לשלם לעורך תורני לא פחות אלא אף יותר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 19:41

    המנהלים מנצלים את העובדה שהעורכים התורניים בד"כ יורידו את הראש ויסכימו לשכר
    פחות בהרבה מאחיהם העורכים בשוק החופשי.
    ומסברא יש לשלם לעורך תורני לא פחות אלא אף יותר.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 20:27

    הייתי פעם בטרמפ בו היה שיח של כמה מ'המזרחי' (מהתורניים ביותר) העוסקים
    בעריכה תורנית אשר דנו בגיוס עורכים, ובשאלה מי יכול להיות עורך.

    מסקנתם הייתה שכמעט אין מקצוע אקדמי שמקדם את האדם להיות ברמה של עורך תורני!
    הן מבחינת השכלה, הן מבחינת ההבנה וההעמקה, וכן מסיבות נוספות.

    כדי להיות עורך תורני קודם כל צריך להיות 'תורני' במלוא מובן המילה, את
    חלק ה'עורך' במובן המקצועי ניתן לרכוש עם הזמן.

    --

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם
    הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי
    להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן
    לאכול לפני האדם"
    .

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 20:27

    הייתי פעם בטרמפ בו היה שיח של כמה מ'המזרחי' (מהתורניים ביותר) העוסקים
    בעריכה תורנית אשר דנו בגיוס עורכים, ובשאלה מי יכול להיות עורך.

    מסקנתם הייתה שכמעט אין מקצוע אקדמי שמקדם את האדם להיות ברמה של עורך תורני!
    הן מבחינת השכלה, הן מבחינת ההבנה וההעמקה, וכן מסיבות נוספות.

    כדי להיות עורך תורני קודם כל צריך להיות 'תורני' במלוא מובן המילה, את
    חלק ה'עורך' במובן המקצועי ניתן לרכוש עם הזמן.

    --

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם
    הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי
    להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן
    לאכול לפני האדם"
    .

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 21:45

    35 ש"ח לשעה אינו שכר מינימום כלל וכלל
    בעוד ששכיר רגיל המשתכר סכום זה הרי שזהו הסכום נטו הנכנס לכיסו
    הרי שעורך המוגדר כעצמאי צריך להפריש מכיסו כ33% בשביל כל ההפרשות למיניהם
    ביטו"ל וכו'

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 21:45

    35 ש"ח לשעה אינו שכר מינימום כלל וכלל
    בעוד ששכיר רגיל המשתכר סכום זה הרי שזהו הסכום נטו הנכנס לכיסו
    הרי שעורך המוגדר כעצמאי צריך להפריש מכיסו כ33% בשביל כל ההפרשות למיניהם
    ביטו"ל וכו'

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 21:49

    זאת ועוד:
    שכר מינימום מקבלים גם על חודשי החופש, אפילו שלא עובדים כלל.
    יש גם אבטלה ועוד.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 21:49

    זאת ועוד:
    שכר מינימום מקבלים גם על חודשי החופש, אפילו שלא עובדים כלל.
    יש גם אבטלה ועוד.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 22:06

    אתם צודקים שמגיע לעורך הרבה יותר. ובפרט כשיש ביכולת המנהל לשלם.
    אבל הגישה שלכם אינה בריאה. הרי אפשר לטעון גם כלפי ראשי הכוללים, או התורמים,
    שהם נבלים, כי אינם נותנים מספיק ללומדי התורה. התורם מקבל זכויות עצומות,
    והוא משקיע לפעמים השקעה אפסית. יש תורמים שיכולים בקלות לתת 10000 לכל אברך
    וכו'.
    גם כל אדם שעובד, חושב שהמעביד יכול לתת הרבה יותר, ומתמרמר. זו אינה גישה
    בריאה. וחבל בשבילו.
    הגישה הבריאה היא, שאני מבין שהעיקר זה הלימוד תורה ובשבילו יש לוותר על דברים
    אחרים. ולהודות על מה שיש, ולא לבוא בטענות אל אף אחד.
    ואם השכר אינו מספיק, אפשר ללמוד מקצוע ולצאת לעבוד. אם התנאים והרמב"ם עבדו,
    אין סיבה שאברכים לא יעבדו בעבודה "נורמלית".

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 22:06

    אתם צודקים שמגיע לעורך הרבה יותר. ובפרט כשיש ביכולת המנהל לשלם.
    אבל הגישה שלכם אינה בריאה. הרי אפשר לטעון גם כלפי ראשי הכוללים, או התורמים,
    שהם נבלים, כי אינם נותנים מספיק ללומדי התורה. התורם מקבל זכויות עצומות,
    והוא משקיע לפעמים השקעה אפסית. יש תורמים שיכולים בקלות לתת 10000 לכל אברך
    וכו'.
    גם כל אדם שעובד, חושב שהמעביד יכול לתת הרבה יותר, ומתמרמר. זו אינה גישה
    בריאה. וחבל בשבילו.
    הגישה הבריאה היא, שאני מבין שהעיקר זה הלימוד תורה ובשבילו יש לוותר על דברים
    אחרים. ולהודות על מה שיש, ולא לבוא בטענות אל אף אחד.
    ואם השכר אינו מספיק, אפשר ללמוד מקצוע ולצאת לעבוד. אם התנאים והרמב"ם עבדו,
    אין סיבה שאברכים לא יעבדו בעבודה "נורמלית".

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 22:18

    כבר הערתי לך היום שההשוואה לכוללים לא נכונה משורשה.
    אברך כולל מקבל שכר בטלה. הוא לא נותן, הוא מקבל.
    לעומת כל עבודה שזה מקח וממכר לכל דבר וענין. גם אם מדובר בעבודה תורנית.
    זה עבודה "נורמלית", רק שהשכר שלה נמוך. ועל כך תלונתינו ובצדק. זה הכל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 22:18

    כבר הערתי לך היום שההשוואה לכוללים לא נכונה משורשה.
    אברך כולל מקבל שכר בטלה. הוא לא נותן, הוא מקבל.
    לעומת כל עבודה שזה מקח וממכר לכל דבר וענין. גם אם מדובר בעבודה תורנית.
    זה עבודה "נורמלית", רק שהשכר שלה נמוך. ועל כך תלונתינו ובצדק. זה הכל.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 22:32

    אברך נותן הכי הרבה. מה יותר מעולה מהלימוד תורה?! "כי טוב סחרה מפנינים".
    ולכן לכאורה לא צודק שיקבל שכר בטלה. הרי במקור, הסכם יששכר וזבולון הוא
    שזבולון יפרנס וידאג לכל צרכיו של יששכר! זה ממש כמו מקח וממכר, זה עובד, זה
    לומד, ומתחלקים הן בשכר הרוחני והן ברווח הממוני.

  • מחיר תמלול לפי תווים

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    2 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 19/07/2023 21:06 רציתי לשאול מה המחיר הממוצע בתמלול כשמשלמים לפי תווים. תודה רבה.
  • בקשת ספר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    2 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 16/07/2023 08:53 אשמח אם מישהו יוכל לשלוח לי באישי, ספר ערבי נחל מהדורת אייכן מאוצר החכמה.
  • כריכת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    1 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 12:16 הנקרא "שִדְרָה"
  • [4]: כריכת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 17:51 המספר שיוצא לרוחב זה במ"מ?
  • חיפוש מקורות וטעמים.

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 19:03 תורה רבה לכל העונים.
  • קובץ וורד - דוקס: העלאה בשכר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 26/04/2023 19:20 אולי מישהו יתנדב לעשות כזה דבר ? שיהיה שם סיכום מקוצר. כמובן שכשם שפרצופיהם כו' אבל אם יהיה כו"כ כיוונים, כ"א יוכל לקחת לעצמו מה שמרגיש לו מתאים
  • איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

    2023
    144
    0 הצבעות
    144 פוסטים
    1 צפיות
    ש
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcQ2DcvQVzr6%2BUs%3D6Ng3tvTqd5fP05ftMpfkZO-QRfS2Dg%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAE%2BCa2AUFyNdtUh5%2B6CxfQxAWMNJiLC%2B3vY1tF8GK5A%3Dup6qNg%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcSuhFHmE8NqXx0S-JB5hk1%2Bu6La4F2xapkW%2B0FJ0fyncQ%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BbRHtJcuGspqF6sTJ0n4Tu6WDyFN2pm5xp0%2BGnTzFyYHJFrow%40mail.gmail.com. -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-30-988 [email protected] -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAAe0dKR-2BB4agJGqM_5EFxxQZyqvsanWEeZR1ckuTzHwGhD8g%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAKXx%2BP2hxQqh8exQPB9q1aTar5fZD_%3DTEzd46hg7XkXiWWq1rA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADhfkR_NqFZhtENZO2b9vDTwO06nAMzOMM4%2Bv1wpheGTLVh_vA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJ8ZmEJLSZXRm-xDW3wLEH-WHSMTi1afC_j2_jLHu_9q1yxXJA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/d7cec048-d32a-4d4a-a2e2-1b70a66413c0%40localhost. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/4F08B7C3244C4DF08D86D53CA48449ED%40user99b7abd310.
  • בס"ד

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) יציג ספק הגישה הודעה על כך שהגישה למקור התוכן הוגבלה והיא תוצג לכל אדם המנסה לגשת אליו, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי מסיבות טכניות, והוא רשאי לעשות כן בדרך של הפניה לאתר האינטרנט שלו כאמור בסעיף קטן (ז); הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי הליך הבקשה לצו ויצוין בה כי כל אדם רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ויכול שתכלול כל פרט אחר שקבע בית המשפט ובנוסח שקבע; (2) רשאי כל אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ובית המשפט רשאי לבטל או לשנות את הצו בהתאם לבקשה, או בתנאים אחרים שיורה; ואולם מי שהיה צד להליך הבקשה לצו רשאי להגיש בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו רק על בסיס עובדות חדשות שהתגלו או נסיבות שהשתנו לאחר מתן הצו; על החלטת בית המשפט לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו). (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת לבעל זכות יוצרים או לבעל רישיון ייחודי כל סעד אחר שהוא זכאי לו מהמשיבים האמורים בסעיף קטן (ו)?(1), לפי כל דין, בשל הפרת הזכות האמורה. תובענה בשל הפרת זכות יוצרים 54. (א) תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו בסעיף 37(ד) – גם בעל הרישיון. (ב) תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור מצירוף בעל דין כאמור. תובענה בשל הפרת זכות מוסרית 55. תובענה בשל הפרת זכות מוסרית רשאי להגיש היוצר, ואם נעשתה ההפרה לאחר מותו – קרובי משפחתו; לעניין זה, "קרוב משפחה" – בן זוג, צאצא, הורה או אח. פיצויים בלא הוכחת נזק 56. (א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים. (ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה: (1) היקף ההפרה; (2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה; (3) חומרת ההפרה; (4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט; (5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט; (6) מאפייני פעילותו של הנתבע; (7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע; (8) תום לבו של הנתבע. (ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת. (ד) השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). סייגים לתחולה לעניין פיצויים בלא הוכחת נזק 56א. (א) הוראות סעיף 56 לא יחולו על אדם שהעמיד לרשות הציבור ברשת האינטרנט יצירה אמנותית שהועמדה קודם לכן לרשות הציבור או שהרשה לאחר להעמיד לרשות הציבור יצירה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) המפר חדל מההפרה בתוך זמן סביר לאחר שקיבל הודעה מבעל הזכות או מי מטעמו בדבר ההפרה; (2) היצירה לא הועתקה מקטלוג, שמטרתו מכירה של היצירות הכלולות בו או מתן רישיון לשימוש ביצירות הכלולות בו, שהועמד לרשות הציבור ברשת האינטרנט; (3) התקיים אחד מאלה: (א) הפרת הזכות כאמור לא היתה למטרה מסחרית; (ב) המפר הוא עמותה כמשמעותה בחוק העמותות, התש"ם-1980, מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בחוק החברות, התשנ"ט-1999, הקדש כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, ואגודה עותמנית כמשמעותה בחוק העותומני על האגודות, ובלבד שמחזורם אינו עולה על 1,200,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מחזור" – סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בשנה האחרונה שחלפה, ולעניין הקדש – סכום ההוצאות השנתי לכל מקור או סוג שהוצאו בשנה האחרונה שחלפה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מוסד ממוסדות המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, תאגיד שהוקם לפי חוק או על גופים המנויים בסעיף קטן (א)(3)(ב) שמחזורם עולה על הסכום האמור באותו סעיף קטן. (ג) הוראות סעיף 56 לא יחולו על אלה, ובלבד שהשימוש נעשה במסגרת פעילותם הרגילה, לשם מימוש מטרותיהם ולא למטרה מסחרית: (1) מוסדות חינוך מסוג שקבע השר לפי סעיף 29; (2) ספריות, ארכיונים וגופים אחרים מסוג שקבע השר לפי סעיף 30(א) או (ג); (3) מוזאונים מסוג שקבע השר; (4) גופים נוספים כגון אלה המנויים בפסקאות (1) עד (3) שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. דין וחשבון 57. בתובענה בשל הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; השר רשאי לקבוע דרך למתן דין וחשבון לפי סעיף זה. מפר תמים 58. הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה. הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית בבניין או במבנה אחר 59. הוחל בבנייתו של בניין או מבנה אחר, שיש בו, או שתהיה בו לכשיושלם, משום הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, לא יהיה התובע זכאי בשל כך לצו המונע את הבניה או לצו הריסה. טיפול בעותקים מפרים 60. (א) בסיום הדיון בתובענה בשל הפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בין השאר את חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתובענה, להורות על – (1) עשיית פעולה לגבי עותקים מפרים שמטרתה למנוע נזק מבעל זכות היוצרים, ובכלל זה העברת הבעלות באותם עותקים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בעותקים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע; (2) עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של העותקים המפרים שמטרתה למנוע את המשך הפרתה של זכות היוצרים שבה דן בית המשפט או הפרה אחרת של זכות יוצרים. (ב) בעל דין המגיש בקשה לבית המשפט להורות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למשטרת ישראל, בדרך שקבע השר, ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן למשטרת ישראל הזדמנות לטעון את טענותיה. (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין עותק מפר המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את זכות היוצרים, והכל בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, ואולם אם הוראות הסעיף האמור חלות עליו, לא ישתמש אותו אדם בעותק המפר לשם מסחר בו. פרק ח'1: חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרוניתהגדרות – פרק ח'1 60א. בפרק זה – "בית משפט" – בית משפט מחוזי; "מחשב" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995; "פרטי מידע" – לרבות נתון טכנולוגי שהוא חלק מפרוטוקול התקשורת בין מחשבים, המסייע לאיתור של מחשב או של רשת מחשבים שבאמצעותם ניתן פומבי לתוכן, ברשת תקשורת אלקטרונית. בקשה לחשיפת זהות 60ב. אדם הטוען כי הופרה זכות יוצרים שלו באמצעות רשת תקשורת אלקטרונית, וזהותו של מי שעשה את הפעולה שעשייתה מהווה את ההפרה כאמור (בפרק זה – עושה הפעולה) אינה ידועה לו, רשאי לבקש מבית משפט להורות לאדם ששמו נקוב בבקשה (בפרק זה – המשיב) למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו לגבי עושה הפעולה הנדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ונקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל אותה הפרה (בפרק זה – בקשה לחשיפת זהות). הוראה למשיב למסור פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה 60ג. (א) סבר בית המשפט כי בקשה לחשיפת זהות מגלה עילה, אינה טורדנית או קנטרנית והוגשה כדי לאפשר למגיש הבקשה (בפרק זה – המבקש) לנקוט בהליכים משפטיים נגד עושה הפעולה, רשאי הוא להורות למשיב למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו, העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. (ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), ימסור המשיב לבית המשפט, בלבד, פרטי מידע כאמור באותו סעיף קטן שדי בהם כדי להביא לזיהויו של עושה הפעולה, ויודיע לבית המשפט אם ידועים לו פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א) וכן אם ידוע לו על אדם נוסף שברשותו פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. (ג) הודיע המשיב על פרטים נוספים או על אדם נוסף כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, אם ראה שיש בכך צורך לשם זיהוי עושה הפעולה ולאחר שהביאו הצדדים את טענותיהם לפניו, להורות על מסירת פרטים נוספים או על מסירת פרטיו של אותו אדם לבית המשפט, וכן רשאי הוא להורות לאותו אדם (בסעיף קטן זה – משיב נוסף) כאמור בסעיף קטן (א); הורה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על המשיב הנוסף. (ד) בית המשפט רשאי למנות מומחה שיסייע לו בבירור זהותו של עושה הפעולה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) (בפרק זה – מומחה); המבקש יישא בשכר טרחת המומחה ובהוצאותיו הכרוכות בביצוע בירור זהותו של עושה הפעולה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה וקבלת עמדתו 60ד. (א) סבר בית המשפט, על בסיס פרטי המידע שנמסרו לפי הוראות סעיף 60ג, כי ידועה לו זהותו של עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא, לפני שייתן החלטה בבקשה לחשיפת זהות, להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה; בקבלת החלטה לפי סעיף קטן זה ישקול בית המשפט בין השאר את כל אלה: (1) מידת הוודאות לגבי זהותו של עושה הפעולה; (2) עוצמת הפגיעה בזכויותיו של עושה הפעולה אם לא תינתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו טרם מתן ההחלטה בבקשה; (3) הנזק שעלול להיגרם למבקש כתוצאה מהמצאת הבקשה לעושה הפעולה; (4) החשש לסיכול חשיפת זהותו של עושה הפעולה; (5) אם יש בהמצאת הבקשה לעושה הפעולה כדי לגרום עיוות דין לאחד הצדדים להליך. (ב) החליט בית המשפט, לפי הוראות סעיף קטן (א), להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה, תומצא לו הבקשה כפי שיורה בית המשפט, בלי לגלות למבקש את שמו של עושה הפעולה וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו. (ג) עושה הפעולה רשאי למסור לבית המשפט, בכתב, את עמדתו לגבי הבקשה לחשיפת זהותו; עמדת עושה הפעולה כאמור תומצא גם למבקש, בלי לגלות לו את שמו וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, אלא אם כן הסכים עושה הפעולה לגלותם. החלטת בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות 60ה. (א) החליט בית המשפט שלא להורות על המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה, כאמור בסעיף 60ד(א), או שעושה הפעולה לא הודיע לפי סעיף 60ד(ג) על הסכמתו לחשיפת זהותו, יחליט בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות על יסוד כתבי הטענות בהליך בלבד, ואם ראה צורך בכך – לאחר שהתקיים דיון בבקשה; ואולם בית המשפט לא יקבל טענת התנגדות של עושה הפעולה לחשיפת זהותו, אם שוכנע כי זכותו של המבקש לטעון נגד טענת ההתנגדות כאמור, בלא חשיפת זהותו של עושה הפעולה, נפגעת, בין השאר, בשל העדר חקירה נגדית. (ב) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בהתבסס על ראיות לכאורה שהציג המבקש, כי קיים חשש ממשי שעושה הפעולה ביצע כלפיו הפרה, וכי קיימת אפשרות סבירה שתביעה נגד עושה הפעולה בשל אותה הפרה תוכרע לטובת המבקש, רשאי בית המשפט להורות על מסירה למבקש של פרטי המידע לגבי עושה הפעולה הנדרשים לו לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו, כפי שיורה בית המשפט. מינוי מומחה נוסף או מסירת פרטי מידע למבקש 60ו. סבר בית המשפט כי לא די בפרטי המידע שנמסרו לפי הוראות סעיף 60ג (בסעיף זה – פרטי המידע הקיימים) כדי לזהות את עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא לפעול באחת מאלה: (1) למנות מומחה נוסף לשם המשך בירור הזהות, כאמור בסעיף 60ג; (2) להורות על מסירת פרטי המידע הקיימים למבקש, כולם או חלקם, כפי שיורה, ובלבד שהם נדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ושאין במסירתם למבקש כדי לפגוע במידע העולה על הנדרש בפרטיותו של אדם, בשים לב למידת הפגיעה בזכויות המבקש ולחומרת ההפרה; על החלטה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 60ה(ב); בית המשפט ייתן החלטה לפי פסקה זו על יסוד כתבי הטענות בלבד, ואם ראה צורך בכך – לאחר שהתקיים דיון בבקשה. איסור שימוש במידע על עושה הפעולה למטרה אחרת 60ז. מי שהגיע אליו מידע על עושה פעולה לפי הוראות פרק זה, לא יעשה בו שימוש אלא לצורך בירור זהותו של עושה הפעולה לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל הפרה, ולמטרה זו בלבד. סדרי דין בבקשה לחשיפת זהות 60ח. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי הדין בבקשה לחשיפת זהות. פרק ט': עונשיןעבירות 61. (א) לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ב) לא ייבא אדם לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ג) לא יעסוק אדם במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה. (ד) לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא יפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי. (ה) לא יחזיק אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ו) לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א). (ז) לא ישדר אדם יצירה בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בשידור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים לשידור כאמור בסעיף 11(4). (ח) לא יעמיד אדם יצירה לרשות הציבור בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בהעמדה לרשות הציבור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור בסעיף 11(5). עונשין 62. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין): (1) עושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו; (2) מייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ב) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין: (1) עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה; (2) מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי; (3) מחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (4) משדר יצירה כאמור בסעיף 61(ז); (5) מעמיד יצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 61(ח). (ג) המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א)(1), דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ד) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. אחריות נושא משרה בתאגיד 63. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 61 (בסעיף זה – עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ב) נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. (ג) בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. פרק י': הוראות שונותחזקות 64. החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת: (1) מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור; (2) לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה; (3) מופיע על יצירה קולנועית בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק היצירה, חזקה כי אותו אדם הוא מפיק היצירה. (4) מופיע על תקליט בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק התקליט, חזקה כי אותו אדם הוא בעל זכות היוצרים בתקליט; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור, והיא לא תחול בין צדדים הטוענים לזכות יוצרים בתקליט. עיכוב בידי המכס 65. (א) בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור למנהל המכס הודעה בכתב שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם עותקים מפרים של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי פקודת המכס. (ב) ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול אחד מאלה: (1) דוגמה של עותק לא מפר של היצירה שיש למבקש זכות יוצרים בה ושלגביה הוא מודיע על ייבוא עותקים מפרים; (2) קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה לבין העותקים המפרים. (ג) בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים שלהלן, ככל הידוע לו: (1) מספר החבילות העומדות להתקבל; (2) ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האוניה, שבהם מובאים העותקים המפרים; (3) היום שבו עומדים העותקים המפרים להגיע לישראל. (ד) בעל זכות היוצרים ימציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וכן ערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לעניין זה לפי פקודת המכס. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על עותקים מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס. (ו) בסעיף זה, "מנהל המכס" – המנהל כהגדרתו בפקודת המכס. תחולה על המדינה 66. חוק זה יחול גם על המדינה. ביצוע ותקנות 67. (א) השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. (ב) תקנות לפי סעיפים 17, 29, 30(א) ו-(ב), 31 ו-56א(ג) יותקנו בהסכמת אלה: (1) לעניין מוסדות חינוך – שר החינוך; (2) לעניין ספריות – השר הממונה על חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975, ושר החינוך; (3) לעניין ארכיונים – השר הממונה על חוק הארכיונים, התשט"ו-1955. (4) לעניין מוזאונים – השר הממונה על חוק המוזאונים, התשמ"ג-1983. (ג) תקנות וצווים לפי סעיפים 7, 9, 17, 19, 30(ג), 31 ו-56(ד), יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. פרק י"א: תיקונים עקיפיםביטול דבר המלך על חוק זכות יוצרים 1911 (הטלתו על ארץ ישראל) 68. דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911 (הטלתו על ארץ ישראל), 1924 – בטל, וחוק זכות יוצרים, 1911, לא יחול עוד בישראל. תיקון פקודת זכות יוצרים – מס' 9 69. בפקודת זכות יוצרים, סעיפים 1 עד 3א ו-3ו עד 15 – בטלים. תיקון פקודת הפטנטים והמדגמים – מס' 8 70. בפקודת הפטנטים והמדגמים – (1) בסעיף 2, בהגדרה "זכות יוצרים", במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (2) בסעיף 31, במקום "זכות היוצרים למדגם" יבוא "זכות המדגם"; (3) בסעיף 33 – (א) בסעיף קטן (1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (ב) בסעיפים קטנים (2) עד (4), בכל מקום, במקום "זכות היוצרים" יבוא "זכות המדגם"; (4) בסעיף 35 – (א) בסעיף קטן (1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (ב) בסעיף קטן (2), במקום "זכות היוצרים" יבוא "זכות המדגם"; (5) בסעיף 37(1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (6) בסעיף 43 – (א) בסעיף קטן (1), במקום "בזכות יוצרים" יבוא "בזכות מדגם"; (ב) בסעיף קטן (3), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (7) בסעיף 51(1), במקום "וזכות יוצרים" יבוא "וזכות מדגם"; (8) בסעיף 55(4), בכל מקום, במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם". תיקון פקודת המכס – מס' 23 71. בפקודת המכס, בסעיף 200א(א) – (1) ברישה, במקום "בסעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים" יבוא "בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן – חוק זכות יוצרים)"; (2) בפסקה (1), במקום "ההעתקות" יבוא "העותקים"; (3) בפסקה (3), במקום "סעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 65 לחוק זכות יוצרים". תיקון חוק סדר הדין הפלילי – מס' 54 72. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בתוספת השניה, בפרט (3), במקום "סעיף 10(ג) ו-(ד) לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". תיקון חוק בתי המשפט – מס' 46 73. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בסעיף 40(4) במקום פסקאות משנה (א) ו-(ב) יבוא: "(א) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;". תיקון חוק איסור הלבנת הון – מס' 7 74. בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפרט (16), במקום "פקודת זכות יוצרים" יבוא "חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". תיקון חוק מאבק בארגוני פשיעה 75. בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, בתוספת הראשונה, בפרט 4, במקום "סעיף 10(ג) ו-(ד) לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". תיקון חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת – מס' 2 76. בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003, בסעיף 15, בהגדרה "קנין רוחני", במקום "זכויות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים, 1911, ופקודת זכות יוצרים" יבוא "זכות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". פרק י"ב: תחילה, תחולה והוראות מעברתחילה 77. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). תחולה והוראות מעבר 78. (א) הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (י). (ב) זכות יוצרים לפי הוראות פרק ב' לחוק זה לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא היתה בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור (בסעיף זה – הדין הקודם), ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה ביצירה כאמור, בשל כך שביום התחילה ואילך יתקיימו לגביה התנאים הקבועים בסעיף 8, או מכוח צו לפי סעיף 9. (ג) על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות פרק ח' לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, הוראות הדין הקודם; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי הוראות הדין הקודם. (ד) עותק של יצירה שנעשה או שיובא לישראל לפני יום התחילה, יהווה עותק מפר לעניין חוק זה, אם ערב יום התחילה היווה עותק מפר כהגדרתו בסעיף 10(ה) לפקודת זכות יוצרים כנוסחו ערב יום התחילה. (ה) הוראות סעיפים 33 עד 36 לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו לחול לגביה לעניין זה הוראות הדין הקודם. (ו) הוראות סעיף 37 לא יחולו על העברת זכות יוצרים שנעשתה לפני יום התחילה או על רישיון שניתן לגבי זכות יוצרים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לעניין זה הוראות הדין הקודם. (ז) הוראות סעיף 54 לא יחולו על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה וימשיכו לחול על הליכים כאמור לעניין זה הוראות הדין הקודם. (ח) זכות יוצרים להשכרה כאמור בסעיף 11(7), ביחס לתוכנת מחשב, לא תחול לגבי עותק של תוכנת מחשב שנרכש לפני יום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000). (ט) לעניין זהות מחבר היצירה של יצירת צילום לפי סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911, שנוצרה לפני יום התחילה וכן לעניין תקופת זכות היוצרים ביצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול הוראות הדין הקודם. (י) לעניין תקליט שנעשה לפני יום התחילה, לא תחול ההגדרה "מפיק" שבסעיף 1, ויראו כמפיק את מי שדינו היה כדין מחבר היצירה לפי סעיף 19(1) לחוק זכות יוצרים, 1911.

0

מחובר

794

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים