דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2023
  4. האם יתכן שרש"י יכתוב על מצות חכמים 'קצת מצוה'???
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם יתכן שרש"י יכתוב על מצות חכמים 'קצת מצוה'???

2023
7 6 0 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • Y

    האם על העורך לעבוד מהר? נקודה למחשבה.

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 11:05 אני חושב שהשאלה צריכה להיות הפוכה: האם עובד שרגיל לעבוד מהר וזה על חשבון האיכות, צריך להשתדל לעבוד יותר לאט וביסודיות כדי להגדיל את האיכות. ולכאורה התשובה היא שכן, כיון שהלקוח מעוניין מאוד באיכות ובד"כ מוכן לשלם על כך .
  • ע

    האם יש תוספות הרא"ש על פסחים?

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2023 00:58 תוספות הרשב"א על פסחים, לר"ש משאנץ באופן כללי תוס' שנץ הוא המקור של התוספות הרא"ש כמו שכותב הגאון רבי משה שמואל שפירא זצוק"ל בהקדמה לתוספות הרא"ש קידושין על ידו אם אינני טועה. התוספות שלנו לרוב הש"ס זה תוספות ר"א מטוך שגם הוא התבסס על תוספות שנץ אבל על עוד בעלי תוספות. הרא"ש נהג כך גם במשניות, שלרוב פירוש הרא"ש מבוסס על פירוש הר"ש, אך לפעמים מביא דעה אחרת וכן בש"ס, הרא"ש מבוסס על תוספות, ולפעמים אף שלא סובר כמותם מביאם כדכתב הגר"א סי' רנג או ד' כמדומה.
  • מ

    מקור על שכר מצוה בהאי עלמא

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 10:43 סוטה (י"ד א) משה רבינו רצה להכנס לא"י כדי לקיים המצוות התלויות בארץ ולקבל שכר ע"ש, ובמהרש"א תמה דמשה רבינו דיבר על שכר, וחידש שם, דעל מצוה שאין האדם חייב לקיים והוא מכניס עצמו לחיוב יש שכר גם באי עלמא ע"ש, וראה בבני יששכר מאמר השבתות (פרק ב אות י"ד) שהאריך בחידוש זה ע"ש, ובילקוט הגרשוני (או"ח סי' ח) ע"ש היטב, וראה גם בנפש חיה על שו"ע אריכות גדולה בזה. וראה גם בספר אמרי שפר (פר' תזריע) מש"כ ביסוד זה הנ"ל. ובבני יששכר (מאמר חודש סיון מאמר ה' אות ק"ח) מה שכתב בשם רבינו החיד"א ז"ל. *פתח עינים לחיד"א מסכת שבת דף קיט עמוד א * יוסף מוקיר שבי וכו' פגע ביה ההוא סבא א"ל מאן דיזיף שבתא שבתא פרעיה. יש להעיר לפי פירוש המפרשים שכתבו התוספות בחולין דף ז' דכל מקום שאמרו ההוא סבא הוא אליהו זכור לטוב אמאי הוצרך אליהו ז"ל לפגוע בו. ותו לתת קצת טעם להפלגת שכר זה. ותו מה הלשון אומרת מאן דיזיף שבתא. ואפשר במ"ש המפרשים דהעושה דבר שלא נתחייב בו יכול לקבל שכרו בעה"ז. ומ"ש רז"ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא היינו מצות לפי שעור מה שהוא חייב מן הדין אך אם מוסיף דבר שלא נתחייב אפשר ליטול שכרו בעה"ז. ולפי"ז יוסיף מוקיר שבי שהיה מפליג להוסיף תוספת מרובה לכבוד שבת עד שנתפרסם ואסיקו שמיה מוקיר שבי. והתוספת הגדול הזה פרע לו הקדוש ברוך הוא בעה"ז תליסר עליתא דדינרי והוא כמספר ז"ו יחוד קבה"ו כמ"ש בסמוך. וכדי שלא ירע לבו דאכל שכרו בעה"ז לזה בא אליהו זכור לטוב וא"ל מאן דיזיף שבת דדומה בצד מה להלואה שלא היית חייב והגדלת והוספת לכבוד השכינה הנקראת שבת לכן שבתא פרעיה. ושכר המצוה עצמה היא שמורה לעה"ב כי כל זה הוא בעד התוספת. ויען שמהשבת יושפע שפע ברכה לכל השבוע כי שם ציוה ה' את הברכה. והאיש הזה היה מפליג לכבד השבת והיה לשם שמים לכבוד השכינה וליחדה מדה כנגד מדה נחה עליו ברכת ה' ובאה באמצעות דג גימט' ז' שבזכות השבת שמכבד זאת היתה לו ובישרוהו מן השמים שלא ישלוט בו עין הרע כו' פתח עינים מסכת אבות פרק ב משנה א רבי אומר איזהו דרך ישרה וכו'. אפשר לפרש ששואל דרך יבחר בעשיית מצותיו יתברך. והנה מצינו דאע"ג דשכר מצות בהאי עלמא ליכא מ"מ תנן אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהם בעה"ז ואלו הן כבוד אב ואם וגמילות חסדים וכו' ומסיק סוף פ"ק דקדושין דכל הני דתנן הוי טוב לשמים ולבריות לאפוקי שלוח הקן ע"ש גם אמרו בקמא דף ט' ע"ב גבי הידור מצוה יותר משליש משל הקדוש ברוך הוא ופירשו רש"י ותוס' דאוכל פירות בעה"ז וכתב הרב יעב"ץ בסוף משנה זו דזריזות וחיבוב והידור מצוה אוכל פירות בעה"ז ושרש דבריו מסוגית קמא הנז': ובזה אפשר לדקדק הכתוב פר' אחרי ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה'. וראיתי שפירשו משם הרב של"ה דתיבת וחי היינו זריז כמו שפירשו בן איש חי והכונה אשר יעשה אותם האדם וחי שיזדרז בהם בזריזות נמרץ עכ"ד וכמש"ל פ"א משנה א' ולדרכנו אפשר דרמז הכתוב דאם יזדרז האדם במצות בכל אופני הזריזות להקדים ולעשותם מן המובחר וכיוצא שהם כלם תולדות הזריזות זה יועיל לחיות כי יאכל פירות בעה"ז וז"ש אשר יעשה אותם האדם וחי שיזדרז ובזה וחי בהם שיאכל פירות אני ה' המשלם שכר גדול כרב גודלו והפירות עולים לחשבון גדול עצום ורב: ומזה למדנו שעיקר עשיית המצות הן בזריזות וחיבוב והדור וגם אם יהיה טוב לבריות אלה הם דרכי המצות בעשייתן לעשות נחת רוח ליוצרו. והראיה על זה הוא דעל הדור וחבוב מצוה ועל מצות שהם טוב לבריות ג"כ יש להם פירות וא"כ הם חשובות לפני ה' מדראינו דמאכיל פירות בעה"ז. והיינו דאמר רבי איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם בעשיית המצות. כל שהיא תפארת לעושיה שמחבב ומזדרז דין הוא הד"ר נהד"ר בקדש בהדור מצוה דודאי חשוב לפניו ית'. וגם תפארת לו מן האדם במצוות שהן טוב לבריות ג"כ והני בי תרי סלקין לעילא מדחזינן דאית ליה פירות בעה"ז. והוי זהיר במצוה קלה שאין לה פירות בעה"ז כבחמורה שיש לה פירות. דכיון דידעת דע"י הדור וחיבוב וזריזות יש פירות א"כ גם במצוה שמעצמה אין לה פירות שהיא טוב לשמים בלבד אתה יכול לעשות שיהיו פירות בהדור וחיבוב וכיוצא. פתח עינים מסכת אבות פרק ב משנה טז ובזה א"ש דברישא אמר נותנין ובסוף אמר ישלם ואמרו פ' הזרוע תני תנא ישלם ואת אמרת מדת חסידות שנו כאן נמצא דישלם הוא מן הדין ומשמע ממ"ש הש"ס בקמא דף ט' ומרש"י ותוס' שם דמה שעושה האדם יותר על חיובו יפרע לו הקדוש ברוך הוא בחייו דאינו בסוג שכר מצות בהאי עלמא ליכא. ומינה ילפינן דעושה יתר על חיובו שכרו מן הדין כי לא נצטוה על זה. ואמרו פ"ג דנדרים דהפלפול ניתן למשה רבינו ע"ה והוא נתנו לישראל וא"כ אין ישראל חייבים בפלפול והם עושים יותר ממה שנצטוו וכביכול מן הדין הוא שישלם ובהכי תנוח דעתנו במאמר השלם הזה דגבי לימוד בעלמא אמר נותנין כי כך חובתו והשכר מתנה יקרא בצד מה ושכר בצד מה וכמ"ש נותנין לך שכר קרי ביה מתנה וקרי ביה שכר והאמת שהוא מתנה דכך חובתו. אבל אם טורח בפלפול וחידושים אז הוא יותר מאשר נצטווה דהפלפול ניתן למשה רבינו ע"ה ולז"א ישלם לך שכר פעולתך. ואל יקשה בעיניך ענין זה לז"א ודע מתן שכרן של צדיקים על המצות לעת"ל דשכר מצות בהאי עלמא ליכא ונקרא מתן שכר. אבל העושה יותר מצדיק אף שלא נתחייב נקרא שכר וקרי ביה ישלם ונפרע בחייו. מאת: [email protected]
  • ש

    האם יש תורת חיים (שור) על מסכת ערכין?

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 11:40 אשמח לשמוע מה מצוטט משם. ב-יום שני, 7 באוגוסט 2023 בשעה 11:23:08 UTC+3, אהד כתב/ה:
  • מ

    האם יש באיזה מקור על חטא אדם הראשון 'שהיה ליתן פתחון פה לתשובה' כמו שאמרו בגמ' ע"ז ד: על העגל ועל דוד המלך ע"ה

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2023 22:55 יש מקור שחטא האדמה שלא הוציאה טעם העץ כטעם הפרי, באוהב ישראל פרשת בראשית בד"ה ויאמר אלקים. מאת: [email protected]
  • מ

    האם ידוע למישהו על תוכנה

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 23:42 שסורקת ספר לוורד? Ocr? יש דרך פשוטה? מדובר בספר מודפס באותיות ברורות. דפוס בן ימינו.
  • צ

    בעילו"ש: אשמח לקבל חומר תורני שמישהו כתב על מעלת בת מצוה [לא הנושא החגיגות - אלא על עצם היום] - יש"כ עצום!

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 19:52 אתה יכול לדבר על הנושא "שעשני כרצונו", למרות שכתוב בטור שזה כשם שמברכין וכו', אבל יש מפרשין שהכוונה שבראה יותר קרוב לרצונו ולכן צריכה פחות לתקן במצוות, משא"כ זכר שצריך לתקן יותר. זה קצת קשה מיתר הברכות של שלא עשני שכולם בלשון אחד לטיבותא, ואמנם מלשון הברייתא חייב אדם לברך בכל יום שעשאני ישראל משמע סיעתא משעשאני ישראל שהוא מעליותא. אז תוכל להאריך בשלימות האשה שזכתה לברך שעשני כרצונו, שזכתה להיות קרוב לשלימות ולרצונו יתברך יותר מאיש, ועל כך שזכתה שביום הנערות שלה היא כבר חייבת בכמה מצוות וראויה לנישואין מעיקר הדין מצד "שתגדל ותאמר", וכו' וכו' מכל אשר תמצא ידך, וכידוע דרשה שלא מכינים הרבה פעמים זה יוצא הרבה יותר מוצלח מאשר כשמכינים. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 27.11.23, 19:51:22
  • י

    האם ידוע למישהו על תוכנת ניקוד להורדה חינם?

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/11/2023 18:20 מאת: +יואל שילה שוה כל שקל!

1

מחובר

794

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים