עריכה והקלדה תורנית בחוה"מ. מותר או אסור? בבקשה רק מידיעה

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/04/2023 20:38

תגובות לכמה הודעות:
"חושבני שוודאי עורך נעשה תלמיד חכם".
עורך שמלבד עבודתו בעריכה אינו קובע עיתים לתורה, לעולם לא יהיה תלמיד חכם!
משום שבשביל להיות תלמיד חכם צריך ללמוד על הסדר גמרא ופוסקים, כולל חזרות.
לא מספיק רק טעימות מפה ומשם!
כמו שמי שאינו לומד תנ"ך על הסדר, אלא רק דרך הגמרא (כלומר הוא לומד גמרא,
והגמרא מביאה הרבה פעמים פסוקים מהתנ"ך) – לעולם לא יהיה בקי בתנ"ך. הכלל הוא
שאין אפשרות להגיע לבקיאות טובה בשום תחום, בלי לימוד מסודר וקבוע, לפי הסדר
(למשל דף יומי) ועם חזרות.

"החלק הלימודי וודאי מותר בחול המועד".
הרי ביקשו בפירוש לכתוב מידיעה, כלומר שמו"צ מוסמך שחקר היטב את הדבר ייתן פסק
הלכה, ולא לענות מסברא בעלמא.

"זה דומה לאם יעשו כולל בחול המועד וודאי שמותר ללמוד בו".
יש חילוק עצום. בכולל משלמים על הלימוד, משא"כ הכא משלמים על העבודה. הרי את
הלקוח לא מעניינת העובדה שהעורך למד, ולא על כך הוא משלם, אלא על עבודת העריכה.

"לענין עוסק במצוה פטור מן המצוה, מבואר במ"ב שאם עיקר מטרתו תלמוד תורה".
המשנ"ב לא הזכיר תלמוד תורה.

"או מצות כתיבת סת"ם הוי עוסק במצוה, הגם שמרויח מזה".
מה זה שייך לנידוננו??? כותבי סת"ם המכוונים למצוה, נקראת מלאכתם: "מלאכת
מצוה", אם כן הם עוסקים במצוה ולכן פטורים מן המצוה.
גם עורך תורני שמכון למצות לימוד תורה, נחשב עוסק ב"מלאכת מצוה", אולם אין בכך
כדי להתיר לו לעבוד בחוה"מ, שהרי סוף סוף זוהי "מלאכה", כלומר עיסוק שמביא לו
רווח כספי, וכל מלאכה אסרו חז"ל, ולא חילקו בין מלאכת חול למלאכה שמקיים בה
מצוה!

כנראה שלצערנו הכסף הוא מעל התורה אצל הרבה מהחרדים. היראת שמים מתבטאת בעיקר
בכשרות המאכלים, ונעצרת בכשרות הממון!

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 00:10

הסיום הוא נכון
וגם הסברא לחלק נכונה, גם חשבתי ולא הבאתי כראיה ניצחת רק אסמכתא
אבל האמת היא שמותר, דמלאכה של מצוה מאחר שמותר לעשותה - אין צורך לעשותה
בחינם
מלבד עצם הדין שאסור לקחת שכר על מצוות וזה אכן שכר בטלה, וא"כ חוה"מ שאין
שייך בטלה מה ההיתר לקחת שכר? התשובה היא שיש עוד היתר לקחת שכר על מצוות,
ומהו? כשזה עצמו מחייב כמו כולל.
אמנם זה פחות לשמה ורק מדין מתוך שלא לשמה זה מותר.
אלא אם כן זה עבודה ולא תלמוד תורה, ואז באמת אסור.
המ"ב לא הזכיר תלמוד תורה - אז מה יש, מה ההבדל? חושב שאין הבדל.

אני חושב שמי שיודע שבלי המחייב הזה הוא לא ילמד - מותר לו
אין היגיון שעדיף במקום ללמוד ללכת לפארק לאומי.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 00:23

תשובה בנידון הדומה לעריכה

קבצים מצורפים:

• אוצר החכמה_המדריך להוראה - ה - מכון המדריך להוראה_586_590.pdf

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 00:24

שלחתי את השאלה עם הנדון לרב אברהם שפירא בעל מחבר "מנחת איש" ועוד
ואם יענה לי אכתוב את תשובתו

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 00:44

עוד משהו
[image: image.png]

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 14:01

"אבל האמת היא שמותר, דמלאכה של מצוה מאחר שמותר לעשותה - אין צורך לעשותה
בחינם".
יש כאן 2 טעויות:
א. "מלאכה של מצוה מאחר שמותר לעשותה".
לא התירו מלאכה של מצוה בחוה"מ.
ב. "אין צורך לעשותה בחינם".
התשלום מחשיב כעובדין דחול וגורם לאיסור.

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 16:24

בגדר התשלום ראה במאמר המצורף ששלח כאן הרב מעה"כ
אם הוא גדר שעושה עובדין דחול
ובכל אופן פשיטא שדבר שמותר לעשותו אין חובה לעשותו חינם כדכתב הבה"ל על צרכי
רבים

קבצים מצורפים:

• אוצר החכמה_המדריך להוראה - ה - מכון המדריך להוראה_586_590.pdf

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 16:27

"ובכל אופן פשיטא שדבר שמותר לעשותו אין חובה לעשותו חינם כדכתב הבה"ל על
צרכי רבים".
אבל השו"ע (הביאו מעשה הכתב לעיל) כתב בפירוש שגם דבר שמותר לעשותו, אסור
לעשותו תמורת כסף.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 16:38

שאלה

שלום וברכה! אני עורך תורני, ומקבל כסף על כל שעת עבודה. ברצוני לדעת האם אני
יכול לעבוד בעריכה גם בימי חול המועד, והאם יש הבדל אם אני יקבל שכר על העבודה
הזו או יעשה אותה בחינם. יצויין שיש עריכה תורנית 'טכנית', כלומר, פיסוק חלוקה
לקטעים וכדומה, ויש עריכה תורנית 'עיונית', כלומר, שלומדים את התוכן ועורכים
אותו מבחינה לשונית ומסודרת וכו' שזה לכאו' יותר לימוד תורה. תודה מראש!
תשובה

שלום רב

אסור לכתוב בחול המועד דברי תורה אלא אם הכתיבה נצרכת כדי שלא לשכוח את הנלמד.

כשאדם מתיישב כדי לערוך ולכתוב, בכל חלק של עריכה, אין את ההיתר הזה.
מקור

שמעתי ממורנו הרב עמרם פריד שליט"א (הרב ישראל כהן).

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 16:40

מובאת כאן תשובת הגר"א שפירא שליט"א
תגובתו בכתב ותשובתו לעניין הזה בדף נפרד

שלום וברכה לידידי הגאון שליט"א. ראיתי את המו"מ שהביא כת"ר בנידון חשוב ומעשי
זה וביקש כי אתייחס לענין, והנה כי דברים שאינם נכונים ואפילו דברי-בורות
נאמרים כאן מזה ומזה בחדא מחתא עם דברים נכונים ואמיתיים, (כולל גם בדברים
אגביים שאינם קשורים לעצם הויכוח, ולמשל אעיר בקצרה, חריין הוא מר בהחלט, אלא
שצריך להשהות אותו בחוץ לזמן מסויים כדי להקהות את חריפותו למען יהא אפשר לחוש
במרירותו, ואילו החסה כיום (גידולי חסלט וכדו') אינה מרה כל עיקר אע"פ שהיא
"מין מר" כשגדלה בקרקע ומשהים אותה, ולדעת כמה מגדולי הפוסקים ז"ל וכן הכריעו
המ"ב והחזו"א אין יוצאים ידי חובה במין מר כשאינו מר לכל הפחות במקצת, וקטניות
לדברי הרבה פוסקים לא נגזר איסורן משום תערובת חמץ אלא משום דמיון לגרגרי חיטה
למשל או סיבות אחרות דמיחלף קמח קיטנית בקמח חיטה ואכה"מ, אע"פ שבודאי נכון
שגזירות רבות אינן בטילות גם כשהסיבה הראשונית כבר לא קיימת ותקצר יריעה
קצרצרה זו מלבאר את גדרי דיני אין ב"ד יכול לבטל כו') כך כמובן שמגוחך לדמות
הנידון למילגת כולל בין-הזמנים או לימוד במסגרת כזו או אחרת בחול המועד כאשר
כאן הנידון הוא בדיני "מלאכת" חוה"מ בשכר, וכן גם שאין שום משקל לטיעון "שאם
לא יעבוד בעבודה תורנית בחול המועד הוא יתבטל מתורה" כי אין אנו "סוחרים" עם
הקב"ה ותורתו, אלא כי אמנם נכון כי גם "דבר האבד" רוחני מתיר מלאכות בחוה"מ
(עיין ערך היתר כתיבת חידו"ת המבואר בפוסקים וכדומה) אבל אילו פעולת העריכה
נחשבת כמלאכה להשתכר באופן האסור הרי זה אסור אף אם נדע כי לא ילמד וכי יתבטל,
ובודאי עגום מצבו שאינו יכול להביא את עצמו ללמוד בלא עבודת העריכה, אבל זה
ענינו שלו בלבד, גם הרחבת הנידון של "הבלעה" להיתר העריכה התורנית היא לכל
היותר מועילה ל"שמחת יום טוב" קלילה של בדיחה טובה, במחילה מכבודו של הכותב,
אם העבודה התורנית מותרת ואילו הטכנית אסורה אזי אין מושג "הבלעה" שייך לכאן,
כי הבלעה אינה אלא כלפי דבר המותר אשר מכל מקום אסור ליקח עליו שכר וכגון
לענין שכר-שבת וכדו' ובזה לפעמים שייך "הבלעה" ואין זה מועיל לעצם העבודה
הטכנית אשר תהא אסורה בהחלט ואין מושג "הבלעה" לאמר שאם עיקר עיסוקו עתה הוא
בעבודה התורנית אזי "מובלע להיתר" גם עבודה טכנית, ובעיקר הדבר אין דין הבלעה
בדברים ששכרם נקבע לפי שעות-עבודה או לפי כמות-מידתית של סימני-דפוס וכדו',
אשר כמדומני שברוב המקרים עריכה תורנית אין בה בשו"א היתר של הבלעה, ואולם
נכונים הדברים שיש מקרים שבהם שייכת נטילת שכר בהבלעה בפעולות שהן לצורך המועד
וצירפתי בקובץ נפרד תשובתי בענ"ד בנידונים אלו.

גם אין שום קשר ל"אינו מתכוין" ובודאי מתכוין ומתכוין הוא, ואמנם אמת שאין
כתיבה במחשב נחשבת כתיבה אבל כמובן אין זה נוגע כלל לנידון "מלאכה" שיש מחמת
הפעולות השונות שיש בהן "בונה" או מכה-בפטיש, ובכל מקרה נידון עשיית דבר בשכר
הוא אסור בהחלט גם בדבר שאין בו דין "מלאכה" אם אין הדבר לצורך המועד, והרי גם
עצם הסחורה אסורה בהחלט ואפי' כשאין בזה משום "מלאכה" וכמבואר בכל דוכתי, וכן
אין אנו באים לדון עתה בענין "סימן ברכה" כאשר צריך לדון בגופי הדברים
בחמורי-חמורות של איסור עבודה ומלאכה בחוה"מ, וכמובן גם שנידון חשיבות "עוסק
במצוה" גם לאדם שרוצה במטרת ההשתכרות ג"כ מלבד עצם עיסוקו הרוחני אינו קשור
בהכרח להלכות חוה"מ, אולם בכל הסברות שהוזכרו יש מידה מסויימת של אמת בגדרים
ובמקרים מסויימים אשר צירפתי בקובץ נפרד את הנלענ"ד בנידונים אלו, ורק אציין
כי כיוצא מן הכלל מסכים אנכי בהחלט עם קביעת הכותב כי רבים מאיתנו כל
"זהירותם" מתבטאת ב"כשרות המאכלים" ובה הם מרגיעים ומרמים את מצפונם להמשיך
להשחית בשאר הדברים, והכותב מתייחס לכשרות-הממון אולם כיוצא בזה עוד (ואולי
בהקדם) יש להתייחס לעניני מדות\יראת שמים\עסק התורה ועוד ועוד, ובצער רב מאד
אציין כי אכן הדברים אמיתיים עד מאד, אבל לא על דברים מצערים אלו נבוא כאן
להשבית כליל את שמחת חגינו.

לגופה של שאלה חמורה זו, צירפתי בקובץ נפרד ממה שנלענ"ד, יעיין שם.

בכבוד והערכה אי"ש שפירא

קבצים מצורפים:

• בדיני עריכת ספרים בחול המועד והמסתעף.docx

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 16:56

גאון עולם

[יהודה אבני - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 17:30

העולה שיש ב' ענינים: א. מלאכת כותב ב. שכר עבודה
בענין הב' יש היתר של 'אין לו מה יאכל' האם מישהו יודע מהו הגדר לזה בימינו?
אם לא יהיה כיסוי לאשרי בסוף החודש זה נחשב?

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 18:19

לא הבנתי, מדוע לא שייך "הבלעה" כאשר העורך עובד לפי הספק ולא לפי שעות. למשל
סיכמו איתו שיקבל כך וכך על עריכת כמות מסוימת.

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 18:25

הבנתי מהרב אי"ש שמותרת הגהת טקסט, כי זה כמו כתיבת חידושי תורה באופן של דבר
האבד. השאלה היא לגבי עריכה שמתבטאת בהוספת כותרות ועיבוד החומר וניסוחו באופן
בהיר יותר.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 22:28

א. ולפיכך אסור לשכור עוזרת-בית יהודיה או להעסיקה בימי המועד[1] <#_ftn1>,
אלא אם כן היא עובדת בשכר-חדשי והרי זה כשכר-שבת המותר על ידי הבלעה כאשר היא
עושה מלאכות לצורך המועד, וכן הדין בכל פועל שעובד בשכר-חדשי אשר עתה עושה
מלאכות לצורך המועד[2] <#_ftn2>.

לא זכיתי להבין מאי שנא משומר טף שהותר

---

[1] <#_ftnref1> כי אי"ז אלא כצורך המועד כאשר אין עבודתה בהכנת אוכל וכדו'
אלא כמצוי שעבודתה בענין נקיון וסידור בית או קיפול וגיהוץ בגדים וכיו"ב, וא"א
להחשיב את צרכי נקיון-הבית כצרכי הגוף שדינם כצרכי אוכל נפש המותרים טפי.

[2] <#_ftnref2> שהרי כבר כתב הרמב"ן ז"ל דדיני אבילות שוים לדיני חוה"מ
ומצינו להדיא שכתב החכמ"א כלל קס"ד סי"ב שאסור לשכור פועל ומ"מ מותר ליתן שכר
לפועל יהודי בהבלעה וה"נ בחוה"מ, וכן הביא בספר שש"כ פס"ו הערה קס"ד מדברי
הגרשז"א ז"ל.

[יצחק פוזן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 23:15

אדון אמרי יושר, קודם שאתה אומר בקל שלא מצינו סברא של צורך מצווה כדאי שתלמד
ותראה דברים נכוחים בזה בסי' תקמד שצרכי רבים מותרים במועד. ובמשנ"ב שם כתב
שבמעשה הדיוט שרי אפי' לצורך אחר המועד, [וכל מעשה כתיבת המחשב לכאורה מעשה
הדיוט המה. ובביאה"ל שם כתב דשרי אף בשכר. וכן הורה הגרי"ש לכמה. וכן מה זה
משנה מה הוא מקבל בגלל עבודת העריכה, סוף סוף אצלי לפחות אני לומד ולא עובד.
ודי למבין.

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 23:44

לגבי צרכי רבים, יש להעיר מהרמ"א בסי' תקמ"ד ס"א שחילק וכתב שכל ההיתר הוא
בצורך הגוף ולא בצורך מצוה (וכתב על כך בביאור הגר"א, שלפ"ז אסור להגיה ס"ת
כיון שאין בזה צורך הגוף).
אמנם השו"ע לא חילק, ומתיר גם באינו צורך הגוף, שהרי התיר (תקמה ס"ב) כתיבת
ס"ת לצורך המועד.
עפי"ז לכאורה לספרדים מותר ולאשכנזים אסור.
ואין אנו פוסקים ע"פ שמועות בעלמא. ובפרט כי יתכן שהיו עוד סיבות פרטיות להתיר
באותו נידון מסוים.

"וכן מה זה משנה מה הוא מקבל בגלל עבודת העריכה, סוף סוף אצלי לפחות אני לומד
ולא עובד".
מה זה משנה??? לומד ולא עובד??? הלא אם הלקוח יאמר לך שאינו מעוניין לשלם,
כי בסה"כ ישבת ולמדת, ולכן עליך להסתפק ברווח הרוחני שלך, מה תענה לו? כמובן,
אתה תשיב לו שסוף סוף עליו לשלם על העבודה שאתה מגיש לו. לימוד לחוד ועבודה
לחוד. הרי לנו שאתה אולי לומד, אולם יחד עם זה ודאי שאתה *גם *עובד! (וכוונתך
אינה משנה כלל, שהרי פסיק רישיה דניחא ליה חשיב כמתכוון.)
ואני מצטט לך מדברי הגאון אי"ש שפירא שהובאו לעיל בעניין זה: "*כמובן שמגוחך
לדמות הנידון למילגת כולל בין-הזמנים או לימוד במסגרת כזו או אחרת בחול המועד,
כאשר כאן הנידון הוא בדיני "מלאכת" חוה"מ בשכר. *וכן גם שאין שום משקל לטיעון
"שאם לא יעבוד בעבודה תורנית בחול המועד הוא יתבטל מתורה" כי אין אנו "סוחרים"
עם הקב"ה ותורתו, אלא כי אמנם נכון כי גם "דבר האבד" רוחני מתיר מלאכות בחוה"מ
(עיין ערך היתר כתיבת חידו"ת המבואר בפוסקים וכדומה) אבל אילו פעולת העריכה
נחשבת כמלאכה להשתכר באופן האסור הרי זה אסור אף אם נדע כי לא ילמד וכי יתבטל,
ובודאי עגום מצבו שאינו יכול להביא את עצמו ללמוד בלא עבודת העריכה, אבל זה
ענינו שלו בלבד".

[יצחק פוזן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 23:52

כבר אמר החכם שאין דרכו להתווכח עם מחברים שהרי כבר הודפס, כן אני לא מתווכח
עם כותב מיילים שזה בגדר הודפס...

[יצחק פוזן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 23:53

אגב כשמצטטים בשם מישהו כדאי לקיים האומר דבר וכו'

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 23:59

מיילים זה בגדר נדפס?
זה כמו שתגיד שאין דרכך להתווכח עם מי שאמר סברא שלא נראית לך, כיוון שהדיבור
היוצא מפיו הוא בגדר אותיות שנחקקו בסלע...
החילוק בין מיילים פורחים באוויר לבין ספר נדפס הוא עצום.

"כשמצטטים בשם מישהו כדאי לקיים האומר דבר וכו'".
? הזכרתי בפירוש שהציטוט הוא מהגאון הרב אי"ש שפירא.