דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2022
32 17 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 06:39

    אכן המקור בברית החדשה.
    אולם מובא גם בספר "החסיד יעב"ץ" על מסכת אבות, בשם "אמרו חז"ל"
    ומאז והלאה בהרבה ספרים.
    (יתכן שזו היתה אימרה נפוצה שעברה מדור לדור, ואותו האיש הכניסה בספרו)

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 11:04

    בס"ד
    [לא כמנהל, סתם כיהודי פשוט]
    שר"י, ימ"ש

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 11:04

    בס"ד
    [לא כמנהל, סתם כיהודי פשוט]
    שר"י, ימ"ש

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 11:44

    השאלה אם כיום ניתן להשתמש בביטוי זה, כיון שכבר השתמשו בו רבים מישראל, ואין
    מי שמקשרו לברית החדשה?

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 11:44

    השאלה אם כיום ניתן להשתמש בביטוי זה, כיון שכבר השתמשו בו רבים מישראל, ואין
    מי שמקשרו לברית החדשה?

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 11:48

    בפרט שיתכן, כפי שכתב הרב ארי, שהביטוי היה קדמון, ולא אותו האיש חידשו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 11:48

    בפרט שיתכן, כפי שכתב הרב ארי, שהביטוי היה קדמון, ולא אותו האיש חידשו.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 11:57

    יש ביטוי מקביל לזה בחז"ל, איני זוכר כעת בדיוק,
    כתוב שם שתלמיד חכם השוהה אצל עם הארץ, לאט לאט נעשה זול בעיניו.
    משהו כזה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 11:57

    יש ביטוי מקביל לזה בחז"ל, איני זוכר כעת בדיוק,
    כתוב שם שתלמיד חכם השוהה אצל עם הארץ, לאט לאט נעשה זול בעיניו.
    משהו כזה.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 12:01

    סנהדרין נב: למה תלמיד חכם דומה לפני עם הארץ בתחלה דומה לקיתון של זהב סיפר
    הימנו דומה לקיתון של כסף נהנה ממנו דומה לקיתון של חרש כיון שנשבר שוב אין לו
    תקנה

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 12:01

    סנהדרין נב: למה תלמיד חכם דומה לפני עם הארץ בתחלה דומה לקיתון של זהב סיפר
    הימנו דומה לקיתון של כסף נהנה ממנו דומה לקיתון של חרש כיון שנשבר שוב אין לו
    תקנה

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 12:04

    למעשה, המשפט "אין נביא בעירו" הוא לא רעיון חדשני של העגבניית שר"י,
    כי הרעיון ברור ומובן מעצמו.
    בסך הכל צריך לבדוק האם הביטוי הזה רגיל בספרינו או לא.
    התשובה לכך תהיה בבדיקה באוצר החכמה, ומעבר לראות איזה ספרים הזכירו זאת.

    כמדומני שבימינו מעדיפים *בספרי קודש *לא להשתמש בזה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 12:04

    למעשה, המשפט "אין נביא בעירו" הוא לא רעיון חדשני של העגבניית שר"י,
    כי הרעיון ברור ומובן מעצמו.
    בסך הכל צריך לבדוק האם הביטוי הזה רגיל בספרינו או לא.
    התשובה לכך תהיה בבדיקה באוצר החכמה, ומעבר לראות איזה ספרים הזכירו זאת.

    כמדומני שבימינו מעדיפים *בספרי קודש *לא להשתמש בזה.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 15:33

    [image: image.png]
    מצולם מאוצה"ח מקובץ אור ישראל <מאנסי> - סב (שנה טז ב)

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 15:33

    [image: image.png]
    מצולם מאוצה"ח מקובץ אור ישראל <מאנסי> - סב (שנה טז ב)

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:12

    הרי גם הביטויים 'עם הספר' ו'חמור נושא ספרים' מקורן בקורן (אני לא זוכר אם
    הביטוי של חמור וכו' מקורו כן הנ'"ל או מעברית החדשה צריך לשאול את הרב גוגל,
    אין לי גישה כעת) ובכל זאת רבותינו השתמשו בזה

    [image: image.png]
    מצולם מאוצה"ח מקובץ אור ישראל <מאנסי> - סב (שנה טז ב)

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל
    [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haVMsviFSpCdK7CihevWax5hV3_DtH9UpWDLraBmSaDGTg%40mail.gmail.com
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haVMsviFSpCdK7CihevWax5hV3_DtH9UpWDLraBmSaDGTg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer
    .

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:12

    הרי גם הביטויים 'עם הספר' ו'חמור נושא ספרים' מקורן בקורן (אני לא זוכר אם
    הביטוי של חמור וכו' מקורו כן הנ'"ל או מעברית החדשה צריך לשאול את הרב גוגל,
    אין לי גישה כעת) ובכל זאת רבותינו השתמשו בזה

    [image: image.png]
    מצולם מאוצה"ח מקובץ אור ישראל <מאנסי> - סב (שנה טז ב)

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל
    [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haVMsviFSpCdK7CihevWax5hV3_DtH9UpWDLraBmSaDGTg%40mail.gmail.com
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haVMsviFSpCdK7CihevWax5hV3_DtH9UpWDLraBmSaDGTg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer
    .

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:15

    הביטוי חמור נושא ספרים אולי לא מופיע בחז"ל בניסוח הזה, אבל מופיע 'צנא מלא
    ספרי' שהמשמעות זהה

    מאת: [email protected]

    --
    בברכה
    אפרים קלירס
    0527622769

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:12

    הרי גם הביטויים 'עם הספר' ו'חמור נושא ספרים' מקורן בקורן (אני לא זוכר אם
    הביטוי של חמור וכו' מקורו כן הנ'"ל או מעברית החדשה צריך לשאול את הרב גוגל,
    אין לי גישה כעת) ובכל זאת רבותינו השתמשו בזה

    [image: image.png]
    מצולם מאוצה"ח מקובץ אור ישראל <מאנסי> - סב (שנה טז ב)

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל
    [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haVMsviFSpCdK7CihevWax5hV3_DtH9UpWDLraBmSaDGTg%40mail.gmail.com
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haVMsviFSpCdK7CihevWax5hV3_DtH9UpWDLraBmSaDGTg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer
    .

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:18

    בכל זאת הביטוי המדויק מקורו לא טהור

    הביטוי חמור נושא ספרים אולי לא מופיע בחז"ל בניסוח הזה, אבל מופיע 'צנא מלא
    ספרי' שהמשמעות זהה

    מאת: [email protected]

    --
    בברכה
    אפרים קלירס
    0527622769

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:12

    הרי גם הביטויים 'עם הספר' ו'חמור נושא ספרים' מקורן בקורן (אני לא זוכר אם
    הביטוי של חמור וכו' מקורו כן הנ'"ל או מעברית החדשה צריך לשאול את הרב גוגל,
    אין לי גישה כעת) ובכל זאת רבותינו השתמשו בזה

    [image: image.png]
    מצולם מאוצה"ח מקובץ אור ישראל <מאנסי> - סב (שנה טז ב)

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל
    [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haVMsviFSpCdK7CihevWax5hV3_DtH9UpWDLraBmSaDGTg%40mail.gmail.com
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haVMsviFSpCdK7CihevWax5hV3_DtH9UpWDLraBmSaDGTg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer
    .

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:24

    זוהר חדש - תיקונים כרך ב דף סט עמוד ב

    מסטרא דאלין צדיקייא איהו אסור וחבוש [ברחימותא] דמתקנין ליה כורסייה עם
    מרכבתא דילה ומשרייתה מסטרא דעץ החיים. אבל מסטרא דעץ הדעת טוב ורע דקשיר לון
    ביצר הטוב למהוי עזר בהדייהו וקשיר ליה ליצר הרע למהוי כחמור למשאוי
    תחותייהו חמור
    נושא ספרים
    . מסטרא דבינונים איהו אסור וחבוש בגלותא דעלייהו איתמר ביומין
    דחול היה כשור לחרוש וכחמור למשאוי.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:24

    זוהר חדש - תיקונים כרך ב דף סט עמוד ב

    מסטרא דאלין צדיקייא איהו אסור וחבוש [ברחימותא] דמתקנין ליה כורסייה עם
    מרכבתא דילה ומשרייתה מסטרא דעץ החיים. אבל מסטרא דעץ הדעת טוב ורע דקשיר לון
    ביצר הטוב למהוי עזר בהדייהו וקשיר ליה ליצר הרע למהוי כחמור למשאוי
    תחותייהו חמור
    נושא ספרים
    . מסטרא דבינונים איהו אסור וחבוש בגלותא דעלייהו איתמר ביומין
    דחול היה כשור לחרוש וכחמור למשאוי.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:27

    חמור נושא ספרים מקורו כבר בחובות הלבבות היינו לפני רש"י, מה שזכור לי שמוחמד
    עוד לא חי אז.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:24

    זוהר חדש - תיקונים כרך ב דף סט עמוד ב

    מסטרא דאלין צדיקייא איהו אסור וחבוש [ברחימותא] דמתקנין ליה כורסייה עם
    מרכבתא דילה ומשרייתה מסטרא דעץ החיים. אבל מסטרא דעץ הדעת טוב ורע דקשיר לון
    ביצר הטוב למהוי עזר בהדייהו וקשיר ליה ליצר הרע למהוי כחמור למשאוי
    תחותייהו חמור
    נושא ספרים
    . מסטרא דבינונים איהו אסור וחבוש בגלותא דעלייהו איתמר ביומין
    דחול היה כשור לחרוש וכחמור למשאוי.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:30

    חמור נושא ספרים מופיע בחובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד
    והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות
    ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:30

    חמור נושא ספרים מופיע בחובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד
    והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות
    ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:36

    יש מושג דומה לזה בגמ' תענית ד ע"א.
    יפתח הגלעדי - דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו', יכול אפילו דבר טמא
    השיבו שלא כהוגן - נזדמנה לו בתו. והיינו דקאמר להו נביא לישראל: הצרי אין
    בגלעד אם רופא אין שם
    ופירש"י שם:
    והיינו דאמר להו נביא כו' - מדגלי ביה קרא ואמר הצרי אין בגלעד [אלמא דלא הוי
    ניחא קמי שמיא, כדאמרינן הצרי אין בגלעד] פנחס היה שם, והיה יכול להתיר נדרו,
    אלא שלא רצה יפתח לילך אצלו, והוא לא רצה לבוא אצל יפתח.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    01.12.22,
    20:36:43

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:36

    יש מושג דומה לזה בגמ' תענית ד ע"א.
    יפתח הגלעדי - דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו', יכול אפילו דבר טמא
    השיבו שלא כהוגן - נזדמנה לו בתו. והיינו דקאמר להו נביא לישראל: הצרי אין
    בגלעד אם רופא אין שם
    ופירש"י שם:
    והיינו דאמר להו נביא כו' - מדגלי ביה קרא ואמר הצרי אין בגלעד [אלמא דלא הוי
    ניחא קמי שמיא, כדאמרינן הצרי אין בגלעד] פנחס היה שם, והיה יכול להתיר נדרו,
    אלא שלא רצה יפתח לילך אצלו, והוא לא רצה לבוא אצל יפתח.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    01.12.22,
    20:36:43

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:43

    חמור נושא ספרים כמדומה הזכיר גם הרמב"ן.
    צנא מלא ספרא עניינו שונה, כי הוא מוזכר כשבח, וראו למשל מה שהעירו בזה במקור
    ברוך חלק המבוא פ"ב ס"א בהערה, ובשו"ת משנה הלכות ח"ז סי' כה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:30

    חמור נושא ספרים מופיע בחובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד
    והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות
    ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:43

    אתם טועים מוחמד חי הרבה לפני רבינו בחיי הוא היה בתקופת הגאונים
    חוץ מזה שזה ספר מתורגם ואי אפשר לדעת מה היה כתוב במקור
    מה שמצאנו את הביטוי הזה בזוהר לדעתי פשוט שזה אחד מהביטויים המאוחרים שנכנסו
    להזוהר כמו שכבר כתבו רבותינו היעב"ץ והחתם סופר, שהרי זה לא מצאנו את הביטוי
    הזה בחז"ל אלה זה מתחיל ברבותינו חכמי ספרד חובת הלבבות וכדו' הרי לא יתכן
    שביטוי מדוייק זה נכתב מאות שנים לפני, ובדיוק הביטוי הזה עלה במוחו של כותב
    הקוראן לכתוב. הרי הוא לא ראה את ספר הזוהר ולא מצאנו את הביטוי הזה בשום מקום
    כמובן שאף אחד לא יגיב פה על נושא קדמות הזוהר זה לא המקום לדון בזה לפי כללי
    הקבוצה. זה שיש ביטויים מאוחרים זה כבר כתבו רבותינו לכן לא מצאתי פגם לכתוב כן

    חמור נושא ספרים מופיע בחובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד
    והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות
    ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:43

    אתם טועים מוחמד חי הרבה לפני רבינו בחיי הוא היה בתקופת הגאונים
    חוץ מזה שזה ספר מתורגם ואי אפשר לדעת מה היה כתוב במקור
    מה שמצאנו את הביטוי הזה בזוהר לדעתי פשוט שזה אחד מהביטויים המאוחרים שנכנסו
    להזוהר כמו שכבר כתבו רבותינו היעב"ץ והחתם סופר, שהרי זה לא מצאנו את הביטוי
    הזה בחז"ל אלה זה מתחיל ברבותינו חכמי ספרד חובת הלבבות וכדו' הרי לא יתכן
    שביטוי מדוייק זה נכתב מאות שנים לפני, ובדיוק הביטוי הזה עלה במוחו של כותב
    הקוראן לכתוב. הרי הוא לא ראה את ספר הזוהר ולא מצאנו את הביטוי הזה בשום מקום
    כמובן שאף אחד לא יגיב פה על נושא קדמות הזוהר זה לא המקום לדון בזה לפי כללי
    הקבוצה. זה שיש ביטויים מאוחרים זה כבר כתבו רבותינו לכן לא מצאתי פגם לכתוב כן

    חמור נושא ספרים מופיע בחובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד
    והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות
    ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:44

    צנא מלא ספרי פירושו סל מלא ספרים

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:36

    יש מושג דומה לזה בגמ' תענית ד ע"א.
    יפתח הגלעדי - דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו', יכול אפילו דבר טמא
    השיבו שלא כהוגן - נזדמנה לו בתו. והיינו דקאמר להו נביא לישראל: הצרי אין
    בגלעד אם רופא אין שם
    ופירש"י שם:
    והיינו דאמר להו נביא כו' - מדגלי ביה קרא ואמר הצרי אין בגלעד [אלמא דלא הוי
    ניחא קמי שמיא, כדאמרינן הצרי אין בגלעד] פנחס היה שם, והיה יכול להתיר נדרו,
    אלא שלא רצה יפתח לילך אצלו, והוא לא רצה לבוא אצל יפתח.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    01.12.22,
    20:36:43

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:45

    בס"ד

    [לא הייתי כותב שוב, אם לא היו מבקשים ממני]

    א' החברים שליט"א ביקש לעורר שמצד ההרגש היהודי משתדלים לא להזכיר באופן מפורש
    שמות או ספרים של צד הסטרא אחרא,
    ואם כבר כן צריך להזכיר אז ברמז, ובתוספת של משהו [אא"ה, שר"י. לפי הענין]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:45

    בס"ד

    [לא הייתי כותב שוב, אם לא היו מבקשים ממני]

    א' החברים שליט"א ביקש לעורר שמצד ההרגש היהודי משתדלים לא להזכיר באופן מפורש
    שמות או ספרים של צד הסטרא אחרא,
    ואם כבר כן צריך להזכיר אז ברמז, ובתוספת של משהו [אא"ה, שר"י. לפי הענין]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:24

    צנא מלא ספרא מובא בגמרא מגילה כחסרון
    זה שזה הפך למעלה קשורה לאינפלציית התארים...

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:24

    צנא מלא ספרא מובא בגמרא מגילה כחסרון
    זה שזה הפך למעלה קשורה לאינפלציית התארים...

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:41

    זה לא בדיוק אינפלציה..
    ראה למשל: שו"ת דבר אברהם חלק ב סימן כ
    שלום וברכה לכבוד האברך כמדרשו, הרב הגדול בתורה חו"ב צנא מלא ספרי, כש"ת
    מוהר"ר פנחס עפשטיין נ"י בעיה"ק ירושלים תוב"ב.
    שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א - אורח חיים סימן קסא
    ברכות לראש צדיק כבוד אהובי בני הרב המאה"ג חו"ב צנא מלא ספרי עוקר הרים ומשדד
    עמקים כש"ת מוה' אהרן שמואל ני' אבד"ק קאטה יע"א.

    פשוט המציאות השתנתה וכיום יש צורך גם בצנא מלא ספרי, ובדורינו גם נדרש לזה
    הרבה עמל התורה, עוד לפני שעולים למדרגות גבוהות יותר, ובהחלט הוא שבח!

  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2022 20:02 בעקרון זה מבואר בשער הכוונות דרושי פסח דרוש ח', אבל מסתמא אתה צריך מקור יותר טוב. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2022 11:30 אני מחפש מקור לכך שהכנעת היצר היא תיקון לחטא אדם הראשון יישר כח למסייעים ושכמ"ה. "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2022 13:57 וכן איתא בלבוש או"ח תקפב סעיף ח
  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 00:48 כבר קדמוך רבנן בשאלה זו עיין תוי"ט על המשנה בתענית פ"ק מ"ג?, ושפת אמת שם י ע"א
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 13:17 מחפש מקור לרמז בפסוק ואהבת לרעך כמוך רעך - הנפש, כמוך - הגוף עשה לנפש את כל צרכיו ברוחניות כלומר עסוק בתורה ומצוות באותה מידה שאתה עוסק בצרכי הגוף - כמוך. בחז"ל או בראשונים, יתכן גם באחרונים עד שנות ה-ת' בערך בתודה כוח"ט
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 18:01 היכן דברי הרעיא מהימנא המובא בכאן: '...וכשדבור שלו שמור, אז כתוב ברעיא מהימנא, הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל תתני פוגת לך, אל תדם בת עינך, שפכי כמים לבך נכח פני אדני...' בתודה מראש לכל העוזרים והמסייעים.
  • חיפוש מקור

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2022 11:02 ירבו כמותך בישראל, ייש"כ גדול.
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 20:07 שמות - אור החיים ג ח וכן בעוד מקומות רבים באור החיים הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים* והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר*. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם) : מאת: [email protected]

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים