העלאה בשכר

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 14:54

בפשטות המעסיק מצפה שיהיה לעורך מחשב בבעלותו או בהשכרה/השאלה, אך לא ייתכן
בלי מחשב, וא"כ הרי זו עבודה בה המעסיק מתנה את העבודה גם בחפץ, ובפרט אם דורש
המעסיק מאגרי מידע..

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:16

בענין הטענה של נבל ברשות התורה.
המשלם 35 ומעלה איננו נבל ברשות התורה, מאחר שעכ"פ משלם שכר המינימום הנהוג
במדינה.
ואם תאמר: הלא זהו שכר נמוך מאוד ביחס לעורך תורני. הוא ישיב: מנקודת מבטך
כעורך, זה נראה לך שכר נמוך. אך מנקודת מבטי, זה שכר גבוה. תלוי מהיכן אתה
מסתכל.ובסה"כ לא מדובר על עבודה ממש של 8 שעות ביום, אלא מלגה להשלמת הכנסה,
לאברך שרוצה לשלב את לימודיו בכולל עם עיסוק בקודש שיביא לו תוספת פרנסה. ואם
חפץ הוא להשתכר שכר רגיל במשק, אדרבה, שיעבוד בסופר או ילמד מקצוע מכובד
וישתכר שכר הגון.
תחליט. אם התורה היא עיקר חייך, תסתפק במלגה הצנועה ותודה לה'. ואם הכסף הוא
העיקר, או לפחות גם דבר עיקרי, צא לעבוד. העיקר הפסק להתלונן ולהאשים אחרים
כביכול הם נבלים וכדו'.

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:28

בענין הטענה של נבל ברשות התורה.
המשלם 35 ומעלה איננו נבל ברשות התורה, מאחר שעכ"פ משלם שכר המינימום הנהוג
במדינה.
ואם תאמר: הלא זהו שכר נמוך מאוד ביחס לעורך תורני. הוא ישיב: מנקודת מבטך
כעורך, זה נראה לך שכר נמוך. אך מנקודת מבטי, זה שכר גבוה. תלוי מהיכן אתה
מסתכל.ובסה"כ לא מדובר על עבודה ממש של 8 שעות ביום, אלא מלגה להשלמת הכנסה,
לאברך שרוצה לשלב את לימודיו בכולל עם עיסוק בקודש שיביא לו תוספת פרנסה. ואם
חפץ הוא להשתכר שכר רגיל במשק, אדרבה, שיעבוד בסופר או ילמד מקצוע מכובד
וישתכר שכר הגון.
תחליט. אם התורה היא עיקר חייך, תסתפק במלגה הצנועה ותודה לה'. ואם הכסף הוא
העיקר, או לפחות גם דבר עיקרי, צא לעבוד. העיקר הפסק להתלונן ולהאשים אחרים
כביכול הם נבלים וכדו'.

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:29

בא נעמיד דברים על דיוקן. לא ענין המעסיק מתי העורך עובד, אם זה עבודה מרכזית
שלו, או עבודה מן הצד.
וממילא על המעסיק לראות זאת כעבודה לכל דבר. אין בין זה לעבודה אחרת שום
חילוק. מלבד הענין *האישי *שזו עבודה תורנית /רוחנית וכדומה.
זה לא אמור להשפיע בכהוא זה על השכר.

[אהרלה צימרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:34

טענה זו אפשר לומר גם למלמדים ולסופרי סתם שהם לא רוצים לצאת לעבוד בחוץ, ולכן
מותר לעשוק אותם בגלל שעיקר עיסוקם הוא בתורה? ולומר לו ת*חליט. אם התורה היא
עיקר חייך, תסתפק במלגה הצנועה ותודה לה'.? *

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:39

אברכי כולל מקבלים קצת כי הם מקבלים שכר בטלה. הם לא עובדים. לעומת זה מלמדים,
סופרים, עורכים תורניים וכו' זה עבודה.
אתה נותן ומגיע לך לקבל בהתאם.
אני לא בזא לזלזל בכהוא זה בשכרם הרב של אברכי כולל, שהעולם עומד בזכות
תורתם. אין ספק. אבל מבחינה הלכתית אין זה עבודה. משא"כ בעורך וכדומה.
ממילא ההשוואה של הרב האמרי יושר לא נכונה בעליל.

מאת: [email protected]

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:42

לא צריך להגזים לא לכאן ולא לכאן.
המנהלים אינם נבלים. מאידך ודאי שעליהם להשתדל להעלות את שכר האברך, ולא
להסתפק בזריקת עצמות.
שכר מינימום הוא ענין של סברא, כלומר אם תשאל אדם ממוצע איזה מעסיק הוא נבל
ברשות התורה, יענה לך שזה המשלם פחות משכר מינמום (כיוון ששכר המינימום נקבע
לפי דעת רוב בנ"א, שמתחת לזה זו חרפה לתת. לכן קבעו רף זה).

איני חושב שזו עובדה לכל דבר. זה דומה למלגה על לימוד או על כתיבת מאמרים, ונראה
לי שכך זה מוגדר בהנהלת חשבונות במכונים.

לעשוק ודאי אסור. אבל שוב: א. זה מעל שכר מינימום. ב. זוהי מלגה. תוספת שכר
לאברך, על לימוד או כתיבה.
נכון, הטיעון שכתבתי: "תחליט וכו'" זה לא חשבון של המנהל. אבל אני קורא
לאברכים עצמם לעשות את החשבון הזה כלפי עצמם: מה אנחנו רוצים בחיים. אם התורה
העיקר או הכסף. ואם הכסף כה חשוב עד שאנו מאשימים את המנהלים בעושק, למה שלא
נצא לעבוד? וכי לעבוד זו עבירה מדאורייתא?

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:50

למה אתה קורא לעריכה תורנית "אברך"???
יש עורכים שזה העבודה שלהם כל היום, ויש מלמדים שהם גם עורכים תורניים.
אתה בא מנקודת הנחה שעורך תורני הוא "אברך כולל", נכון שאברך כולל שקשה לו
לסגור את החודש,
דבר ראשון מחפש עריכה תורנית, כי אפשר לשלב את זה בין הסדרים ובערב וכדומה.
אבל מכאן ועד שכך יסתכל על כך המעסיק - הדרך רחוקה. איך המעסיק יודע
מתי אני עובד ומתי לא.
אולי זה כל היום שלי. אני סופר סת"ם ועורך, או מלווה הסעות ועורך וכו'
וכו'.

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:56

ולידיעתך, אני מכיר אישית הרבה אברכי כולל שהם גם סופרי סת"ם בצהריים ובערב,
ושכרם פי 3 מעריכה תורנית, איך תסביר את זה,
הרי הם סה"כ אברכים. ומכאן הוכחה שאין קשר בין הדברים.

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:58

בד"כ עורך תורני הוא אברך שעושה השלמת הכנסה ולא נהג הסעות.
וכבר כתבתי שזה אכן לא חשבון של המעסיק אלא של האברך (מה העיקר בחיים, ולמה
בעצם לא לעבוד. הרמב"ם למשל היה רופא).
וכן כתבתי שבמכון זה מוגדר כמלגה.
סופר סת"ם לעומת זאת זו עבודה לכל דבר.

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 18:49

בד"כ עורך תורני הוא אברך שעושה השלמת הכנסה ולא נהג הסעות.
וכבר כתבתי שזה אכן לא חשבון של המעסיק אלא של האברך (מה העיקר בחיים, ולמה
בעצם לא לעבוד. הרמב"ם למשל היה רופא).
וכן כתבתי שבמכון זה מוגדר כמלגה.
סופר סת"ם לעומת זאת זו עבודה לכל דבר.

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 18:53

מעניין איך יתייחס אלי מנהל המכון אם יראה שאני מתייחס לעבודה זו
ככולל ואל המשכורת כמלגה...

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 19:41

המנהלים מנצלים את העובדה שהעורכים התורניים בד"כ יורידו את הראש ויסכימו לשכר
פחות בהרבה מאחיהם העורכים בשוק החופשי.
ומסברא יש לשלם לעורך תורני לא פחות אלא אף יותר.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 20:27

הייתי פעם בטרמפ בו היה שיח של כמה מ'המזרחי' (מהתורניים ביותר) העוסקים
בעריכה תורנית אשר דנו בגיוס עורכים, ובשאלה מי יכול להיות עורך.

מסקנתם הייתה שכמעט אין מקצוע אקדמי שמקדם את האדם להיות ברמה של עורך תורני!
הן מבחינת השכלה, הן מבחינת ההבנה וההעמקה, וכן מסיבות נוספות.

כדי להיות עורך תורני קודם כל צריך להיות 'תורני' במלוא מובן המילה, את
חלק ה'עורך' במובן המקצועי ניתן לרכוש עם הזמן.

--

​"אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם
הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי
להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן
לאכול לפני האדם".

[קנקן חדש הוצאה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 21:45

35 ש"ח לשעה אינו שכר מינימום כלל וכלל
בעוד ששכיר רגיל המשתכר סכום זה הרי שזהו הסכום נטו הנכנס לכיסו
הרי שעורך המוגדר כעצמאי צריך להפריש מכיסו כ33% בשביל כל ההפרשות למיניהם
ביטו"ל וכו'

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 21:49

זאת ועוד:
שכר מינימום מקבלים גם על חודשי החופש, אפילו שלא עובדים כלל.
יש גם אבטלה ועוד.

מאת: [email protected]

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 22:06

אתם צודקים שמגיע לעורך הרבה יותר. ובפרט כשיש ביכולת המנהל לשלם.
אבל הגישה שלכם אינה בריאה. הרי אפשר לטעון גם כלפי ראשי הכוללים, או התורמים,
שהם נבלים, כי אינם נותנים מספיק ללומדי התורה. התורם מקבל זכויות עצומות,
והוא משקיע לפעמים השקעה אפסית. יש תורמים שיכולים בקלות לתת 10000 לכל אברך
וכו'.
גם כל אדם שעובד, חושב שהמעביד יכול לתת הרבה יותר, ומתמרמר. זו אינה גישה
בריאה. וחבל בשבילו.
הגישה הבריאה היא, שאני מבין שהעיקר זה הלימוד תורה ובשבילו יש לוותר על דברים
אחרים. ולהודות על מה שיש, ולא לבוא בטענות אל אף אחד.
ואם השכר אינו מספיק, אפשר ללמוד מקצוע ולצאת לעבוד. אם התנאים והרמב"ם עבדו,
אין סיבה שאברכים לא יעבדו בעבודה "נורמלית".

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 22:18

כבר הערתי לך היום שההשוואה לכוללים לא נכונה משורשה.
אברך כולל מקבל שכר בטלה. הוא לא נותן, הוא מקבל.
לעומת כל עבודה שזה מקח וממכר לכל דבר וענין. גם אם מדובר בעבודה תורנית.
זה עבודה "נורמלית", רק שהשכר שלה נמוך. ועל כך תלונתינו ובצדק. זה הכל.

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 22:32

אברך נותן הכי הרבה. מה יותר מעולה מהלימוד תורה?! "כי טוב סחרה מפנינים".
ולכן לכאורה לא צודק שיקבל שכר בטלה. הרי במקור, הסכם יששכר וזבולון הוא
שזבולון יפרנס וידאג לכל צרכיו של יששכר! זה ממש כמו מקח וממכר, זה עובד, זה
לומד, ומתחלקים הן בשכר הרוחני והן ברווח הממוני.

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 22:35

לא ראיתי את כל הדו שיח. אבל אם אתם מדברים על כולל זה לא יששכר זבולון.
אם אתם מדברים על הסכם יששכר זבולון זה רק כשהעשיר נותן חצי מכספו ליששכר, עי'
בארוכה באגרות משה