דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

צורת עריכה

2023
5 5 19 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 09:53

    בקטע שלפניכם רציתי לדעת
    א. היכן מניחים מראה מקום של פסוק כאשר המחבר כותב וזהו 'אשר קרך בדרך' ולא
    כותב וזהו שכתוב/שנאמר
    ב. כמביא תרגום האם הדרך לעשות גרש לפני התרגום וגרש אחרי
    מה הכללים בזה ?
    ופתאום שמע שהבעש"ט בא לעירו, ורץ אליו בשמחה, והנה כל אנשי שלומו מקבלים
    שלום והוא אומר לפניהם תורה על פסוק 'ויהי ידיו אמונה' וגו', ואמר לפעמים יקרה
    לאדם שנבוך מעט בענין אמונת השם יתברך, התקנה לזה, שיבקש רחמים מהשם יתברך
    שיחזק אותו באמונה, כי ידוע שעמלק הרשע הקר את ישראל מאמונתם הגדולה שהיה להם
    בהשם יתברך, כמו שכתוב מקודם 'ויאמינו בה'', ועתה אמרו 'היש ה' בקרבנו', וזהו
    (דברים כה יח) 'אשר קרך בדרך' (דברים כה יח), ולימד אותם משה רבינו עליו השלום
    לתקן את עצמם, על כן פירש התרגום על ויהי ידיו אמונה 'והוה ידוהי פרישן בצלו',
    וכאשר שמע הרב ר' פינחס זאת נהפך תיכף לאיש אחר, ונתחזק באמונת השם יתברך
    לגמרי כו'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 09:53

    בקטע שלפניכם רציתי לדעת
    א. היכן מניחים מראה מקום של פסוק כאשר המחבר כותב וזהו 'אשר קרך בדרך' ולא
    כותב וזהו שכתוב/שנאמר
    ב. כמביא תרגום האם הדרך לעשות גרש לפני התרגום וגרש אחרי
    מה הכללים בזה ?
    ופתאום שמע שהבעש"ט בא לעירו, ורץ אליו בשמחה, והנה כל אנשי שלומו מקבלים
    שלום והוא אומר לפניהם תורה על פסוק 'ויהי ידיו אמונה' וגו', ואמר לפעמים יקרה
    לאדם שנבוך מעט בענין אמונת השם יתברך, התקנה לזה, שיבקש רחמים מהשם יתברך
    שיחזק אותו באמונה, כי ידוע שעמלק הרשע הקר את ישראל מאמונתם הגדולה שהיה להם
    בהשם יתברך, כמו שכתוב מקודם 'ויאמינו בה'', ועתה אמרו 'היש ה' בקרבנו', וזהו
    (דברים כה יח) 'אשר קרך בדרך' (דברים כה יח), ולימד אותם משה רבינו עליו השלום
    לתקן את עצמם, על כן פירש התרגום על ויהי ידיו אמונה 'והוה ידוהי פרישן בצלו',
    וכאשר שמע הרב ר' פינחס זאת נהפך תיכף לאיש אחר, ונתחזק באמונת השם יתברך
    לגמרי כו'.

    תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 10:04

    באופן כללי אין אחידות דעים אם להניח סוגר המקור קודם ציטטה או אחרי, באופן
    אישי מעדיף אחרי.
    לענ"ד גם לציטטה מת"א מגיע גרש, אחור וקדם.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 10:04

    באופן כללי אין אחידות דעים אם להניח סוגר המקור קודם ציטטה או אחרי, באופן
    אישי מעדיף אחרי.
    לענ"ד גם לציטטה מת"א מגיע גרש, אחור וקדם.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 10:13

    כמו שאמר ר' אלחנן
    אבל אם זה הגהת שוליים זה בא להסביר את ה"כמו שכתוב" והסימון צריך להיות בסוף
    המילה שכתוב
    בכתיבה יותר מיוחדת מתאים מקור בשטף עם הדיבור וזהו שאמרו [בראשית כא קיט]
    ובכתיבה בסיסית יותר מתאים יותר כמו שכתוב חכלילי שיניים מזהב (בראשית קיד, ת)
    כמו כן כשזה שוטף אפשר לעשות סוגריים מרובעות, כיון שזה אמור להקרא עם הטקסט,
    ואילו כשזה אחרי הפסוק יותר מתאים ( ) כי המקור הוא שולי יותר
    בכל אופן עגולות יותר יפה ויותר קריא אבל עגול כולל מה ששולי ולא רוצים
    שיקרא כמו למשל גירסא למחיקה כידוע, דוקא מפני שהוא לא בולט.

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 10:13

    כמו שאמר ר' אלחנן
    אבל אם זה הגהת שוליים זה בא להסביר את ה"כמו שכתוב" והסימון צריך להיות בסוף
    המילה שכתוב
    בכתיבה יותר מיוחדת מתאים מקור בשטף עם הדיבור וזהו שאמרו [בראשית כא קיט]
    ובכתיבה בסיסית יותר מתאים יותר כמו שכתוב חכלילי שיניים מזהב (בראשית קיד, ת)
    כמו כן כשזה שוטף אפשר לעשות סוגריים מרובעות, כיון שזה אמור להקרא עם הטקסט,
    ואילו כשזה אחרי הפסוק יותר מתאים ( ) כי המקור הוא שולי יותר
    בכל אופן עגולות יותר יפה ויותר קריא אבל עגול כולל מה ששולי ולא רוצים
    שיקרא כמו למשל גירסא למחיקה כידוע, דוקא מפני שהוא לא בולט.

    תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 11:05

    אם הבנתי נכון את השאלה, הרב זלצמן לא שאל באופן כללי לגבי מיקום המ"מ בעת
    ציטוט פסוק, אלא על מקום זה ספציפי.
    בקטע שהביא לא כתוב וזהו שאמרו, אלא וזהו אשר קרך וכו', ובזה הסתפק האם
    המ"מ יבוא לפני ציטוט הפסוק או לאחריו.
    לענ"ד באופן כזה לא מתאים לכתוב את המ"מ לפני ציטוט הפסוק אלא לאחריו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 11:05

    אם הבנתי נכון את השאלה, הרב זלצמן לא שאל באופן כללי לגבי מיקום המ"מ בעת
    ציטוט פסוק, אלא על מקום זה ספציפי.
    בקטע שהביא לא כתוב וזהו שאמרו, אלא וזהו אשר קרך וכו', ובזה הסתפק האם
    המ"מ יבוא לפני ציטוט הפסוק או לאחריו.
    לענ"ד באופן כזה לא מתאים לכתוב את המ"מ לפני ציטוט הפסוק אלא לאחריו.

    תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 11:43

    א. לאחריו
    ב. הייתי מציע לעשות מקף. "ויהי ידיו אמונה" - והוה ידוהי פרישן בצלוהי אך אם
    אין מקפים בחיבור עדיך לוותר על זה ולעשות גרש.

  • עריכה לשונית

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    19 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 16:03 באות ג סימנתי בטעות 3 נקודות במקום אחת. מאת: [email protected]
  • צורת תוכן ענינים

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    25 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2023 19:48 באינדיזיין זה אמור להיות צ'ק צ'א'ק יום נפלא משה רייך [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 02/13/23, 07:47:52 PM
  • מסירת דוגמאות עריכה

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    23 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 14:37 עדיין *תמיד *חשוב מאד לוודאות עם הלקוח האם הוא מסכים לכך.
  • כנס עריכה תורנית

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/04/2023 14:56 הזמנתי אותך למלא את הטופס הבא: כנס עריכה תורנית כדי למלא את הטופס, יש להיכנס לכתובת הבאה: https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSc_a-raH9LA2IiQ3WSwhMhipSxOUNx6HHmPB3pG_9btRHcDNA/viewform?vc=0&c=0&w=1&flr=0&usp=mail_form_link הזמנתי אותך למלא טופס: Google Forms: יצירה וניתוח של סקרים.
  • מה צורת הניקוד הנכונה?

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    43 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 02:10 מפיק הא מאת: [email protected]
  • עריכה לשונית

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    33 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 20:36 "דנאמר" - למעלה מ-3500 תוצאות בפרוייקט השו"ת. ----- Original Message ----- From: אליהו לוריא To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: שלום זיאת ; עריכה תורנית Sent: Sunday, May 21, 2023 6:33 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עריכה לשונית מעניין מאוד מה שהביא הרב הופמן, ואולי אכן יהיה מישהו שיסביר את ההבדלים, אבל מה שהתחיל מעכ"ת עם המילה דנאמר, נראה לי שזה מילה לא קיימת עוד לפני החילוק בין שימוש בלשון הקודש או ארמית, יש לשאול עוד קודם לכן, אם להשתמש בלשון: "נאמר" או בלשון "כתוב". (וזה אפשר בשתי הלשנות: דנאמר, דכתיב / שנאמר ככתוב/כמו שכתוב - וכיו"ב). מחיפוש שטחי, נראה שחז"ל עושים שימוש לא עקבי בין הלשונות, אולי בכוונה תחילה כדי לגוון. כמו הכלל הראשון שכל עורך וכותב יודע, שלא להשתמש באותו מטבע לשון שוב ושוב בסמיכות. (לא לכתוב ארבע פעמים בסמיכות: "וצריך עיון", אלא לגוון: וקשה, ועוד יש לעיין, וכו'). למשל: תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד ב: אמר ליה רבי יוחנן: בשלמא תורה וגמילות חסדים - דכתיב בחסד ואמת יכפר עון; חסד - זו גמילות חסדים, שנאמר רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, אמת - זו תורה, שנאמר: אמת קנה ואל תמכר תלמוד בבלי מסכת שבת דף צז עמוד א אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב והן לא יאמינו לי וגו', וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל. אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים - דכתיב ויאמן העם, בני מאמינים והאמין בה'. אתה אין סופך להאמין - שנאמר יען לא האמנתם בי וגו'. ממאי דלקה - דכתיב ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך וגו'. תלמוד בבלי מסכת יומא דף עו עמוד ב דתנן: מנין לסיכה שהיא כשתיה ביום הכפורים? אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו! - אלא אמר רב אשי: רחיצה מגופיה דקרא שמיע ליה, דכתיב וסוך לא סכתי. אלו דוגמאות אחדות. וכך היה נראה מקופיא. אדרבה, אולי יהיו כאלו שיוכלו להסביר את ההבדלים. הערה: קצת צורם לי עצמי, לומר על חז"ל שלשונם לאו בדווקא וכו'. אבל כבר מצינו שחז"ל התבטאו לצחות הלשון ולהתיישבותה על הלב ולזכרון. (ראה כגון תפא"י - בועז, ערכין פ"א אות א). וביטוי מעניין של הרמב"ם (אגרות הרמב"ם, אגרת לר' יוסף בן גאבד), כמענה למי שביקשו שיתרגם את ספר "הי"ד" לערבית: "ואיני רוצה בשום פנים להוציאו ללשון ערבי, לפי שכל נעימותו יפסד". ----- Original Message ----- From: אליהו לוריא To: שלום זיאת Cc: עריכה תורנית Sent: Sunday, May 21, 2023 3:14 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עריכה לשונית זה תלוי אם כל הספר נכתב בלשון הקודש או בלשון ארמית כשמסכמים נושא ומביאים פסוק במקור מסוים מה יותר תיקני לכתוב דכתיב או שנאמר לדוגמא אדם מצווה על שביתת בהמתו שנאמר /דכתיב למען ינוח וגו'. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADhfkR_%3DiTmJ4e31gpdEFcFJ%2B_nKbK%2Bw%2BkYLEJGs2JjLnWb6Fg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAFA1gp3VUfCAkTAB5VSN5ELL4kQRvfDMTHkiE5c8ThZ34nuu9w%40mail.gmail.com.
  • עריכה תורנית?

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    49 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 23/07/2023 22:47 מבדיקה חלקית שערכתי ישנם *עשרות *(אם לא מאות) מכונים שונים. ייתכן שבחלקם הגדול מדובר במכונים קטנים המונים צוות מצומצם מאוד או אדם יחיד, הקוראים לעצמם מכון. אולם עדיין ישנם מכונים גדולים שמוציאים לאור ספרים חדשים לבקרים, ומוקדם מדי (אם בכלל) להספיד את המקצוע. צריך לנסות ולשלוח קו"ח ודוגמאות וכו' ואפשר שתדוג משהו בסופו של יום. לגבי פרטיים זה הרבה עניין של סייעתא דשמייא, ופרסום מפה לאוזן, אבל גם שם ישנם הרבה שמחפשים, ולא בנקל מוצאים.
  • עריכה בחוה"מ

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    6 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/10/2023 21:52 אני לא רוצה לפתוח כאן דיון, כי מקפידים כאן בקבוצה שלא יהיו דיונים הלכתיים. אני רק שואל האם מי מחברי הקבוצה יכול לצטט כאן מקור או פסק (לא סברות) שמותר או אסור לערוך חידו"ת בחוה"מ. כמובן שזה תלוי באיזו עריכה, אני שואל לגבי סוג של חידושים של אחר שכבר כתובים, והעורך צריך לסדר אותם ולסגנן לשונית ותחבירית. (העורך מקבל תשלום כמובן) אמנם השו"ע פוסק: שולחן ערוך אורח חיים הלכות חול המועד סימן תקמה סעיף ט *ואם שמע דבר חידוש, מותר לכתבו כדי שלא ישכח; וכן אם ראה ספר מחודש, מותר להעתיקו אם לא ימצא להעתיקו לאחר המועד. * אך ראיתי שבדירשו מביאים: חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קיא סעיף ו אבל אם כבר כתובים אצלו, רק שאינם מסודרים אצלו, נראה לי דאסור לסדרם, דהיינו, לחזור ולכתבם.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים