עזרה בקבלה

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 22:10

כמו כן אשמח לשמוע איך מתארים נכון את "שיטת הספירה" של הספירות מחסד גבורה
וכו' [חגת נהים, וכך מלכות היא השביעית], ולא מספירת חכמה [חבד חגת נהים], שאז
מלכות היא עשירית.

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 22:24

בדרך כלל לא מונים מחכמה אלא מכתר, ואז ספירת הדעת אינה נמנית ביניהם [אכן יש
בזה הרבה יוצאים מן הכלל]
תמיד מונים את הספירות לעשר ספירות ולא לשבע, אלא ששלש ראשונות הם ספירות
נסתרות כביכול מה שאין כן מחסד ולמטה נקראים שבע תחתונות או שבע מידות והם
נגלות.
אכן, כשעוסקים בספרי הראשונים עד האריז"ל קשה מאד להגדיר זאת, כי כל אחד השתמש
בשפה אחרת ובמדרגות אחרות, וממש לא ראי זה כראי זה, ובפרט שאת קבלת הרבה מהם
שלל האריז"ל לגמרי.
וכבר התקבלה בישראל קבלת האריז"ל כבר שאין עליו עוררים.

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:48

הרב ברלב, האם הכינוי ספירת שבת מקובל *גם *בקבלת האריז"ל?
והאם מקביל לחלוטין למלכות ללא עוררין?

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:57

לשון זו לא מקובלת שם, אבל מדת המלכות מקבילה ליום השבת ללא עוררין
אם אתה צריך מ''מ אחפש

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 00:08

נראה שלא חישבו נכון, כאן מונים בסדר ז"ת.
וכן בהרבה מקומות שמקבילים, המנין הוא בסדר ז"ת, לדוג' אושפיזין, דוד כנגד שבת.
בז"ת מתייחסים לג"ר כעולם עליון, בפרטיות הקומה אלו המוחין, לגבי יתר הקומה.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
06.11.23,
00:06:36

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 00:16

אין כוונתי לצוות עליך לחפש לי מ"מ, אבל אם אתה מכיר כאלו אשמח שתציין לי.

להרב סילבר
ז"ת - ז' תחתונות?
ג"ר - ג' ראשונות?
או שדי לי בזיון וקצף...
יבאר לנו יותר כת"ר.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 00:46

יש ג' ספירות עליונות, שנקראים 'מוחין'. שהם לא גלויים לנו, אלא הם השורש
להשפעה שלמטה.
ויש ז' ספירות תחתונות, שנקראים 'מידות', שהם גלויים לנו, כי הם המבצעים בפועל
של מה שנקבע ב'מוחין'.
משל למה הדבר דומה - האדם שמולך.
אינך יודע מה הוא חושב במח, אלא רק מה שהוא מבצע בפועל, באחד מהאיברים שלו -
או באחד מהמידות שלו (מתחסד, כועס וכו').
לכן הג"ר (ג' ראשונות, מוחין. חכמה בינה ודעת. או כתר במקום דעת ואכ"מ) הם
נסתרים.
והז"ת (ז' תחתונות, מידות, חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות), הם גלויות.

כשמדברים בתוך ההנהגות של עולם הזה, שאנו יכולים להכיר מתוך המציאות ומתוך
ההנהגות של ה' במציאות,
מדברים רק על הז' תחתונות.
ולכן מלכות הוא השביעי. שבת השביעי. לבנה/שבת/ וכו' הוא השביעי.

כל זה נוגע לשאלה השניה שלך. ולא לראשונה.

בשאלה הראשונה אתה מדבר על סיפור אחר לגמרי, שם מתייחסים למידת (או ספירת)
הבינה.
שהיא עולם הנשמות (שמשם נולדים לתוך המערכת של העולם הזה). שם העולם הבא.
["שם", הכוונה לפי הגילוי הזה. קשה לי להסביר בקיצור].
והיא שבת "הגדול".
יש אמא תתאה (מלכות) ויש אמא עילאה (בינה).
ואין לי כח להמשיך לכתוב..

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 10:22

לענ"ד תשובת הרב 'אר"י בנסתרות' על השאלה הראשונה, נכונה לפי הקבלה המקובלת
כיום בדורות שאחר האריז"ל אבל בספרי הראשונים זה לא מוכרח כלל, כי הם נקטו
הרבה מאד פעמים לשונות אחרים לגמרי, ואי אפשר להקיש בכלל מאחד לחברו אלא אם כן
הוא בקי מאד מאד בספריהם, באופן של חד ותרי בדרא.

אגב, כמדומני שהמשל שכתבת הוא הכיוון של הרמח''ל והגר''א, ובספרי החסידות המשל
הוא אחר, צדקתי?
אני שואל זאת כי לא עסקתי די בספריהם הק'.
[כמובן ששניהם נכונים לכו''ע השאלה היא בהתמקדות, ואכמ"ל בדבר הפשוט לרומעכ"ת].