עריכה והקלדה תורנית בחוה"מ. מותר או אסור? בבקשה רק מידיעה

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 12:34

יתירה מזו. אפילו אדם שלא עורך רמב"ם, אלא ספרי גימטריאות ופרפראות. האם
העריכה שלו לא תעשה אותו "יותר תלמיד חכם"?! ודאי שהעריכה תעשה אותו יותר
תלמיד חכם ממה שהיה קודם! כעת הוא יודע יותר ממקודם. כעת יש בו תורה יותר ממה
שהיה קודם.
ובפרט אם זו הקביעות עתים שלו לתורה במשך היום, ודאי זה מוגדר עיקר לימודו, כי
סוף סוף זו תורה, וזה עיקר לימודו ביום.

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 14:53

בס"ד

להעיר בקצרה, שכמו בהרבה שאלות, חובה לשאול רב שמכיר את השואל אישית. שהשואל
פתוח איתו בכל הדברים.

[isr1... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 16:32

חושבני שוודאי עורך נעשה תלמיד חכם, אולי קלדן בעלמא זה שונה,
אבל כל עורך יודע שיש שני סוגי עבודות
א. יש עבודות עריכה תורניים שיש בהם לימוד, קושיא תירוץ, סברא הבנה.
ב יש עבודה טקסט בעלמא לנקד - לפסק - לסדר, לפעמים זה לוקח שעות. כותרות פתיחת
ראשי תיבות, ועוד.
זה לא שייך ללימוד זה סדר עריכה ככל עבודה. אולי זה למעליותא אבזרייהו של דברי
תורה.

החלק הלימודי וודאי מותר בחול המועד. זה דומה לאם יעשו כולל בחול המועד וודאי
שמותר ללמוד בו.
אך עבודות עריכה שאינן קשורות ללימוד כלל,כנ"ל. זה בעיה חמורה בחול המועד,
ובדואי אין בהם סימן ברכה

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 17:03

בעבר נושא זה עלה כאן בהרחבה אפריון נמטייה לרב בן חיים שהעלהו לפני זמן מה.
מי שרוצה יכתוב לי ואעלהו שוב בלי נדר.

אעתיק כאן דבר שכתבנו שם שלדעתי יש בו עיקר

בנוגע לעצם השאלה הניצבת פתח השער:
לכאורה הנידון הפשוט בשו"ע כולל את הנידון דידן.
*"אפילו מלאכות המותרות אינם מותרות לעשותן אלא לעצמו או לאחרים בחנם, אבל
בשכר, אסור. ומיהו אם אינו נותן לו שכר קצוב, אלא שאוכל עמו בשכרו, מותר. הגה:
ודבר האבד מותר לעשות אפילו בשכר קצוב (כל בו)". (*שו"ע או"ח סי' תקמ"ב)
והנה, אף שמדובר במחשב ואין זו כתיבה מ"מ לא תהיה זו אלא מלאכה המותרת בחוה"מ
(לאפוקי שבת שמלאכה זו נחשבת מלאכה אסורה), שמותרת לצורך עצמו ולאחרים בחינם
ואסורה לאחרים בשכר.
וכתב שם המשנ"ב:
אבל בשכר אסור - דקבלת שכר במועד כעובדא דחול דמיא.
לכאורה מבואר שטעם האיסור כי קבלת השכר עצמה משויא למלאכה עובדא דחול.

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 17:13

לענין עוסק במצוה פטור מן המצוה, מבואר במ"ב שאם עיקר מטרתו תלמוד תורה או
מצות כתיבת סת"ם הוי עוסק במצוה, הגם שמרויח מזה.
אם היו נותנים לך להקליד דברים בטלים היית מקליד?
אם לא
אז בטוח שעיקר כוונתך לדברי תורה, או למצוה לזכות את הרבים או לדברי תורה ממש

שיקול נוסף:
אם בלי זה לא תלמד - ודאי במצב זה אתה רוצה את זה בשביל הלימוד

דבגמרא (סוכה כ"ו.) תניא, אמר רבי חנניה בן עקביא, כותבי ספרים תפילין
ומזוזות, הן ותגריהן ותגרי תגריהן וכל העוסקים במלאכת שמים פטורים מקריאת שמע
ומן התפלה ומן התפילין, ומכל המצוות האמורות בתורה, לקיים את דברי רבי יוסי
הגלילי שהיה רבי יוסי הגלילי אומר, העוסק במצוה פטור מן המצוה.
ובש"ע אורח חיים - סימן לח
(ח) כותבי תפילין ומזוזות הם ותגריהם ותגרי תגריהם וכל העוסקים במלאכת שמים,
פטורים מהנחת תפילין כל היום, זולת בשעת ק"ש ותפלה: הגה - ואם היו צריכים
לעשות מלאכתן בשעת ק"ש ותפלה, אז פטורין מק"ש ותפלה ותפילין. דכל העוסק במצוה
פטור ממצוה אחרת אם צריך לטרוח אחר האחרת, אבל אם יכול לעשות שתיהן כאחת בלא
טורח, יעשה שתיהן (הגהת אשרי בשם א"ז ור"ן פ' הישן):
משנה ברורה סימן לח
(כד) ותגריהם - אף שמרויחין מזה ודוקא אם עיקר כוונתם כדי להמציאן למכור למי
שצריך להם אבל אם עיקר כוונתם רק להשתכר לא מיקרי עוסק במצוה [מ"א]:

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/04/2023 20:38

תגובות לכמה הודעות:
"חושבני שוודאי עורך נעשה תלמיד חכם".
עורך שמלבד עבודתו בעריכה אינו קובע עיתים לתורה, לעולם לא יהיה תלמיד חכם!
משום שבשביל להיות תלמיד חכם צריך ללמוד על הסדר גמרא ופוסקים, כולל חזרות.
לא מספיק רק טעימות מפה ומשם!
כמו שמי שאינו לומד תנ"ך על הסדר, אלא רק דרך הגמרא (כלומר הוא לומד גמרא,
והגמרא מביאה הרבה פעמים פסוקים מהתנ"ך) – לעולם לא יהיה בקי בתנ"ך. הכלל הוא
שאין אפשרות להגיע לבקיאות טובה בשום תחום, בלי לימוד מסודר וקבוע, לפי הסדר
(למשל דף יומי) ועם חזרות.

"החלק הלימודי וודאי מותר בחול המועד".
הרי ביקשו בפירוש לכתוב מידיעה, כלומר שמו"צ מוסמך שחקר היטב את הדבר ייתן פסק
הלכה, ולא לענות מסברא בעלמא.

"זה דומה לאם יעשו כולל בחול המועד וודאי שמותר ללמוד בו".
יש חילוק עצום. בכולל משלמים על הלימוד, משא"כ הכא משלמים על העבודה. הרי את
הלקוח לא מעניינת העובדה שהעורך למד, ולא על כך הוא משלם, אלא על עבודת העריכה.

"לענין עוסק במצוה פטור מן המצוה, מבואר במ"ב שאם עיקר מטרתו תלמוד תורה".
המשנ"ב לא הזכיר תלמוד תורה.

"או מצות כתיבת סת"ם הוי עוסק במצוה, הגם שמרויח מזה".
מה זה שייך לנידוננו??? כותבי סת"ם המכוונים למצוה, נקראת מלאכתם: "מלאכת
מצוה", אם כן הם עוסקים במצוה ולכן פטורים מן המצוה.
גם עורך תורני שמכון למצות לימוד תורה, נחשב עוסק ב"מלאכת מצוה", אולם אין בכך
כדי להתיר לו לעבוד בחוה"מ, שהרי סוף סוף זוהי "מלאכה", כלומר עיסוק שמביא לו
רווח כספי, וכל מלאכה אסרו חז"ל, ולא חילקו בין מלאכת חול למלאכה שמקיים בה
מצוה!

כנראה שלצערנו הכסף הוא מעל התורה אצל הרבה מהחרדים. היראת שמים מתבטאת בעיקר
בכשרות המאכלים, ונעצרת בכשרות הממון!

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 00:10

הסיום הוא נכון
וגם הסברא לחלק נכונה, גם חשבתי ולא הבאתי כראיה ניצחת רק אסמכתא
אבל האמת היא שמותר, דמלאכה של מצוה מאחר שמותר לעשותה - אין צורך לעשותה
בחינם
מלבד עצם הדין שאסור לקחת שכר על מצוות וזה אכן שכר בטלה, וא"כ חוה"מ שאין
שייך בטלה מה ההיתר לקחת שכר? התשובה היא שיש עוד היתר לקחת שכר על מצוות,
ומהו? כשזה עצמו מחייב כמו כולל.
אמנם זה פחות לשמה ורק מדין מתוך שלא לשמה זה מותר.
אלא אם כן זה עבודה ולא תלמוד תורה, ואז באמת אסור.
המ"ב לא הזכיר תלמוד תורה - אז מה יש, מה ההבדל? חושב שאין הבדל.

אני חושב שמי שיודע שבלי המחייב הזה הוא לא ילמד - מותר לו
אין היגיון שעדיף במקום ללמוד ללכת לפארק לאומי.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 00:23

תשובה בנידון הדומה לעריכה

קבצים מצורפים:

• אוצר החכמה_המדריך להוראה - ה - מכון המדריך להוראה_586_590.pdf

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 00:24

שלחתי את השאלה עם הנדון לרב אברהם שפירא בעל מחבר "מנחת איש" ועוד
ואם יענה לי אכתוב את תשובתו

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 00:44

עוד משהו
[image: image.png]

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 14:01

"אבל האמת היא שמותר, דמלאכה של מצוה מאחר שמותר לעשותה - אין צורך לעשותה
בחינם".
יש כאן 2 טעויות:
א. "מלאכה של מצוה מאחר שמותר לעשותה".
לא התירו מלאכה של מצוה בחוה"מ.
ב. "אין צורך לעשותה בחינם".
התשלום מחשיב כעובדין דחול וגורם לאיסור.

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 16:24

בגדר התשלום ראה במאמר המצורף ששלח כאן הרב מעה"כ
אם הוא גדר שעושה עובדין דחול
ובכל אופן פשיטא שדבר שמותר לעשותו אין חובה לעשותו חינם כדכתב הבה"ל על צרכי
רבים

קבצים מצורפים:

• אוצר החכמה_המדריך להוראה - ה - מכון המדריך להוראה_586_590.pdf

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 16:27

"ובכל אופן פשיטא שדבר שמותר לעשותו אין חובה לעשותו חינם כדכתב הבה"ל על
צרכי רבים".
אבל השו"ע (הביאו מעשה הכתב לעיל) כתב בפירוש שגם דבר שמותר לעשותו, אסור
לעשותו תמורת כסף.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 16:38

שאלה

שלום וברכה! אני עורך תורני, ומקבל כסף על כל שעת עבודה. ברצוני לדעת האם אני
יכול לעבוד בעריכה גם בימי חול המועד, והאם יש הבדל אם אני יקבל שכר על העבודה
הזו או יעשה אותה בחינם. יצויין שיש עריכה תורנית 'טכנית', כלומר, פיסוק חלוקה
לקטעים וכדומה, ויש עריכה תורנית 'עיונית', כלומר, שלומדים את התוכן ועורכים
אותו מבחינה לשונית ומסודרת וכו' שזה לכאו' יותר לימוד תורה. תודה מראש!
תשובה

שלום רב

אסור לכתוב בחול המועד דברי תורה אלא אם הכתיבה נצרכת כדי שלא לשכוח את הנלמד.

כשאדם מתיישב כדי לערוך ולכתוב, בכל חלק של עריכה, אין את ההיתר הזה.
מקור

שמעתי ממורנו הרב עמרם פריד שליט"א (הרב ישראל כהן).

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 16:40

מובאת כאן תשובת הגר"א שפירא שליט"א
תגובתו בכתב ותשובתו לעניין הזה בדף נפרד

שלום וברכה לידידי הגאון שליט"א. ראיתי את המו"מ שהביא כת"ר בנידון חשוב ומעשי
זה וביקש כי אתייחס לענין, והנה כי דברים שאינם נכונים ואפילו דברי-בורות
נאמרים כאן מזה ומזה בחדא מחתא עם דברים נכונים ואמיתיים, (כולל גם בדברים
אגביים שאינם קשורים לעצם הויכוח, ולמשל אעיר בקצרה, חריין הוא מר בהחלט, אלא
שצריך להשהות אותו בחוץ לזמן מסויים כדי להקהות את חריפותו למען יהא אפשר לחוש
במרירותו, ואילו החסה כיום (גידולי חסלט וכדו') אינה מרה כל עיקר אע"פ שהיא
"מין מר" כשגדלה בקרקע ומשהים אותה, ולדעת כמה מגדולי הפוסקים ז"ל וכן הכריעו
המ"ב והחזו"א אין יוצאים ידי חובה במין מר כשאינו מר לכל הפחות במקצת, וקטניות
לדברי הרבה פוסקים לא נגזר איסורן משום תערובת חמץ אלא משום דמיון לגרגרי חיטה
למשל או סיבות אחרות דמיחלף קמח קיטנית בקמח חיטה ואכה"מ, אע"פ שבודאי נכון
שגזירות רבות אינן בטילות גם כשהסיבה הראשונית כבר לא קיימת ותקצר יריעה
קצרצרה זו מלבאר את גדרי דיני אין ב"ד יכול לבטל כו') כך כמובן שמגוחך לדמות
הנידון למילגת כולל בין-הזמנים או לימוד במסגרת כזו או אחרת בחול המועד כאשר
כאן הנידון הוא בדיני "מלאכת" חוה"מ בשכר, וכן גם שאין שום משקל לטיעון "שאם
לא יעבוד בעבודה תורנית בחול המועד הוא יתבטל מתורה" כי אין אנו "סוחרים" עם
הקב"ה ותורתו, אלא כי אמנם נכון כי גם "דבר האבד" רוחני מתיר מלאכות בחוה"מ
(עיין ערך היתר כתיבת חידו"ת המבואר בפוסקים וכדומה) אבל אילו פעולת העריכה
נחשבת כמלאכה להשתכר באופן האסור הרי זה אסור אף אם נדע כי לא ילמד וכי יתבטל,
ובודאי עגום מצבו שאינו יכול להביא את עצמו ללמוד בלא עבודת העריכה, אבל זה
ענינו שלו בלבד, גם הרחבת הנידון של "הבלעה" להיתר העריכה התורנית היא לכל
היותר מועילה ל"שמחת יום טוב" קלילה של בדיחה טובה, במחילה מכבודו של הכותב,
אם העבודה התורנית מותרת ואילו הטכנית אסורה אזי אין מושג "הבלעה" שייך לכאן,
כי הבלעה אינה אלא כלפי דבר המותר אשר מכל מקום אסור ליקח עליו שכר וכגון
לענין שכר-שבת וכדו' ובזה לפעמים שייך "הבלעה" ואין זה מועיל לעצם העבודה
הטכנית אשר תהא אסורה בהחלט ואין מושג "הבלעה" לאמר שאם עיקר עיסוקו עתה הוא
בעבודה התורנית אזי "מובלע להיתר" גם עבודה טכנית, ובעיקר הדבר אין דין הבלעה
בדברים ששכרם נקבע לפי שעות-עבודה או לפי כמות-מידתית של סימני-דפוס וכדו',
אשר כמדומני שברוב המקרים עריכה תורנית אין בה בשו"א היתר של הבלעה, ואולם
נכונים הדברים שיש מקרים שבהם שייכת נטילת שכר בהבלעה בפעולות שהן לצורך המועד
וצירפתי בקובץ נפרד תשובתי בענ"ד בנידונים אלו.

גם אין שום קשר ל"אינו מתכוין" ובודאי מתכוין ומתכוין הוא, ואמנם אמת שאין
כתיבה במחשב נחשבת כתיבה אבל כמובן אין זה נוגע כלל לנידון "מלאכה" שיש מחמת
הפעולות השונות שיש בהן "בונה" או מכה-בפטיש, ובכל מקרה נידון עשיית דבר בשכר
הוא אסור בהחלט גם בדבר שאין בו דין "מלאכה" אם אין הדבר לצורך המועד, והרי גם
עצם הסחורה אסורה בהחלט ואפי' כשאין בזה משום "מלאכה" וכמבואר בכל דוכתי, וכן
אין אנו באים לדון עתה בענין "סימן ברכה" כאשר צריך לדון בגופי הדברים
בחמורי-חמורות של איסור עבודה ומלאכה בחוה"מ, וכמובן גם שנידון חשיבות "עוסק
במצוה" גם לאדם שרוצה במטרת ההשתכרות ג"כ מלבד עצם עיסוקו הרוחני אינו קשור
בהכרח להלכות חוה"מ, אולם בכל הסברות שהוזכרו יש מידה מסויימת של אמת בגדרים
ובמקרים מסויימים אשר צירפתי בקובץ נפרד את הנלענ"ד בנידונים אלו, ורק אציין
כי כיוצא מן הכלל מסכים אנכי בהחלט עם קביעת הכותב כי רבים מאיתנו כל
"זהירותם" מתבטאת ב"כשרות המאכלים" ובה הם מרגיעים ומרמים את מצפונם להמשיך
להשחית בשאר הדברים, והכותב מתייחס לכשרות-הממון אולם כיוצא בזה עוד (ואולי
בהקדם) יש להתייחס לעניני מדות\יראת שמים\עסק התורה ועוד ועוד, ובצער רב מאד
אציין כי אכן הדברים אמיתיים עד מאד, אבל לא על דברים מצערים אלו נבוא כאן
להשבית כליל את שמחת חגינו.

לגופה של שאלה חמורה זו, צירפתי בקובץ נפרד ממה שנלענ"ד, יעיין שם.

בכבוד והערכה אי"ש שפירא

קבצים מצורפים:

• בדיני עריכת ספרים בחול המועד והמסתעף.docx

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 16:56

גאון עולם

[יהודה אבני - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 17:30

העולה שיש ב' ענינים: א. מלאכת כותב ב. שכר עבודה
בענין הב' יש היתר של 'אין לו מה יאכל' האם מישהו יודע מהו הגדר לזה בימינו?
אם לא יהיה כיסוי לאשרי בסוף החודש זה נחשב?

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 18:19

לא הבנתי, מדוע לא שייך "הבלעה" כאשר העורך עובד לפי הספק ולא לפי שעות. למשל
סיכמו איתו שיקבל כך וכך על עריכת כמות מסוימת.

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 18:25

הבנתי מהרב אי"ש שמותרת הגהת טקסט, כי זה כמו כתיבת חידושי תורה באופן של דבר
האבד. השאלה היא לגבי עריכה שמתבטאת בהוספת כותרות ועיבוד החומר וניסוחו באופן
בהיר יותר.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 22:28

א. ולפיכך אסור לשכור עוזרת-בית יהודיה או להעסיקה בימי המועד[1] <#_ftn1>,
אלא אם כן היא עובדת בשכר-חדשי והרי זה כשכר-שבת המותר על ידי הבלעה כאשר היא
עושה מלאכות לצורך המועד, וכן הדין בכל פועל שעובד בשכר-חדשי אשר עתה עושה
מלאכות לצורך המועד[2] <#_ftn2>.

לא זכיתי להבין מאי שנא משומר טף שהותר

---

[1] <#_ftnref1> כי אי"ז אלא כצורך המועד כאשר אין עבודתה בהכנת אוכל וכדו'
אלא כמצוי שעבודתה בענין נקיון וסידור בית או קיפול וגיהוץ בגדים וכיו"ב, וא"א
להחשיב את צרכי נקיון-הבית כצרכי הגוף שדינם כצרכי אוכל נפש המותרים טפי.

[2] <#_ftnref2> שהרי כבר כתב הרמב"ן ז"ל דדיני אבילות שוים לדיני חוה"מ
ומצינו להדיא שכתב החכמ"א כלל קס"ד סי"ב שאסור לשכור פועל ומ"מ מותר ליתן שכר
לפועל יהודי בהבלעה וה"נ בחוה"מ, וכן הביא בספר שש"כ פס"ו הערה קס"ד מדברי
הגרשז"א ז"ל.