דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור תודה

2023
1 1 11 1
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 07:37 בס"ד מחפש מקור לזה שיש ענין לכתוב ס"ת גם לע"נ מי שזכה ב"ה לזש"ק תודה אם מישהו ענה לי ולא שמתי לב, אודה לו אם יואיל לכתוב לי שוב ושכמ"ה
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    23 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2023 11:16 היינו שמה שמקובל בעולם להדיד [וכך משמע מהנדפס בהרבה חומשים] שבי"ה שמו זהו סימן היכן העמודים אינם מתחילים בוא"ו אינו נכון מה המקור הקדום לבי"ה שמ"ו ?
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 00:04 יש תחת ידי מאמר שעוסק בענין זה של חלוקת העליות בפרשיות. ניתן לקבל אותו באישי מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 23:44 הנני מחפש מקור לדברי האוה"ח הק' בפרשת חקת וזלה"ק: "אמרו ז"ל במעשה אליהו ז"ל כי בהגיעו לגלגל חמה שם נפשט מגופו והניח אותו בגלגל חמה וכשהוא יורד למטה לובשו ויורד בו". ראיתי שמציינים לזוה"ק פר' ויגש דף ר"ט ע"א, אמנם אני לא מצאתי' שם, אולי א' יוכל להחכימני בדבר זה ? ייש"כ גדול מראש.
  • חיפוש מקור, תודה מראש

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    20 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 10:58 ועי' בגמ' ברכות יב: כל העושה עבירה ומתבייש בה מוחלין לו
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 30/11/2023 13:24 בס"ד [image: image.png] דמקשי זאת ותירוצו בלתי מובן רק פשוט דלא דמי ביצה לעירוב דגבי ביצה לא הוה אסור עכשיו [?] יותר מקודם דידעינן דהאיסור הוא שמא יחה"ל [?] והוה [...?] לא נוכל לומר לפי הענין, הכוונה להביא קושיא של מישהו, למה בביצה אמרי' ביצה שנולדה בזה מותרת בזה [בשני יו"ט של גלויות] ובעירוב אומרי' שא"א להתנות. וע"ז מתרץ בהמשך הדברים, שבביצה ודאי יום אחד חול, אבל בעירוב מ"מ למעשה ביום הראשון הוא חייב שביתה ודאית, מדרבנן, ולכן אינו יכול לילך למקום עירובו השני [זה בערך, הכת"י כולו לא הכי ברור]. וגם לגבי עירוב תבשילין אינו יכול לבשל על סמך ספק, כי היום ודאי קודש מדרבנן. הוא מביא שתוספות אומר את התירוץ הזה, שזה דומה למניח עירובו חוץ לתחום. בסוף הוא מביא שלהראב"ד והש"ע גם לגבי עירוב תבשילין יוכל להתנות. אולי מישהו יודע להפנות לאיזה מ"מ ברור ? תודה מאוד מאוד לקבלת חיוך יומי למייל, כתבו ל: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 19:54 יש כלל שסתם משנה אליבא דרבי עקיבא דאמר רבי יוחנן סתם מתניתין רבי מאיר סתם תוספתא רבי נחמיה סתם ספרא רבי יהודה סתם ספרי רבי שמעון וכולהו אליבא דרבי עקיבא ((סנהדרין פו.))
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    20 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2023 06:52 בינתיים לא קיבלתי תשובה. אני פונה בבקשה לכל מי שיכול לעזור לי בדברים האלה. זה מעכב לי את הדפסת הספר.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים