העלאה בשכר
-
תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 21:15
היום לא ניתן להגיד שיש 'שווי שוק' לעבודה כגון עריכה כיון שמנעד השכר מאוד
רחב. אולי ישנו שיעור למעלה או שיעור למטה (דהיינו מקסימום או מינימום שכר),
מה שאומר שאין כאן גדרי אונאה ברורים.
מה גם שאם כדברי האומר שיש בזה אונאה, הרי שלא יוכלו בעלי מכונים לגייס עובדים
לפי תעריף מוגדר מראש כיון ששעתו של עורך פלוני שווה יותר ושל אלמוני שוה פחות.אשר על כן נראה שבכל כי האי גוונא שייך התנאי 'כל תנאי שבממון תנאו קיים',
והמכון יציע את העבודה בתנאי השכר המקובלים עליו והעורך יכול להציע הצעה שונה
כפי ראות עיניו, ואם הגיעו לעמק שוה הרי טוב ואם לא יפרדו דרכיהם.תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 22:00
א. לדידי פשוט שכל גדרי אונאה שייכים במכירת חפץ. כאשר החפץ עולה במקומות
אחרים הרבה יותר בזול, והקונה לא ידע זאת.
אבל לא שמענו על עובד שהלך לבית דין וטען: אמנם סיכמנו על 40 ש"ח, אך זו היתה
אונאה, כי לעורך טוב כמוני מגיע הרבה יותר.
מה שסוכם סוכם!
ב. בכל אופן השאלה שממנה התחיל ועליה סבב הדיון היתה על עובד שבשעה שמסכם עם
המנהל על תנאיו ההעסקה, בא להטעותו ואומר לו שבמקום אחר הציעו לו עבודה בסכום
גבוה הרבה יותר.
טענו כאן שמותר, כיוון שהמעביד הוא שמנסה לרמות את העובד בכך שמציע לו שכר
נמוך ממה שמגיע לעורך מומחה כזה. ועל כך טענתי, שזכות המעביד להציע איזה שכר
שרוצה, ולומר לעובד: אם לא מוצא חן בעיניך - לך למקום אחר. ואין רשות לעובד
להטעותו. -
תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 21:15
היום לא ניתן להגיד שיש 'שווי שוק' לעבודה כגון עריכה כיון שמנעד השכר מאוד
רחב. אולי ישנו שיעור למעלה או שיעור למטה (דהיינו מקסימום או מינימום שכר),
מה שאומר שאין כאן גדרי אונאה ברורים.
מה גם שאם כדברי האומר שיש בזה אונאה, הרי שלא יוכלו בעלי מכונים לגייס עובדים
לפי תעריף מוגדר מראש כיון ששעתו של עורך פלוני שווה יותר ושל אלמוני שוה פחות.אשר על כן נראה שבכל כי האי גוונא שייך התנאי 'כל תנאי שבממון תנאו קיים',
והמכון יציע את העבודה בתנאי השכר המקובלים עליו והעורך יכול להציע הצעה שונה
כפי ראות עיניו, ואם הגיעו לעמק שוה הרי טוב ואם לא יפרדו דרכיהם.תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 22:00
א. לדידי פשוט שכל גדרי אונאה שייכים במכירת חפץ. כאשר החפץ עולה במקומות
אחרים הרבה יותר בזול, והקונה לא ידע זאת.
אבל לא שמענו על עובד שהלך לבית דין וטען: אמנם סיכמנו על 40 ש"ח, אך זו היתה
אונאה, כי לעורך טוב כמוני מגיע הרבה יותר.
מה שסוכם סוכם!
ב. בכל אופן השאלה שממנה התחיל ועליה סבב הדיון היתה על עובד שבשעה שמסכם עם
המנהל על תנאיו ההעסקה, בא להטעותו ואומר לו שבמקום אחר הציעו לו עבודה בסכום
גבוה הרבה יותר.
טענו כאן שמותר, כיוון שהמעביד הוא שמנסה לרמות את העובד בכך שמציע לו שכר
נמוך ממה שמגיע לעורך מומחה כזה. ועל כך טענתי, שזכות המעביד להציע איזה שכר
שרוצה, ולומר לעובד: אם לא מוצא חן בעיניך - לך למקום אחר. ואין רשות לעובד
להטעותו. -
תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 22:00
א. לדידי פשוט שכל גדרי אונאה שייכים במכירת חפץ. כאשר החפץ עולה במקומות
אחרים הרבה יותר בזול, והקונה לא ידע זאת.
אבל לא שמענו על עובד שהלך לבית דין וטען: אמנם סיכמנו על 40 ש"ח, אך זו היתה
אונאה, כי לעורך טוב כמוני מגיע הרבה יותר.
מה שסוכם סוכם!
ב. בכל אופן השאלה שממנה התחיל ועליה סבב הדיון היתה על עובד שבשעה שמסכם עם
המנהל על תנאיו ההעסקה, בא להטעותו ואומר לו שבמקום אחר הציעו לו עבודה בסכום
גבוה הרבה יותר.
טענו כאן שמותר, כיוון שהמעביד הוא שמנסה לרמות את העובד בכך שמציע לו שכר
נמוך ממה שמגיע לעורך מומחה כזה. ועל כך טענתי, שזכות המעביד להציע איזה שכר
שרוצה, ולומר לעובד: אם לא מוצא חן בעיניך - לך למקום אחר. ואין רשות לעובד
להטעותו. -
תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 22:00
א. לדידי פשוט שכל גדרי אונאה שייכים במכירת חפץ. כאשר החפץ עולה במקומות
אחרים הרבה יותר בזול, והקונה לא ידע זאת.
אבל לא שמענו על עובד שהלך לבית דין וטען: אמנם סיכמנו על 40 ש"ח, אך זו היתה
אונאה, כי לעורך טוב כמוני מגיע הרבה יותר.
מה שסוכם סוכם!
ב. בכל אופן השאלה שממנה התחיל ועליה סבב הדיון היתה על עובד שבשעה שמסכם עם
המנהל על תנאיו ההעסקה, בא להטעותו ואומר לו שבמקום אחר הציעו לו עבודה בסכום
גבוה הרבה יותר.
טענו כאן שמותר, כיוון שהמעביד הוא שמנסה לרמות את העובד בכך שמציע לו שכר
נמוך ממה שמגיע לעורך מומחה כזה. ועל כך טענתי, שזכות המעביד להציע איזה שכר
שרוצה, ולומר לעובד: אם לא מוצא חן בעיניך - לך למקום אחר. ואין רשות לעובד
להטעותו. -
תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 22:48
לענ"ד ברור שאין כאן איסור.
מה שכן עלול להיות כאן ניצול, דהיינו שהמעביד יודע ששעת העורך שווה יותר, אולם
הוא לא מיידע את העורך על שוויה האמיתי של שעתו (אולי גם כאן תטען שיש 'גזל
דעת'..) ומציע לו תשלום נמוך יותר.
הדברים מגיעים למה שאמר שמואל לסוחרי ההדסים 'אשוו וזבינו' ואי לאו דרישנא לכו
כר' טרפון..אברך ממוצע לא מבין בעולם העבודה והשכר. וכשבא מעביד ומציע לו שכר מסויים לשעה
שבד"כ גבוה משמעותית מן המילגה בכולל, הוא לא ממהר לסרב, שכן הוא ממשיך ללמוד
תורה רק שבמקום שכפוף למסגרת של כולל, הוא כפוף לאותו מעסיק והיה לו הרווחה.ייתכן כי מדינא אין כאן אלא 'תנאי שבממון' אולם יש כאן ניצול מסויים.
בעבר הבאתי כאן דוגמא קיצונית להבהרת העניין:
נניח שמנהלי המכונים היו עושים יד אחת ומתנים שכדי להתקבל לעבודה במכון עליך
לעבוד חודש שלם לניסיון ללא תשלום ורק לאחר מכן אתה מתקבל ועובד בתשלום.
וכמובן שדרישה זו תְּגֻבֶּה בהצדקות שונות, כיד ה' הטובה עליהם.
אני משער שרוב ככל העורכים היו סובלים בדומיה את התנאי ועובדים חודש ללא תשלום.
וכאן הבן שואל הייטב בעיני ה'?!
לענייננו עורך שעובד 200 שעות אצל מעסיק מסויים ומוציא ספר לאור. אותו מעסיק
מקבל על הפרוייקט 30-40 אלף ממזמין העבודה, בזמן שמשלם לעורך 30-40 לשעה.
גם אם בדיני אדם אין כל תביעה על המעסיק.
הלזה תקרא יושר והגינות?!
האם אינך חושב שבורא עולם היה אומר למעביד זה, תשלם לו נתח מכובד יותר?
לא אכחד שבעבר עלתה כאן שאלה האם ראוי הוא שמתווך יקח סכום גבוה עבור תיווך
עבודות ועניתי שאין זה מעניינו של העורך כמה המתווך מקבל. ועל העורך לדרוש כמה
שהוא רוצה עבור שעתו, ותו לא.
אולם יש כאן פער בין הצד של העובד לצד של המעביד, שהעובד צריך לדרוש כפי מה
שרגיל בו ולא להסתכל בצלחת של המעביד, ואילו המעביד צריך להביא בחשבון את ביחד
עם צרכיו את העובדא שהעורך טרח בעבודה זו. כמובן שאם היה המעסיק אחראי על
איכות העבודה, וכ"ש אם נאלץ לעשות גימורים וכיו"ב, שיש לשקלל זאת. -
תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 22:48
לענ"ד ברור שאין כאן איסור.
מה שכן עלול להיות כאן ניצול, דהיינו שהמעביד יודע ששעת העורך שווה יותר, אולם
הוא לא מיידע את העורך על שוויה האמיתי של שעתו (אולי גם כאן תטען שיש 'גזל
דעת'..) ומציע לו תשלום נמוך יותר.
הדברים מגיעים למה שאמר שמואל לסוחרי ההדסים 'אשוו וזבינו' ואי לאו דרישנא לכו
כר' טרפון..אברך ממוצע לא מבין בעולם העבודה והשכר. וכשבא מעביד ומציע לו שכר מסויים לשעה
שבד"כ גבוה משמעותית מן המילגה בכולל, הוא לא ממהר לסרב, שכן הוא ממשיך ללמוד
תורה רק שבמקום שכפוף למסגרת של כולל, הוא כפוף לאותו מעסיק והיה לו הרווחה.ייתכן כי מדינא אין כאן אלא 'תנאי שבממון' אולם יש כאן ניצול מסויים.
בעבר הבאתי כאן דוגמא קיצונית להבהרת העניין:
נניח שמנהלי המכונים היו עושים יד אחת ומתנים שכדי להתקבל לעבודה במכון עליך
לעבוד חודש שלם לניסיון ללא תשלום ורק לאחר מכן אתה מתקבל ועובד בתשלום.
וכמובן שדרישה זו תְּגֻבֶּה בהצדקות שונות, כיד ה' הטובה עליהם.
אני משער שרוב ככל העורכים היו סובלים בדומיה את התנאי ועובדים חודש ללא תשלום.
וכאן הבן שואל הייטב בעיני ה'?!
לענייננו עורך שעובד 200 שעות אצל מעסיק מסויים ומוציא ספר לאור. אותו מעסיק
מקבל על הפרוייקט 30-40 אלף ממזמין העבודה, בזמן שמשלם לעורך 30-40 לשעה.
גם אם בדיני אדם אין כל תביעה על המעסיק.
הלזה תקרא יושר והגינות?!
האם אינך חושב שבורא עולם היה אומר למעביד זה, תשלם לו נתח מכובד יותר?
לא אכחד שבעבר עלתה כאן שאלה האם ראוי הוא שמתווך יקח סכום גבוה עבור תיווך
עבודות ועניתי שאין זה מעניינו של העורך כמה המתווך מקבל. ועל העורך לדרוש כמה
שהוא רוצה עבור שעתו, ותו לא.
אולם יש כאן פער בין הצד של העובד לצד של המעביד, שהעובד צריך לדרוש כפי מה
שרגיל בו ולא להסתכל בצלחת של המעביד, ואילו המעביד צריך להביא בחשבון את ביחד
עם צרכיו את העובדא שהעורך טרח בעבודה זו. כמובן שאם היה המעסיק אחראי על
איכות העבודה, וכ"ש אם נאלץ לעשות גימורים וכיו"ב, שיש לשקלל זאת. -
תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 22:48
לענ"ד ברור שאין כאן איסור.
מה שכן עלול להיות כאן ניצול, דהיינו שהמעביד יודע ששעת העורך שווה יותר, אולם
הוא לא מיידע את העורך על שוויה האמיתי של שעתו (אולי גם כאן תטען שיש 'גזל
דעת'..) ומציע לו תשלום נמוך יותר.
הדברים מגיעים למה שאמר שמואל לסוחרי ההדסים 'אשוו וזבינו' ואי לאו דרישנא לכו
כר' טרפון..אברך ממוצע לא מבין בעולם העבודה והשכר. וכשבא מעביד ומציע לו שכר מסויים לשעה
שבד"כ גבוה משמעותית מן המילגה בכולל, הוא לא ממהר לסרב, שכן הוא ממשיך ללמוד
תורה רק שבמקום שכפוף למסגרת של כולל, הוא כפוף לאותו מעסיק והיה לו הרווחה.ייתכן כי מדינא אין כאן אלא 'תנאי שבממון' אולם יש כאן ניצול מסויים.
בעבר הבאתי כאן דוגמא קיצונית להבהרת העניין:
נניח שמנהלי המכונים היו עושים יד אחת ומתנים שכדי להתקבל לעבודה במכון עליך
לעבוד חודש שלם לניסיון ללא תשלום ורק לאחר מכן אתה מתקבל ועובד בתשלום.
וכמובן שדרישה זו תְּגֻבֶּה בהצדקות שונות, כיד ה' הטובה עליהם.
אני משער שרוב ככל העורכים היו סובלים בדומיה את התנאי ועובדים חודש ללא תשלום.
וכאן הבן שואל הייטב בעיני ה'?!
לענייננו עורך שעובד 200 שעות אצל מעסיק מסויים ומוציא ספר לאור. אותו מעסיק
מקבל על הפרוייקט 30-40 אלף ממזמין העבודה, בזמן שמשלם לעורך 30-40 לשעה.
גם אם בדיני אדם אין כל תביעה על המעסיק.
הלזה תקרא יושר והגינות?!
האם אינך חושב שבורא עולם היה אומר למעביד זה, תשלם לו נתח מכובד יותר?
לא אכחד שבעבר עלתה כאן שאלה האם ראוי הוא שמתווך יקח סכום גבוה עבור תיווך
עבודות ועניתי שאין זה מעניינו של העורך כמה המתווך מקבל. ועל העורך לדרוש כמה
שהוא רוצה עבור שעתו, ותו לא.
אולם יש כאן פער בין הצד של העובד לצד של המעביד, שהעובד צריך לדרוש כפי מה
שרגיל בו ולא להסתכל בצלחת של המעביד, ואילו המעביד צריך להביא בחשבון את ביחד
עם צרכיו את העובדא שהעורך טרח בעבודה זו. כמובן שאם היה המעסיק אחראי על
איכות העבודה, וכ"ש אם נאלץ לעשות גימורים וכיו"ב, שיש לשקלל זאת.תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 23:11
לפני כמה שנים ביררתי על מחירי העריכה.
בשוק החופשי המחיר היה בין 80 ל-100 ואף יותר לשעה.
בתורני זה היה 30 בלבד. (ובמתיבתא הודעו לי שלא ישלמו על הלימוד אלא רק על זמן
ההקלדה).
פער אדיר!
אמנם לעובדים בתחום החופשי היתה תעודה של תואר ראשון בספרות וכדו', משא"כ
לעורכים התורניים לא היתה איזו תעודה, אבל זה עדיין לא מצדיק. -
תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 22:48
לענ"ד ברור שאין כאן איסור.
מה שכן עלול להיות כאן ניצול, דהיינו שהמעביד יודע ששעת העורך שווה יותר, אולם
הוא לא מיידע את העורך על שוויה האמיתי של שעתו (אולי גם כאן תטען שיש 'גזל
דעת'..) ומציע לו תשלום נמוך יותר.
הדברים מגיעים למה שאמר שמואל לסוחרי ההדסים 'אשוו וזבינו' ואי לאו דרישנא לכו
כר' טרפון..אברך ממוצע לא מבין בעולם העבודה והשכר. וכשבא מעביד ומציע לו שכר מסויים לשעה
שבד"כ גבוה משמעותית מן המילגה בכולל, הוא לא ממהר לסרב, שכן הוא ממשיך ללמוד
תורה רק שבמקום שכפוף למסגרת של כולל, הוא כפוף לאותו מעסיק והיה לו הרווחה.ייתכן כי מדינא אין כאן אלא 'תנאי שבממון' אולם יש כאן ניצול מסויים.
בעבר הבאתי כאן דוגמא קיצונית להבהרת העניין:
נניח שמנהלי המכונים היו עושים יד אחת ומתנים שכדי להתקבל לעבודה במכון עליך
לעבוד חודש שלם לניסיון ללא תשלום ורק לאחר מכן אתה מתקבל ועובד בתשלום.
וכמובן שדרישה זו תְּגֻבֶּה בהצדקות שונות, כיד ה' הטובה עליהם.
אני משער שרוב ככל העורכים היו סובלים בדומיה את התנאי ועובדים חודש ללא תשלום.
וכאן הבן שואל הייטב בעיני ה'?!
לענייננו עורך שעובד 200 שעות אצל מעסיק מסויים ומוציא ספר לאור. אותו מעסיק
מקבל על הפרוייקט 30-40 אלף ממזמין העבודה, בזמן שמשלם לעורך 30-40 לשעה.
גם אם בדיני אדם אין כל תביעה על המעסיק.
הלזה תקרא יושר והגינות?!
האם אינך חושב שבורא עולם היה אומר למעביד זה, תשלם לו נתח מכובד יותר?
לא אכחד שבעבר עלתה כאן שאלה האם ראוי הוא שמתווך יקח סכום גבוה עבור תיווך
עבודות ועניתי שאין זה מעניינו של העורך כמה המתווך מקבל. ועל העורך לדרוש כמה
שהוא רוצה עבור שעתו, ותו לא.
אולם יש כאן פער בין הצד של העובד לצד של המעביד, שהעובד צריך לדרוש כפי מה
שרגיל בו ולא להסתכל בצלחת של המעביד, ואילו המעביד צריך להביא בחשבון את ביחד
עם צרכיו את העובדא שהעורך טרח בעבודה זו. כמובן שאם היה המעסיק אחראי על
איכות העבודה, וכ"ש אם נאלץ לעשות גימורים וכיו"ב, שיש לשקלל זאת.תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 23:11
לפני כמה שנים ביררתי על מחירי העריכה.
בשוק החופשי המחיר היה בין 80 ל-100 ואף יותר לשעה.
בתורני זה היה 30 בלבד. (ובמתיבתא הודעו לי שלא ישלמו על הלימוד אלא רק על זמן
ההקלדה).
פער אדיר!
אמנם לעובדים בתחום החופשי היתה תעודה של תואר ראשון בספרות וכדו', משא"כ
לעורכים התורניים לא היתה איזו תעודה, אבל זה עדיין לא מצדיק. -
תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 23:11
לפני כמה שנים ביררתי על מחירי העריכה.
בשוק החופשי המחיר היה בין 80 ל-100 ואף יותר לשעה.
בתורני זה היה 30 בלבד. (ובמתיבתא הודעו לי שלא ישלמו על הלימוד אלא רק על זמן
ההקלדה).
פער אדיר!
אמנם לעובדים בתחום החופשי היתה תעודה של תואר ראשון בספרות וכדו', משא"כ
לעורכים התורניים לא היתה איזו תעודה, אבל זה עדיין לא מצדיק.תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 23:33
הפער הוא אדיר מחמת שהפער בין הסכום הממוצע שמקבל אברך לחודש לבין שכר ממוצע
במשק הינו עצום, תוסיף לזה שהאברך רואה בעבודה זו עבודה נקייה, ואף אם איננה
כ"כ קלה מ"מ מורגל הוא בלימוד תורה, ולפעמים גם בכתיבה, וא"כ העריכה קרובה למה
שאברך ממוצע עושה בכולל בשכר זעום. ולפעמים האברך גם רואה בעבודת העריכה
שליחות וכיו"ב, וכבר הארכנו בעניינים אלו במקו"א.
לעומת זאת אדם בשוק החופשי שעורך ספרים לפרנסתו, עושה מבחינתו עבודה של ממש
ומצפה לראות שכר לפחות כמו שמצוי במשק, מה גם שעבודה זו הינה אומנות ולא כל
הרוצה ליטול את השם 'עורך' יטול, כך נוצר מצב שבעוד שעורך ספרים בשוק החופשי
לא מסתפק בפחות מתרקבא דדינרי, העורך התורני שעשוי להיות מקצועי הרבה יותר,
ניחא ליה בכל דהוא וכדי בזיון וקצף.. -
תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 23:11
לפני כמה שנים ביררתי על מחירי העריכה.
בשוק החופשי המחיר היה בין 80 ל-100 ואף יותר לשעה.
בתורני זה היה 30 בלבד. (ובמתיבתא הודעו לי שלא ישלמו על הלימוד אלא רק על זמן
ההקלדה).
פער אדיר!
אמנם לעובדים בתחום החופשי היתה תעודה של תואר ראשון בספרות וכדו', משא"כ
לעורכים התורניים לא היתה איזו תעודה, אבל זה עדיין לא מצדיק.תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 23:33
הפער הוא אדיר מחמת שהפער בין הסכום הממוצע שמקבל אברך לחודש לבין שכר ממוצע
במשק הינו עצום, תוסיף לזה שהאברך רואה בעבודה זו עבודה נקייה, ואף אם איננה
כ"כ קלה מ"מ מורגל הוא בלימוד תורה, ולפעמים גם בכתיבה, וא"כ העריכה קרובה למה
שאברך ממוצע עושה בכולל בשכר זעום. ולפעמים האברך גם רואה בעבודת העריכה
שליחות וכיו"ב, וכבר הארכנו בעניינים אלו במקו"א.
לעומת זאת אדם בשוק החופשי שעורך ספרים לפרנסתו, עושה מבחינתו עבודה של ממש
ומצפה לראות שכר לפחות כמו שמצוי במשק, מה גם שעבודה זו הינה אומנות ולא כל
הרוצה ליטול את השם 'עורך' יטול, כך נוצר מצב שבעוד שעורך ספרים בשוק החופשי
לא מסתפק בפחות מתרקבא דדינרי, העורך התורני שעשוי להיות מקצועי הרבה יותר,
ניחא ליה בכל דהוא וכדי בזיון וקצף.. -
תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 23:33
הפער הוא אדיר מחמת שהפער בין הסכום הממוצע שמקבל אברך לחודש לבין שכר ממוצע
במשק הינו עצום, תוסיף לזה שהאברך רואה בעבודה זו עבודה נקייה, ואף אם איננה
כ"כ קלה מ"מ מורגל הוא בלימוד תורה, ולפעמים גם בכתיבה, וא"כ העריכה קרובה למה
שאברך ממוצע עושה בכולל בשכר זעום. ולפעמים האברך גם רואה בעבודת העריכה
שליחות וכיו"ב, וכבר הארכנו בעניינים אלו במקו"א.
לעומת זאת אדם בשוק החופשי שעורך ספרים לפרנסתו, עושה מבחינתו עבודה של ממש
ומצפה לראות שכר לפחות כמו שמצוי במשק, מה גם שעבודה זו הינה אומנות ולא כל
הרוצה ליטול את השם 'עורך' יטול, כך נוצר מצב שבעוד שעורך ספרים בשוק החופשי
לא מסתפק בפחות מתרקבא דדינרי, העורך התורני שעשוי להיות מקצועי הרבה יותר,
ניחא ליה בכל דהוא וכדי בזיון וקצף.. -
תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 23:33
הפער הוא אדיר מחמת שהפער בין הסכום הממוצע שמקבל אברך לחודש לבין שכר ממוצע
במשק הינו עצום, תוסיף לזה שהאברך רואה בעבודה זו עבודה נקייה, ואף אם איננה
כ"כ קלה מ"מ מורגל הוא בלימוד תורה, ולפעמים גם בכתיבה, וא"כ העריכה קרובה למה
שאברך ממוצע עושה בכולל בשכר זעום. ולפעמים האברך גם רואה בעבודת העריכה
שליחות וכיו"ב, וכבר הארכנו בעניינים אלו במקו"א.
לעומת זאת אדם בשוק החופשי שעורך ספרים לפרנסתו, עושה מבחינתו עבודה של ממש
ומצפה לראות שכר לפחות כמו שמצוי במשק, מה גם שעבודה זו הינה אומנות ולא כל
הרוצה ליטול את השם 'עורך' יטול, כך נוצר מצב שבעוד שעורך ספרים בשוק החופשי
לא מסתפק בפחות מתרקבא דדינרי, העורך התורני שעשוי להיות מקצועי הרבה יותר,
ניחא ליה בכל דהוא וכדי בזיון וקצף.. -
-
-
-
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 00:54
בעניין זה אציג את דעתי דעת הדיוט בנוגע לפתרון מסויים של הבעייה:
"אבל אשמים אנחנו!".
כלפי מה דברים אמורים?
העורך התורני הממוצע כאמור בא מתוך כתלי בית המדרש, אשר שם לא נמצא הזהב,
ובד"כ לא ידע צורתא דזוזא כפי שיוצא בהוצאה.
אשר על כן, כאשר העורכים אשר נכנסו לשוק העריכה, ינהגו סלסול בעצמם ויקבעו רף
תשלום ראוי שאין למטה הימנו, הדברים ייכנסו אף לתודעת המעסיקים.
כך גם נהיה זוכים לאחריני שגם הבאים אחרינו לא יצטרכו לדון על דקדוקי עניות,
ותהיה משכורתם שלימה מעם ה' א-לקי ישראל.
ועל כך יש להזכיר מה שהליצו כאן בעבר: "ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים"..מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 00:54
בעניין זה אציג את דעתי דעת הדיוט בנוגע לפתרון מסויים של הבעייה:
"אבל אשמים אנחנו!".
כלפי מה דברים אמורים?
העורך התורני הממוצע כאמור בא מתוך כתלי בית המדרש, אשר שם לא נמצא הזהב,
ובד"כ לא ידע צורתא דזוזא כפי שיוצא בהוצאה.
אשר על כן, כאשר העורכים אשר נכנסו לשוק העריכה, ינהגו סלסול בעצמם ויקבעו רף
תשלום ראוי שאין למטה הימנו, הדברים ייכנסו אף לתודעת המעסיקים.
כך גם נהיה זוכים לאחריני שגם הבאים אחרינו לא יצטרכו לדון על דקדוקי עניות,
ותהיה משכורתם שלימה מעם ה' א-לקי ישראל.
ועל כך יש להזכיר מה שהליצו כאן בעבר: "ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים"..מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 01:46
בשביל זה נצרכת הסכמה בין כלל העורכים, שלא יסכים אף אחד מהם לעבוד בשכר נמוך.
במצב כזה לא תהיה ברירה למעסיק אלא להעלות השכר.
אך לפי היכרותי עם אנשים (לא דווקא עורכים, אלא בכל מיני מצבים שהיתה נצרכת
אחדות ע"מ להשיג איזו מטרה, למשל אברכים בכולל שראש הכולל היה קשה איתם באופן
קיצוני עד כדי איסור לצאת לבית הכיסא, ביושים ברבים וכיו"ב), אחדות שכזאת תהיה
רק בזמן המשיח. בינתיים, הלוואי שרק יפסיקו להלשין זה על זה. למשל, כשרואים
שמיהו נוטל יוזה ורוצה לשנות משהו, רבים יקפצו לצארנו להשלין עליו כדי למצוא
חן בעיני המנהל/הראש כולל/ המעביד.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות