טעות סופר בספר שרק מצוטט בספר שאני עורך
-
תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:54
בספר תורת חיים על סנהדרין (צט, א) כתוב כך (ציטוט מפורייקט השות):
והיינו דקאמר 'זכור את יום השבת' זוכרהו על היין – שעל ידי יין שלפניו בשעת
קידוש הוא זוכר בשכר יום שכולו שבת שהוא יין המשומר, רמז לזה 'זכור ושמור
בדבור אחד נאמרו' – שצריך לזכור ביין המשומר.
לפום ריהטא יותר מתאים במקום 'זוכר' - 'זוכה'.
לא מוטל עלי לערוך את התורת חיים, זה רק ציטוט בספר אחר.
האם לדעתם עלי לבדוק מה הנוסח המדוייק?
(למעשה בדקתי גם בדפוסים הקודמים וגם בשל 'אבן ישראל' ובכולם הנוסח 'זוכר', כך
שאין הכרח שאני צודק)
תודה[וזה הציטוט המלא:
"זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. בפ' ערבי פסחים תניא: 'זכור את יום
השבת לקדשו – זוכרהו על היין. אין לי אלא בלילה, ביום מניין וכו''. וכתבו שם
התוספות דזכירה כתיב על היין 'נזכירה דודיך מיין', והאי זכירה היינו קידוש.
ולמאי דקאמר דשכר העולם הבא הוא יין המשומר, נראה לפרש לפי ששבת בראשית הוא
רמז לעולם הבא יום שכולו שבת, והוא אחד מששים בעולם הבא, כדאיתא במסכת ברכות,
וכל אדם חייב ביום השבת לזכור את יום שכולו שבת ולהתפלל עליו, כמו שאומרים
'הוא ינחילנו ליום שכולו שבת'. וזהו סוד רחיצת חמין בע"ש ומלבושי כבוד דשבת,
כדפירשתי בארוכה בפרק עושין פסין (לעיל). וזהו סוד זכור ושמור, 'שמור' רמז
לשבת בראשית שמחויבין לשומרו שלא יחללוהו במלאכה, 'זכור' רמז ליום שכולו שבת
דלא שייך ביה שמירה אלא זכירה, שמחוייבים לזוכרו כדפירש'. והיינו דקאמר 'זכור
את יום השבת – זוכרהו על היין', שע"י יין שלפניו בשעת קידוש הוא זוכר בשכר יום
שכולו שבת שהוא יין המשומר, רמז לזה 'זכור ושמור בדבור אחד נאמרו', שצריך
לזכור ביין המשומר.] -
תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:54
בספר תורת חיים על סנהדרין (צט, א) כתוב כך (ציטוט מפורייקט השות):
והיינו דקאמר 'זכור את יום השבת' זוכרהו על היין – שעל ידי יין שלפניו בשעת
קידוש הוא זוכר בשכר יום שכולו שבת שהוא יין המשומר, רמז לזה 'זכור ושמור
בדבור אחד נאמרו' – שצריך לזכור ביין המשומר.
לפום ריהטא יותר מתאים במקום 'זוכר' - 'זוכה'.
לא מוטל עלי לערוך את התורת חיים, זה רק ציטוט בספר אחר.
האם לדעתם עלי לבדוק מה הנוסח המדוייק?
(למעשה בדקתי גם בדפוסים הקודמים וגם בשל 'אבן ישראל' ובכולם הנוסח 'זוכר', כך
שאין הכרח שאני צודק)
תודה[וזה הציטוט המלא:
"זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. בפ' ערבי פסחים תניא: 'זכור את יום
השבת לקדשו – זוכרהו על היין. אין לי אלא בלילה, ביום מניין וכו''. וכתבו שם
התוספות דזכירה כתיב על היין 'נזכירה דודיך מיין', והאי זכירה היינו קידוש.
ולמאי דקאמר דשכר העולם הבא הוא יין המשומר, נראה לפרש לפי ששבת בראשית הוא
רמז לעולם הבא יום שכולו שבת, והוא אחד מששים בעולם הבא, כדאיתא במסכת ברכות,
וכל אדם חייב ביום השבת לזכור את יום שכולו שבת ולהתפלל עליו, כמו שאומרים
'הוא ינחילנו ליום שכולו שבת'. וזהו סוד רחיצת חמין בע"ש ומלבושי כבוד דשבת,
כדפירשתי בארוכה בפרק עושין פסין (לעיל). וזהו סוד זכור ושמור, 'שמור' רמז
לשבת בראשית שמחויבין לשומרו שלא יחללוהו במלאכה, 'זכור' רמז ליום שכולו שבת
דלא שייך ביה שמירה אלא זכירה, שמחוייבים לזוכרו כדפירש'. והיינו דקאמר 'זכור
את יום השבת – זוכרהו על היין', שע"י יין שלפניו בשעת קידוש הוא זוכר בשכר יום
שכולו שבת שהוא יין המשומר, רמז לזה 'זכור ושמור בדבור אחד נאמרו', שצריך
לזכור ביין המשומר.] -
תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 16:54
בספר תורת חיים על סנהדרין (צט, א) כתוב כך (ציטוט מפורייקט השות):
והיינו דקאמר 'זכור את יום השבת' זוכרהו על היין – שעל ידי יין שלפניו בשעת
קידוש הוא זוכר בשכר יום שכולו שבת שהוא יין המשומר, רמז לזה 'זכור ושמור
בדבור אחד נאמרו' – שצריך לזכור ביין המשומר.
לפום ריהטא יותר מתאים במקום 'זוכר' - 'זוכה'.
לא מוטל עלי לערוך את התורת חיים, זה רק ציטוט בספר אחר.
האם לדעתם עלי לבדוק מה הנוסח המדוייק?
(למעשה בדקתי גם בדפוסים הקודמים וגם בשל 'אבן ישראל' ובכולם הנוסח 'זוכר', כך
שאין הכרח שאני צודק)
תודה[וזה הציטוט המלא:
"זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. בפ' ערבי פסחים תניא: 'זכור את יום
השבת לקדשו – זוכרהו על היין. אין לי אלא בלילה, ביום מניין וכו''. וכתבו שם
התוספות דזכירה כתיב על היין 'נזכירה דודיך מיין', והאי זכירה היינו קידוש.
ולמאי דקאמר דשכר העולם הבא הוא יין המשומר, נראה לפרש לפי ששבת בראשית הוא
רמז לעולם הבא יום שכולו שבת, והוא אחד מששים בעולם הבא, כדאיתא במסכת ברכות,
וכל אדם חייב ביום השבת לזכור את יום שכולו שבת ולהתפלל עליו, כמו שאומרים
'הוא ינחילנו ליום שכולו שבת'. וזהו סוד רחיצת חמין בע"ש ומלבושי כבוד דשבת,
כדפירשתי בארוכה בפרק עושין פסין (לעיל). וזהו סוד זכור ושמור, 'שמור' רמז
לשבת בראשית שמחויבין לשומרו שלא יחללוהו במלאכה, 'זכור' רמז ליום שכולו שבת
דלא שייך ביה שמירה אלא זכירה, שמחוייבים לזוכרו כדפירש'. והיינו דקאמר 'זכור
את יום השבת – זוכרהו על היין', שע"י יין שלפניו בשעת קידוש הוא זוכר בשכר יום
שכולו שבת שהוא יין המשומר, רמז לזה 'זכור ושמור בדבור אחד נאמרו', שצריך
לזכור ביין המשומר.] -
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 17:21
נראה לי שכל מי שיקרא את כל הקטע ביישוב הדעת לא יוכל להסביר אחרת...
זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. בפ' ערבי פסחים תניא זכור את יום השבת
לקדשו זוכרהו על היין אין לי אלא בלילה ביום מניין וכו' וכתבו שם התוספות
דזכירה כתיב על היין נזכירה דודיך מיין והאי זכירה היינו קידוש ולמאי דקאמר
דשכר העולם הבא הוא יין המשומר נראה לפרש לפי ששבת בראשית הוא רמז לעולם הבא
יום שכולו שבת והוא אחד מששים בעולם הבא כדאיתא במסכת ברכות וכל אדם חייב ביום
השבת לזכור את יום שכולו שבת ולהתפלל עליו כמו שאומרים הוא ינחילנו ליום שכולו
שבת וזהו סוד רחיצת חמין בע"ש ומלבושי כבוד דשבת כדפירשתי בארוכה בפרק עושין
פסין. וזהו סוד זכור ושמור שמור רמז לשבת בראשית שמחויבין לשומרו שלא יחללוהו
במלאכה זכור רמז ליום שכולו שבת דלא שייך ביה שמירה אלא זכירה שמחוייבים
לזוכרו כדפירש' והיינו דקאמר זכור את יום השבת זוכרהו על היין שע"י יין שלפניו
בשעת קידוש הוא זוכר בשכר יום שכולו שבת שהוא יין המשומר רמז לזה זכור ושמור
בדבור אחד נאמרו שצריך לזכור ביין המשומר.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 17:21
נראה לי שכל מי שיקרא את כל הקטע ביישוב הדעת לא יוכל להסביר אחרת...
זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. בפ' ערבי פסחים תניא זכור את יום השבת
לקדשו זוכרהו על היין אין לי אלא בלילה ביום מניין וכו' וכתבו שם התוספות
דזכירה כתיב על היין נזכירה דודיך מיין והאי זכירה היינו קידוש ולמאי דקאמר
דשכר העולם הבא הוא יין המשומר נראה לפרש לפי ששבת בראשית הוא רמז לעולם הבא
יום שכולו שבת והוא אחד מששים בעולם הבא כדאיתא במסכת ברכות וכל אדם חייב ביום
השבת לזכור את יום שכולו שבת ולהתפלל עליו כמו שאומרים הוא ינחילנו ליום שכולו
שבת וזהו סוד רחיצת חמין בע"ש ומלבושי כבוד דשבת כדפירשתי בארוכה בפרק עושין
פסין. וזהו סוד זכור ושמור שמור רמז לשבת בראשית שמחויבין לשומרו שלא יחללוהו
במלאכה זכור רמז ליום שכולו שבת דלא שייך ביה שמירה אלא זכירה שמחוייבים
לזוכרו כדפירש' והיינו דקאמר זכור את יום השבת זוכרהו על היין שע"י יין שלפניו
בשעת קידוש הוא זוכר בשכר יום שכולו שבת שהוא יין המשומר רמז לזה זכור ושמור
בדבור אחד נאמרו שצריך לזכור ביין המשומר.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 21:21
גם לי פשוט כהרב שולמן.
מה שגם לבלבול הוא הניסוח: "זוכר בשכר יום השבת". בימינו נוהגים לנסח: "זוכר
את שכר יום השבת".
אבל הרב המחבר ודאי התכוון "זוכר את". הראיה לכך היא, שגם בהמשך דבריו כתב:
"שצריך לזכור ביין המשומר", וכוונתו: "שצריך לזכור את היין המשומר".וכפי שכתב הרב שולמן, הרב המחבר בא לבאר את "זכור את יום השבת - זוכרהו על
היין", שהכוונה תזכור את שכר העולם הבא הנמשל ליין המשומר.
אבל אם נגרוס "שעל ידי יין הוא זוכה בשכר וכו'', לא מובן, איך נמצאת המשמעות
הזו במשפט: "זכור את יום השבת - זוכרהו על היין"? אלא ע"כ הגרסה היא "זוכר". -
תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 21:30
לענ"ד התיקון אינו נכון, וביאור דבריו, שעל ידי היין שלפניו בשעת קידוש הוא
זוכר את השכר שבעוה"ב שהוא יין המשומר.
וזה ברור מדבריו בסוף הקטע המצוטט "זכור ושמור בדבור אחד נאמרו שצריך לזכור
ביין המשומר". ואם לפי דברי הרב שולמן יש לתקן גם שם "לזכות ביין המשומר" וזה
בודאי אינו נכון.ב-יום חמישי, 9 במרץ 2023 בשעה 20:36:14 UTC+2, תלמודו בידו כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 21:30
לענ"ד התיקון אינו נכון, וביאור דבריו, שעל ידי היין שלפניו בשעת קידוש הוא
זוכר את השכר שבעוה"ב שהוא יין המשומר.
וזה ברור מדבריו בסוף הקטע המצוטט "זכור ושמור בדבור אחד נאמרו שצריך לזכור
ביין המשומר". ואם לפי דברי הרב שולמן יש לתקן גם שם "לזכות ביין המשומר" וזה
בודאי אינו נכון.ב-יום חמישי, 9 במרץ 2023 בשעה 20:36:14 UTC+2, תלמודו בידו כתב/ה:
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות