מיהו הרמ"ל בקבלה?

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 14:08

מפרוייקט השו"ת
ביוגרפיה - שתי ידות
רבי מנחם די לונזאנו - נולד בשנת (בערך) ש"י (1550), נפטר בשנת שע"א (1611).
העובדה שקורות חייו של רבי מנחם לונזאנו לוטות בערפל, למרות היותו אחד
מהגדולים מ"כת של קודמין" יכולה ללמד על אישיותו המיוחדת. הנה ההסבר: רבי מנחם
לא כיהן כרב בקהילה מפורסמת, הוא גם לא שימש כראש ישיבה נודעת וזו סיבה מספיקה
שספריו ידועים יותר ממחברם. מה שחשוב להבליט שאי היותו רב או ראש ישיבה לא
היתה מפני שלא בחרוהו לתפקידים כאלו אדרבא מוניטין שלו כאחד מגדולי וצדיקי
הדור יצא בעולם, אבל הוא לא יכל לקבוע עצמו במקום מסוים, אלא היה נע ונד
ממדינה למדינה ומעיר לעיר.
נדודיו לא היו כדי לעשות לביתו, אדרבא טלטוליו הגבירו את מצוקתו, אבל בערה בו
שליחות קודש לסובב בארצות שונות ולתור אחרי כתבי ידות עתיקים. זאת לשתי מטרות
שעליהם סבב ציר חייו, מציאת כתבי יד עתיקים שבהם אפשר לגלות דברי חז"ל עלומים,
וחיפוש ספרי תורה עתיקים כדי ללמוד מהם את האופן המדויק והאמיתי של כתיבת ספרי
תורה. האמונה בחשיבות ספרו למען העמדת מלאכת כתיבת ס"ת על אמיתותה, הניעה אותו
להשקיע את שארית כספו בהדפסת הספר, למרות ידיעתו שבכך הוא עשוי להמיט חרפת רעב
על משפחתו שנשארה לבד בירושלים. הנה בניסוחו: "ולא עוד אלא בראותי שמעותי אינן
מספיקין להדפסת הספר נעשתי אכזרי על שלשת ילדי ועל אמם אשר בירושלים תוב"ב ולא
שלחתי להם מעות להוצאה, אף על פי שאני יודע שאין להם לחם לאכול".
אולי יקום פלוני וינסה להמעיט מעוצמת המסירות נפש בטיעון שלא יכל להתגבר על
רצונו לפרסם את ספרו למרות הסיבוך החומרי הקשה. לטענה אפשרית כזו הנה עוד ממה
שהעיד על עצמו: מיום עמדי על עמדי, והחלה הפרוטה להכנס בידי, רדפתי אחרי
הספרים כאשר ירדוף הקורא בהרים, וחסרתי במאכלי ובשתיתי, כדי לקנות ספרי
תורתינו" (לשונו בהקדמתו לס' מדרש אגור ה"אצבע השני" ב", שתי ידות".
להשלמת התמונה על גאון רוחו של רבי מנחם שחרף חייו הקשים מרובי התלאות לבש עוז
והתגבר כארי בפעולותיו להעמיד מלאכת שמים של כתיבת התורה על מכונה האמיתי,
מצוטט להלן קטע מתוך מאמרו של רבי מאיר וונדר איש לבוב ששירטט נאמנה את קורות
חייו של רבי מנחם. "רוח עזוז וגבור פיעם את האיש הזה, וכל הקורא בספריו, רואה
בהמחבר תמונה מפליאה העולה היא כמעט למעלה מן הטבע ורחוקה מן מושג שכל האנושי

• גו נכאב ונשבר, חלש הטבע, ידוע חולי, רובץ תחת משא העוני ונטל הטלטול ("כי
  עני ואביון אני חלש הטבע מאד, וכל ימי מכאובים וכעס ענינים") ובו סוכן רוח
  כביר וחזק, מפרק עולו מעל צואריו, מקימו מעפר דלותו, מאשפות שפלותו ירימוהו,
  וכאשר יענו אותו צרות רבות ורעות אשר סבוהו גם סבבוהו, כן ירבה וכן יפרוץ חזון
  בשקידתו על חכמת התורה בכל מקצועותיה הנגלות והנסתרות".
  קרוב להניח שסודו של רבי מנחם היאך הצליח לפרוק מעל צווארו את העול הכבד של
  פגעיו שלא הרפו ממנו לרגע - היה באמונתו שגם במאורעות הגרועים ביותר חבויים
  גרעינים של טובה. ניתן ללמוד על כך מהקדמתו הקצרה למדור השני של "שתי ידות"
  ספר "המעריך" שעוסק בביאור מילות הלע"ז שבדברי חז"ל. (שמו נגזר מהדמיון לספר
  "הערוך", הנה לשונו: "אמר מנחם מנעורי גדלני כאב, כי אבי ואמי עזובני בחוסר
  כל, צעיר ורך, והיתי נע ונד בארץ נודד ללחם איה, מקצה השמים ועד קצה השמים.
  ולפי שאין רע שאין בו מעט טוב מצד אחר, לכן גם אני בטלטולי טלטלה דגברא קשיא,
  הרוחתי שלמדתי לשונות הגוים, בפרט ערבי ויוני שהם היותר צריכים להבין המלות
  הקשות והזרות שבמדרשי חז"ל, ולבארם באור ודאי ולא מסופק.
  רבי מנחם נפטר בירושלים בשנת שע"א (1611), ונטמן בהר הזיתים.
  "ספר "שתי ידות" נדפס בויניציאה בשנת שע"ח (1618). קעו - דף. בחלק אור תורה
  כ"ו עמודים. בשנת תי"ט (1659) נדפס באמסטרדם שנית הקונטרס אור תורה בלבדו
  (מכאן תימוכין לכתוב פרטים ביביליוגרפיים רק על התורה אור) פעם נוספת נדפס
  קונטרס זה בלבד בשנת תצ"ח (1738) בהומבורג. המוציא לאור ר' אליהו בן עזריאל
  איש וילנא, הוסיף מראי מקומות וצירף ליקוטים בשם "מכתב מאליהו".
  החידושים על הרמב"ם הוכנסו ממהדורת פרידברג ירושלים תשס"ו.

מאת: [email protected]

[משפחת אדיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 14:15

ר' יוסף אביבי הוציא ספר שלו ושם במבוא מדבר אודותיו ג"כ.

[בעל שם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 22:25

כמה מאלו הנקראים גורי האר"י והיו בדורו, מכנים אותו גם רמ"ל ולא רק רמד"ל

ב-יום רביעי, 25 בינואר 2023 בשעה 14:15:40 UTC+2, madirim כתב/ה:

[שמואל קלופפר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 22:36

רמ"ל ורמד"ל יכול להיות כמובן גם ר' משה די ליאון.

[בעל שם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 22:38

וגם ר' משה לייב מסאסוב

ב-יום ראשון, 29 בינואר 2023 בשעה 22:37:01 UTC+2, [email protected] כתב/ה:

[yz p - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 22:40

לא נראה לי שמהרח"ו מצטט מר' משה לייב סאסובער...

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
29.01.23,
22:40:28

[בעל שם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 22:45

ברור שהכוונה בוודאי לר' מנחם לונזאנו,
אולי תעלה מה כתוב שם ויוכלו לעזור במציאת המ"מ בין עשרת ספריו בנדפס ובכת"י

ב-יום ראשון, 29 בינואר 2023 בשעה 22:41:03 UTC+2, י. ז. פ. כתב/ה:

[yz p - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 22:48

המהרח"ו בהגהותיו בפרשת בהעלותך מביא בשם שהרמ"ל כתב שכל מקום שנזכר בזוהר
"מתעטר" כוונתו "מזדווג".
שאלתי מיהו הוא הרמ"ל שמהרח"ו יכול לצטט ממנו

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
29.01.23,
22:47:20

[בעל שם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 23:21

הצעה: אולי זה ט"ס וצ"ל הרמ"ק, מסתבר יותר לדרכו.
{אגב, הגה זו אין מקורה ממהרח"ו}

ב-יום ראשון, 29 בינואר 2023 בשעה 22:49:12 UTC+2, י. ז. פ. כתב/ה:

[yz p - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2023 10:32

לא נראה שלי שזה ט"ס, שהרי ראיתי כמה שהביאו משמו של הגהת מהרח"ו ולא מתקנים,
ואחד אפילו הוסיף "כתב הרמד"ל".

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
30.01.23,
10:30:40

[חיים סגל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2023 10:33

הרח"ו לא יכול לצטט את הרמד"ל, אין כזה תרחיש

[yz p - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2023 10:38

שוב אינה צריכה להיות ט"ס, לא מוכרח שכל ההגהות שהעתיקו הוא ממנו בעצמו.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
30.01.23,
10:37:56

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2023 10:40

הרח"ו לא יכול לצטט את הרמד"ל, אין כזה תרחיש

[yz p - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2023 10:46

נכתב כך על דרך האמת
ויש חוץ מדרך אמת גם הגהות מהרח"ו
האם הם אותו דבר?
את"ל שלא, האם ידוע למישהו ממקורות נאמנים שהגהות מהרח"ו מעורב הרבה
מעוד מחברים?

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
30.01.23,
10:44:32

מאת: [email protected]

[בעל שם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2023 10:49

האם ידוע למישהו ממקורות נאמנים שהגהות מהרח"ו הם ממנו בלבד ?

ב-יום שני, 30 בינואר 2023 בשעה 10:46:14 UTC+2, י. ז. פ. כתב/ה:

[יוסף ה. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 14:43

יש להבדיל בין הספר 'דרך אמת' להערות 'דרך אמת' על הדף בדפוסי הזוהר.

הספר 'דרך אמת' הוא ספר הגהות על הזוהר דפוס ראשון, הגהות אלו מיוחסות להרח"ו.
רוב ההגהות הללו כבר נכנסו בתוך לשון הזוהר בדפוסים המאוחרים.

ההערות 'דרך אמת' שנדפסו על הזוהר, הם רובם מפירוש 'אמרי בינה' שנכתב על הזוהר.

הבירור המלא לענין זה, נמצא בתחילת ספר הזוהר עם פירוש הסולם (תחילת כרך א'),
(בספר הזוהר עם פירוש הסולם ישנה עבודה גדולה של השוואה בין דפוסים וגירסאות,
כנראה מתוך העיסוק בזה הם הגיעו לבירור הענין),

אלו הדברים הכתובים שם:
[image: צילום מזוהר הסולם, אודות פירוש דרך אמת.jpg]
ב-יום שני, 30 בינואר 2023 בשעה 10:49:19 UTC+2, בעל שם כתב/ה:

קבצים מצורפים:

• צילום מזוהר הסולם, אודות פירוש דרך אמת.jpg