דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חובת מחאה! שכר עריכה

2023
104 30 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:14

    לפעמים מבלבלים בין עבודה לשעת עבודה, על 'עבודה' כגון עימוד ספר מסוים אכן
    משלמים גבוה ואי אפשר לחשב את זה לפי שעה, ולכן אינסטלטור שמתקן נזילה לוקח
    יקר.
    עורך תורני במכון לעומת זאת, נותן יבול לא עבודה, ולכן שכרו אמור להיות משולם
    לפי שעה, אי אפשר לבקש 300 ש"ח לשעה למרות שעל עבודה של חצי שעה לפעמים משלמים
    500 ש"ח.
    שונה הוא לתת לעורך לעשות פרויקט מסוים, כגון כתיבת ספר ביוגרפיה וכדומה, שם
    השכר מתומחר לפי עבודה, לבין לפרש קטעי גמרא שזה לפי שעה.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 01:09:38 UTC+2, maasehactav כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:20

    לפעמים מבלבלים בין עבודה לשעת עבודה, על 'עבודה' כגון עימוד ספר מסוים אכן
    משלמים גבוה ואי אפשר לחשב את זה לפי שעה, ולכן אינסטלטור שמתקן נזילה לוקח
    יקר.
    עורך תורני במכון לעומת זאת, נותן יבול לא עבודה, ולכן שכרו אמור להיות משולם
    לפי שעה, אי אפשר לבקש 300 ש"ח לשעה למרות שעל עבודה של חצי שעה לפעמים משלמים
    500 ש"ח.
    שונה הוא לתת לעורך לעשות פרויקט מסוים, כגון כתיבת ספר ביוגרפיה וכדומה, שם
    השכר מתומחר לפי עבודה, לבין לפרש קטעי גמרא שזה לפי שעה.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 01:09:38 UTC+2, maasehactav כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:20

    לפעמים מבלבלים בין עבודה לשעת עבודה, על 'עבודה' כגון עימוד ספר מסוים אכן
    משלמים גבוה ואי אפשר לחשב את זה לפי שעה, ולכן אינסטלטור שמתקן נזילה לוקח
    יקר.
    עורך תורני במכון לעומת זאת, נותן יבול לא עבודה, ולכן שכרו אמור להיות משולם
    לפי שעה, אי אפשר לבקש 300 ש"ח לשעה למרות שעל עבודה של חצי שעה לפעמים משלמים
    500 ש"ח.
    שונה הוא לתת לעורך לעשות פרויקט מסוים, כגון כתיבת ספר ביוגרפיה וכדומה, שם
    השכר מתומחר לפי עבודה, לבין לפרש קטעי גמרא שזה לפי שעה.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 01:09:38 UTC+2, maasehactav כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:27

    אני יוסיף את שלי אפי' שלדעתי כל הטענות הועלו פה:
    כיום אני לא עורך התעסקתי תקופה בעריכה, כעת אני עובד בעיקר עם הקלדה
    ואני זוכר את השעות שעבדתי בעריכה כמה מאמץ כמה ריכוז צריך בשביל זה
    ואין מצב שכל אברך יכול לעשות את זה!
    כקלדן שמקליד חבורות לאברכים חשובים ות"ח
    אתה רואה שלא חסר אברכים שלא יודעים לבטא את עצמם בכתב בכלל, אין סדר לדברים,
    אין בהירות
    ושלא נדבר על פיסוק, שגיאות כתיב גסות, וכדו'
    שאברכים אפי' שהם ת"ח גדולים אין להם את זה. זה מקצוע שדורש מלא מלא ריכוז,
    וכושר ניסוח ובהירות,
    וכמובן להבין ולהכנס לראש של הכותב מה הוא כתב מה הוא רצה,קושיא או תירוץ,
    הערה או הארה וכו' וכו'

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:27

    אני יוסיף את שלי אפי' שלדעתי כל הטענות הועלו פה:
    כיום אני לא עורך התעסקתי תקופה בעריכה, כעת אני עובד בעיקר עם הקלדה
    ואני זוכר את השעות שעבדתי בעריכה כמה מאמץ כמה ריכוז צריך בשביל זה
    ואין מצב שכל אברך יכול לעשות את זה!
    כקלדן שמקליד חבורות לאברכים חשובים ות"ח
    אתה רואה שלא חסר אברכים שלא יודעים לבטא את עצמם בכתב בכלל, אין סדר לדברים,
    אין בהירות
    ושלא נדבר על פיסוק, שגיאות כתיב גסות, וכדו'
    שאברכים אפי' שהם ת"ח גדולים אין להם את זה. זה מקצוע שדורש מלא מלא ריכוז,
    וכושר ניסוח ובהירות,
    וכמובן להבין ולהכנס לראש של הכותב מה הוא כתב מה הוא רצה,קושיא או תירוץ,
    הערה או הארה וכו' וכו'

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:37

    במקצוע העריכה, ההחלטה האם לתמחר את ה'עבודה' לפי שעות או באופן גלובאלי הינה
    רק פונקציה של משא ומתן.

    עורך שיידע להעריך באופן מדוייק או קרוב לכך, כמה תארך לו העבודה בכללותה עשוי
    לתת הצעת מחיר ביחס לפרוייקט בשלמותו, שבד"כ אם נביא בחשבון כמה זמן העריך
    שיקח לו לסיים את הפרוייקט, יהיה זה תעריף גבוה מאוד לשעה, זאת מאחר שלוקח
    סיכון שהעובדה לא תהיה פשוטה כפי שהעריך, ותדרוש שעות נוספות רבות.

    ישנן עורכים שהתעריף הגלובאלי שלהם יהיה יחסית נמוך מסיבות כמו סודות מקצוע
    וכד' (בעבודות עריכה מאוד מסויימות), שגורמים לקיצור מהותי בעבודה, וממילא שוב
    התעריף לשעה גבוה..
    אולם רוב ככל העורכים עובדים לפי שעה ולא לפי עבודה, אלא א"כ מדובר בעבודה
    קטנה וממוקדת מאוד.

    לפני כשנה/שנה וחצי הייתי באיזה מוסך שהיה כתוב שם ששעת עבודה (לא כולל מע"מ)
    הינה 180 ש"ח, וכמדומני שמאז הסכום התעדכן בקרוב ל50 אחוז יותר ואם מדובר
    במוסך בעיר דרומית ניתן להניח שבמרכז המחירים גבוהים בהרבה..
    אגב עבודתם כוללת יציאה לכוס קפה ולעתים גם ארוחת צהריים שלוקחת חצי מהזמן.
    איני יודע אם אכן הכל מחושב בתעריף, אבל גם אם נניח שהם מקזזים שעות שאינן של
    עבודה ממש, מדובר בתעריפים גבוהים לעבודה שמכונה 'חכמת רחוב' ולרוב לא נלמדת
    באקדמיא...

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:27

    אני יוסיף את שלי אפי' שלדעתי כל הטענות הועלו פה:
    כיום אני לא עורך התעסקתי תקופה בעריכה, כעת אני עובד בעיקר עם הקלדה
    ואני זוכר את השעות שעבדתי בעריכה כמה מאמץ כמה ריכוז צריך בשביל זה
    ואין מצב שכל אברך יכול לעשות את זה!
    כקלדן שמקליד חבורות לאברכים חשובים ות"ח
    אתה רואה שלא חסר אברכים שלא יודעים לבטא את עצמם בכתב בכלל, אין סדר לדברים,
    אין בהירות
    ושלא נדבר על פיסוק, שגיאות כתיב גסות, וכדו'
    שאברכים אפי' שהם ת"ח גדולים אין להם את זה. זה מקצוע שדורש מלא מלא ריכוז,
    וכושר ניסוח ובהירות,
    וכמובן להבין ולהכנס לראש של הכותב מה הוא כתב מה הוא רצה,קושיא או תירוץ,
    הערה או הארה וכו' וכו'

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 02:07

    אם תרכוש דירה ב - 4 מיליון תשלם למתווך 80 א' ש' ולעו"ד (אולי) 30 א' ש'.
    בפועל המתווך למד את זה חודשיים, העו"ד - 4 שנים.
    אפשר אפילו שהמתווך הוא חובבן מתחיל, העו"ד - מנוסה כבר שנים.
    המתווך אולי הביא לך את הדירה, אבל העו"ד עושה את העבודה החשובה ביותר והיא
    להעביר אותה על שמך בטאבו.
    בכל זאת אלו הם המחירים. מה שאומר שהכל הוא עניין של היצע וביקוש.
    המכון שמשלם 110 ש"ח לעורך זה כי הוא מעריך את עבודתו במחיר הזה.
    לעומת זאת המכון שמשלם 40 ש"ח זה כי כך הוא מעריך את העבודה של העורך. או שכך
    העורך מעריך את עבודתו שלו,
    אם העורך ידע להעריך ולהוקיר את עבודתו נאמנה מן הסתם הוא יוכל להשיג יותר
    והרבה פעמים גם מאותו המכון שבו הוא עובד כיום.
    זה גם אינו עניין לתאוות ממון, העורך היקרן פשוט מעריך את השווי שוק שלו,
    עובדה, מוכנים לשלם לו את זה!!! מבחינתו זה בזבוז זמן ומשאבים לקבל פחות על
    עבודתו.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 01:27:42 UTC+2, יהודה גלינרט כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 02:07

    אם תרכוש דירה ב - 4 מיליון תשלם למתווך 80 א' ש' ולעו"ד (אולי) 30 א' ש'.
    בפועל המתווך למד את זה חודשיים, העו"ד - 4 שנים.
    אפשר אפילו שהמתווך הוא חובבן מתחיל, העו"ד - מנוסה כבר שנים.
    המתווך אולי הביא לך את הדירה, אבל העו"ד עושה את העבודה החשובה ביותר והיא
    להעביר אותה על שמך בטאבו.
    בכל זאת אלו הם המחירים. מה שאומר שהכל הוא עניין של היצע וביקוש.
    המכון שמשלם 110 ש"ח לעורך זה כי הוא מעריך את עבודתו במחיר הזה.
    לעומת זאת המכון שמשלם 40 ש"ח זה כי כך הוא מעריך את העבודה של העורך. או שכך
    העורך מעריך את עבודתו שלו,
    אם העורך ידע להעריך ולהוקיר את עבודתו נאמנה מן הסתם הוא יוכל להשיג יותר
    והרבה פעמים גם מאותו המכון שבו הוא עובד כיום.
    זה גם אינו עניין לתאוות ממון, העורך היקרן פשוט מעריך את השווי שוק שלו,
    עובדה, מוכנים לשלם לו את זה!!! מבחינתו זה בזבוז זמן ומשאבים לקבל פחות על
    עבודתו.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 01:27:42 UTC+2, יהודה גלינרט כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 03:00

    הנה ראינו:
    יש כאן מעביד שסבור שהתוצר שהוא מקבל לא שווה את הכסף שדורשים
    ויש כאן עובדים, והרבה, שסבורים בדיוק הפוך
    מדובר כאן על הערכת העבודה
    לדעתי התשובה היא, שאברכים חוששים לגזל, ועובדים ברצף ממש - כמו שראינו כאן את
    תוכנת לרגעים תבחננו - מדובר בעבודה רציפה
    אברכים באמת מבינים בלימוד, ויודעים שאי אפשר למרוח, דרושה השקעה אמיתית להבין
    מה הכותב התכוון ובדיוק - ובאיזה ניסוח הכי נכון וקליט - כמו שגם רואים
    במיילים שרצים פה כל יום
    אברכים באמת יודעים המון חומר, שסה"כ צברו במשך 20 או 30 או יותר שנים, ובאמת
    מאד מוכשרים, והם מעריכים את ידיעותיהם בפרט כשהם נתקלים בבעיות שרק הם יכולים
    לפתור
    רצונו של המעביד לנצל אותם ולתת להם שכר מינימום הוא בזיון לאינטלגנציה
    התורנית שלהם, לכשרונות שלהם, ולזמן שלהם
    משקיעים שעה אמיתית, כשרונות אמיתיים, וידע מקיף ואמיתי
    והמעביד מדקדק איתם על זה ורוצה לנצל את זה שהם חייבים בתלמוד תורה, ושהם
    רוצים לעבוד רק במשרה תורנית, ושאין להם תעודה.
    צדקו כל אלה שאמרו שזו עבודה קשה, וקשה מאד, אחראית ומדוייקת
    ואי אפשר לתת להם מחיר של נקיון כי כאמור יש כאן המון ידע כשרון ויצירתיות
    זכותו של מעביד לנצל
    וזכותנו העורכים לעמוד על שלנו.
    לתת פחות ממאה שח לשעה זה בהחלט ניצול, לא תהא כהנת כפונדקית, יכולתי בזמן הזה
    לכתוב מאמר מקיף בעניין הקאניבלים בהודו ולקבל פי שניים, רק בגלל שאני כותב
    תורת ה' תמימה מגיע לי פחות?! אבל אלו תנאי השוק. כמו שהבנות שלנו
    ההייטקיסטיות מקריבות ועובדות בשכר נמוך משמעותית מאד ביחס לשוק.
    אחוז האברכים הראויים באמת להיות עורכים טובים הוא לא יותר מ2 אחוז, כך לדעתי.
    גם עורכים לא טובים עובדים בתחום, בשביל זה צריך סינון ולהחליט כמה אתה מוכן
    לתת, אם אני יעמוד על שלי ואתה על שלך, באיזה שהוא מקום נגיע לפחות ניצול.

    עוז והדר לתוספת דוגמא דורשים להצמד לספר כללים, לשעבד את כל הראש והלב לסגנון
    של המעביד, ובתמורה לקבל...
    זה לא ניצול?! זה סופר ניצול!
    עורך חופשי שנותן דרור ליצירתיות שלו ונהנה מכל רגע מקבל כפי שכתוב בטבלה,
    ועורך תורני.. למה?!
    כי אנחנו פרייארים!!
    מזלזלים בעצמינו.
    יושבים מרובעים מול המחשב שעות על גבי שעות מאמצים את העיניים ואת הלב,
    משמינים ולא מנחת, אין חופשות ואין הפסקות, לרגעים תבחננו...

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 03:00

    הנה ראינו:
    יש כאן מעביד שסבור שהתוצר שהוא מקבל לא שווה את הכסף שדורשים
    ויש כאן עובדים, והרבה, שסבורים בדיוק הפוך
    מדובר כאן על הערכת העבודה
    לדעתי התשובה היא, שאברכים חוששים לגזל, ועובדים ברצף ממש - כמו שראינו כאן את
    תוכנת לרגעים תבחננו - מדובר בעבודה רציפה
    אברכים באמת מבינים בלימוד, ויודעים שאי אפשר למרוח, דרושה השקעה אמיתית להבין
    מה הכותב התכוון ובדיוק - ובאיזה ניסוח הכי נכון וקליט - כמו שגם רואים
    במיילים שרצים פה כל יום
    אברכים באמת יודעים המון חומר, שסה"כ צברו במשך 20 או 30 או יותר שנים, ובאמת
    מאד מוכשרים, והם מעריכים את ידיעותיהם בפרט כשהם נתקלים בבעיות שרק הם יכולים
    לפתור
    רצונו של המעביד לנצל אותם ולתת להם שכר מינימום הוא בזיון לאינטלגנציה
    התורנית שלהם, לכשרונות שלהם, ולזמן שלהם
    משקיעים שעה אמיתית, כשרונות אמיתיים, וידע מקיף ואמיתי
    והמעביד מדקדק איתם על זה ורוצה לנצל את זה שהם חייבים בתלמוד תורה, ושהם
    רוצים לעבוד רק במשרה תורנית, ושאין להם תעודה.
    צדקו כל אלה שאמרו שזו עבודה קשה, וקשה מאד, אחראית ומדוייקת
    ואי אפשר לתת להם מחיר של נקיון כי כאמור יש כאן המון ידע כשרון ויצירתיות
    זכותו של מעביד לנצל
    וזכותנו העורכים לעמוד על שלנו.
    לתת פחות ממאה שח לשעה זה בהחלט ניצול, לא תהא כהנת כפונדקית, יכולתי בזמן הזה
    לכתוב מאמר מקיף בעניין הקאניבלים בהודו ולקבל פי שניים, רק בגלל שאני כותב
    תורת ה' תמימה מגיע לי פחות?! אבל אלו תנאי השוק. כמו שהבנות שלנו
    ההייטקיסטיות מקריבות ועובדות בשכר נמוך משמעותית מאד ביחס לשוק.
    אחוז האברכים הראויים באמת להיות עורכים טובים הוא לא יותר מ2 אחוז, כך לדעתי.
    גם עורכים לא טובים עובדים בתחום, בשביל זה צריך סינון ולהחליט כמה אתה מוכן
    לתת, אם אני יעמוד על שלי ואתה על שלך, באיזה שהוא מקום נגיע לפחות ניצול.

    עוז והדר לתוספת דוגמא דורשים להצמד לספר כללים, לשעבד את כל הראש והלב לסגנון
    של המעביד, ובתמורה לקבל...
    זה לא ניצול?! זה סופר ניצול!
    עורך חופשי שנותן דרור ליצירתיות שלו ונהנה מכל רגע מקבל כפי שכתוב בטבלה,
    ועורך תורני.. למה?!
    כי אנחנו פרייארים!!
    מזלזלים בעצמינו.
    יושבים מרובעים מול המחשב שעות על גבי שעות מאמצים את העיניים ואת הלב,
    משמינים ולא מנחת, אין חופשות ואין הפסקות, לרגעים תבחננו...

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 08:49

    קראתי את דבריך ומיד קפצתי, אני לא מעביד!!! אני מדבר כיום מהמשבצת של העורך
    השכיר.
    הכללים של עוז והדר הם כללים שמתבקשים לעריכה (בארטסקרול הם קשים פי כמה), שמי
    שיש לו את זה ומבין את העבודה, זה לא מידי קשה עבורו. באמת אני אומר.
    לא יתכן שיבוא צייר שאין לו את זה ויגיד למעסיק תן לי על שאני מתאמץ יותר
    מידי, כמובן שיש כאלו שההצמדות לכללים קשה להם, אבל מי שיש לו את זה לא מתלונן
    על זה.
    אני מתעקש מתוך ניסיון של יותר מעשור, שזו לא עבודה קשה, אף אחד לא זלזל
    באינטלגנציה התורנית של האברכים, כמו שאף אחד לא זלזל בידע של מאות אלפי מנהלי
    החשבונות, שדוקא בגלל שהם מאות אלפי לא משלמים להם הרבה יחסית.
    אגב, רוב העורכים יודעים לכתוב וביודעו ומכירו קאמינא.

    אבל למען השם, איך הגעתם ליותר מ-100 ש"ח לשעה???? מדובר ב-20,000 ש"ח לחודש,
    זה לא מתאים לעורך שמטבעו הוא חסר הוצאות וידע מקצועי אמיתי.
    עוד דבר, תבינו! אם הייתם מדברים על ר"מ בישיבה לא הייתי מתווכח שמגיע לו שכר
    גבוה, כי הנדרש הוא רקע וידע ונסיון תורני והשכר שלו על ה שהוא למד. אבל עורך
    לא מקבל על הניסיון בכולל, זה עבודה "מקצועית" במובן הכללי של המילה, בכל ארץ
    ובכל מקום ידע דורש לימוד והכשרה
    מי שמבקש בלי הקדמות וגינונים מיותרים שכר של 100 ש"ח לשעה על עריכה קלאסית+
    (שאינה דורשת פענוח גנוזות בטכנולוגיות OCR ו-DFD וכדומה), לא מבין כלום
    בשכר עבודה.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 03:01:10 UTC+2, 5706175 כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 08:49

    קראתי את דבריך ומיד קפצתי, אני לא מעביד!!! אני מדבר כיום מהמשבצת של העורך
    השכיר.
    הכללים של עוז והדר הם כללים שמתבקשים לעריכה (בארטסקרול הם קשים פי כמה), שמי
    שיש לו את זה ומבין את העבודה, זה לא מידי קשה עבורו. באמת אני אומר.
    לא יתכן שיבוא צייר שאין לו את זה ויגיד למעסיק תן לי על שאני מתאמץ יותר
    מידי, כמובן שיש כאלו שההצמדות לכללים קשה להם, אבל מי שיש לו את זה לא מתלונן
    על זה.
    אני מתעקש מתוך ניסיון של יותר מעשור, שזו לא עבודה קשה, אף אחד לא זלזל
    באינטלגנציה התורנית של האברכים, כמו שאף אחד לא זלזל בידע של מאות אלפי מנהלי
    החשבונות, שדוקא בגלל שהם מאות אלפי לא משלמים להם הרבה יחסית.
    אגב, רוב העורכים יודעים לכתוב וביודעו ומכירו קאמינא.

    אבל למען השם, איך הגעתם ליותר מ-100 ש"ח לשעה???? מדובר ב-20,000 ש"ח לחודש,
    זה לא מתאים לעורך שמטבעו הוא חסר הוצאות וידע מקצועי אמיתי.
    עוד דבר, תבינו! אם הייתם מדברים על ר"מ בישיבה לא הייתי מתווכח שמגיע לו שכר
    גבוה, כי הנדרש הוא רקע וידע ונסיון תורני והשכר שלו על ה שהוא למד. אבל עורך
    לא מקבל על הניסיון בכולל, זה עבודה "מקצועית" במובן הכללי של המילה, בכל ארץ
    ובכל מקום ידע דורש לימוד והכשרה
    מי שמבקש בלי הקדמות וגינונים מיותרים שכר של 100 ש"ח לשעה על עריכה קלאסית+
    (שאינה דורשת פענוח גנוזות בטכנולוגיות OCR ו-DFD וכדומה), לא מבין כלום
    בשכר עבודה.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 03:01:10 UTC+2, 5706175 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 08:57

    20.000 לחודש יכול לקבל מי שעובד כל יום שעות רבות, במשרה מלאה, לא אברך שלומד
    גם בכולל יום שלם (ואפילו חצי יום).

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 08:57

    20.000 לחודש יכול לקבל מי שעובד כל יום שעות רבות, במשרה מלאה, לא אברך שלומד
    גם בכולל יום שלם (ואפילו חצי יום).

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 09:56

    אתה כל הזמן מנפנף בתעודות, כאילו זה איזה פונקציה בציבור שלנו.
    וכי מלמד שעשה הכשרות מקבל יותר כסף במשכורת?
    מוהל שעבר 10 קורסים מקבל יותר הזמנות?
    אצלנו אפשר לתלות את התעודות על הקיר ותו לא!
    מה שמדבר במקצועות התורניים הוא רק כישורים, קשרים, וידע אישי.
    אגב, אני בטוח שרוב העורכים היו מוכנים לעבור קורס או שניים, בתמורה לכך שיהיה
    ברור ששכרם מתחיל ממאה ש"ח ומעלה לשעה.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 08:57:54 UTC+2, 5487969 כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 08:57

    20.000 לחודש יכול לקבל מי שעובד כל יום שעות רבות, במשרה מלאה, לא אברך שלומד
    גם בכולל יום שלם (ואפילו חצי יום).

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 10:01

    לערוך 7-8 שעות בעבודה קבועה שדורשת מאמץ שראוי ל100 ש"ח לשעה ומעלה לא מצוי
    כ"כ בשוק העריכה.
    מדובר בד"כ בעבודות של פרוייקטים ממוקדים שהמעביד מעריך שתהיה לו השקעה כדאית
    לשלם על כל הפרוייקט סכום מסויים של כסף כדי להרוויח ממנו סכום גבוה יותר
    וכיו"ב.
    ומעתה הוא מחלק את העוגה של ההוצאות:
    כך וכך אחוזים לעורך שמבצע את גוף העבודה, כך וכך למעמד, וכן להוצאות הדפוס
    וכו'.

    לכן יכול להיות שעורך יקבל שכר כזה לשעה, ואף גבוה מזה. ולאמיתו של דבר ייתכן
    מאד שאילו היה העורך נותן לו תמחור גלובאלי היה השכר אף גבוה יותר, אלא
    שהמעביד בחכמתו העדיף להעריך את השכר לפי שעה והעורך ביושרו ניצל כל דקה, וכך
    הסתיימה העבודה במינימום זמן.
    יש להוסיף לזה שלרוב התשלום הגבוה לשעה בא על חשבון כמות השעות, דהיינו שעורך
    שקיבל תמחור לשעה של 100-150 לשעה יסיים את הפרוייקט בזמן מועט יחסית, ועם
    חסכון מירבי בכוח אדם כגון חומר מוגה, מפוסק ומקוטע, הכנה לעימוד וסגנונות,
    ועוד. לעומת רעהו שמקבל חצי מהסכום ואחריו צריך להעביר עוד כמה בעלי מקצוע
    לגימורים. וכמו שכתב בעבר הר' יוסקוביץ' ע"ע.

    לאור הדברים הללו אוסיף שלעתים רבות מחיר השעה נגזר משווי שוק של המוצר המוגמר
    דהיינו כאשר ישנה הערכה שהמוצר הסופי עשוי להיות ברווח גדול השכר השעתי של
    העובד המכין את המוצר יעלה בהתאם

    לפעמים הידיעה על שוויו הגבוה של המוצר המוגמר מגיעה באיחור מסויים, ואז ישנם
    תלונות על השכר וויכוחים על כך שעינו של העובד צרה וכד'.
    יש לציין בהקשר זה שתלונות רטרואקטיביות של העובד הן התנהלות לא נכונה ואכמ"ל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 10:01

    לערוך 7-8 שעות בעבודה קבועה שדורשת מאמץ שראוי ל100 ש"ח לשעה ומעלה לא מצוי
    כ"כ בשוק העריכה.
    מדובר בד"כ בעבודות של פרוייקטים ממוקדים שהמעביד מעריך שתהיה לו השקעה כדאית
    לשלם על כל הפרוייקט סכום מסויים של כסף כדי להרוויח ממנו סכום גבוה יותר
    וכיו"ב.
    ומעתה הוא מחלק את העוגה של ההוצאות:
    כך וכך אחוזים לעורך שמבצע את גוף העבודה, כך וכך למעמד, וכן להוצאות הדפוס
    וכו'.

    לכן יכול להיות שעורך יקבל שכר כזה לשעה, ואף גבוה מזה. ולאמיתו של דבר ייתכן
    מאד שאילו היה העורך נותן לו תמחור גלובאלי היה השכר אף גבוה יותר, אלא
    שהמעביד בחכמתו העדיף להעריך את השכר לפי שעה והעורך ביושרו ניצל כל דקה, וכך
    הסתיימה העבודה במינימום זמן.
    יש להוסיף לזה שלרוב התשלום הגבוה לשעה בא על חשבון כמות השעות, דהיינו שעורך
    שקיבל תמחור לשעה של 100-150 לשעה יסיים את הפרוייקט בזמן מועט יחסית, ועם
    חסכון מירבי בכוח אדם כגון חומר מוגה, מפוסק ומקוטע, הכנה לעימוד וסגנונות,
    ועוד. לעומת רעהו שמקבל חצי מהסכום ואחריו צריך להעביר עוד כמה בעלי מקצוע
    לגימורים. וכמו שכתב בעבר הר' יוסקוביץ' ע"ע.

    לאור הדברים הללו אוסיף שלעתים רבות מחיר השעה נגזר משווי שוק של המוצר המוגמר
    דהיינו כאשר ישנה הערכה שהמוצר הסופי עשוי להיות ברווח גדול השכר השעתי של
    העובד המכין את המוצר יעלה בהתאם

    לפעמים הידיעה על שוויו הגבוה של המוצר המוגמר מגיעה באיחור מסויים, ואז ישנם
    תלונות על השכר וויכוחים על כך שעינו של העובד צרה וכד'.
    יש לציין בהקשר זה שתלונות רטרואקטיביות של העובד הן התנהלות לא נכונה ואכמ"ל.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 12:26

    אחרי הכל, רק השוק יכול להשפיע על השכר, ומה ישפיע על השוק?
    אם יהי התאגדות כמו הסתדרות המורים.
    לא מצאתי את ההוא שאמר שמסכים ל"התפשר" על 110 לשעה, אבל כן אני רואה זלזול
    בעבודה מצד מעסיקים בניסיון להוריד את הדרישות, ועוד התחכמויות שונות.
    אני הייתי מוכן לרדת מ-45 ל-35 אם היו נותנים לי לשבת במשרד עם עבודה ברצף
    כולל יציאות פה ושם, וגם חברה וסוג עבודה שאפשר תוך כדי לפטפט בטלפון ולסדר
    כמה עניינים דחופים. (ארנונה ועוד)
    להאשים את העורך בעושק זה ממש להפוך את היוצרות. הוא נותן מעצמו בדיוק כמו
    מתכנת, עו"ד, רו"ח, וכל סוג של שכיר.
    ולא משנה כמה למד, מתכנת מקבל פחות מיועץ מס וגננת עוד פחות, שלשתם למדו בערך
    אותו דבר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 12:26

    אחרי הכל, רק השוק יכול להשפיע על השכר, ומה ישפיע על השוק?
    אם יהי התאגדות כמו הסתדרות המורים.
    לא מצאתי את ההוא שאמר שמסכים ל"התפשר" על 110 לשעה, אבל כן אני רואה זלזול
    בעבודה מצד מעסיקים בניסיון להוריד את הדרישות, ועוד התחכמויות שונות.
    אני הייתי מוכן לרדת מ-45 ל-35 אם היו נותנים לי לשבת במשרד עם עבודה ברצף
    כולל יציאות פה ושם, וגם חברה וסוג עבודה שאפשר תוך כדי לפטפט בטלפון ולסדר
    כמה עניינים דחופים. (ארנונה ועוד)
    להאשים את העורך בעושק זה ממש להפוך את היוצרות. הוא נותן מעצמו בדיוק כמו
    מתכנת, עו"ד, רו"ח, וכל סוג של שכיר.
    ולא משנה כמה למד, מתכנת מקבל פחות מיועץ מס וגננת עוד פחות, שלשתם למדו בערך
    אותו דבר.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 12:33

    אמר לי יהודי חכם:
    התשלום אינו על העבודה, אלא על התוצאה.
    על מה שקיבלת. עכ"ל.
    ואמנם כאן משלמים לפי שעות, אך זהו רק דרך כיצד לשלם ולהעריך את התוצאה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 12:33

    אמר לי יהודי חכם:
    התשלום אינו על העבודה, אלא על התוצאה.
    על מה שקיבלת. עכ"ל.
    ואמנם כאן משלמים לפי שעות, אך זהו רק דרך כיצד לשלם ולהעריך את התוצאה.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 13:33

    לבקש יותר מ 40 ש"ח לשעה זו תאוות ממון ??
    זהו שכר שאינו מספיק לפרנס משפחה !

    משכנתא: כמה אלפים,
    שכר לימוד: כמה אלפים
    ואיך זיל גמור

    אתמהה,
    איך אפשר לקרוא לאחד שלא גומר את החודש בע "תאוות ממון" ...

    זה כינוי שמתאים למי שיש לו כסף כל צרכו,
    והא חפץ להרבות את ממונו.

    יש כאן חוסר הבנה יסודי.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 12:33:38 UTC+2, aricha8498492 כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 13:33

    לבקש יותר מ 40 ש"ח לשעה זו תאוות ממון ??
    זהו שכר שאינו מספיק לפרנס משפחה !

    משכנתא: כמה אלפים,
    שכר לימוד: כמה אלפים
    ואיך זיל גמור

    אתמהה,
    איך אפשר לקרוא לאחד שלא גומר את החודש בע "תאוות ממון" ...

    זה כינוי שמתאים למי שיש לו כסף כל צרכו,
    והא חפץ להרבות את ממונו.

    יש כאן חוסר הבנה יסודי.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 12:33:38 UTC+2, aricha8498492 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 13:39

    הכותרת "חובת מחאה" ממש ממש לא במקום !

    אני שמוע בדבריך נימה של:
    "אתה סך הכל אברך כולל, ומי אתה שתדרוש יותר מ 40 ש"ח,
    תמשיך להסתפק במועט, ואל תחטט בכיסם של בעלי המכונים" !

    אתמהה !

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 13:33:35 UTC+2, יוחנן קאהן כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 13:39

    הכותרת "חובת מחאה" ממש ממש לא במקום !

    אני שמוע בדבריך נימה של:
    "אתה סך הכל אברך כולל, ומי אתה שתדרוש יותר מ 40 ש"ח,
    תמשיך להסתפק במועט, ואל תחטט בכיסם של בעלי המכונים" !

    אתמהה !

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 13:33:35 UTC+2, יוחנן קאהן כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:07

    לא משנה מה אתה, אברך או ראש ישיבה, אל תבקש שכר גבוה מהיכולות שלך
    לאף אחד אסור לזלזל באף אחד, ובמידה שווה לאף אחד אסור לנצל אף אחד (עורך
    למכון ומכון לעורך)
    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 13:39:44 UTC+2, יוחנן קאהן כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:07

    לא משנה מה אתה, אברך או ראש ישיבה, אל תבקש שכר גבוה מהיכולות שלך
    לאף אחד אסור לזלזל באף אחד, ובמידה שווה לאף אחד אסור לנצל אף אחד (עורך
    למכון ומכון לעורך)
    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 13:39:44 UTC+2, יוחנן קאהן כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:09

    אם אכן העורך אינו שווה לך,
    אל תעסיק אותו. אפילו לא תמורת 1.80 ש"ח לשעה

    אתה כתבת באופן כולל. !

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 13:33

    לבקש יותר מ 40 ש"ח לשעה זו תאוות ממון ??
    זהו שכר שאינו מספיק לפרנס משפחה !

    משכנתא: כמה אלפים,
    שכר לימוד: כמה אלפים
    ואיך זיל גמור

    אתמהה,
    איך אפשר לקרוא לאחד שלא גומר את החודש בע "תאוות ממון" ...

    זה כינוי שמתאים למי שיש לו כסף כל צרכו,
    והא חפץ להרבות את ממונו.

    יש כאן חוסר הבנה יסודי.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 12:33:38 UTC+2, aricha8498492 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:10

    איזה הגיון יש בדבריך? ואם למישהו יש חובות של מיליונים אז לגיטימי שהוא יבקש
    מיליונים על עריכתו הזוטרית??
    חס ושלום לא זילזתי בהוצאות, וגם לי יש משפחה ב"ה בלע"ר ומתפלל על כל פרוטה.
    כוונתי לא לדרוש מה שלא מגיע
    למה כולכם נפגעים
    אגב, יש גם תמיכה, הנה אחד מהמיילים היפים ששלחו לי:
    מטעם אשר עימי אינני מתכתב בפורום
    אבל התחלת הנידון שלך היתה נכונה
    ותמשיך! - שלא יוסת למחוזות אחרים
    עיקר הצעקה על החוצפה של אברך שבקושי יודע איך להשתמש בווארד
    וכבר מבקש סכומים גבוהים
    בודאי שיש מקצועיים ששווים גם 300 ש"ח לשעה
    אבל החורבן גדול
    עקב הרבה מאד אנשים שלא מתאימים לתפקיד ומוציאים תח"י דברים חלשים
    צריך להעלות את המודעות שמדובר במקצוע ממש
    וחד משמעית שלא מספיקות שנות הלימוד בישיבה
    אולי יוצאי ישיבת הר' מאזוז שמלמדים אותם את המקצוע
    הם יכולים להתחיל במחיר גבוה יותר
    ע"כ
    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 13:33:35 UTC+2, יוחנן קאהן כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 13:33

    לבקש יותר מ 40 ש"ח לשעה זו תאוות ממון ??
    זהו שכר שאינו מספיק לפרנס משפחה !

    משכנתא: כמה אלפים,
    שכר לימוד: כמה אלפים
    ואיך זיל גמור

    אתמהה,
    איך אפשר לקרוא לאחד שלא גומר את החודש בע "תאוות ממון" ...

    זה כינוי שמתאים למי שיש לו כסף כל צרכו,
    והא חפץ להרבות את ממונו.

    יש כאן חוסר הבנה יסודי.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 12:33:38 UTC+2, aricha8498492 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:10

    איזה הגיון יש בדבריך? ואם למישהו יש חובות של מיליונים אז לגיטימי שהוא יבקש
    מיליונים על עריכתו הזוטרית??
    חס ושלום לא זילזתי בהוצאות, וגם לי יש משפחה ב"ה בלע"ר ומתפלל על כל פרוטה.
    כוונתי לא לדרוש מה שלא מגיע
    למה כולכם נפגעים
    אגב, יש גם תמיכה, הנה אחד מהמיילים היפים ששלחו לי:
    מטעם אשר עימי אינני מתכתב בפורום
    אבל התחלת הנידון שלך היתה נכונה
    ותמשיך! - שלא יוסת למחוזות אחרים
    עיקר הצעקה על החוצפה של אברך שבקושי יודע איך להשתמש בווארד
    וכבר מבקש סכומים גבוהים
    בודאי שיש מקצועיים ששווים גם 300 ש"ח לשעה
    אבל החורבן גדול
    עקב הרבה מאד אנשים שלא מתאימים לתפקיד ומוציאים תח"י דברים חלשים
    צריך להעלות את המודעות שמדובר במקצוע ממש
    וחד משמעית שלא מספיקות שנות הלימוד בישיבה
    אולי יוצאי ישיבת הר' מאזוז שמלמדים אותם את המקצוע
    הם יכולים להתחיל במחיר גבוה יותר
    ע"כ
    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 13:33:35 UTC+2, יוחנן קאהן כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 08:57

    20.000 לחודש יכול לקבל מי שעובד כל יום שעות רבות, במשרה מלאה, לא אברך שלומד
    גם בכולל יום שלם (ואפילו חצי יום).

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:12

    מה אכפת להם כמה זמן אתה עובד? אם אני ינקה לך את השולחן 5 דקות ביום אדרוש על
    זה 300 ש"ח?
    השכר לשעה המבוקש אינו הולם, זה אמת, וכמות הזמן שאתה מקדיש לה לא נוגעת בכלל
    לעניין, חבל שצריך לכתוב את זה.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 08:57:54 UTC+2, 5487969 כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:12

    מה אכפת להם כמה זמן אתה עובד? אם אני ינקה לך את השולחן 5 דקות ביום אדרוש על
    זה 300 ש"ח?
    השכר לשעה המבוקש אינו הולם, זה אמת, וכמות הזמן שאתה מקדיש לה לא נוגעת בכלל
    לעניין, חבל שצריך לכתוב את זה.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 08:57:54 UTC+2, 5487969 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:17

    מייל יפה נוסף:
    לר' חיים שליט"א
    איני יורד לסוף דעתם של הלוחמים בך בכזה עוז, אולי אני חולק על חלק קטן
    מהדברים שאמרת, אבל עיקר טענתך מוצדקת.

    אני מקווה שאתה לא ראש מכון או עורך אחראי שיושב על השיבר ואני מעודד את מי
    שביכלתו להוסיף לי

    אבל האמת צריכה להיאמר וחלק מהדרישות כאן נשמעות חצופות
    אשמח אם תפרסם את תגובתי בעילו"ש כמובן

    אז כבר הגבתי לו שאיני מעסיק, אלא שכיר כרובכם.
    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 14:12:39 UTC+2, haim-AY כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:12

    מה אכפת להם כמה זמן אתה עובד? אם אני ינקה לך את השולחן 5 דקות ביום אדרוש על
    זה 300 ש"ח?
    השכר לשעה המבוקש אינו הולם, זה אמת, וכמות הזמן שאתה מקדיש לה לא נוגעת בכלל
    לעניין, חבל שצריך לכתוב את זה.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 08:57:54 UTC+2, 5487969 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:21

    אין מקום לאמירות כוללות,

    יש אחד ששוה לך 10 ש"ח לשעה,
    ויש אחד שהוא אפילו מביא הפסדים.

    אבל,
    יש עורכים בעולם,
    כאן,
    בפורום זה,
    ישנם עורכים בעלי ותק, הנלחמים על פת לחמם, להעלות את שכרם,
    האם להם קראת בעלי "תאוות ממון" ?

    אם לך יש חובות, זה לא חייב להוליך אותך למילים כאלו,
    זה יכול להביא למסקה ששוק הספרים התורני אינו מניב רווחים,
    או לחילופין, על צורך להעלות מחירים של ספרים שהושקע בהם עבודה.

  • עריכה לשונית

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 16:03 באות ג סימנתי בטעות 3 נקודות במקום אחת. מאת: [email protected]
  • עריכה לשונית

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    3
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2023 16:31 אני מחפש עורך לשונית על ספר תולדות תלמידי בעש"ט המעוניין נא לשלוח דוגמאות
  • שכר עריכה לפי הספק

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 12:38 מצטרף לכל מילה.
  • "העלאת שכר"

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 22/04/2023 23:53 לר' שמואל, גם אני נהנתי והפנמתי העצות, ובפרט מהעצה הראשונה והשלישית. ייש"כ! מאת: [email protected]
  • העלאת שכר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 26/04/2023 08:32 אני מציע לפנות לאחראי במייל בנוסח כעין זה: "אני מעוניין לדבר איתך לגבי העלאת שכר, האם לעשות זאת במייל או בטלפון" כך אתה קובע לו עובדה וזורק אליו את הכדור איך להמשיך את ניהול המו"מ, עשיתי כך בעבר וזו היתה התחלה טובה.
  • העלאת שכר

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 15:15 יישר כח! בברכה, הרב מאיר פישהוף ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר) 0548496050 לזכות לכל הברכות השמורות למחזיקי התורה לחץ כאן https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=9001256&groupe=רשת כוללי ערב - ממלכת התורה&groupelock=1
  • עריכה לשונית

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 20:36 "דנאמר" - למעלה מ-3500 תוצאות בפרוייקט השו"ת. ----- Original Message ----- From: אליהו לוריא To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: שלום זיאת ; עריכה תורנית Sent: Sunday, May 21, 2023 6:33 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עריכה לשונית מעניין מאוד מה שהביא הרב הופמן, ואולי אכן יהיה מישהו שיסביר את ההבדלים, אבל מה שהתחיל מעכ"ת עם המילה דנאמר, נראה לי שזה מילה לא קיימת עוד לפני החילוק בין שימוש בלשון הקודש או ארמית, יש לשאול עוד קודם לכן, אם להשתמש בלשון: "נאמר" או בלשון "כתוב". (וזה אפשר בשתי הלשנות: דנאמר, דכתיב / שנאמר ככתוב/כמו שכתוב - וכיו"ב). מחיפוש שטחי, נראה שחז"ל עושים שימוש לא עקבי בין הלשונות, אולי בכוונה תחילה כדי לגוון. כמו הכלל הראשון שכל עורך וכותב יודע, שלא להשתמש באותו מטבע לשון שוב ושוב בסמיכות. (לא לכתוב ארבע פעמים בסמיכות: "וצריך עיון", אלא לגוון: וקשה, ועוד יש לעיין, וכו'). למשל: תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד ב: אמר ליה רבי יוחנן: בשלמא תורה וגמילות חסדים - דכתיב בחסד ואמת יכפר עון; חסד - זו גמילות חסדים, שנאמר רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, אמת - זו תורה, שנאמר: אמת קנה ואל תמכר תלמוד בבלי מסכת שבת דף צז עמוד א אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב והן לא יאמינו לי וגו', וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל. אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים - דכתיב ויאמן העם, בני מאמינים והאמין בה'. אתה אין סופך להאמין - שנאמר יען לא האמנתם בי וגו'. ממאי דלקה - דכתיב ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך וגו'. תלמוד בבלי מסכת יומא דף עו עמוד ב דתנן: מנין לסיכה שהיא כשתיה ביום הכפורים? אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו! - אלא אמר רב אשי: רחיצה מגופיה דקרא שמיע ליה, דכתיב וסוך לא סכתי. אלו דוגמאות אחדות. וכך היה נראה מקופיא. אדרבה, אולי יהיו כאלו שיוכלו להסביר את ההבדלים. הערה: קצת צורם לי עצמי, לומר על חז"ל שלשונם לאו בדווקא וכו'. אבל כבר מצינו שחז"ל התבטאו לצחות הלשון ולהתיישבותה על הלב ולזכרון. (ראה כגון תפא"י - בועז, ערכין פ"א אות א). וביטוי מעניין של הרמב"ם (אגרות הרמב"ם, אגרת לר' יוסף בן גאבד), כמענה למי שביקשו שיתרגם את ספר "הי"ד" לערבית: "ואיני רוצה בשום פנים להוציאו ללשון ערבי, לפי שכל נעימותו יפסד". ----- Original Message ----- From: אליהו לוריא To: שלום זיאת Cc: עריכה תורנית Sent: Sunday, May 21, 2023 3:14 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עריכה לשונית זה תלוי אם כל הספר נכתב בלשון הקודש או בלשון ארמית כשמסכמים נושא ומביאים פסוק במקור מסוים מה יותר תיקני לכתוב דכתיב או שנאמר לדוגמא אדם מצווה על שביתת בהמתו שנאמר /דכתיב למען ינוח וגו'. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADhfkR_%3DiTmJ4e31gpdEFcFJ%2B_nKbK%2Bw%2BkYLEJGs2JjLnWb6Fg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAFA1gp3VUfCAkTAB5VSN5ELL4kQRvfDMTHkiE5c8ThZ34nuu9w%40mail.gmail.com.
  • כללי עריכה

    2023
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2023 23:20 קבצים מצורפים: מכונים (1).xlsx