דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

כמה להוריד מהשעות כשאני עובד מהבית או מהמשרד [כמו כולם כאן] וצריך ל...

2022
50 14 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 18:43

    אהבתי את הבדיקה
    אבל אינו עולה בקנה אחד עם ההיתרים ששנו לעיל

    תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 18:48

    קודם צריך להחליט [[זה שאלה ששייך לרופא] מה הממוצע שעובד צריך כדי לקבל הפוגה
    דהיינו מה הממוצע שבן אדם יכול לעבוד ברציפות?

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 18:48

    קודם צריך להחליט [[זה שאלה ששייך לרופא] מה הממוצע שעובד צריך כדי לקבל הפוגה
    דהיינו מה הממוצע שבן אדם יכול לעבוד ברציפות?

    תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2022 21:01

    אי אפשר לדמות עורך שיושב לבד לעורך שיושב מול הלקוח.
    האם עורך ראשי שיושב מול התורם עובד באותו קצב???????
    האם קופאי שעובד מול עיניו הבוחנות של המעסיק עובד אותו דבר?
    ברור שלא!
    ומעסיק שדורש מהקופאי שלא יהיה הבדל, נוהג שלא כהלכה ללא ספק.
    זה בדיוק מה שכלול במנהג המדינה שמעסיק נורמלי לא מקפיד עליו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2022 22:51

    פשוט שהכוונה הייתה שאם הוא עושה כן בפני המעביד היה רושם כיציאה
    אבל השאלה הייתה האם זה מדד נכון
    שהרי מפני אי נעימות או אימה יתירה וכדו' מוותר העובד ממשכורתו,
    אין לי מושג מה קורה במשרדים מקבילים
    אבל כמדומני שאם המציאות ברוב המשרדים שדורשים ריכוז ומחשבה, היא שעובדים
    יוצאים מדי פעם להתרעננות קלה או שיחה קלה סביב עמדת הקפה וכדו' אזי הצדק
    בדברי המקילים

    לגבי עצם השאלה:
    כבר העליתי בשיחה אחרת שאלת חכם ששאלתי בענין זה וזה לשוני: 'כעת שאלתי דיין
    ואמר לי שמאחר שהרבה מאד מהעורכים עובדים מהבית (ובפרט שלחרונה נפוץ מאד שבתי
    כנסת מבקשים לא להכניס מחשבים) לכן דעת המעביד היא שיהיו מדי פעם הפסקות
    שונות, לצורך איזה סידור דחוף וכדו' כדי לשמור על השקט והשפיות, ולכן הפסקה של
    עד עשר דקות אפשר להחשיב בכלל העבודה (על יותר מזה הוא לא יכול להכריע להקל)
    לא שאלתי אם אפשר לפרסם את שמו אבל מי שחשוב לו יוכל לפנות אלי אישית

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2022 22:51

    פשוט שהכוונה הייתה שאם הוא עושה כן בפני המעביד היה רושם כיציאה
    אבל השאלה הייתה האם זה מדד נכון
    שהרי מפני אי נעימות או אימה יתירה וכדו' מוותר העובד ממשכורתו,
    אין לי מושג מה קורה במשרדים מקבילים
    אבל כמדומני שאם המציאות ברוב המשרדים שדורשים ריכוז ומחשבה, היא שעובדים
    יוצאים מדי פעם להתרעננות קלה או שיחה קלה סביב עמדת הקפה וכדו' אזי הצדק
    בדברי המקילים

    לגבי עצם השאלה:
    כבר העליתי בשיחה אחרת שאלת חכם ששאלתי בענין זה וזה לשוני: 'כעת שאלתי דיין
    ואמר לי שמאחר שהרבה מאד מהעורכים עובדים מהבית (ובפרט שלחרונה נפוץ מאד שבתי
    כנסת מבקשים לא להכניס מחשבים) לכן דעת המעביד היא שיהיו מדי פעם הפסקות
    שונות, לצורך איזה סידור דחוף וכדו' כדי לשמור על השקט והשפיות, ולכן הפסקה של
    עד עשר דקות אפשר להחשיב בכלל העבודה (על יותר מזה הוא לא יכול להכריע להקל)
    לא שאלתי אם אפשר לפרסם את שמו אבל מי שחשוב לו יוכל לפנות אלי אישית

    תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2022 22:53

    כל שעה 10 דק'
    מי שעובד שעה לעריכה - צריך 10 דק' הפסקה?
    דברים תמוהים - והלואי שהרב יגבה אותי בשמים - אהיה עשיר

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2022 22:51

    פשוט שהכוונה הייתה שאם הוא עושה כן בפני המעביד היה רושם כיציאה
    אבל השאלה הייתה האם זה מדד נכון
    שהרי מפני אי נעימות או אימה יתירה וכדו' מוותר העובד ממשכורתו,
    אין לי מושג מה קורה במשרדים מקבילים
    אבל כמדומני שאם המציאות ברוב המשרדים שדורשים ריכוז ומחשבה, היא שעובדים
    יוצאים מדי פעם להתרעננות קלה או שיחה קלה סביב עמדת הקפה וכדו' אזי הצדק
    בדברי המקילים

    לגבי עצם השאלה:
    כבר העליתי בשיחה אחרת שאלת חכם ששאלתי בענין זה וזה לשוני: 'כעת שאלתי דיין
    ואמר לי שמאחר שהרבה מאד מהעורכים עובדים מהבית (ובפרט שלחרונה נפוץ מאד שבתי
    כנסת מבקשים לא להכניס מחשבים) לכן דעת המעביד היא שיהיו מדי פעם הפסקות
    שונות, לצורך איזה סידור דחוף וכדו' כדי לשמור על השקט והשפיות, ולכן הפסקה של
    עד עשר דקות אפשר להחשיב בכלל העבודה (על יותר מזה הוא לא יכול להכריע להקל)
    לא שאלתי אם אפשר לפרסם את שמו אבל מי שחשוב לו יוכל לפנות אלי אישית

    תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2022 22:55

    אגב, לאחד המעסיקים כתבתי שמאחר שענין ההפסקות לא ברור, ואיני רוצה כאן לא חשש
    גזל ולא נערוו"ן
    לכן אני מתנה מראש שאני לוקח 100 ש"ח לשעה ואע''פ שהם יחשבו לפי חמישים לשעה
    אני מוחל אם נשארו חייבים לי.
    כמובן שזה לא מתאים לכל מעסיק

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2022 22:53

    כל שעה 10 דק'
    מי שעובד שעה לעריכה - צריך 10 דק' הפסקה?
    דברים תמוהים - והלואי שהרב יגבה אותי בשמים - אהיה עשיר

    תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2022 22:57

    לא כתבתי שהוא לכל שעה, אבל זה נותן השערה ויסוד לחשב כמה הוא הפסקה סבירה
    ולב יודע אם לעקל או לעקלקלות

    (אצלנו בברסלב אומרים: תחשוב על זה בשעת ההתבודדות כשאתה בינך לבין קונך, אז
    הוא שעת ישוב הדעת אמיתית)

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 01:54

    כמה דברים בסוגיא זו הטורדת את מנוחתי כפי שטורדת רבים מן העורכים הנפלאים כאן:
    נתחיל בדברים הבסיסיים:
    ע"פ ההלכה הפשוטה שכיר שעותיו קנויות לבעל הבית, וכמעשה דאבא חלקיה, ולכאורה
    כל עורך תורני הינו שכיר שעות. על כן כל שאין הסכמים כוללניים בין עובדים
    ומעבידים באותו התחום, או באופן גלובאלי לכלל סוגי העבודות באופן שניתן לומר
    שיש מנהג המדינה, *כל *שעותיו של העובד קנויות למעביד כדין התורה הבסיסי.
    יש לציין כי ייתכן שיש לעשות הבחנה בין עצמאי ובין שכיר, שכן אפשר שלשכירים יש
    מנהג מדינה ולעצמאים אין, וכן להיפך.

    לגבי הרעיון לבחון מה היה עושה העובד מול המעביד, הרעיון יפה, אך יש להביא
    בחשבון שהדבר משתנה ממעביד למעביד.

    כאמור בעבר שאלתי דיין ודעתו הייתה שדברים קטנים שהם כחלק מן העבודה כגון
    שתיית קפה ותה, הליכה לביה"כ וכדו', אין צורך להוריד אותן מן השעות, אולם לגבי
    שיחת טלפון שאינה שייכת לעבודה נראה שאין להחשיב בשעות העבודה. וכן כל כיו"ב.
    נמצינו למדים שכל דבר שהוא נפרד מהעבודה כגון תפילה, ארוחת צהריים, יציאה
    לסידור כגון קנייה קטנה שיחת טלפון שאינה שייכת לעבודה ועוד, לא נראה שיש
    הצדקה להחשיב במכלול השעות אלא אם סוכם בפירוש אחרת.
    לדוגמא, במכון בו אני עובד למשל ישנה הקפדה מצד המעביד אפילו על תפילת מנחה.

    ובר מן דין לענ"ד ראוי להפחית מעט משעות העבודה, מאחר שלפעמים האדם מתעכב
    באותם 'דברים קטנים' שהם כחלק מן העבודה מעבר לצורך הראוי להם, וכן משום שקשה
    להיות מרוכזים בעבודה מבלי לסטות ימין ושמאל.
    ויה"ר שנמצא חן ושכל טוב בעיני א-לקים ואדם.
    ברכה והצלחה ושבוע טוב!

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 01:54

    כמה דברים בסוגיא זו הטורדת את מנוחתי כפי שטורדת רבים מן העורכים הנפלאים כאן:
    נתחיל בדברים הבסיסיים:
    ע"פ ההלכה הפשוטה שכיר שעותיו קנויות לבעל הבית, וכמעשה דאבא חלקיה, ולכאורה
    כל עורך תורני הינו שכיר שעות. על כן כל שאין הסכמים כוללניים בין עובדים
    ומעבידים באותו התחום, או באופן גלובאלי לכלל סוגי העבודות באופן שניתן לומר
    שיש מנהג המדינה, *כל *שעותיו של העובד קנויות למעביד כדין התורה הבסיסי.
    יש לציין כי ייתכן שיש לעשות הבחנה בין עצמאי ובין שכיר, שכן אפשר שלשכירים יש
    מנהג מדינה ולעצמאים אין, וכן להיפך.

    לגבי הרעיון לבחון מה היה עושה העובד מול המעביד, הרעיון יפה, אך יש להביא
    בחשבון שהדבר משתנה ממעביד למעביד.

    כאמור בעבר שאלתי דיין ודעתו הייתה שדברים קטנים שהם כחלק מן העבודה כגון
    שתיית קפה ותה, הליכה לביה"כ וכדו', אין צורך להוריד אותן מן השעות, אולם לגבי
    שיחת טלפון שאינה שייכת לעבודה נראה שאין להחשיב בשעות העבודה. וכן כל כיו"ב.
    נמצינו למדים שכל דבר שהוא נפרד מהעבודה כגון תפילה, ארוחת צהריים, יציאה
    לסידור כגון קנייה קטנה שיחת טלפון שאינה שייכת לעבודה ועוד, לא נראה שיש
    הצדקה להחשיב במכלול השעות אלא אם סוכם בפירוש אחרת.
    לדוגמא, במכון בו אני עובד למשל ישנה הקפדה מצד המעביד אפילו על תפילת מנחה.

    ובר מן דין לענ"ד ראוי להפחית מעט משעות העבודה, מאחר שלפעמים האדם מתעכב
    באותם 'דברים קטנים' שהם כחלק מן העבודה מעבר לצורך הראוי להם, וכן משום שקשה
    להיות מרוכזים בעבודה מבלי לסטות ימין ושמאל.
    ויה"ר שנמצא חן ושכל טוב בעיני א-לקים ואדם.
    ברכה והצלחה ושבוע טוב!

    תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2022 15:02

    אם מישהו בא (מיוזמתו) ושוחח עימי שתי דקות, אפשר להחשיב?
    ו-5 דקות?

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2022 15:02

    אם מישהו בא (מיוזמתו) ושוחח עימי שתי דקות, אפשר להחשיב?
    ו-5 דקות?

    תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2022 15:47

    דיבור הנעשה כלאחר יד, בלא תכנון מוקדם, ונמשך בין דקה לארבע דקות (...),
    ואין מנהג בני אדם לקבוע לו זמן.
    כשהוא נעשה באופן מיקרי וחריג - אין בעיה להחשיבו בכלל השעות של העריכה.

    אבל כמובן שהעורך דקות שיחה שכאלו יותר מפעם ביום, מקסימום פעמיים, הרי זה
    צריך שאלה ובירור, ותלוי בכל אחד לגופו ולפי סגנון עבודתו ועוד משתנים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2022 15:47

    דיבור הנעשה כלאחר יד, בלא תכנון מוקדם, ונמשך בין דקה לארבע דקות (...),
    ואין מנהג בני אדם לקבוע לו זמן.
    כשהוא נעשה באופן מיקרי וחריג - אין בעיה להחשיבו בכלל השעות של העריכה.

    אבל כמובן שהעורך דקות שיחה שכאלו יותר מפעם ביום, מקסימום פעמיים, הרי זה
    צריך שאלה ובירור, ותלוי בכל אחד לגופו ולפי סגנון עבודתו ועוד משתנים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 03/09/2022 23:20

    ימחל לי הארי שבחבורה אך יש לי להעיר:
    א. אם ידועה דעת המעביד שאינו מקפיד, ודאי שאין מה לחשוש.
    ב. אם אינה ידועה דעת המעביד הרי שרצוי לברר עמו אם מקפיד הוא על הפסקות מעין
    אלו.
    ג. אם השאלה על הסתם, מנלן להתיר להחשיב שיחה שאינה שייכת לעבודה כחלק
    מהעבודה
    ואף לדרוש עליה תשלום? על עצם ההפסקה מרצף הלימוד אפשר להתיר בהנחה
    שאדם זקוק להתרעננות מדי זמן מה. אך לבקש תשלום על שעות הפסקה ללא הסכמת
    המעביד?
    אשמח מאוד לשמוע על מורה הוראה/ספר כלשהו שדן להתיר בדבר..
    מה גם שמדובר בדבר מועט שאפשר להימנע מלהחשיבו בסך השעות מבלי להפסיד הרבה..
    יישר כח!

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/09/2022 23:20

    ימחל לי הארי שבחבורה אך יש לי להעיר:
    א. אם ידועה דעת המעביד שאינו מקפיד, ודאי שאין מה לחשוש.
    ב. אם אינה ידועה דעת המעביד הרי שרצוי לברר עמו אם מקפיד הוא על הפסקות מעין
    אלו.
    ג. אם השאלה על הסתם, מנלן להתיר להחשיב שיחה שאינה שייכת לעבודה כחלק
    מהעבודה
    ואף לדרוש עליה תשלום? על עצם ההפסקה מרצף הלימוד אפשר להתיר בהנחה
    שאדם זקוק להתרעננות מדי זמן מה. אך לבקש תשלום על שעות הפסקה ללא הסכמת
    המעביד?
    אשמח מאוד לשמוע על מורה הוראה/ספר כלשהו שדן להתיר בדבר..
    מה גם שמדובר בדבר מועט שאפשר להימנע מלהחשיבו בסך השעות מבלי להפסיד הרבה..
    יישר כח!

    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 01:45

    מה שכתב 'דיבור הנעשה כלאחר יד' זה בדיוק מה שנזכר עם אבא חלקיה, ועם לקום
    בפני מי שצריך לקום בפניו, ממילא אין שום היתר.
    ןיצויין שמן הסתם אבא חלקיה יכל לענות תוך כדי הליכה והוא לא עשה זאת, זה גונב
    את מלוא הריכוז וההתמסרות.
    גזל זה נורא נוראות, יש פה בטח אנשים שקונים אתרוג ב500 ש"ח, אף על פי שזה
    פחות משניה דאורייתא, ועוד פחות משש שניות דרבנן, והשאר נקיי הדעת שבירושלים,
    ואילו גזל זה איסור דאורייתא ממש, וזה באל"ח, וגילגול וכו', ומה גם ששיחת
    טלפון אחת פוטרת את הבעיה, יש תמיד מישהו עם סמכות מטעם בעל הכסף שרשאי להחליט
    בשביל העובד,
    ומה הבעיה לשאול אותו?? אדרבה! מה שישאל אותי כאלה שאלות אני אעריך אותו
    יותר ואסמוך עציו יותר! ואילו כשאני תופס מישהו שמזלזל אני מקפיד עמו הרבה
    יותר, וזה רק
    מכעיס אותי איך הוא מזלזל ככה? אולי הוא לא מתאים לכאן, לפעמים צריך לגשת
    ולהעיר אין לך יראת שמים?, לא שזה איכפת לי, אבל למה אני צריך ביזנעס עם מי
    שאין לו יראת שמים?

    אני אישית (למי שמעניין אותו ספורי סבתא) נוהג להתנות שזה לא בדיוק שעה, זה
    התמורה, אני עושה לך עבודה טובה ותמחל לי על הקטנות האלה, עוד לא היה מישהו
    שאמר לי: "לא!!! מה
    פתאום! אני מקפיד לגמרי", כולם פחות או יותר עונים בסדר לא נורא רק תתחשב ואל
    תבריז, מקסימום הם שואלים למה אתה מתכוון, וכשהם שומעים למה אני מתכוון הם
    חוזרים לענות שזה בסדר.

    בקיצור, אני לא אומר שצריך להיות עצבני, וגם לא לעבוד עד כלות הכחות (זה לא
    עסק התורה, זה רק אמצעי), אבל כל אחד צריך למצוא פתרון עם זה, זה פחד, זה הכל!
    ומי שזה חשוב לו הוא
    כבר ימצא את הדרך לעשות את זה גלאט, למשל לשוחח שיחה אחת עם המוסמך שרשאי
    להחליט עבורו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 01:45

    מה שכתב 'דיבור הנעשה כלאחר יד' זה בדיוק מה שנזכר עם אבא חלקיה, ועם לקום
    בפני מי שצריך לקום בפניו, ממילא אין שום היתר.
    ןיצויין שמן הסתם אבא חלקיה יכל לענות תוך כדי הליכה והוא לא עשה זאת, זה גונב
    את מלוא הריכוז וההתמסרות.
    גזל זה נורא נוראות, יש פה בטח אנשים שקונים אתרוג ב500 ש"ח, אף על פי שזה
    פחות משניה דאורייתא, ועוד פחות משש שניות דרבנן, והשאר נקיי הדעת שבירושלים,
    ואילו גזל זה איסור דאורייתא ממש, וזה באל"ח, וגילגול וכו', ומה גם ששיחת
    טלפון אחת פוטרת את הבעיה, יש תמיד מישהו עם סמכות מטעם בעל הכסף שרשאי להחליט
    בשביל העובד,
    ומה הבעיה לשאול אותו?? אדרבה! מה שישאל אותי כאלה שאלות אני אעריך אותו
    יותר ואסמוך עציו יותר! ואילו כשאני תופס מישהו שמזלזל אני מקפיד עמו הרבה
    יותר, וזה רק
    מכעיס אותי איך הוא מזלזל ככה? אולי הוא לא מתאים לכאן, לפעמים צריך לגשת
    ולהעיר אין לך יראת שמים?, לא שזה איכפת לי, אבל למה אני צריך ביזנעס עם מי
    שאין לו יראת שמים?

    אני אישית (למי שמעניין אותו ספורי סבתא) נוהג להתנות שזה לא בדיוק שעה, זה
    התמורה, אני עושה לך עבודה טובה ותמחל לי על הקטנות האלה, עוד לא היה מישהו
    שאמר לי: "לא!!! מה
    פתאום! אני מקפיד לגמרי", כולם פחות או יותר עונים בסדר לא נורא רק תתחשב ואל
    תבריז, מקסימום הם שואלים למה אתה מתכוון, וכשהם שומעים למה אני מתכוון הם
    חוזרים לענות שזה בסדר.

    בקיצור, אני לא אומר שצריך להיות עצבני, וגם לא לעבוד עד כלות הכחות (זה לא
    עסק התורה, זה רק אמצעי), אבל כל אחד צריך למצוא פתרון עם זה, זה פחד, זה הכל!
    ומי שזה חשוב לו הוא
    כבר ימצא את הדרך לעשות את זה גלאט, למשל לשוחח שיחה אחת עם המוסמך שרשאי
    להחליט עבורו.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 02:10

    העבודה והתשלום נקבעים לפי המנהג, ועל דעת זה ההסכם. ולא צריך לשאול כל אחד
    כשהתשובה ברורה.
    וכמו שהעיד הרב אליעזר סילבר, בזה הלשון -
    עוד לא היה מישהו שאמר לי: "לא!!! מה פתאום! אני מקפיד לגמרי", כולם פחות או
    יותר עונים בסדר לא נורא רק תתחשב ואל תבריז, מקסימום הם שואלים למה אתה
    מתכוון, וכשהם שומעים למה אני מתכוון הם חוזרים לענות שזה בסדר.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 02:10

    העבודה והתשלום נקבעים לפי המנהג, ועל דעת זה ההסכם. ולא צריך לשאול כל אחד
    כשהתשובה ברורה.
    וכמו שהעיד הרב אליעזר סילבר, בזה הלשון -
    עוד לא היה מישהו שאמר לי: "לא!!! מה פתאום! אני מקפיד לגמרי", כולם פחות או
    יותר עונים בסדר לא נורא רק תתחשב ואל תבריז, מקסימום הם שואלים למה אתה
    מתכוון, וכשהם שומעים למה אני מתכוון הם חוזרים לענות שזה בסדר.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 02:14

    אני רוצה להוסיף נקודה מעניינת לדיון (למרות שלדעתי זה לא הנקודה המרכזית
    בדיון ההלכתי כאן) -

    הרבה מסוגי העריכות (ואולי כולם) מצריכות מחשבה. והרבה מחשבה.
    כמעט כל עורך יכול להעיד על כך שהוא חושב על ביצוע העריכה גם מחוץ לשעות
    העבודה.

    לדוגמא - עורך שצריך לסדר מאמר לפי מבנה מסויים, שאלה תשובה ראיה וכו', מצוי
    מאוד שהוא חושב על הצורה איך לסדר וכו' גם בשעות שהוא לא עובד, בנסיעה או בזמן
    האוכל, לפני השינה או בדרך לכולל,
    ונמצא שיש הרבה דקות וזמנים קצרים שהעורך משקיע עבור העריכה והוא לא מקבל
    עליהם תשלום.

    וזה סברא שאפשר לקזז את המעט הזה בעד המעט הזה.

    (שוב, לדעתי הקובע בעיקר זה מה המנהג, ועל בסיס זה נקבע כל הסכם. וכל זמן
    שהמעסיק לא התנה אחרת, הרי זה על דעת המנהג).

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 02:14

    אני רוצה להוסיף נקודה מעניינת לדיון (למרות שלדעתי זה לא הנקודה המרכזית
    בדיון ההלכתי כאן) -

    הרבה מסוגי העריכות (ואולי כולם) מצריכות מחשבה. והרבה מחשבה.
    כמעט כל עורך יכול להעיד על כך שהוא חושב על ביצוע העריכה גם מחוץ לשעות
    העבודה.

    לדוגמא - עורך שצריך לסדר מאמר לפי מבנה מסויים, שאלה תשובה ראיה וכו', מצוי
    מאוד שהוא חושב על הצורה איך לסדר וכו' גם בשעות שהוא לא עובד, בנסיעה או בזמן
    האוכל, לפני השינה או בדרך לכולל,
    ונמצא שיש הרבה דקות וזמנים קצרים שהעורך משקיע עבור העריכה והוא לא מקבל
    עליהם תשלום.

    וזה סברא שאפשר לקזז את המעט הזה בעד המעט הזה.

    (שוב, לדעתי הקובע בעיקר זה מה המנהג, ועל בסיס זה נקבע כל הסכם. וכל זמן
    שהמעסיק לא התנה אחרת, הרי זה על דעת המנהג).

    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 02:34

    זה שה 'קאפ ליגט אין די ביזנעס' זה לא בשביל כסף, זה בשביל שבזמן העבודה יהיה
    עבודה, אם הראש לא שם אז איך אשפר להגיע לתוצאות טובות?
    ממילא זה קצת מוזר לכלול את זה בעבודה, נרי זה בעצם גם בתוך ה'נייעס' שמדברים
    כי על זה הוא חושב, וזה גם בחלומות בלילה, ולפעמים חולמים על משהו טוב... אז
    מקבלים על על חלומות?
    היחיד שמשלם על שינה ועל חלומות וכל זה זה הקב"ה.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    04.09.22,
    02:31:52

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 02:34

    זה שה 'קאפ ליגט אין די ביזנעס' זה לא בשביל כסף, זה בשביל שבזמן העבודה יהיה
    עבודה, אם הראש לא שם אז איך אשפר להגיע לתוצאות טובות?
    ממילא זה קצת מוזר לכלול את זה בעבודה, נרי זה בעצם גם בתוך ה'נייעס' שמדברים
    כי על זה הוא חושב, וזה גם בחלומות בלילה, ולפעמים חולמים על משהו טוב... אז
    מקבלים על על חלומות?
    היחיד שמשלם על שינה ועל חלומות וכל זה זה הקב"ה.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    04.09.22,
    02:31:52

    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 02:37

    תרגום למי שלא מבין אידיש
    קאפ ליגט אין די ביזנעס = הראש בעסק

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 02:37

    תרגום למי שלא מבין אידיש
    קאפ ליגט אין די ביזנעס = הראש בעסק

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 02:56

    הזכירו את אבא חלקיה. אולם משם אין להוכיח, כי הוא עשה מצד מידת חסידות ולא
    מעיקר הדין. ראו בצילום:
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 02:56

    הזכירו את אבא חלקיה. אולם משם אין להוכיח, כי הוא עשה מצד מידת חסידות ולא
    מעיקר הדין. ראו בצילום:
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 03:07

    הביאו סברא שמכיוון שהעורך עובד מהבית, מקובל שיהיו מדי פעם הפסקות שונות (כי
    בבית קשה להתמיד עם כל הבלגן והצרכים וכו').
    אך לענ"ד יש גם סברא הפוכה, שמכיוון שהעובד עובד מהבית והוא קובע לעצמו מתי
    יעבוד, הרי המעסיק יכול לטעון לו: אם רצונך בהפוגה לשם התרעננות או סידורים
    בבית וכדו', אזי במקום לעבוד ארבע שעות רצוף, תעבוד שעתיים בבוקר ושעתיים בערב
    וכיו"ב, וכך לא תצטרך את ההתרעננות, וגם תקבע את זמן העבודה באופן שהיא לא
    תהיה בזמן הסידורים (למשל בזמן שהילדים אינם בבית).
    זו בעצם הסברא שניסיתי לומר כבר למעלה, אבל כעת ניסחתי אותה יותר טוב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 03:07

    הביאו סברא שמכיוון שהעורך עובד מהבית, מקובל שיהיו מדי פעם הפסקות שונות (כי
    בבית קשה להתמיד עם כל הבלגן והצרכים וכו').
    אך לענ"ד יש גם סברא הפוכה, שמכיוון שהעובד עובד מהבית והוא קובע לעצמו מתי
    יעבוד, הרי המעסיק יכול לטעון לו: אם רצונך בהפוגה לשם התרעננות או סידורים
    בבית וכדו', אזי במקום לעבוד ארבע שעות רצוף, תעבוד שעתיים בבוקר ושעתיים בערב
    וכיו"ב, וכך לא תצטרך את ההתרעננות, וגם תקבע את זמן העבודה באופן שהיא לא
    תהיה בזמן הסידורים (למשל בזמן שהילדים אינם בבית).
    זו בעצם הסברא שניסיתי לומר כבר למעלה, אבל כעת ניסחתי אותה יותר טוב.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 10:23

    אילו היה *מנהג ברור *מוסכם וידוע, אין כאן כל שאלה. אולם יצא לי בימי חלדי,
    לעבוד עם כל מיני מעסיקים וכל מיני אופני עבודות ולא היו כאן כללים ברורים.
    נוסף לזה הרבה פעמים התמחור שהיה לפרוייקט היה לפי יחס ההתמסרות שדורשים
    מהעורך.

    היעלה על הדעת שנדבר 4 דקות לפי תעריף 200 לשעה (רק לשם הדוגמא..) ונקבל עליהם
    תשלום, בזמן שאדם אחר עובד קרוב לחצי שעה כדי לקבל סכום זהה..
    לענ"ד מלכתחילה ראוי לסכם את הדברים מראש וכמעשה רב דר' אליעזר. אולם אם לא
    הוסכם דבר מתחילה יש לקזז מעט ולעגל פינות ע"מ לצאת מן הספק..
    וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות.
    אם יש לאי מי מן החברים כאן רעיון לרב כלשהו שיהיה מקובל על רוב הקבוצה אני
    מוכן לשאול אותו את השאלות הללו ברחל בתך הקטנה..
    איישר חילייכו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 15:53

    גם אני סובר כך. אדם צריך לחשוב מה הוא היה סובר בתור הלקוח שמשלם.

    תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 16:47

    אציין פרט אחד בתוך נושא רחב זה, שראוי שיבוא להכרעת רב מפורטת:

    לא ייתכן שעורך יגיש דוגמה של חצי שעה אינטנסיבית וידווח שמשך הכנתה היה חצי שעה, בעוד שבמהלך העבודה יכלול בדיווח גם דקות של הפוגה

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 18:48

    קודם צריך להחליט [[זה שאלה ששייך לרופא] מה הממוצע שעובד צריך כדי לקבל הפוגה
    דהיינו מה הממוצע שבן אדם יכול לעבוד ברציפות?

    תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2022 22:24

    אם עורך מוכרח לצאת לטר"ם לטיפול רפואי מיידי והוא היה יוצא גם בפני המעביד, וכי זה מאפשר לו לכלול את כל הזמן הזה בזמן העריכה?

    גם דבר שהיה עושה בפני המעביד, עליו לחשוב אם היה עכ"פ רושם יציאה וחזרה...

  • איך מוציאים דף אחד או שתים מקובץ PDF של כמה דפים?

    2022
    20
    0 הצבעות
    20 פוסטים
    2 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 20:24 חידוש גדול!
  • איך כותבים, יותר מדאי או יותר מדי, או יותר מידי ???

    2022
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 00:06 בנאי / בנאות, רמאי / רמאות, קנאי / קַנָאות וכו'. משא"כ בדוגמאות האחרות.
  • טכסיס או תכסיס

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2022 13:17 בס"ד נכון. אבל בדקתי בספרי דורינו כגון עלי תמר וחשוקי חמד וכיו"ב וכתבו למשל 'תכסיס מלחמתי' 'תכסיס היריות' וכדו' ויש מזה גם בספרי חז"ל ובס"ה 194 תוצאות, שזה לא מבוטל, אמנם באמת ל'טכסיס' יש 259 תוצאות שזה אכן הרבה יותר. [image: image.png] [image: image.png] [image: image.png] <><><><><><><> בשורות טובות וכל טוב אברהם ישראל מישקין טל' 0527118365 דוא"ל [email protected] מחשב זה מוגן על פי הוראות ועדת הרבנים לעניני טכנולוגיה דחסידי סלונים https://netfree.link/
  • כמה ספרים

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 15:41 מצ"ב ב-יום רביעי, 3 באוגוסט 2022 בשעה 14:29:22 UTC+3, yaeli05112 כתב/ה: קבצים מצורפים: עמק ברכה.PDF אשר לשלמה.PDF מועדים וזמנים.PDF
  • ישוב או יישוב

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:13 איך כותבים: יישוב דעת התוס', או: ישוב דעת התוס'. ובמשמעות השניה של המילה [מלשון מושב], ישוב בני אדם, או יישוב בני אדם ????
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 23:51 נבילה אבילות נקבה אני מאשר.
  • כמה נקודות

    2022
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 11:01 אולי כבודו לא שם לב: פרסמו פה מייל של מנהל של קבוצה כזו: [email protected]
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2022 20:57 למרות שזה די כואב שמוציאים את ההלכה מתוך בית המדרש ומוסרים אותה לידי הלוח מודעות. בכל אופן אני מבין שבמאמר הלכתי לא צריך לכתוב כאלו דברים שנראים כתוקפנות מיותרת..., ותיקנתי כבר אצלי. מאת: [email protected]

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים