דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

עזרה במציאת מילה חילופית

2023
7 6 0 1
  • מילה חילופית

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 04/04/2023 00:43 לא הבנתי. אם המחבר כתב כך למה לשנות? נעמה לשון הרמב"ם נשמע צורם כי אנחנו משתמשים בלשון - זכר כמו שנתבארו הדברים במייל אחר על ידי כמה וכמה רבנים מאת: [email protected]
  • עזרה בניקוד מילה

    2023
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 19/07/2023 18:15 נראה שמפרשי המקרא דלקמן מסכימים שבבראשית ל"ב:ה' וָאֵחַר הוא פועל *עומד * מבניין *קל *[היה צ"ל וָאֶאֱחַר] ובעבר: הוא אָחַר = התמהמה [יש לציין שהשימוש בבניין קל לא מקובל בימינו ולכן נשמע לנו מוזר, וכצפוי, הוא מובא רק במילון אבן שושן, אך לא במילון רב מילים של שוויקה]; ואילו אֵחַר הַנַּעַר בבראשית ל"ד:י"ט פועל עומד מבניין פִעֵל [*נראה ש**בלשון המקרא **אין הבדל במשמעות בינו לבין "**אָחַר" בבניין קל הנ"ל]. * בנוסף, יש גם פועל יוצא מבניין פִעֵל, כמו בבראשית כ"ד:נ"ו אַל⁠־תְּאַחֲר֣וּ אֹתִ֔י [= עיכב וגרם השהייה לזולת]. *[יש לציין שבניקוד "אחר" בבניין פִעֵל נחלקו המילונים הנ"ל: * *במילון אבן שושן מנוקד כמו הפסוק הנ"ל: אֵחַר, לצד אֵחֵר (את המועד), *ולא נראה ששני הניקודים השונים תלויי משמעות אלא תלויי תקופה; *ואילו במילון רב מילים: אִחֵר. * *הרעיון ליצור בידול בהגייה בין הצורות מבניין **פִעֵל לפי **המשמעויות השונות שלהן, *הוא בהחלט מעניין. * *אבל אם כבר ליצור בידול, אולי ראוי להבדיל **בין פועל עומד לפועל יוצא. * *כמצויין **במילון רב מילים, משמש כיום הפועל "*אִחֵר" בחמש משמעויות שונות. "איחר לפגישה" כלול בפירוש 1; "עשה פעולה באיחור" כלול בפירוש 2 -- שניהם פעלים עומדים; ופירוש 5, לדוגמה, "קבע שזמנו מאוחר", הוא פועל יוצא]. רשב"ם בראשית ל"ב:ה' ואחר – כמו: ואאחר, כמו: ואהב את יעקב (מלאכי א':ב') – כמו: ואאהב, וכן: ואכל, ואמר – חסרון אלף של יסוד. אבן עזרא פירוש ראשון בראשית ל"ב:ה' ואחר עד עתה – האל"ף סימן המדבר, והנוח הנעלם שהוא אחריו תחת אל"ף השורש, וכן: אני אהבי אֵהָב (משלי ח':י"ז), כי כבד על הלשון להוציא ב' אלפין, והוא מהבנין הקל. שד"ל בראשית ל"ב:ה' וָאֵחַר – עתיד קל משרש אחר, כמו אני אוהבי אֵהַב (משלי ח':ט"ז) עיין דקדוקי 554 § https://archive.org/details/bub_gb_sn0imfW6XNwC/page/n253. הואיל משה בראשית ל"ב:ה' ואחר – שרש יחר זמן עתיד עם ו"ו ההיפוך בנין ההפוך בנין קל על משקל וָאֵדַּע. ולא אחר הנער (בראשית ל"ד:י"ט) שרשו אָחַר זמן עבר בנין פִעֵל על משקל ברך, ושני השרשים שוים בענינם כמו אצל ויצל (בראשית ל"א:ט'). רשב"ם בראשית ל"ד:י"ט ולא איחר – מגזרת: לא תאחר (שמות כ"ב:כ"ח), שהוא משקל כבד, כמו: תשבר (שמות כ"ג:כ"ד). אבן עזרא פירוש ראשון בראשית ל"ד:י"ט ולא אחר – איננו בדקדוק כמו: ואחר עד עתה (בראשית ל"ב:ה'), רק הוא מהבנין הכבד הדגוש, על משקל: ברך נבות אלהים ומלך (מלכים א כ"א:י"ג), [וכן: ארש אשה (דברים כ':ז'). ואם תסתכל בפעלים אשר עי"ן פועלם רי"ש, תמצא מוצאם יחד.] שד"ל בראשית ל"ד:י"ט אחר – פִעֵל.
  • ליודעי קבלה וחסידות - עזרה במציאת מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2023 23:24 שבוע טוב לחו"ר היקרים. אני צריך עזרה במציאת מקורות לנושא מסויים בקבלה, הנושא עצמו הוא מאוד ידוע ומפורסם לא מדובר בחידושים גדולים, רק שאני פחות מתמצא בתחום וזקוק לעזרה... אני אחלק את הנושא לנקודות [משפטים], כי אולי יש מי שידע רק חלק מהנקודות, גם זה יעזור. (מי שמכיר את כל הנקודות... הרי זה משובח). כדלהלן: א. הקב"ה מוריד שפע לעולם דרך שבע מידות (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות). ב. חמשת המידות הראשונות הן סוגים של שפע והן נמצאות בשמים. ג. מידת היסוד משמשת ככלי קיבול לכל חמשת מידות השפע. ד. מידת היסוד מעבירה את השפע למידת מלכות שנמצאת בארץ כדי שתנהיג בארץ את השפע שבא מלמעלה. ה. יוצא שמידת היסוד מחברת שמים וארץ. ו. המידות נסמכו לפסוק שאמר דוד המלך (דברי הימים): 'לך ה' הגדולה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ'. ז. לפי זה יוצא שמידת היסוד מכונה 'כל' והיא 'בשמים ובארץ', שהיא מעבירה את השפע לעולם הזה. ח. ההנהגה במידות הללו זה מה שנקרא 'זעיר אנפין'. מי שמכיר מי שיודע מה המקורות להנ"ל, ועדיף כמובן את המקורות היסודיים והבסיסיים יותר, כלומר אם יש מקור חזל"י מסודר כגון זוהר וכו'. [או שיש רק ספר/חיבור קבלי שמפרט את הנ"ל] זו תהיה עזרה ממש גדולה. תודה רבה.
  • עזרה במציאת מקור בספר

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2023 02:06 ובזוהר (וילך רפד.) דרש פסוק זה על מדת המלכות, המזמרת זמירות לפני השי"ת כדי לעורר את היסוד להתייחד בה, ועל יחוד זה היא אומרת 'רזי לי רזי לי', כלומר, שפע זה הנמשך על ידי היחוד שלי הוא, ונכפל שתי פעמים, כי פעם אחת היא על שם ששפע זה נמשך מהחסד, ופעם שנית מצד מה שנמשך מחכמה הנקרא קודש שמשם הוא עיקר מציאותו [עיי"ש בפירוש הרמ"ז ואור החמה, שער הכוונות (דרושי הציצית א), ובקהלת יעקב ערך כנף]. אם הלשון אינה של מחבר קדמון - היא לא תהיה קבילה אצל היודעים בחכמה זו. כמו"כ לא תקני להקדים את הרמ"ז לפני אור החמה, כמו"כ נהוג לציין בשער הכוונות גם או רק למספר הדף והעמוד (מתוך ד' עמודים).
  • עזרה במציאת ספר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2023 14:30 שו"ת בית יעקב סימן עח היכן ניתן למצוא? תודה מראש!
  • עזרה במציאת ספר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2023 14:32 נעזרתי. תודה רבה! ב-יום חמישי, 24 באוגוסט 2023 בשעה 14:30:04 UTC+3, יוסף פרידמן כתב/ה:
  • עזרה במציאת ספר - מאור השבת

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2023 15:34 אני מחפש ציטוט שנכתב בשם הגרש"ז אויערבאך בעניין דיני חזרה בשבת והובא מספר 'מאור השבת' חלק ב' מכתב לב אות יג. לא מצאתיו באוצר החכמה. האם למישהו מחברי הקבוצה יש ספר זה ויכול לשלוח לי באישי קטע הנ"ל, או להפנות למאגר שבו נמצא הספר? תודה מראש!
  • עזרה במציאת מקור בכתבי האריז"ל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2023 16:42 יש באוצר חומש האריז"ל שליקטו מכל הספרים והמהדורות לפי הפסוקים

0

מחובר

792

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים