דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2023
  4. עזרה במציאת מילה חילופית
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

עזרה במציאת מילה חילופית

2023
7 6 0 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • א

    עזרה - מילה שיש בה גרשייים

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 14/05/2023 14:12
  • א

    עזרה במציאת כולל לענות באישי בלבד

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/06/2023 11:43 לא קשור כ"כ לנושאי הקבוצה ובכ"ז נצרך לי מאוד חבר טוב שלי מתחתן בעז"ה בקרוב הוא ביקש ממני למצוא עבורו כולל במודיעין עילית, רצוי ליבו חפץ, עם מסגרת מחייבת (לא חופרת אבל כן שיהיה פיקוח) מחפש לזמן אלול מי שיוכל לתת לי מספרים של ראשי כוללים במודיעים עילית אשמח מאוד
  • ח

    עזרה בניקוד מילה

    2023
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 19/07/2023 18:15 נראה שמפרשי המקרא דלקמן מסכימים שבבראשית ל"ב:ה' וָאֵחַר הוא פועל *עומד * מבניין *קל *[היה צ"ל וָאֶאֱחַר] ובעבר: הוא אָחַר = התמהמה [יש לציין שהשימוש בבניין קל לא מקובל בימינו ולכן נשמע לנו מוזר, וכצפוי, הוא מובא רק במילון אבן שושן, אך לא במילון רב מילים של שוויקה]; ואילו אֵחַר הַנַּעַר בבראשית ל"ד:י"ט פועל עומד מבניין פִעֵל [*נראה ש**בלשון המקרא **אין הבדל במשמעות בינו לבין "**אָחַר" בבניין קל הנ"ל]. * בנוסף, יש גם פועל יוצא מבניין פִעֵל, כמו בבראשית כ"ד:נ"ו אַל⁠־תְּאַחֲר֣וּ אֹתִ֔י [= עיכב וגרם השהייה לזולת]. *[יש לציין שבניקוד "אחר" בבניין פִעֵל נחלקו המילונים הנ"ל: * *במילון אבן שושן מנוקד כמו הפסוק הנ"ל: אֵחַר, לצד אֵחֵר (את המועד), *ולא נראה ששני הניקודים השונים תלויי משמעות אלא תלויי תקופה; *ואילו במילון רב מילים: אִחֵר. * *הרעיון ליצור בידול בהגייה בין הצורות מבניין **פִעֵל לפי **המשמעויות השונות שלהן, *הוא בהחלט מעניין. * *אבל אם כבר ליצור בידול, אולי ראוי להבדיל **בין פועל עומד לפועל יוצא. * *כמצויין **במילון רב מילים, משמש כיום הפועל "*אִחֵר" בחמש משמעויות שונות. "איחר לפגישה" כלול בפירוש 1; "עשה פעולה באיחור" כלול בפירוש 2 -- שניהם פעלים עומדים; ופירוש 5, לדוגמה, "קבע שזמנו מאוחר", הוא פועל יוצא]. רשב"ם בראשית ל"ב:ה' ואחר – כמו: ואאחר, כמו: ואהב את יעקב (מלאכי א':ב') – כמו: ואאהב, וכן: ואכל, ואמר – חסרון אלף של יסוד. אבן עזרא פירוש ראשון בראשית ל"ב:ה' ואחר עד עתה – האל"ף סימן המדבר, והנוח הנעלם שהוא אחריו תחת אל"ף השורש, וכן: אני אהבי אֵהָב (משלי ח':י"ז), כי כבד על הלשון להוציא ב' אלפין, והוא מהבנין הקל. שד"ל בראשית ל"ב:ה' וָאֵחַר – עתיד קל משרש אחר, כמו אני אוהבי אֵהַב (משלי ח':ט"ז) עיין דקדוקי 554 § https://archive.org/details/bub_gb_sn0imfW6XNwC/page/n253. הואיל משה בראשית ל"ב:ה' ואחר – שרש יחר זמן עתיד עם ו"ו ההיפוך בנין ההפוך בנין קל על משקל וָאֵדַּע. ולא אחר הנער (בראשית ל"ד:י"ט) שרשו אָחַר זמן עבר בנין פִעֵל על משקל ברך, ושני השרשים שוים בענינם כמו אצל ויצל (בראשית ל"א:ט'). רשב"ם בראשית ל"ד:י"ט ולא איחר – מגזרת: לא תאחר (שמות כ"ב:כ"ח), שהוא משקל כבד, כמו: תשבר (שמות כ"ג:כ"ד). אבן עזרא פירוש ראשון בראשית ל"ד:י"ט ולא אחר – איננו בדקדוק כמו: ואחר עד עתה (בראשית ל"ב:ה'), רק הוא מהבנין הכבד הדגוש, על משקל: ברך נבות אלהים ומלך (מלכים א כ"א:י"ג), [וכן: ארש אשה (דברים כ':ז'). ואם תסתכל בפעלים אשר עי"ן פועלם רי"ש, תמצא מוצאם יחד.] שד"ל בראשית ל"ד:י"ט אחר – פִעֵל.
  • K

    עזרה בוורד - סימון מילה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    K
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2023 18:20 יישר כח עצום!!! תבורך מן השמים!
  • י

    ליודעי קבלה וחסידות - עזרה במציאת מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2023 23:24 שבוע טוב לחו"ר היקרים. אני צריך עזרה במציאת מקורות לנושא מסויים בקבלה, הנושא עצמו הוא מאוד ידוע ומפורסם לא מדובר בחידושים גדולים, רק שאני פחות מתמצא בתחום וזקוק לעזרה... אני אחלק את הנושא לנקודות [משפטים], כי אולי יש מי שידע רק חלק מהנקודות, גם זה יעזור. (מי שמכיר את כל הנקודות... הרי זה משובח). כדלהלן: א. הקב"ה מוריד שפע לעולם דרך שבע מידות (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות). ב. חמשת המידות הראשונות הן סוגים של שפע והן נמצאות בשמים. ג. מידת היסוד משמשת ככלי קיבול לכל חמשת מידות השפע. ד. מידת היסוד מעבירה את השפע למידת מלכות שנמצאת בארץ כדי שתנהיג בארץ את השפע שבא מלמעלה. ה. יוצא שמידת היסוד מחברת שמים וארץ. ו. המידות נסמכו לפסוק שאמר דוד המלך (דברי הימים): 'לך ה' הגדולה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ'. ז. לפי זה יוצא שמידת היסוד מכונה 'כל' והיא 'בשמים ובארץ', שהיא מעבירה את השפע לעולם הזה. ח. ההנהגה במידות הללו זה מה שנקרא 'זעיר אנפין'. מי שמכיר מי שיודע מה המקורות להנ"ל, ועדיף כמובן את המקורות היסודיים והבסיסיים יותר, כלומר אם יש מקור חזל"י מסודר כגון זוהר וכו'. [או שיש רק ספר/חיבור קבלי שמפרט את הנ"ל] זו תהיה עזרה ממש גדולה. תודה רבה.
  • י

    עזרה במציאת ספר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2023 14:30 שו"ת בית יעקב סימן עח היכן ניתן למצוא? תודה מראש!
  • G

    עזרה במציאת מ"מ

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 26/06/2023 21:02 ייש"כ ענק לר' הופמן נעזרתי מאוד Em segunda-feira, 26 de junho de 2023 às 19:35:41 UTC+3, ש. הופמן S. Hoffman escreveu:
  • א

    עזרה במציאת מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2023 12:17 על פי דרכו של החינוך, לא נראה לי שיימצא כזה בחיבורו. החינוך בדרך כלל (מה שראיתי והתרשמתי בעבר, וגם עכשיו בחיפוש מהיר ושטחי), הולך תמיד בשיטה הפוכה לגמרי. בכמה וכמה מצוות שנאמר בהם ענין השמחה, שיטתו היא: כשיש שמחה טבעית-גשמית, למשוך ולנצל אותה לענין רוחני. או ליצור שמחה גשמית, כדי לשמוח בדבר רוחני וכיו"ב. וראש דבריו במצוה שכד: וכמו כן מצות הלולב עם שלשת מיניו מזה השורש היא, לפי שימי החג הם ימי שמחה גדולה לישראל, כי הוא עת אסיפת התבואות ופירות האילן בבית, ואז ישמחו בני אדם שמחה רבה, ומפני כן נקרא חג האסיף, וצוה האל לעמו לעשות לפניו חג באותו העת, לזכותם להיות עיקר השמחה לשמו. ועוד כיו"ב בכמה וכמה מקומות. ----- Original Message ----- From: אברהם יצחק To: שמחה פרוינד Cc: עריכה תורנית Sent: Wednesday, July 26, 2023 10:05 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עזרה במציאת מקור תודה. אני צריך מקור בחינוך דוקא. Sender notified by Mailtrack 26.07.23, 11:05:33 דף על הדף תעית כו. א"מ ז"ל בספר "הבן יקיר לי אפרים" שואל, למה עשו תקנות כאן שלא לבייש את מי שאין לו, וגם עשו תקנות בהלויית המת בענין ארונות ובענין בגדי המת. אבל כשבא להבאת ביכורים כתוב שהעשירים הביאו בקלתות זהב וכסף והעניים בסלים של נצרים. הלוא היה צריך לעשות תקנה גם בהבאת ביכורים. ומתרץ אבי מורי ורבי ז"ל שהפרשה של מקרא ביכורים מסיימת ב"ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך" ומשם לומדת הגמרא בברכות (נ"ד ע"ב) שכשם שמברך על הטובה כך מברך על הרעה, שצריך לקבולינהו בשמחה. ואם כן אז כשאדם מביא ביכורים הוא בא לשמחה "ושמחת" שהוא שמח בכל הטוב "אשר נתן לך ה' אלקיך" שזה מידת הרחמים, וגם מידת הדין, ומקבל את הדין בשמחה. אודה מאוד למי שימצא מקור בחינוך שבמצות ביכורים נאמר 'ושמחת בכל הטוב', משום שקיום המצוה כתיקונה מביאתו לידי שמחה. Sender notified by Mailtrack 26.07.23, 10:57:09 -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BmJN2hYkP85EAqRG7ZDJaU8xi5wiX7ZPCgwpT%2BhNWBdF8B62Q%40mail.gmail.com. -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-30-988 [email protected] -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BmJN2gHo6A2V9x0B8duMty8G5CcdZ8m3mb3LJFRQUJ00_u%2Bzw%40mail.gmail.com.

2

מחובר

794

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים