דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

טעות סופר בספר שרק מצוטט בספר שאני עורך

2023
10 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:54

    בספר תורת חיים על סנהדרין (צט, א) כתוב כך (ציטוט מפורייקט השות):
    והיינו דקאמר 'זכור את יום השבת' זוכרהו על היין – שעל ידי יין שלפניו בשעת
    קידוש הוא זוכר בשכר יום שכולו שבת שהוא יין המשומר, רמז לזה 'זכור ושמור
    בדבור אחד נאמרו' – שצריך לזכור ביין המשומר.
    לפום ריהטא יותר מתאים במקום 'זוכר' - 'זוכה'.
    לא מוטל עלי לערוך את התורת חיים, זה רק ציטוט בספר אחר.
    האם לדעתם עלי לבדוק מה הנוסח המדוייק?
    (למעשה בדקתי גם בדפוסים הקודמים וגם בשל 'אבן ישראל' ובכולם הנוסח 'זוכר', כך
    שאין הכרח שאני צודק)
    תודה

    [וזה הציטוט המלא:

    "זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. בפ' ערבי פסחים תניא: 'זכור את יום
    השבת לקדשו – זוכרהו על היין. אין לי אלא בלילה, ביום מניין וכו''. וכתבו שם
    התוספות דזכירה כתיב על היין 'נזכירה דודיך מיין', והאי זכירה היינו קידוש.
    ולמאי דקאמר דשכר העולם הבא הוא יין המשומר, נראה לפרש לפי ששבת בראשית הוא
    רמז לעולם הבא יום שכולו שבת, והוא אחד מששים בעולם הבא, כדאיתא במסכת ברכות,
    וכל אדם חייב ביום השבת לזכור את יום שכולו שבת ולהתפלל עליו, כמו שאומרים
    'הוא ינחילנו ליום שכולו שבת'. וזהו סוד רחיצת חמין בע"ש ומלבושי כבוד דשבת,
    כדפירשתי בארוכה בפרק עושין פסין (לעיל). וזהו סוד זכור ושמור, 'שמור' רמז
    לשבת בראשית שמחויבין לשומרו שלא יחללוהו במלאכה, 'זכור' רמז ליום שכולו שבת
    דלא שייך ביה שמירה אלא זכירה, שמחוייבים לזוכרו כדפירש'. והיינו דקאמר 'זכור
    את יום השבת – זוכרהו על היין', שע"י יין שלפניו בשעת קידוש הוא זוכר בשכר יום
    שכולו שבת שהוא יין המשומר, רמז לזה 'זכור ושמור בדבור אחד נאמרו', שצריך
    לזכור ביין המשומר.]

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:54

    בספר תורת חיים על סנהדרין (צט, א) כתוב כך (ציטוט מפורייקט השות):
    והיינו דקאמר 'זכור את יום השבת' זוכרהו על היין – שעל ידי יין שלפניו בשעת
    קידוש הוא זוכר בשכר יום שכולו שבת שהוא יין המשומר, רמז לזה 'זכור ושמור
    בדבור אחד נאמרו' – שצריך לזכור ביין המשומר.
    לפום ריהטא יותר מתאים במקום 'זוכר' - 'זוכה'.
    לא מוטל עלי לערוך את התורת חיים, זה רק ציטוט בספר אחר.
    האם לדעתם עלי לבדוק מה הנוסח המדוייק?
    (למעשה בדקתי גם בדפוסים הקודמים וגם בשל 'אבן ישראל' ובכולם הנוסח 'זוכר', כך
    שאין הכרח שאני צודק)
    תודה

    [וזה הציטוט המלא:

    "זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. בפ' ערבי פסחים תניא: 'זכור את יום
    השבת לקדשו – זוכרהו על היין. אין לי אלא בלילה, ביום מניין וכו''. וכתבו שם
    התוספות דזכירה כתיב על היין 'נזכירה דודיך מיין', והאי זכירה היינו קידוש.
    ולמאי דקאמר דשכר העולם הבא הוא יין המשומר, נראה לפרש לפי ששבת בראשית הוא
    רמז לעולם הבא יום שכולו שבת, והוא אחד מששים בעולם הבא, כדאיתא במסכת ברכות,
    וכל אדם חייב ביום השבת לזכור את יום שכולו שבת ולהתפלל עליו, כמו שאומרים
    'הוא ינחילנו ליום שכולו שבת'. וזהו סוד רחיצת חמין בע"ש ומלבושי כבוד דשבת,
    כדפירשתי בארוכה בפרק עושין פסין (לעיל). וזהו סוד זכור ושמור, 'שמור' רמז
    לשבת בראשית שמחויבין לשומרו שלא יחללוהו במלאכה, 'זכור' רמז ליום שכולו שבת
    דלא שייך ביה שמירה אלא זכירה, שמחוייבים לזוכרו כדפירש'. והיינו דקאמר 'זכור
    את יום השבת – זוכרהו על היין', שע"י יין שלפניו בשעת קידוש הוא זוכר בשכר יום
    שכולו שבת שהוא יין המשומר, רמז לזה 'זכור ושמור בדבור אחד נאמרו', שצריך
    לזכור ביין המשומר.]

    תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 17:00

    באופן עקרוני אם מדובר בטעות ודאית עושים כך:
    זוכר [זוכה].
    אם יש מקום להסתפק, אפילו ספק קל:
    זוכר [נדצ"ל זוכה]

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:54

    בספר תורת חיים על סנהדרין (צט, א) כתוב כך (ציטוט מפורייקט השות):
    והיינו דקאמר 'זכור את יום השבת' זוכרהו על היין – שעל ידי יין שלפניו בשעת
    קידוש הוא זוכר בשכר יום שכולו שבת שהוא יין המשומר, רמז לזה 'זכור ושמור
    בדבור אחד נאמרו' – שצריך לזכור ביין המשומר.
    לפום ריהטא יותר מתאים במקום 'זוכר' - 'זוכה'.
    לא מוטל עלי לערוך את התורת חיים, זה רק ציטוט בספר אחר.
    האם לדעתם עלי לבדוק מה הנוסח המדוייק?
    (למעשה בדקתי גם בדפוסים הקודמים וגם בשל 'אבן ישראל' ובכולם הנוסח 'זוכר', כך
    שאין הכרח שאני צודק)
    תודה

    [וזה הציטוט המלא:

    "זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. בפ' ערבי פסחים תניא: 'זכור את יום
    השבת לקדשו – זוכרהו על היין. אין לי אלא בלילה, ביום מניין וכו''. וכתבו שם
    התוספות דזכירה כתיב על היין 'נזכירה דודיך מיין', והאי זכירה היינו קידוש.
    ולמאי דקאמר דשכר העולם הבא הוא יין המשומר, נראה לפרש לפי ששבת בראשית הוא
    רמז לעולם הבא יום שכולו שבת, והוא אחד מששים בעולם הבא, כדאיתא במסכת ברכות,
    וכל אדם חייב ביום השבת לזכור את יום שכולו שבת ולהתפלל עליו, כמו שאומרים
    'הוא ינחילנו ליום שכולו שבת'. וזהו סוד רחיצת חמין בע"ש ומלבושי כבוד דשבת,
    כדפירשתי בארוכה בפרק עושין פסין (לעיל). וזהו סוד זכור ושמור, 'שמור' רמז
    לשבת בראשית שמחויבין לשומרו שלא יחללוהו במלאכה, 'זכור' רמז ליום שכולו שבת
    דלא שייך ביה שמירה אלא זכירה, שמחוייבים לזוכרו כדפירש'. והיינו דקאמר 'זכור
    את יום השבת – זוכרהו על היין', שע"י יין שלפניו בשעת קידוש הוא זוכר בשכר יום
    שכולו שבת שהוא יין המשומר, רמז לזה 'זכור ושמור בדבור אחד נאמרו', שצריך
    לזכור ביין המשומר.]

    תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 17:05

    והציטוט בספר שבעריכתך כעת כתוב 'זוכה' או 'זוכר'?. אם לא ואתה צריך להביא את
    הציטוט או את הרעיון אני במקומך הייתי כותב כך: בשעת קידוש הוא זוכה [נראה
    שכצ"ל] בשכר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 17:00

    באופן עקרוני אם מדובר בטעות ודאית עושים כך:
    זוכר [זוכה].
    אם יש מקום להסתפק, אפילו ספק קל:
    זוכר [נדצ"ל זוכה]

    תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 17:12

    זה ממש לא טעות.
    הוא כותב לפני כן שכל אדם חייב ביום השבת לזכור את יום שכולו שבת.
    וע"ז הוא כותב כאן: שע"י יין שלפניו בשעת קידוש הוא זוכר בשכר יום שכולו שבת
    שהוא יין המשומר

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 17:12

    זה ממש לא טעות.
    הוא כותב לפני כן שכל אדם חייב ביום השבת לזכור את יום שכולו שבת.
    וע"ז הוא כותב כאן: שע"י יין שלפניו בשעת קידוש הוא זוכר בשכר יום שכולו שבת
    שהוא יין המשומר

    תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 17:19

    מסכים שאפשר להסביר כך, אבל דחוק לענ"ד.
    לכן לא אציין שום רמז לתיקון בלי מקור מוסמך.
    ומ"מ ההתלבטות העקרונית אם להיכנס לזה בכלל בעינה עומדת...

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 17:19

    מסכים שאפשר להסביר כך, אבל דחוק לענ"ד.
    לכן לא אציין שום רמז לתיקון בלי מקור מוסמך.
    ומ"מ ההתלבטות העקרונית אם להיכנס לזה בכלל בעינה עומדת...

    תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 17:21

    נראה לי שכל מי שיקרא את כל הקטע ביישוב הדעת לא יוכל להסביר אחרת...

    זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. בפ' ערבי פסחים תניא זכור את יום השבת
    לקדשו זוכרהו על היין אין לי אלא בלילה ביום מניין וכו' וכתבו שם התוספות
    דזכירה כתיב על היין נזכירה דודיך מיין והאי זכירה היינו קידוש ולמאי דקאמר
    דשכר העולם הבא הוא יין המשומר נראה לפרש לפי ששבת בראשית הוא רמז לעולם הבא
    יום שכולו שבת והוא אחד מששים בעולם הבא כדאיתא במסכת ברכות וכל אדם חייב ביום
    השבת לזכור את יום שכולו שבת ולהתפלל עליו כמו שאומרים הוא ינחילנו ליום שכולו
    שבת וזהו סוד רחיצת חמין בע"ש ומלבושי כבוד דשבת כדפירשתי בארוכה בפרק עושין
    פסין. וזהו סוד זכור ושמור שמור רמז לשבת בראשית שמחויבין לשומרו שלא יחללוהו
    במלאכה זכור רמז ליום שכולו שבת דלא שייך ביה שמירה אלא זכירה שמחוייבים
    לזוכרו כדפירש' והיינו דקאמר זכור את יום השבת זוכרהו על היין שע"י יין שלפניו
    בשעת קידוש הוא זוכר בשכר יום שכולו שבת שהוא יין המשומר רמז לזה זכור ושמור
    בדבור אחד נאמרו שצריך לזכור ביין המשומר.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 17:21

    נראה לי שכל מי שיקרא את כל הקטע ביישוב הדעת לא יוכל להסביר אחרת...

    זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. בפ' ערבי פסחים תניא זכור את יום השבת
    לקדשו זוכרהו על היין אין לי אלא בלילה ביום מניין וכו' וכתבו שם התוספות
    דזכירה כתיב על היין נזכירה דודיך מיין והאי זכירה היינו קידוש ולמאי דקאמר
    דשכר העולם הבא הוא יין המשומר נראה לפרש לפי ששבת בראשית הוא רמז לעולם הבא
    יום שכולו שבת והוא אחד מששים בעולם הבא כדאיתא במסכת ברכות וכל אדם חייב ביום
    השבת לזכור את יום שכולו שבת ולהתפלל עליו כמו שאומרים הוא ינחילנו ליום שכולו
    שבת וזהו סוד רחיצת חמין בע"ש ומלבושי כבוד דשבת כדפירשתי בארוכה בפרק עושין
    פסין. וזהו סוד זכור ושמור שמור רמז לשבת בראשית שמחויבין לשומרו שלא יחללוהו
    במלאכה זכור רמז ליום שכולו שבת דלא שייך ביה שמירה אלא זכירה שמחוייבים
    לזוכרו כדפירש' והיינו דקאמר זכור את יום השבת זוכרהו על היין שע"י יין שלפניו
    בשעת קידוש הוא זוכר בשכר יום שכולו שבת שהוא יין המשומר רמז לזה זכור ושמור
    בדבור אחד נאמרו שצריך לזכור ביין המשומר.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 20:35

    ברור שדברי הרב שולמן נכונים

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 20:35

    ברור שדברי הרב שולמן נכונים

    תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 21:21

    גם לי פשוט כהרב שולמן.
    מה שגם לבלבול הוא הניסוח: "זוכר בשכר יום השבת". בימינו נוהגים לנסח: "זוכר
    את שכר יום השבת".
    אבל הרב המחבר ודאי התכוון "זוכר את". הראיה לכך היא, שגם בהמשך דבריו כתב:
    "שצריך לזכור ביין המשומר", וכוונתו: "שצריך לזכור את היין המשומר".

    וכפי שכתב הרב שולמן, הרב המחבר בא לבאר את "זכור את יום השבת - זוכרהו על
    היין", שהכוונה תזכור את שכר העולם הבא הנמשל ליין המשומר.
    אבל אם נגרוס "שעל ידי יין הוא זוכה בשכר וכו'', לא מובן, איך נמצאת המשמעות
    הזו במשפט: "זכור את יום השבת - זוכרהו על היין"? אלא ע"כ הגרסה היא "זוכר".

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 20:35

    ברור שדברי הרב שולמן נכונים

    תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 21:30

    לענ"ד התיקון אינו נכון, וביאור דבריו, שעל ידי היין שלפניו בשעת קידוש הוא
    זוכר את השכר שבעוה"ב שהוא יין המשומר.
    וזה ברור מדבריו בסוף הקטע המצוטט "זכור ושמור בדבור אחד נאמרו שצריך לזכור
    ביין המשומר". ואם לפי דברי הרב שולמן יש לתקן גם שם "לזכות ביין המשומר" וזה
    בודאי אינו נכון.

    ב-יום חמישי, 9 במרץ 2023 בשעה 20:36:14 UTC+2, תלמודו בידו כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 21:30

    לענ"ד התיקון אינו נכון, וביאור דבריו, שעל ידי היין שלפניו בשעת קידוש הוא
    זוכר את השכר שבעוה"ב שהוא יין המשומר.
    וזה ברור מדבריו בסוף הקטע המצוטט "זכור ושמור בדבור אחד נאמרו שצריך לזכור
    ביין המשומר". ואם לפי דברי הרב שולמן יש לתקן גם שם "לזכות ביין המשומר" וזה
    בודאי אינו נכון.

    ב-יום חמישי, 9 במרץ 2023 בשעה 20:36:14 UTC+2, תלמודו בידו כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 21:32

    מחילה, לא הרב שולמן אלא פותח הדיון.

    ב-יום חמישי, 9 במרץ 2023 בשעה 21:30:26 UTC+2, אריאל סגרון כתב/ה:

  • [2]: טעות בספר - על מי האחריות

    2023
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 21:17 ומי אמר שאין עוד טעויות? מאת: [email protected]
  • מחפש עורך על פרוייקט בספר חסידות עמוק

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    D
    תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 16:30 המודעה באישור המנהל
  • ערכו של עורך

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 01/04/2023 22:40 עלה בדעתי רעיון משובב נפש, בהקדם הידוע בכמה עובדות שבאו בספרים על גאוני ארץ שבעוצם קדושתם הצליחו לאסוקי שמעתתא ולהנחיל ממילא שדברי התורה יהיו נהירים ומובנים לשאר העם, דהיינו שבקומתם השלימה העפילו והגיעו לדרגות גדולות, ומשמים זיכו אותם, וזכו להפשיט ולגרום בעצם הלימוד שיתקבלו הדברים על דעת שאר הלומדים, ומיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה, גם אלו שעדיין לא היו בדרגה הראויה לזכות לדבר בכח עצמם [כן מסופר על מרן הבית יוסף]. ובכן נבוא לספר בשבח העורך התורני, כי נכונים הדברים במובן זה ממש, שהלא בעצם כל מטרת עריכת ספר הינה בעבור ציבור הלומדים, שיוכלו ליהנות מפרי עיטו המבורך של העורך-המסדר שהעמיד את תוכן הדברים על מתכונתה הראויה, אשר על כן – חלקו של העורך בספר, גם אם אין החידושים מדיליה, אבל הוא זה שמנחיל ומסייע להבנת הלימוד, וכמובן שכל זה נזקף לזכותו, ומורה על מעלתו כי רבה היא. חזקו ונתחזקה -- שמחה דויד מפואר * עריכה - תורנית! והכשרת עורכים 052-71500-39 *
  • עורך שגר בנתיבות

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2023 15:11 עורכים הגרים בעיר נתיבות אשמח אם יפנו אלי באישי. יה"ר שנזכה לראות בקרוב בנחמת ירושלים ובביאת גואל צדק. "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
  • מה ההבדל המדוייק בין "עורך לשוני" ל"עורך תורני"?

    2023
    28
    0 הצבעות
    28 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/10/2023 00:32 בעניין זה יש לציין שכדי לזהות את כל הפגמים הלשוניים שיש בטקסט, לעתים קרובות צריך לעבור עליו כמה פעמים. שכן בפעם הראשונה מתמקד העורך בדברים שבלטו לו מיד, ולאחר שניקה את הכתמים הבולטים הדף נעשה לבן ונקי יותר, ואז נחשפות 'נקודות שחורות', דהיינו בעיות נקודתיות וקטנות, שעד עתה הכתמים הגדולים האפילו עליהם.. והדברים ידועים. מאת: [email protected]
  • עזר בפענוח בספר

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2023 02:09 זה שני מילים תור _ מה תחילת המילה "תורה" וסוף המילה "לשמה" רהלש שבאמצע לא נמנה אבל לא ידעתי כוונתו שזה חתן וכלה לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה זהו לשמה (8) ספר השל"ה הקדוש - מסכת שבועות נר מצוה סח} ומה טוב הוא, כשפותח הספר יאמר, הנני רוצה ללמד כדי שיביאני התלמוד לידי מעשה ולידי מדות ישרות ולידי ידיעת התורה, והריני עושה לשם יחוד קדשא בריך הוא ושכנתיה, זהו נקרא תורה לשמה
  • דרוש עורך

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 10:54 תודה, כבר פנו אלי. אם יהיה צורך נוסף, אעדכן. ב-יום שבת, 2 בדצמבר 2023 בשעה 22:04:48 UTC+2, שמואל בלויא כתב/ה:
  • בקשת עמוד בספר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 18:46 נעניתי במהירות הבזק ע"י אחד מהמיוחדים שבחבורה. תודה רבה!