דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2022
7 3 32 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 12:04

    בספר עבודת ישראל דברים לשבת תשובה
    ומסיים הכתוב כי כשלת בעוונך, רומז על הצרות וזמן החורבן שאז כולנו כשכורים
    ומשוגעים מכובד החורבן והצרות ורדיפות מיום אל יום, עד שנחשב לפני הבורא ברוך
    הוא כל העוונות בית ישראל כאילו עשו שוגגים, כמו שכתב *הזוה"ק עיין שם *
    מה המקור של הזוה"ק ?

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 12:04

    בספר עבודת ישראל דברים לשבת תשובה
    ומסיים הכתוב כי כשלת בעוונך, רומז על הצרות וזמן החורבן שאז כולנו כשכורים
    ומשוגעים מכובד החורבן והצרות ורדיפות מיום אל יום, עד שנחשב לפני הבורא ברוך
    הוא כל העוונות בית ישראל כאילו עשו שוגגים, כמו שכתב *הזוה"ק עיין שם *
    מה המקור של הזוה"ק ?

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 00:44

    יתכן שהכוונה לפרשת בלק דף קצח ע"א, עייש"ה בפי' אור יקר לרמ"ק
    [ויתכן גם שאין כוונת המגיד מקאזניץ שבזוה"ק כתוב שהעוונות נהפכים לשגגות
    בגלות מחמת שאנו כשיכורים, אלא כתוב רק שהזדונות נהפכות לשגגות, והמגיד עצמו
    מפרש על יסוד זה שבגלות נעשה כדבר הזה ונתן טעם מחמת שאנו נחשבים כשוגגים לפי
    שאנו שיכורים מכובד הצרות וכו', עיין בזה]
    גמח"ט

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 00:44

    יתכן שהכוונה לפרשת בלק דף קצח ע"א, עייש"ה בפי' אור יקר לרמ"ק
    [ויתכן גם שאין כוונת המגיד מקאזניץ שבזוה"ק כתוב שהעוונות נהפכים לשגגות
    בגלות מחמת שאנו כשיכורים, אלא כתוב רק שהזדונות נהפכות לשגגות, והמגיד עצמו
    מפרש על יסוד זה שבגלות נעשה כדבר הזה ונתן טעם מחמת שאנו נחשבים כשוגגים לפי
    שאנו שיכורים מכובד הצרות וכו', עיין בזה]
    גמח"ט

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 01:15

    ראיתי לציין כאן מה ששמעתי דבר אמת ונכון מחכ אחד, ושיהיה לתועלת:
    אין היום עבירה במזיד, מאחר וכולם כל כך מעוטי ההשגה, וכמה שלומדים 
    ומדברים זה דומה לתינוק שמסבירים לו לא לגעת באיזה דבר שהוא לא 
    מבין כמה זה חשוב ולא מקשיב, והרי אם יראו לאדם מה זה באמת עבירה, 
    מה זאת אומרת לעשות משהו שה' ית' אמר לא לעשות או לבטל משהו שה"י 
    אמר לעשות, ויראו לו מה העונש וכו', פתאום הוא יזדעק ויגיד בכלל לא 
    התכוונתי לזה, ממש ממש לא! לא ידעתי מה מדובר בכלל, וממילא יוצא 
    שהכל שוגג לגמרי.
    וכבר הסבירו כן, כמדו' ב'יכול אני לפטור את כל העולם כולו ממידת הדין' או 
    במקום אחר, לא זוכר כרגע, אך כמדו' שזה נז' כבר היכנשהו.

    []
    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 01:15

    ראיתי לציין כאן מה ששמעתי דבר אמת ונכון מחכ אחד, ושיהיה לתועלת:
    אין היום עבירה במזיד, מאחר וכולם כל כך מעוטי ההשגה, וכמה שלומדים 
    ומדברים זה דומה לתינוק שמסבירים לו לא לגעת באיזה דבר שהוא לא 
    מבין כמה זה חשוב ולא מקשיב, והרי אם יראו לאדם מה זה באמת עבירה, 
    מה זאת אומרת לעשות משהו שה' ית' אמר לא לעשות או לבטל משהו שה"י 
    אמר לעשות, ויראו לו מה העונש וכו', פתאום הוא יזדעק ויגיד בכלל לא 
    התכוונתי לזה, ממש ממש לא! לא ידעתי מה מדובר בכלל, וממילא יוצא 
    שהכל שוגג לגמרי.
    וכבר הסבירו כן, כמדו' ב'יכול אני לפטור את כל העולם כולו ממידת הדין' או 
    במקום אחר, לא זוכר כרגע, אך כמדו' שזה נז' כבר היכנשהו.

    []
    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 09:17

    עיינתי היום בבוקר במהדורת פאר מקדושים ומציינים שם על הזוהר שלא מצאו כדבר
    הזה בזוהר
    אבל הביאו שם את דברי הגמ' הידועים בעירובין סה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 09:17

    עיינתי היום בבוקר במהדורת פאר מקדושים ומציינים שם על הזוהר שלא מצאו כדבר
    הזה בזוהר
    אבל הביאו שם את דברי הגמ' הידועים בעירובין סה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 13:00

    אם הכוונה למאמר 'יכול אני לפטור את העולם מן הדין' וכדפירש"י כי כולם שיכורים
    (שוגגים לגירסת הב"ח)
    תמיה, הלא הגמ' מקשה ודוחה ומעמידה המימרא לפטור רק מן התפילה
    ומה שלאחר מכן מסיימת שבשכרותו של לוט פטור מכולם, היינו לכאורה שאפי' על
    זדונות ייפטר לגמרי, ולא שזדונות ייחשבו כשגגות
    לכן כפי הנראה אין לגמ' זו שייכות לדברי העבודת ישראל

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 13:00

    אם הכוונה למאמר 'יכול אני לפטור את העולם מן הדין' וכדפירש"י כי כולם שיכורים
    (שוגגים לגירסת הב"ח)
    תמיה, הלא הגמ' מקשה ודוחה ומעמידה המימרא לפטור רק מן התפילה
    ומה שלאחר מכן מסיימת שבשכרותו של לוט פטור מכולם, היינו לכאורה שאפי' על
    זדונות ייפטר לגמרי, ולא שזדונות ייחשבו כשגגות
    לכן כפי הנראה אין לגמ' זו שייכות לדברי העבודת ישראל

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 13:14

    כך הם כותבים שם
    צריך לבדוק מה החכמים בעוז והדר כתבו
    ונראה לכאו' שאין מקור מפורש בדברי הזוהר
    והפלא הוא, שהוא כותב עיין שם

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 13:14

    כך הם כותבים שם
    צריך לבדוק מה החכמים בעוז והדר כתבו
    ונראה לכאו' שאין מקור מפורש בדברי הזוהר
    והפלא הוא, שהוא כותב עיין שם

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 16:06

    ואם הם כותבים, אז מה, תבדוק לבד ותסיק מסקנות
    יש סברא לומר שהיה למגיד הק' פשט מסוים באחד ממאמרי הזוה"ק ועל סמך זה כתב
    דבריו, אך כמובן זו השערה בלבד.
    שורה תחתונה, כמו שכתבת שכנראה אין מקור מפורש, אלא משהו דומה, תנסה לעיין
    בבלק הנ"ל ובאור יקר אולי תמצא את שבקשה נפשך, רק העפתי מבט מקופיא.

  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    24 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 10:21 עתה פתחתי את החת"ס וראיתי שמדבר על אדם שמתוך חומרא בא לידי קולא.
  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:20 (10) פירוש רבנו יונה על אבות - פרק חמישי משנה כ כל מי שיש בו שלשה דברים טובים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו, וכל מי שיש בו שלשה דברים רעים הללו הרי זה מתלמידיו של בלעם הרשע. תלמידיו של אברהם אבינו, עין טובה. זו מדת הנדיבות, אברהם אבינו נדיב לב היה שנאמר (בראשית יח, ז), "ויקח בן בקר רך וטוב": ונפש שפלה. מי שנפשו זכה וברה ואין מתאוה לדבר עבירה, שכן היה אברהם אבינו ע"ה שלא חפץ בתענוגים ובכל הנאות העולם כלל, ולא שלט עליו יצר הרע מעולם כי נפשו שפלה, כמו שנאמר (שם כא, יא), "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו", על אודות בנו הרע לו לפי שיוצא לתרבות רעה, ועל אודות הגר לא הרע לו אע"פ שידעה קודם לכן לא נתאוה אליה: ורוח נמוכה. כמו שנאמר (שם יח, כז) "ואנכי עפר ואפר", ולא לפני המקום ב"ה בלבד היה רוחו נמוכה, אלא אפילו לפני בשר ודם, שנאמר (שם שם, ה), "כי על כן עברתם על עבדכם": תלמידיו של בלעם הרשע עין רעה. כמו שאמר בלעם, "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב" (במדבר כב, יח), שחמד בשל אחרים: ונפש רחבה. שנתן עצה לבלק להכשיל ישראל בזמה, בדבר שהיה מתעסק נתן עצה להכשילם: ורוח גבוהה. שכן אמר הרשע, "כי מאן ה' לתתי להלוך עמכם" (שם שם, יג), שלא רצה ללכת עמהם כי לא היו השלוחים נכבדים בעיניו לפי גאותו וגובה לבו, "ויוסף עוד בלק שלוח שרים רבים ונכבדים מאלה" (שם שם, טו): מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע, תלמידיו של אברהם אבינו יורשין העולם הזה ונוחלין העולם הבא שנאמר, "להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא". לפי שהאוחז דרכו של אברהם אבינו נקרא אוהב למקום, כמו שנקרא אברהם אבינו ע"ה, שנאמר (ישעיה מא, ח), "זרע אברהם אהבי". וכולם בכלל להנחיל אוהבי יש:
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    35 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 09:15 תודה לכל העונים! מאת: On Thu, Nov 17, 2022 at 12:07 AM שמעון אסטרייכר
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    5 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2022 11:31 מסופר על איזה רבי שהתפלל מאוחר וכששאלו אותו על דבר איחורו אמר שהשאלה הראשונה שישאלו אותו בעולם האמת הוא אם התפלל מאוחר. וקודם יענה על חלק הראשון והעיקרי 'אם התפלל' ואחרי זה יתרץ חלק השני אם התפלל 'מאוחר' וכו' למישהו יש מקור לעובדא זו? תודה מראש.
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    27 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 21:41 זוהר ח"ב מה ע"ב, שם קצא ע"א, שם ח"ג רלז ע"א.
  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    8 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2022 22:04 בס"ד שמות רבה כג ד ד"א אז ישיר משה, הה"ד (משלי לא) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה להקב"ה אלא ישראל, ברא אדה"ר =אדם הראשון= ולא אמר שירה הציל אברהם מכבשן האש ומן המלכים ולא אמר שירה, וכן יצחק מן המאכלת ולא אמר שירה, וכן יעקב מן המלאך ומן עשו ומן אנשי שכם ולא אמר שירה, כיון שבאו ישראל לים ונקרע להם מיד אמרו שירה לפני הקדוש ברוך הוא שנא' אז ישיר משה ובני ישראל הוי פיה פתחה בחכמה, אמר הקדוש ברוך הוא לאלו הייתי מצפה
  • חיפוש מקור

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    20 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:47 הנה מצאתי ראש השנה פרק א משנה ב בד"ה ובחג וזה לשונו: הא דמיחד שם חג לסוכות. טפי מפסח ועצרת. [וכן ברפ"ג דשקלים] וכן בספ"ז דנדרים. [ובמשנה ה' פרק בתרא דבכורות] ואף על פי ששלשתן בשם חגים נקראו בכתוב. מ"מ מלת חג הנחתו הראשונה על המחול והריקוד. אי לאו ג"ש דמדבר מדבר. כמ"ש בספ"ק דחגיגה. והרד"ק כפי הפשט. מפרשו כן מענין ריקוד וטיפוח לשמחה ובסוכות היתה שמחה יתירה של בית השואבה. יום נפלא משה רייך יום נפלא משה רייך [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 09/05/22, 10:47:24 PM
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    27 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 19:30 שו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן מד בספר דור דעה ערך הרק"ה מהר"צ מזידטשוב ז"ל כותב שם שהגאון בעל חוו"ד ז"ל כשהי' רב אבד"ק סטרי ביקר את הרה"ק הנ"ל והגיד לו שראה בספר קדמון ששרשי אילן האתרוג מונחין וגדלין בארץ בצורת אותיות של שם הוי' ב"ה וב"ש עי' שם עוד בציץ אליעזר שאולי כותב עוד משהו בזה.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים