כמה להוריד מהשעות כשאני עובד מהבית או מהמשרד [כמו כולם כאן] וצריך ל...

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 01:45

מה שכתב 'דיבור הנעשה כלאחר יד' זה בדיוק מה שנזכר עם אבא חלקיה, ועם לקום
בפני מי שצריך לקום בפניו, ממילא אין שום היתר.
ןיצויין שמן הסתם אבא חלקיה יכל לענות תוך כדי הליכה והוא לא עשה זאת, זה גונב
את מלוא הריכוז וההתמסרות.
גזל זה נורא נוראות, יש פה בטח אנשים שקונים אתרוג ב500 ש"ח, אף על פי שזה
פחות משניה דאורייתא, ועוד פחות משש שניות דרבנן, והשאר נקיי הדעת שבירושלים,
ואילו גזל זה איסור דאורייתא ממש, וזה באל"ח, וגילגול וכו', ומה גם ששיחת
טלפון אחת פוטרת את הבעיה, יש תמיד מישהו עם סמכות מטעם בעל הכסף שרשאי להחליט
בשביל העובד,
ומה הבעיה לשאול אותו?? אדרבה! מה שישאל אותי כאלה שאלות אני אעריך אותו
יותר ואסמוך עציו יותר! ואילו כשאני תופס מישהו שמזלזל אני מקפיד עמו הרבה
יותר, וזה רק
מכעיס אותי איך הוא מזלזל ככה? אולי הוא לא מתאים לכאן, לפעמים צריך לגשת
ולהעיר אין לך יראת שמים?, לא שזה איכפת לי, אבל למה אני צריך ביזנעס עם מי
שאין לו יראת שמים?

אני אישית (למי שמעניין אותו ספורי סבתא) נוהג להתנות שזה לא בדיוק שעה, זה
התמורה, אני עושה לך עבודה טובה ותמחל לי על הקטנות האלה, עוד לא היה מישהו
שאמר לי: "לא!!! מה
פתאום! אני מקפיד לגמרי", כולם פחות או יותר עונים בסדר לא נורא רק תתחשב ואל
תבריז, מקסימום הם שואלים למה אתה מתכוון, וכשהם שומעים למה אני מתכוון הם
חוזרים לענות שזה בסדר.

בקיצור, אני לא אומר שצריך להיות עצבני, וגם לא לעבוד עד כלות הכחות (זה לא
עסק התורה, זה רק אמצעי), אבל כל אחד צריך למצוא פתרון עם זה, זה פחד, זה הכל!
ומי שזה חשוב לו הוא
כבר ימצא את הדרך לעשות את זה גלאט, למשל לשוחח שיחה אחת עם המוסמך שרשאי
להחליט עבורו.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 02:10

העבודה והתשלום נקבעים לפי המנהג, ועל דעת זה ההסכם. ולא צריך לשאול כל אחד
כשהתשובה ברורה.
וכמו שהעיד הרב אליעזר סילבר, בזה הלשון -
עוד לא היה מישהו שאמר לי: "לא!!! מה פתאום! אני מקפיד לגמרי", כולם פחות או
יותר עונים בסדר לא נורא רק תתחשב ואל תבריז, מקסימום הם שואלים למה אתה
מתכוון, וכשהם שומעים למה אני מתכוון הם חוזרים לענות שזה בסדר.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 02:14

אני רוצה להוסיף נקודה מעניינת לדיון (למרות שלדעתי זה לא הנקודה המרכזית
בדיון ההלכתי כאן) -

הרבה מסוגי העריכות (ואולי כולם) מצריכות מחשבה. והרבה מחשבה.
כמעט כל עורך יכול להעיד על כך שהוא חושב על ביצוע העריכה גם מחוץ לשעות
העבודה.
לדוגמא - עורך שצריך לסדר מאמר לפי מבנה מסויים, שאלה תשובה ראיה וכו', מצוי
מאוד שהוא חושב על הצורה איך לסדר וכו' גם בשעות שהוא לא עובד, בנסיעה או בזמן
האוכל, לפני השינה או בדרך לכולל,
ונמצא שיש הרבה דקות וזמנים קצרים שהעורך משקיע עבור העריכה והוא לא מקבל
עליהם תשלום.
וזה סברא שאפשר לקזז את המעט הזה בעד המעט הזה.

(שוב, לדעתי הקובע בעיקר זה מה המנהג, ועל בסיס זה נקבע כל הסכם. וכל זמן
שהמעסיק לא התנה אחרת, הרי זה על דעת המנהג).

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 02:34

זה שה 'קאפ ליגט אין די ביזנעס' זה לא בשביל כסף, זה בשביל שבזמן העבודה יהיה
עבודה, אם הראש לא שם אז איך אשפר להגיע לתוצאות טובות?
ממילא זה קצת מוזר לכלול את זה בעבודה, נרי זה בעצם גם בתוך ה'נייעס' שמדברים
כי על זה הוא חושב, וזה גם בחלומות בלילה, ולפעמים חולמים על משהו טוב... אז
מקבלים על על חלומות?
היחיד שמשלם על שינה ועל חלומות וכל זה זה הקב"ה.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
04.09.22,
02:31:52

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 02:37

תרגום למי שלא מבין אידיש
קאפ ליגט אין די ביזנעס = הראש בעסק

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 02:56

הזכירו את אבא חלקיה. אולם משם אין להוכיח, כי הוא עשה מצד מידת חסידות ולא
מעיקר הדין. ראו בצילום:
[image: image.png]

[אליהו עבוד - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 03:07

הביאו סברא שמכיוון שהעורך עובד מהבית, מקובל שיהיו מדי פעם הפסקות שונות (כי
בבית קשה להתמיד עם כל הבלגן והצרכים וכו').
אך לענ"ד יש גם סברא הפוכה, שמכיוון שהעובד עובד מהבית והוא קובע לעצמו מתי
יעבוד, הרי המעסיק יכול לטעון לו: אם רצונך בהפוגה לשם התרעננות או סידורים
בבית וכדו', אזי במקום לעבוד ארבע שעות רצוף, תעבוד שעתיים בבוקר ושעתיים בערב
וכיו"ב, וכך לא תצטרך את ההתרעננות, וגם תקבע את זמן העבודה באופן שהיא לא
תהיה בזמן הסידורים (למשל בזמן שהילדים אינם בבית).
זו בעצם הסברא שניסיתי לומר כבר למעלה, אבל כעת ניסחתי אותה יותר טוב.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 10:23

אילו היה *מנהג ברור *מוסכם וידוע, אין כאן כל שאלה. אולם יצא לי בימי חלדי,
לעבוד עם כל מיני מעסיקים וכל מיני אופני עבודות ולא היו כאן כללים ברורים.
נוסף לזה הרבה פעמים התמחור שהיה לפרוייקט היה לפי יחס ההתמסרות שדורשים
מהעורך.
היעלה על הדעת שנדבר 4 דקות לפי תעריף 200 לשעה (רק לשם הדוגמא..) ונקבל עליהם
תשלום, בזמן שאדם אחר עובד קרוב לחצי שעה כדי לקבל סכום זהה..
לענ"ד מלכתחילה ראוי לסכם את הדברים מראש וכמעשה רב דר' אליעזר. אולם אם לא
הוסכם דבר מתחילה יש לקזז מעט ולעגל פינות ע"מ לצאת מן הספק..
וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות.
אם יש לאי מי מן החברים כאן רעיון לרב כלשהו שיהיה מקובל על רוב הקבוצה אני
מוכן לשאול אותו את השאלות הללו ברחל בתך הקטנה..
איישר חילייכו.

[ישראל אברהם קלא - ארכי-2 0]

תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 16:47

אציין פרט אחד בתוך נושא רחב זה, שראוי שיבוא להכרעת רב מפורטת:

לא ייתכן שעורך יגיש דוגמה של חצי שעה אינטנסיבית וידווח שמשך הכנתה היה חצי שעה, בעוד שבמהלך העבודה יכלול בדיווח גם דקות של הפוגה

[ישראל אברהם קלא - ארכי-2 0]

תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2022 22:24

אם עורך מוכרח לצאת לטר"ם לטיפול רפואי מיידי והוא היה יוצא גם בפני המעביד, וכי זה מאפשר לו לכלול את כל הזמן הזה בזמן העריכה?

גם דבר שהיה עושה בפני המעביד, עליו לחשוב אם היה עכ"פ רושם יציאה וחזרה...

[ישראל אברהם קלא - ארכי-2 0]

תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2022 22:50

ברור שצריכים הפוגה, השאלה היא איזו הפוגה נכון לכלול בדיווח השעות. השאלה היא בדיוק זאת: מהי כוונת המעסיקים ככל שמדובר במקצוע העריכה, וכפי שהורו רבנים שכל דבר שהיה עושה בנוכחות המעסיק אפשר לכלול

עורך שמקפיד על רישום מדוקדק יכול לקחת יותר לשעה, ולציין למעסיקים שזה יוצא משתלם

[ישראל אברהם קלא - ארכי-2 0]

תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2022 23:01

חושב שלטובת כולם כדאי שנשמע דעת תורה ברורה שתכריע בספקות עתידיות

מחכה גם כן לשמוע הכרעה בהירה