דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2023
  4. האם המשפט תיקני?
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם המשפט תיקני?

2023
5 4 0 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • ע

    תרומה לשון נקבה, האם זה נכון?

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2023 20:35 תרומה גדולה
  • א

    האם מישהו מכיר מקור לסיפור הבא ?

    2023
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2023 13:06 ייש"כ גדול לכולם. ובפרט להרב חנן שליט"א. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 10.07.23, 13:03:34
  • א

    ישועת ה' כהרף עין - מקור המשפט

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2023 21:10 ידיעה מעניינת. להלן התוצאות שקיבלתי בבר אילן: פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ד מה שאלתך. מלמד שלא היתה אוכלת עד שאמר לה מה שאלתך, והוא אמר מהרו את המן, וביום י"ו בניסן נתלה המן, לא עמד גזירתו אלא ב' ימים, וביום ג' נצלב, כי נדדה שנת המלך בליל שמורים, ישועת ה' כהרף עין, יחיינו מיומים וביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו: שארית ישראל שער השובבי"ם - הערות דרוש ששי יתרו אינו פסוק. וכתב ר"י אבן שועיב תלמיד הרשב"א בדרשות ליום אחרון של פסח והוא מדרש שיר השירים ד"ה עתה מדבר: "אומרים ישראל ישועת ה' כהרף עין, שלא ידעו בדבר עד שיראוהו, כמו שאמרו ז"ל שלשה באים בהיסח הדעת והאחד הגואל העתיד". משנה שכיר בראשית - הערות פרשת נח עי' בקובץ אור ישראל [שנה ח גליון ב] במדור זוטות שמציין בנוגע הפתגם "ישועת ה' כהרף עין" שמקורו מפיוט בסליחות ר' צדוק שבספר שפתי רננות, וכך מפייט ר' צדוק [עמאני] בסליחתו: "... עזרי יביא אל מאין /לראות עוזך בבית היין/ ואם רב עוני כמעשה קין /ישועת ה' כהרף עין... ".
  • א

    האם תרגום הכוונה לרס"ג

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    M
    תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2023 00:03 אכן
  • פ

    האם ידוע למישהו על תוכנה

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 08:40 ישנו תוכנת סריקה מוצלחת מאוד, גם בעל פונקציית עיבוד OCR, - בקוד פתוח/חופשי https://www.naps2.com/
  • ע

    האם מקובל לכתוב "נסתפק"

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 03:02 בכתיבה עדכנית ומסתפק המשנה ברורה או והסתפק המשנה ברורה* או והמשנה ברורה מסתפק או ויש ספק מעניין במשנה ברורה, או המ"ב דן להסתפק לא מתאים - לא "נסתפק" ולא "ב"משנה ברורה נסתפק במשנה ברורה זה "סגנון לא מעובד" ולא יפה [היום], ורגילים לכתוב את זה כשלא מפרגנים ל"ישועות למך" להיות מאן דאמר אז לא כותבים הישועות למך אלא "בישועות למך נסתפק" ... אבל לא והמשנה ברורה הסתפק - כאן לא מתאים לשון עבר, זה מתאים רק כשדנים על הסוגיא בזה שייך לשון עבר, שמתארים את בנין הסוגיא, אבל כשמקדימים את המשנה ברורה, היינו שמספרים משהו שהווה עכשיו. ודוק. מאת: [email protected]
  • 5

    האם מקובל?

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 13:03 בגלל הפרדס המיוחס לרש"י כתבתי מה שכתבתי. בכל אופן עדיף ''לטרוח'' להוסיף עוד מילה (לרש"י/לרמ"ק) מאשר לאפשר בלבול או טעות מה בכך ?
  • א

    דוגמה בחינם, האם זה דבר מקובל (ובעיקר: האם מתקבל על הדעת) או ניצול

    2023
    21
    0 הצבעות
    21 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 13:09 "לפחות שם חלקנו מיושבי בית המדרש שבינתיים זוכים בעוד דברי תורה יקרים מפז [במידה שהחומר אכן לאמיתה של תורה ואכמ"ל]". בנוסח התפילה שלאחר הלימוד: "אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר". ולכאורה, הלא הם כן מקבלים. ויישבו, שהם מקבלים לפי התוצאה, ואם לא הצילחו לתת תוצה, עבודתם לריק ולא יקבלו שכר. למשל, נגר טרח בהכנת שלחן, אך טעה בעבודתו וקלקל את השולחן, לא יקבל מאומה. משא"כ הלומד תורה ומתייגע, יקבל שכר אפילו אם לא הבין נכון ולא כיון לאמיתה של תורה. אחד בצער ממאה שלא בצער, לפום צערא אגרא. אם כן אדרבה, המתייגע, אפילו לא הצליח להבין טוב, שכרו מרובה מחבירו הגאון שהבין טוב וכיון לאמתה של תורה אך בלי להתייגע! גם עורך שעורך חומר שיודע שאינו נכון, מ"מ מקיים בכך מצות לימוד תורה. זה כמו שאדם לומד הוו"א שנדחתה בגמ', מ"מ זה תורה. וכן זה כמו שאדם לומד סוגיה, וחשב על מהלך מסוים, ואח"כ חזר בו. ודאי שגם המהלך הדחוי הוא חלק מהלימוד. עכ"פ כמובן את שלו יעשה ויעיר מה שצריך בהערות הסקירה או השוליים.

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים