דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

צורת עריכה

2023
5 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 09:53

    בקטע שלפניכם רציתי לדעת
    א. היכן מניחים מראה מקום של פסוק כאשר המחבר כותב וזהו 'אשר קרך בדרך' ולא
    כותב וזהו שכתוב/שנאמר
    ב. כמביא תרגום האם הדרך לעשות גרש לפני התרגום וגרש אחרי
    מה הכללים בזה ?
    ופתאום שמע שהבעש"ט בא לעירו, ורץ אליו בשמחה, והנה כל אנשי שלומו מקבלים
    שלום והוא אומר לפניהם תורה על פסוק 'ויהי ידיו אמונה' וגו', ואמר לפעמים יקרה
    לאדם שנבוך מעט בענין אמונת השם יתברך, התקנה לזה, שיבקש רחמים מהשם יתברך
    שיחזק אותו באמונה, כי ידוע שעמלק הרשע הקר את ישראל מאמונתם הגדולה שהיה להם
    בהשם יתברך, כמו שכתוב מקודם 'ויאמינו בה'', ועתה אמרו 'היש ה' בקרבנו', וזהו
    (דברים כה יח) 'אשר קרך בדרך' (דברים כה יח), ולימד אותם משה רבינו עליו השלום
    לתקן את עצמם, על כן פירש התרגום על ויהי ידיו אמונה 'והוה ידוהי פרישן בצלו',
    וכאשר שמע הרב ר' פינחס זאת נהפך תיכף לאיש אחר, ונתחזק באמונת השם יתברך
    לגמרי כו'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 09:53

    בקטע שלפניכם רציתי לדעת
    א. היכן מניחים מראה מקום של פסוק כאשר המחבר כותב וזהו 'אשר קרך בדרך' ולא
    כותב וזהו שכתוב/שנאמר
    ב. כמביא תרגום האם הדרך לעשות גרש לפני התרגום וגרש אחרי
    מה הכללים בזה ?
    ופתאום שמע שהבעש"ט בא לעירו, ורץ אליו בשמחה, והנה כל אנשי שלומו מקבלים
    שלום והוא אומר לפניהם תורה על פסוק 'ויהי ידיו אמונה' וגו', ואמר לפעמים יקרה
    לאדם שנבוך מעט בענין אמונת השם יתברך, התקנה לזה, שיבקש רחמים מהשם יתברך
    שיחזק אותו באמונה, כי ידוע שעמלק הרשע הקר את ישראל מאמונתם הגדולה שהיה להם
    בהשם יתברך, כמו שכתוב מקודם 'ויאמינו בה'', ועתה אמרו 'היש ה' בקרבנו', וזהו
    (דברים כה יח) 'אשר קרך בדרך' (דברים כה יח), ולימד אותם משה רבינו עליו השלום
    לתקן את עצמם, על כן פירש התרגום על ויהי ידיו אמונה 'והוה ידוהי פרישן בצלו',
    וכאשר שמע הרב ר' פינחס זאת נהפך תיכף לאיש אחר, ונתחזק באמונת השם יתברך
    לגמרי כו'.

    תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 10:04

    באופן כללי אין אחידות דעים אם להניח סוגר המקור קודם ציטטה או אחרי, באופן
    אישי מעדיף אחרי.
    לענ"ד גם לציטטה מת"א מגיע גרש, אחור וקדם.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 10:04

    באופן כללי אין אחידות דעים אם להניח סוגר המקור קודם ציטטה או אחרי, באופן
    אישי מעדיף אחרי.
    לענ"ד גם לציטטה מת"א מגיע גרש, אחור וקדם.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 10:13

    כמו שאמר ר' אלחנן
    אבל אם זה הגהת שוליים זה בא להסביר את ה"כמו שכתוב" והסימון צריך להיות בסוף
    המילה שכתוב
    בכתיבה יותר מיוחדת מתאים מקור בשטף עם הדיבור וזהו שאמרו [בראשית כא קיט]
    ובכתיבה בסיסית יותר מתאים יותר כמו שכתוב חכלילי שיניים מזהב (בראשית קיד, ת)
    כמו כן כשזה שוטף אפשר לעשות סוגריים מרובעות, כיון שזה אמור להקרא עם הטקסט,
    ואילו כשזה אחרי הפסוק יותר מתאים ( ) כי המקור הוא שולי יותר
    בכל אופן עגולות יותר יפה ויותר קריא אבל עגול כולל מה ששולי ולא רוצים
    שיקרא כמו למשל גירסא למחיקה כידוע, דוקא מפני שהוא לא בולט.

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 10:13

    כמו שאמר ר' אלחנן
    אבל אם זה הגהת שוליים זה בא להסביר את ה"כמו שכתוב" והסימון צריך להיות בסוף
    המילה שכתוב
    בכתיבה יותר מיוחדת מתאים מקור בשטף עם הדיבור וזהו שאמרו [בראשית כא קיט]
    ובכתיבה בסיסית יותר מתאים יותר כמו שכתוב חכלילי שיניים מזהב (בראשית קיד, ת)
    כמו כן כשזה שוטף אפשר לעשות סוגריים מרובעות, כיון שזה אמור להקרא עם הטקסט,
    ואילו כשזה אחרי הפסוק יותר מתאים ( ) כי המקור הוא שולי יותר
    בכל אופן עגולות יותר יפה ויותר קריא אבל עגול כולל מה ששולי ולא רוצים
    שיקרא כמו למשל גירסא למחיקה כידוע, דוקא מפני שהוא לא בולט.

    תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 11:05

    אם הבנתי נכון את השאלה, הרב זלצמן לא שאל באופן כללי לגבי מיקום המ"מ בעת
    ציטוט פסוק, אלא על מקום זה ספציפי.
    בקטע שהביא לא כתוב וזהו שאמרו, אלא וזהו אשר קרך וכו', ובזה הסתפק האם
    המ"מ יבוא לפני ציטוט הפסוק או לאחריו.
    לענ"ד באופן כזה לא מתאים לכתוב את המ"מ לפני ציטוט הפסוק אלא לאחריו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 11:05

    אם הבנתי נכון את השאלה, הרב זלצמן לא שאל באופן כללי לגבי מיקום המ"מ בעת
    ציטוט פסוק, אלא על מקום זה ספציפי.
    בקטע שהביא לא כתוב וזהו שאמרו, אלא וזהו אשר קרך וכו', ובזה הסתפק האם
    המ"מ יבוא לפני ציטוט הפסוק או לאחריו.
    לענ"ד באופן כזה לא מתאים לכתוב את המ"מ לפני ציטוט הפסוק אלא לאחריו.

    תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 11:43

    א. לאחריו
    ב. הייתי מציע לעשות מקף. "ויהי ידיו אמונה" - והוה ידוהי פרישן בצלוהי אך אם
    אין מקפים בחיבור עדיך לוותר על זה ולעשות גרש.

  • עריכה לשונית

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    3
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2023 16:31 אני מחפש עורך לשונית על ספר תולדות תלמידי בעש"ט המעוניין נא לשלוח דוגמאות
  • מסירת דוגמאות עריכה

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 14:37 עדיין *תמיד *חשוב מאד לוודאות עם הלקוח האם הוא מסכים לכך.
  • כנס עריכה תורנית

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/04/2023 14:56 הזמנתי אותך למלא את הטופס הבא: כנס עריכה תורנית כדי למלא את הטופס, יש להיכנס לכתובת הבאה: https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSc_a-raH9LA2IiQ3WSwhMhipSxOUNx6HHmPB3pG_9btRHcDNA/viewform?vc=0&c=0&w=1&flr=0&usp=mail_form_link הזמנתי אותך למלא טופס: Google Forms: יצירה וניתוח של סקרים.
  • כנס עריכה תורנית

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/04/2023 14:51 הזמנתי אותך למלא את הטופס הבא: כנס עריכה תורנית כדי למלא את הטופס, יש להיכנס לכתובת הבאה: https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSc_a-raH9LA2IiQ3WSwhMhipSxOUNx6HHmPB3pG_9btRHcDNA/viewform?vc=0&c=0&w=1&flr=0&usp=mail_form_link הזמנתי אותך למלא טופס: Google Forms: יצירה וניתוח של סקרים.
  • עריכה לשונית

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ז
    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 16:14 נראה לי שזה תלוי אם כותבים בארמית או לשה"ק בדרך כלל לכאו' צ"ל שנאמר ב-יום ראשון, 21 במאי 2023 בשעה 08:54:36 UTC-4, שלום זיאת כתב/ה:
  • עריכה לשונית

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 20:36 "דנאמר" - למעלה מ-3500 תוצאות בפרוייקט השו"ת. ----- Original Message ----- From: אליהו לוריא To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: שלום זיאת ; עריכה תורנית Sent: Sunday, May 21, 2023 6:33 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עריכה לשונית מעניין מאוד מה שהביא הרב הופמן, ואולי אכן יהיה מישהו שיסביר את ההבדלים, אבל מה שהתחיל מעכ"ת עם המילה דנאמר, נראה לי שזה מילה לא קיימת עוד לפני החילוק בין שימוש בלשון הקודש או ארמית, יש לשאול עוד קודם לכן, אם להשתמש בלשון: "נאמר" או בלשון "כתוב". (וזה אפשר בשתי הלשנות: דנאמר, דכתיב / שנאמר ככתוב/כמו שכתוב - וכיו"ב). מחיפוש שטחי, נראה שחז"ל עושים שימוש לא עקבי בין הלשונות, אולי בכוונה תחילה כדי לגוון. כמו הכלל הראשון שכל עורך וכותב יודע, שלא להשתמש באותו מטבע לשון שוב ושוב בסמיכות. (לא לכתוב ארבע פעמים בסמיכות: "וצריך עיון", אלא לגוון: וקשה, ועוד יש לעיין, וכו'). למשל: תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד ב: אמר ליה רבי יוחנן: בשלמא תורה וגמילות חסדים - דכתיב בחסד ואמת יכפר עון; חסד - זו גמילות חסדים, שנאמר רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, אמת - זו תורה, שנאמר: אמת קנה ואל תמכר תלמוד בבלי מסכת שבת דף צז עמוד א אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב והן לא יאמינו לי וגו', וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל. אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים - דכתיב ויאמן העם, בני מאמינים והאמין בה'. אתה אין סופך להאמין - שנאמר יען לא האמנתם בי וגו'. ממאי דלקה - דכתיב ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך וגו'. תלמוד בבלי מסכת יומא דף עו עמוד ב דתנן: מנין לסיכה שהיא כשתיה ביום הכפורים? אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו! - אלא אמר רב אשי: רחיצה מגופיה דקרא שמיע ליה, דכתיב וסוך לא סכתי. אלו דוגמאות אחדות. וכך היה נראה מקופיא. אדרבה, אולי יהיו כאלו שיוכלו להסביר את ההבדלים. הערה: קצת צורם לי עצמי, לומר על חז"ל שלשונם לאו בדווקא וכו'. אבל כבר מצינו שחז"ל התבטאו לצחות הלשון ולהתיישבותה על הלב ולזכרון. (ראה כגון תפא"י - בועז, ערכין פ"א אות א). וביטוי מעניין של הרמב"ם (אגרות הרמב"ם, אגרת לר' יוסף בן גאבד), כמענה למי שביקשו שיתרגם את ספר "הי"ד" לערבית: "ואיני רוצה בשום פנים להוציאו ללשון ערבי, לפי שכל נעימותו יפסד". ----- Original Message ----- From: אליהו לוריא To: שלום זיאת Cc: עריכה תורנית Sent: Sunday, May 21, 2023 3:14 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עריכה לשונית זה תלוי אם כל הספר נכתב בלשון הקודש או בלשון ארמית כשמסכמים נושא ומביאים פסוק במקור מסוים מה יותר תיקני לכתוב דכתיב או שנאמר לדוגמא אדם מצווה על שביתת בהמתו שנאמר /דכתיב למען ינוח וגו'. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADhfkR_%3DiTmJ4e31gpdEFcFJ%2B_nKbK%2Bw%2BkYLEJGs2JjLnWb6Fg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAFA1gp3VUfCAkTAB5VSN5ELL4kQRvfDMTHkiE5c8ThZ34nuu9w%40mail.gmail.com.
  • עריכה בחוה"מ

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/10/2023 14:09 זה מה ששלח לי רבי יוסף אביטבול מב"ב: אודות השאלה לגבי עריכה תורנית במחשב בחול המועד. הנה לדינא נקטינן שכל דבר שהוא בדברי תורה והוא לצורך הלימוד אין בו איסור עשיית מלאכה או כתיבה, ולכן מותר לכתוב חידו''ת, או לעיין בספרים באוצר החכמה או בשאר תוכנות וכדו'. [וכמו שהארכתי בארוכה בשערי יוסף הל' חול המועד, ובחלק בירורי הלכה בהרחבה, וכמו ששמעתי לדינא ממו''ר הפוסק הגאון רבי עמרם פריד שליט''א לדינא]. ולענין דינא לגבי עריכה תורנית בחול המועד, יש בזה כמה חילוקי דינים. עריכה לשונית של חידו''ת שכתב, שע''י שעובר ע''ז נוסף לו דברים וחידושים, מותר לעבור על זה בחול המועד. עריכה לשונית של חידו''ת של אחרים, ויש בזה צורך המועד כגון להדפיס חידו''ת של רב גדול וכדו' מותר. אך אם משתמשים בזה לאחרי המועד, ואין הזמן נחוץ, ומקבל על זה כסף בשכר אסור. עריכה לשונית לצורך עיתון שיוצא בחול המועד אף בשכר מותר, כיון שהוא צורכי רבים. [וכמ''ש בחזו"ע ועוד, והארכתי בזה בחלק בירורי הלכה חול המועד]. עריכה לשונית של ספרים שאינם חידו''ת, אסור, וכ''ש אם אינם לצורך המועד. בברכת מועדים לשמחה יוסף אביטבול מח"ס שערי יוסף ושא"ס החונה פה עיה"ת בני ברק ב-יום שלישי, 3 באוקטובר 2023 בשעה 02:53:32 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:
  • צורת כתיבה

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 09:49 אפשר וכיון שכך הדרך בירקות אלו