דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2022
5 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 08:28

    בוקר טוב.
    בעניין מה שאומרים בתפילה "והסר (ה)שטן מלפנינו ומאחרינו".

    אני מחפש את המקור לביאור שמכוון על היצר שלפני מעשי המצוות שמונע את האדם
    מלקיים המצוות ועל היצר שאחרי המעשה שמכניס בליבו גאווה על שקיים את המצוות.
    תודה לעוזרים ושכמ"ה!

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 08:28

    בוקר טוב.
    בעניין מה שאומרים בתפילה "והסר (ה)שטן מלפנינו ומאחרינו".

    אני מחפש את המקור לביאור שמכוון על היצר שלפני מעשי המצוות שמונע את האדם
    מלקיים המצוות ועל היצר שאחרי המעשה שמכניס בליבו גאווה על שקיים את המצוות.
    תודה לעוזרים ושכמ"ה!

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 09:43

    [image: image.png]
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 09:43

    [image: image.png]
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 10:12

    זה פירוש הרבה יותר קדום
    כבר החתם סופר כותב שזה קדמונים
    אולי לא דייקתי בכל לשונו אם זה בדיוק מה ששאל הרב השואל שליט"א
    עשיתי חיפוש בדבס שטן והסר מצוה

    (1) ספר תורת משה לחת"ס על ויקרא פרק יט פסוק יח
    וכמו שפירשו קדמונינו ז"ל והסר שטן מלפנינו ומאחרינו וגם לפעמים שחושב לעשות
    מצוה ובא עי"ז לעבירות חמורות ואמרו ז"ל (סוטה ה' ע"ב) השם אורחותיו בעוה"ז
    זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה שנאמר ושם דרך אראני בישע אלקים, והנה זה הס"ת
    הלכה למשה מסיני שצריך שרטוט כדי לכתוב על השרטוט כשורה ולא יהי' אחד למעלה מן
    השרטוט או למטה גם צריך שרטוט מימינו ומשמאלו כדי שלא יכתוב חוץ לשיטה לא
    מימין ולא משמאל וזה מרמז לנו הסרגול והשרטוט של ס"ת שהמקיים מצותי' יהא מסודר
    ומיושב בהשכל ודעת לא יפנה חוץ לא למעלה מן השיטה שלא יעלה ויוסיף על המצוה
    ולא לירד למטה מן השיטה להקל ולזלזל ולא יכתוב חוץ לשיטה לא מימין מרמז שלא
    יחמיר יותר היינו לימין ולא יגרע ויפחות היינו לשמאל וזה אמר בן עזאי זה ספר
    דקאי על השרטוט שמלמד לנו על יושר עשיית המעשים על צד היותר טוב כלל גדול יותר
    מכולם והנה קשה לאדם מאד להשכיל וליישר מעשיו תמיד כל כך אם לא בישועתו של
    הקב"ה הוא יעשה את שלו והקב"ה ישכילהו ויסייעהו כיון שכוונתו לשם שמים וזה השם
    אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה שמסייעו לידע ליישר דרכיו שלא יכשל בשום
    דבר וק"ל (מש"מ):

    (2) ספר פרדס יוסף על ספר בראשית פרק יג פסוק ט
    עיין בספר באר שלמה (מערכת ו' אות ה) על והסר שטן מלפנינו ומאחרינו, דקודם
    עשיית מצוה בא היצר הרע להדיחו דמצוה אינה גדולה, ולאחר עשייתה יגדיל אותה
    ועי"ז בא לגיאות, ועיין ספר פרי תורה (פרשת חקת), ובעבירה יפתה אותו להשפיל
    עצמו אפילו לדבר שאינו כבודו, כמו שנאמר [תהילים י, ג] הלל רשע על תאות נפשו,
    שהוא עניו כמו הלל למלאות תאותו, וצריך להיות בעל גיאה בזה. <זה פירוש בברכות
    (ס"א.) יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב, שאין לו מקום קבוע, פעם
    אחת עושה אותם לבעל גיאה ופעם אחת לעניו>:
    וזה פירוש והסר שטן מלפנינו, מדת א"ך לפני תיבת ל"ב, ומאחרינו מדת ג"ם, רק
    תזכנו להשתמש בשתי המדות היפך מיצר הרע. וזהו שאמרה הנשמה ליצר הרע, אם השמאל
    מדת ג"ם, ואימינה בא"ך, ואם הימין להכניס בי מדת ענוה פסולה, אז ואשמאילה
    אשתמש בבחינת גם לרבות

    (3) תפארת ישראל /יכין/ על מסכת אבות פרק ד משנה ב
    הוי רץ למצוה קלה - ר"ל שקלה לקיימה, ולפיכך אינך מתירא שתשמט מידך, אפ"ה תרוץ
    לקיימה בזריזות ושמחה, אולם קלות שזכר התנא במעשה אפשר בד' פנים, א) שהמעשה
    בעצמה א"צ לה סגוף הגוף, דהיא בעצמה קלה לעשותה, ב) שהיא קשה בעצמה אבל
    מדמורגל בה כתפלה שבכל יום נגד תפלת ר"ה ויו"כ, ג) מצוה שגם השכל יכריחו
    לעשותה ככיבוד אב ואם, ומפני שיבה תקום דכמה הרפתקאי דעדו עליה, ד) מצוה שיש
    בה הנאת הגוף, כאכילה בשבת וכדומה, וכ"כ מצוה שמתכבד בה כטלית ותפילין ולולב
    ואתרוג נאה, שמתוך כל אלה קלים לעשותן, אולם לפ"ז זהירת שזכר תנא, אינה לעשות
    המעשה, דאדרבה מדהיא קלה וודאי יעשנה, אלא יהיה זהיר לקדש כוונתו שעושה כך
    מפני כי כך צוה ד', לא משום וכו', דמצות צריכות כוונה, ובזה לבד יושג השלמה
    לנפשו, אולם רץ ובורח שזכר התנא, היינו משום דבמורגל שכשיחליט האדם לעשות
    מצוה, יתנגדו לנגדו שטנה כדי לנסותו, ובעבירה להיפוך, וע"ז נתפלל והסר שטן
    מלפנינו כשנרצה לעשות מצוה, ומאחרינו ב

    הדבס ממשיך לחפש אבל די בכך

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 10:12

    זה פירוש הרבה יותר קדום
    כבר החתם סופר כותב שזה קדמונים
    אולי לא דייקתי בכל לשונו אם זה בדיוק מה ששאל הרב השואל שליט"א
    עשיתי חיפוש בדבס שטן והסר מצוה

    (1) ספר תורת משה לחת"ס על ויקרא פרק יט פסוק יח
    וכמו שפירשו קדמונינו ז"ל והסר שטן מלפנינו ומאחרינו וגם לפעמים שחושב לעשות
    מצוה ובא עי"ז לעבירות חמורות ואמרו ז"ל (סוטה ה' ע"ב) השם אורחותיו בעוה"ז
    זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה שנאמר ושם דרך אראני בישע אלקים, והנה זה הס"ת
    הלכה למשה מסיני שצריך שרטוט כדי לכתוב על השרטוט כשורה ולא יהי' אחד למעלה מן
    השרטוט או למטה גם צריך שרטוט מימינו ומשמאלו כדי שלא יכתוב חוץ לשיטה לא
    מימין ולא משמאל וזה מרמז לנו הסרגול והשרטוט של ס"ת שהמקיים מצותי' יהא מסודר
    ומיושב בהשכל ודעת לא יפנה חוץ לא למעלה מן השיטה שלא יעלה ויוסיף על המצוה
    ולא לירד למטה מן השיטה להקל ולזלזל ולא יכתוב חוץ לשיטה לא מימין מרמז שלא
    יחמיר יותר היינו לימין ולא יגרע ויפחות היינו לשמאל וזה אמר בן עזאי זה ספר
    דקאי על השרטוט שמלמד לנו על יושר עשיית המעשים על צד היותר טוב כלל גדול יותר
    מכולם והנה קשה לאדם מאד להשכיל וליישר מעשיו תמיד כל כך אם לא בישועתו של
    הקב"ה הוא יעשה את שלו והקב"ה ישכילהו ויסייעהו כיון שכוונתו לשם שמים וזה השם
    אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה שמסייעו לידע ליישר דרכיו שלא יכשל בשום
    דבר וק"ל (מש"מ):

    (2) ספר פרדס יוסף על ספר בראשית פרק יג פסוק ט
    עיין בספר באר שלמה (מערכת ו' אות ה) על והסר שטן מלפנינו ומאחרינו, דקודם
    עשיית מצוה בא היצר הרע להדיחו דמצוה אינה גדולה, ולאחר עשייתה יגדיל אותה
    ועי"ז בא לגיאות, ועיין ספר פרי תורה (פרשת חקת), ובעבירה יפתה אותו להשפיל
    עצמו אפילו לדבר שאינו כבודו, כמו שנאמר [תהילים י, ג] הלל רשע על תאות נפשו,
    שהוא עניו כמו הלל למלאות תאותו, וצריך להיות בעל גיאה בזה. <זה פירוש בברכות
    (ס"א.) יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב, שאין לו מקום קבוע, פעם
    אחת עושה אותם לבעל גיאה ופעם אחת לעניו>:
    וזה פירוש והסר שטן מלפנינו, מדת א"ך לפני תיבת ל"ב, ומאחרינו מדת ג"ם, רק
    תזכנו להשתמש בשתי המדות היפך מיצר הרע. וזהו שאמרה הנשמה ליצר הרע, אם השמאל
    מדת ג"ם, ואימינה בא"ך, ואם הימין להכניס בי מדת ענוה פסולה, אז ואשמאילה
    אשתמש בבחינת גם לרבות

    (3) תפארת ישראל /יכין/ על מסכת אבות פרק ד משנה ב
    הוי רץ למצוה קלה - ר"ל שקלה לקיימה, ולפיכך אינך מתירא שתשמט מידך, אפ"ה תרוץ
    לקיימה בזריזות ושמחה, אולם קלות שזכר התנא במעשה אפשר בד' פנים, א) שהמעשה
    בעצמה א"צ לה סגוף הגוף, דהיא בעצמה קלה לעשותה, ב) שהיא קשה בעצמה אבל
    מדמורגל בה כתפלה שבכל יום נגד תפלת ר"ה ויו"כ, ג) מצוה שגם השכל יכריחו
    לעשותה ככיבוד אב ואם, ומפני שיבה תקום דכמה הרפתקאי דעדו עליה, ד) מצוה שיש
    בה הנאת הגוף, כאכילה בשבת וכדומה, וכ"כ מצוה שמתכבד בה כטלית ותפילין ולולב
    ואתרוג נאה, שמתוך כל אלה קלים לעשותן, אולם לפ"ז זהירת שזכר תנא, אינה לעשות
    המעשה, דאדרבה מדהיא קלה וודאי יעשנה, אלא יהיה זהיר לקדש כוונתו שעושה כך
    מפני כי כך צוה ד', לא משום וכו', דמצות צריכות כוונה, ובזה לבד יושג השלמה
    לנפשו, אולם רץ ובורח שזכר התנא, היינו משום דבמורגל שכשיחליט האדם לעשות
    מצוה, יתנגדו לנגדו שטנה כדי לנסותו, ובעבירה להיפוך, וע"ז נתפלל והסר שטן
    מלפנינו כשנרצה לעשות מצוה, ומאחרינו ב

    הדבס ממשיך לחפש אבל די בכך

    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 10:17

    ראשית תודה רבה!
    לגופו של עניין:
    החת"ס אינו מפורש כ"כ.
    את הפרדס יוסף בשם הבאר שלמה ראיתי אך אינו קדמון.
    והתפארת ישראל מפרש מאחרינו בעבירה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 10:17

    ראשית תודה רבה!
    לגופו של עניין:
    החת"ס אינו מפורש כ"כ.
    את הפרדס יוסף בשם הבאר שלמה ראיתי אך אינו קדמון.
    והתפארת ישראל מפרש מאחרינו בעבירה.

    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 10:21

    עתה פתחתי את החת"ס וראיתי שמדבר על אדם שמתוך חומרא בא לידי קולא.

  • חיפוש מקור.

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:19 בפשטות דבריכם מוכרחים דבזבחים לכאו' אין לזה זכר, וכל ראייתו מכללות הסוגיא במנחות. ועי' ברא"ש פסחים פ"ב סי' כ"ג שדחה הראיה בתוקף כדברי המיוחס לר"ן, ועי' שעה"מ איסורי מזבח פ"ה הי"א שכ' דגם דעת הרמב"ם כן, והרא"ה סובר דאף בדברים הנאכלים יש מ"ע דמליחה והרשב"א דחה דבריו. ובכל אלה לא נמצא לע"ע שום מ"מ לא בזבחים ולא במנחות.
  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2022 20:02 בעקרון זה מבואר בשער הכוונות דרושי פסח דרוש ח', אבל מסתמא אתה צריך מקור יותר טוב. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2022 13:57 וכן איתא בלבוש או"ח תקפב סעיף ח
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 11:11 *אבל זה חומרא, ותיבת לי נשמט. [] מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 08/11/2022 20:21 כעין זה וביתר שאת והרחבה, ב'יושר דברי אמת' קונטרס אחרון אות ז.
  • חיפוש מקור

    2022
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 19/10/2022 15:53 נכון!! התכוונתי לשני המדרשים הללו
  • חיפוש מקור

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 08/10/2022 21:44 יישר כח גדול אעיין אי"ה
  • חיפוש מקור

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2022 11:02 ירבו כמותך בישראל, ייש"כ גדול.