דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2022
4 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 22:34

    מה הטעם שחג הסוכות נקרא בלשון המשנה חג סתם?
    תודה רבה

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 22:34

    מה הטעם שחג הסוכות נקרא בלשון המשנה חג סתם?
    תודה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 14:56

    כמדומני שטרם נענית, זה מה שריאתי בזה
    העמק דבר פרשת פינחס

    וגם בפי חז"ל נקרא סתם חג לחג הסוכות בשביל שחגו מרובה בלשון המקרא(א):

    הרחב דבר במדבר פרשת פינחס פרק כח פסוק יז ד"ה (א) ונראה

    (א) ונראה דמשום הכי אין גומרים הלל בחול המועד של פסח אלא בראשון, משום שאינו
    מתקדש לחג, דאף על גב דבערכין דף י' ע"א מפרש טעם החלוק בין פסח לסכות משום
    דבסוכות חלוקין בקרבנותיהן, מה שאין כן בפסח, לא נצרכו לכך אלא משום דבשמיני
    עצרת שלא נקרא גם כן חג בתורה ואומרים הלל, אלא משום שחלוק בקרבנות. ומשום הכי
    נצרך הגמרא לומר טעם על שאין אומרים הלל בראש השנה ויום הכפורים ולא פירשו
    הטעם משום שלא התקדשו לחג, אלא משום שמיני עצרת. אבל אי הוי פסח נקרא חג בתורה
    היו אומרים הלל אפילו בלי חלוק קרבנות, כמו ליל התקדש חג:

    תוספות יום טוב מסכת ראש השנה פרק א

    והא דמיחד שם חג לסוכות. טפי מפסח ועצרת. [וכן ברפ"ג דשקלים] וכן בספ"ז
    דנדרים. [ובמשנה ה' פרק בתרא דבכורות] ואף על פי ששלשתן בשם חגים נקראו בכתוב.
    מ"מ מלת חג הנחתו הראשונה על המחול והריקוד. אי לאו ג"ש דמדבר מדבר. כמ"ש
    בספ"ק דחגיגה. והרד"ק כפי הפשט. מפרשו כן מענין ריקוד וטיפוח לשמחה ובסוכות
    היתה שמחה יתירה של בית השואבה. לפיכך ראוי הוא להקרא ביחוד בשם חג. ומפני כן
    אומרים בו בתפלה זמן שמחתנו:

    הון עשיר מסכת ראש השנה פרק א

    ובחג. ובחג הסוכות לא קתני, דלא הוה במשמעותו שמיני עצרת. ואדרבא הוא דבאותו
    (כבר יום) [יום כבר] הקדמנו הרפואה בניסוך המים בסוכות, אנו נידונין עליו.
    ואפשר שזו היא כוונת רז"ל וכוונת הכתוב, שכמה פעמים קראו לחג הסוכות חג סתם,
    כדי לכלול עמו שמיני עצרת, דאינו חלוק ממנו אלא לענין פז"ר קש"ב. או י"ל דנקט
    חג סתם, נוטריקון חג' ג', שברגל זה ישראל מצויינים כך מצות עקריים ומשונות
    משאר הרגלים, שהם סוכה לולב, וערבה של יום השביעי שהיא תקנת נביאים (עי' סוכה
    מד א), והתי"ט כתב טעם אחר, וברעיא מהימנא פ' פינחס (רנה ב) איתא חג ר"ת חסד
    גבורה. והטעם דהוא כנגד יעקב דאחיד לתרין סטרין:

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 14:56

    כמדומני שטרם נענית, זה מה שריאתי בזה
    העמק דבר פרשת פינחס

    וגם בפי חז"ל נקרא סתם חג לחג הסוכות בשביל שחגו מרובה בלשון המקרא(א):

    הרחב דבר במדבר פרשת פינחס פרק כח פסוק יז ד"ה (א) ונראה

    (א) ונראה דמשום הכי אין גומרים הלל בחול המועד של פסח אלא בראשון, משום שאינו
    מתקדש לחג, דאף על גב דבערכין דף י' ע"א מפרש טעם החלוק בין פסח לסכות משום
    דבסוכות חלוקין בקרבנותיהן, מה שאין כן בפסח, לא נצרכו לכך אלא משום דבשמיני
    עצרת שלא נקרא גם כן חג בתורה ואומרים הלל, אלא משום שחלוק בקרבנות. ומשום הכי
    נצרך הגמרא לומר טעם על שאין אומרים הלל בראש השנה ויום הכפורים ולא פירשו
    הטעם משום שלא התקדשו לחג, אלא משום שמיני עצרת. אבל אי הוי פסח נקרא חג בתורה
    היו אומרים הלל אפילו בלי חלוק קרבנות, כמו ליל התקדש חג:

    תוספות יום טוב מסכת ראש השנה פרק א

    והא דמיחד שם חג לסוכות. טפי מפסח ועצרת. [וכן ברפ"ג דשקלים] וכן בספ"ז
    דנדרים. [ובמשנה ה' פרק בתרא דבכורות] ואף על פי ששלשתן בשם חגים נקראו בכתוב.
    מ"מ מלת חג הנחתו הראשונה על המחול והריקוד. אי לאו ג"ש דמדבר מדבר. כמ"ש
    בספ"ק דחגיגה. והרד"ק כפי הפשט. מפרשו כן מענין ריקוד וטיפוח לשמחה ובסוכות
    היתה שמחה יתירה של בית השואבה. לפיכך ראוי הוא להקרא ביחוד בשם חג. ומפני כן
    אומרים בו בתפלה זמן שמחתנו:

    הון עשיר מסכת ראש השנה פרק א

    ובחג. ובחג הסוכות לא קתני, דלא הוה במשמעותו שמיני עצרת. ואדרבא הוא דבאותו
    (כבר יום) [יום כבר] הקדמנו הרפואה בניסוך המים בסוכות, אנו נידונין עליו.
    ואפשר שזו היא כוונת רז"ל וכוונת הכתוב, שכמה פעמים קראו לחג הסוכות חג סתם,
    כדי לכלול עמו שמיני עצרת, דאינו חלוק ממנו אלא לענין פז"ר קש"ב. או י"ל דנקט
    חג סתם, נוטריקון חג' ג', שברגל זה ישראל מצויינים כך מצות עקריים ומשונות
    משאר הרגלים, שהם סוכה לולב, וערבה של יום השביעי שהיא תקנת נביאים (עי' סוכה
    מד א), והתי"ט כתב טעם אחר, וברעיא מהימנא פ' פינחס (רנה ב) איתא חג ר"ת חסד
    גבורה. והטעם דהוא כנגד יעקב דאחיד לתרין סטרין:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:39

    תודה רבה
    ישר כח

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:39

    תודה רבה
    ישר כח

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:47

    הנה מצאתי
    ראש השנה פרק א משנה ב בד"ה ובחג
    וזה לשונו:
    הא דמיחד שם חג לסוכות. טפי מפסח ועצרת. [וכן ברפ"ג דשקלים] וכן בספ"ז דנדרים.
    [ובמשנה ה' פרק בתרא דבכורות] ואף על פי ששלשתן בשם חגים נקראו בכתוב. מ"מ מלת
    חג הנחתו הראשונה על המחול והריקוד. אי לאו ג"ש דמדבר מדבר. כמ"ש בספ"ק
    דחגיגה. והרד"ק כפי הפשט. מפרשו כן מענין ריקוד וטיפוח לשמחה ובסוכות היתה
    שמחה יתירה של בית השואבה.

    יום נפלא

    משה רייך

    יום נפלא

    משה רייך

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    09/05/22,
    10:47:24 PM

  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2022 16:27 שלו' וברכה! היכן נמצאים דברי הרמב''ם שכאשר האדם נלחם ברוח גבורה, ד' נותן בידו את רבבות שונאיו (או על שמשון הגיבור או על החשמונאים)? בתודה מראש!!
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 10:21 עתה פתחתי את החת"ס וראיתי שמדבר על אדם שמתוך חומרא בא לידי קולא.
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2022 08:31 מצאתי את מבוקשי, אבל בשער ג' ולא בשער מ"ב, אבל בראשית הפרק נכתב: שער ג פרק א שער השלישי - מ"ב סדר אצילות בקיצור מופלג למוהרח"ו: התוכלו לעזרני האם הכוונה לשער מ"ב [אולי מהדורא בתרא]... בתודה מראש. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2022 01:20 גילוי נאות אני חסיד ביאלה אבל לא ראיתי את הקטע מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 13/11/2022 14:04 נמצא בספר מגלה עמוקות -- גבריאל ט.
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 16:04 הכל מבואר להדיא באר"י זלה"ה, כולל החלק שהצדיק פועל למעלה, מי שיש לו תוכנות חיפוש שימצא. מקורות:     - מחצב הנשמות עולם הבריאה - ע"ח ובמליון מקומות באר"י ז"ל וכל המקובלים.    - תחת כסא הכבוד - כנ"ל, כבוד הוא אצילות, כסא הכבוד בריאה, ביאור הגר"א זלה"ה לס' יצירה.    - הצדיק פועל למעלה וממשיך - באר"י זלה"ה כנ"ל, ושעה"כ ובשערה"ק כמדו' (וגם בסידור האר"י ז" ממילא), וברמח"ל ז"ל בהרבה מקומות. וע"ע שערי קדושה למהרח"ו ז"ל. []
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 19:30 שו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן מד בספר דור דעה ערך הרק"ה מהר"צ מזידטשוב ז"ל כותב שם שהגאון בעל חוו"ד ז"ל כשהי' רב אבד"ק סטרי ביקר את הרה"ק הנ"ל והגיד לו שראה בספר קדמון ששרשי אילן האתרוג מונחין וגדלין בארץ בצורת אותיות של שם הוי' ב"ה וב"ש עי' שם עוד בציץ אליעזר שאולי כותב עוד משהו בזה.
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 17:32 תודה רבה

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים