דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור ונושא

2023
13 11 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 11:59

    הגר"א מחדש באדרת אליהו פרשת אחרי מות
    שמותר לכהן גדול להכנס לקדש הקדשים כל השנה
    אם עושה את עבודת יום הכיפורים.
    חידוש עצום.
    האם יש למישהו חומר על הנושא.
    תודה מראש

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 11:59

    הגר"א מחדש באדרת אליהו פרשת אחרי מות
    שמותר לכהן גדול להכנס לקדש הקדשים כל השנה
    אם עושה את עבודת יום הכיפורים.
    חידוש עצום.
    האם יש למישהו חומר על הנושא.
    תודה מראש

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:04

    צריך לראות המקור. הלא בלתי הגיוני שאומר כנגד פסוק מפורש שמותר לבא פעם אחת
    בשנה. ובודאי שאין שום מקרה בו עושים עבודת יו"כ ביום אחר, אז איפה יש נפק"מ
    בדבריו? נראה שכוונתו שעבודת יו"כ קובעת הקדושה ולא היום ולו היו עובדים אותה
    ביום אחר זה היה מועיל להתיר להיכנס..

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:04

    צריך לראות המקור. הלא בלתי הגיוני שאומר כנגד פסוק מפורש שמותר לבא פעם אחת
    בשנה. ובודאי שאין שום מקרה בו עושים עבודת יו"כ ביום אחר, אז איפה יש נפק"מ
    בדבריו? נראה שכוונתו שעבודת יו"כ קובעת הקדושה ולא היום ולו היו עובדים אותה
    ביום אחר זה היה מועיל להתיר להיכנס..

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:05

    אחת בשנה זה חיוב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:04

    צריך לראות המקור. הלא בלתי הגיוני שאומר כנגד פסוק מפורש שמותר לבא פעם אחת
    בשנה. ובודאי שאין שום מקרה בו עושים עבודת יו"כ ביום אחר, אז איפה יש נפק"מ
    בדבריו? נראה שכוונתו שעבודת יו"כ קובעת הקדושה ולא היום ולו היו עובדים אותה
    ביום אחר זה היה מועיל להתיר להיכנס..

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:06

    עיין באנציקלופדיה תלמודית ערך ביאת מקדש
    שם מביא שיש מקרים שמותר להכנס כגון לתקן, אבל מביא שם מפורש שאם מקריב קרבן
    חייב כיון שאינו חייב להקריב הוי ביאה ריקנית

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:06

    עיין באנציקלופדיה תלמודית ערך ביאת מקדש
    שם מביא שיש מקרים שמותר להכנס כגון לתקן, אבל מביא שם מפורש שאם מקריב קרבן
    חייב כיון שאינו חייב להקריב הוי ביאה ריקנית

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:13

    באדרת אליהו (אחרי מות פרק טז פסוק ה) וז"ל, ופליגי בגמרא אי האי איל הוי של
    מוספין או לא. ולכאורה יש לדקדק אי הוי בכלל מוספין הוה לי' למינקט בהדי
    מוספין. ועוד יש להקשות בתחלה כל הפרשה מדבר באהרן, ואח"כ כתיב וכפר הכהן אשר
    ימשח לרבות אפילו כל כהן, הוי ליה בתחלה לרבות אפילו כל כהן. ועוד קשה מה
    דכתיב והיתה זאת לכם לחקת עולם דמשמע דקאי אעבודת היום, ואח"כ כתיב בעשור לחדש
    תענו את נפשתיכם מה ענינו לכאן. ועוד דמיעוט אחת בשנה דממעט ליה מינה שלא
    לעשות כן אלא פעם אחת בשנה, הוי לי' למינקט בתחלה, בזאת יבוא אהרן אל הקדש אחת
    בשנה. ונראה לתרץ מהא דאמר בת"כ אהרן בבל יבוא ואין משה בבל יבוא. וא"כ איכא
    למימר ואף אהרן אינו בבל יבוא אלא כשאינו עושה אותן הקרבנות, אבל כשעשה אותן
    הקרבנות מותר אפיל בשאר ימות השנה לבא
    . וא"כ כל הפרשה כולה מדבר באהרן לבד,
    ואפילו בשאר ימות השנה מותר לבא. ואח"כ קאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם כו', דמה
    שיהיה לכם לחוקת אינו מה שכתוב באהרן דהיינו להקריב כן בכל עת שירצה אלא אחת
    בשנה ואותו אחת בשנה תענו את נפשותיכם ומותר אפילו לכל כהן. והשתא אתי שפיר
    דאמר איל העם דהיינו במקום שאין מוסף והוא בשאר ימות השנה. אבל ביום הכפורים
    עולה ג"כ זה האיל לאיל מוסף', עכ"ל.

    ב-יום שלישי, 20 ביוני 2023 בשעה 12:07:00 UTC+3, שמחה פרוינד כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:13

    באדרת אליהו (אחרי מות פרק טז פסוק ה) וז"ל, ופליגי בגמרא אי האי איל הוי של
    מוספין או לא. ולכאורה יש לדקדק אי הוי בכלל מוספין הוה לי' למינקט בהדי
    מוספין. ועוד יש להקשות בתחלה כל הפרשה מדבר באהרן, ואח"כ כתיב וכפר הכהן אשר
    ימשח לרבות אפילו כל כהן, הוי ליה בתחלה לרבות אפילו כל כהן. ועוד קשה מה
    דכתיב והיתה זאת לכם לחקת עולם דמשמע דקאי אעבודת היום, ואח"כ כתיב בעשור לחדש
    תענו את נפשתיכם מה ענינו לכאן. ועוד דמיעוט אחת בשנה דממעט ליה מינה שלא
    לעשות כן אלא פעם אחת בשנה, הוי לי' למינקט בתחלה, בזאת יבוא אהרן אל הקדש אחת
    בשנה. ונראה לתרץ מהא דאמר בת"כ אהרן בבל יבוא ואין משה בבל יבוא. וא"כ איכא
    למימר ואף אהרן אינו בבל יבוא אלא כשאינו עושה אותן הקרבנות, אבל כשעשה אותן
    הקרבנות מותר אפיל בשאר ימות השנה לבא
    . וא"כ כל הפרשה כולה מדבר באהרן לבד,
    ואפילו בשאר ימות השנה מותר לבא. ואח"כ קאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם כו', דמה
    שיהיה לכם לחוקת אינו מה שכתוב באהרן דהיינו להקריב כן בכל עת שירצה אלא אחת
    בשנה ואותו אחת בשנה תענו את נפשותיכם ומותר אפילו לכל כהן. והשתא אתי שפיר
    דאמר איל העם דהיינו במקום שאין מוסף והוא בשאר ימות השנה. אבל ביום הכפורים
    עולה ג"כ זה האיל לאיל מוסף', עכ"ל.

    ב-יום שלישי, 20 ביוני 2023 בשעה 12:07:00 UTC+3, שמחה פרוינד כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 16:57

    כתוב אצלי שבמדרש במדבר רבה כתוב שאהרן יכול לבוא בכל עת אל הקודש ובלבד שיעשה
    כסדר הזה. אבל איני יודע מה המקור המדויק, וכנראה שעכ"פ הציטוט לא מדויק.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 16:57

    כתוב אצלי שבמדרש במדבר רבה כתוב שאהרן יכול לבוא בכל עת אל הקודש ובלבד שיעשה
    כסדר הזה. אבל איני יודע מה המקור המדויק, וכנראה שעכ"פ הציטוט לא מדויק.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 17:07

    אומרים בשם הגר”מ שטרנבוך שיש בזה מחלוקת בין הרש”ש לר’ אהרן מבעלז אי אהרן
    עבד כן או לא
    איני יודע לציין מ”מ

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 17:07

    אומרים בשם הגר”מ שטרנבוך שיש בזה מחלוקת בין הרש”ש לר’ אהרן מבעלז אי אהרן
    עבד כן או לא
    איני יודע לציין מ”מ

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 17:55

    ויקרא רבה כא ז
    כרגע אין לי את לשון המדרש.

    מאת: [email protected]

    --
    חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות.

    שיחות הר"ן מ"ג
    "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ
    בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא
    לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ
    רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ
    אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים
    וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת
    אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר
    גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי
    תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ
    מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 17:55

    ויקרא רבה כא ז
    כרגע אין לי את לשון המדרש.

    מאת: [email protected]

    --
    חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות.

    שיחות הר"ן מ"ג
    "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ
    בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא
    לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ
    רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ
    אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים
    וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת
    אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר
    גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי
    תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ
    מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 18:47

    ז"ל המדרש שהרב צמאה נפשי הפנה אליו (ויק"ר כא ז)
    אמר הקדוש ברוך הוא למשה לא כשם שאתה סבור לא עת לשעה ולא עת ליום ולא עת לשנה
    ולא עת לי"ב שנה ולא עת לשבעים שנה ולא עת לעולם אלא בכל שעה שהוא רוצה ליכנס
    יכנס רק שיכנס בסדר הזה ר' יהודה ברבי אלעזר אמר בשלשים וששה זוגין בשלשים
    וששה רמונים ורבנן אמרי בשבעים ושנים זוגין ובשבעים ושנים רמונין.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 18:47

    ז"ל המדרש שהרב צמאה נפשי הפנה אליו (ויק"ר כא ז)
    אמר הקדוש ברוך הוא למשה לא כשם שאתה סבור לא עת לשעה ולא עת ליום ולא עת לשנה
    ולא עת לי"ב שנה ולא עת לשבעים שנה ולא עת לעולם אלא בכל שעה שהוא רוצה ליכנס
    יכנס רק שיכנס בסדר הזה ר' יהודה ברבי אלעזר אמר בשלשים וששה זוגין בשלשים
    וששה רמונים ורבנן אמרי בשבעים ושנים זוגין ובשבעים ושנים רמונין.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 01:48

    אני זוכר שהגרד"ל שליט"א היה לו בזה דברים על דברי הגר"א והקשה בזה קושיא
    מגמרא מפורשת וכעת אינני יודע מה והיכן

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 01:48

    אני זוכר שהגרד"ל שליט"א היה לו בזה דברים על דברי הגר"א והקשה בזה קושיא
    מגמרא מפורשת וכעת אינני יודע מה והיכן

    תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 03:42

    פירוש הגר"א שיר השירים פרק ג'
    הרב ברעוודה זצ"ל בספרו מדבר על זה באריכות תבדוק בתוכן העניינים
    מתברר שיש לו דיוק ממדרש רבה ויש עוד אחרונים שהולכים עם זה.
    גם זכור לי שהיה מי שדיבר על זה לפני חצי שנה בערך

    מאת: On Wed, Jun 21, 2023, 12:48 AM יעקב מרדכי נבנצאל

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 03:42

    פירוש הגר"א שיר השירים פרק ג'
    הרב ברעוודה זצ"ל בספרו מדבר על זה באריכות תבדוק בתוכן העניינים
    מתברר שיש לו דיוק ממדרש רבה ויש עוד אחרונים שהולכים עם זה.
    גם זכור לי שהיה מי שדיבר על זה לפני חצי שנה בערך

    מאת: On Wed, Jun 21, 2023, 12:48 AM יעקב מרדכי נבנצאל

    תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 09:58

    הנושא הוא רק על אהרן הכהן ולא על כל כהן גדול, וכבר הובאו הדברים בשם הגר"א
    במשך חכמה [איני זוכר אם באחרי מות או בתצוה או במקום אחר] והביא לכך מקור
    בספורנו פ' תצוה שארבעים שנה במדבר הם כמו יום כיפור בגלל הענן ששרה על המשכן
    וכתיב 'כי בענן' וכו', והדברים עתיקים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 09:58

    הנושא הוא רק על אהרן הכהן ולא על כל כהן גדול, וכבר הובאו הדברים בשם הגר"א
    במשך חכמה [איני זוכר אם באחרי מות או בתצוה או במקום אחר] והביא לכך מקור
    בספורנו פ' תצוה שארבעים שנה במדבר הם כמו יום כיפור בגלל הענן ששרה על המשכן
    וכתיב 'כי בענן' וכו', והדברים עתיקים.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 15:46

    כמו שאמרתי עיין בספר של רב ברעוודה הוא מדבר על זה באריכות עפ כל המקורות
    לעניין

  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 20:00 כעין זה יותר באריכות ובפנימיות (3) ספר מקור מים חיים - פרשת בראשית בלקט אמרי פנינים שבס"ס אוצר החיים והיכל הברכה העתיק גם דיבור זה בשם הבעש"ט והאריך בו כדרכו בקודש, וז"ל שם דר"ו ע"ב, שמעתי ממורי כמו שיש כ"ב אותיות בדיבורי תורה ותפילה, כך יש כ"ב אותיות בכל הנבראים שבעולם הגשמיים, שבהם נברא העולם וכל אשר בה, רק שהאותיות מלובשין בחומרייות בכמה כיסויין ובכמה לבושין, ובתוך האותיות שורה רוחניות אלהותו ית"ש ואחדותו, שמהווה את הכל, ומלא כל הארץ כבודו, ולית אתר פנוי מיניה ממש, כהדין קומצא דלבושיה מניה וביה (לשון בראשית רבה פכ"א סי' ה'), אלא שהוא בהסתרה וכאשר אנשי הדעת יודעין מזה ההסתרה, אין אצלם שום הסתרה ושינוי כמבואר בתיקונים (עיי"ש בתיקון כ"ו) אינון דתליין מקוב"ה ושכינתיה לא אישתני ולא אסתתר לגבייהו, כי זכו להשתוות בלי שום שינוי. וכמו שיש באדם חומר וצורה כך יש באותיות, כי גוף האותיות אבנים, ורוחניות הספירות ואור אין סוף השוכן בתוכם הם חיות אלהות שבתוך האותיות, והוא הצורה והנשמה אל האותיות, ואל זה יכוון בתורה ותפלה כמבואר בחסד לאברהם [ובס' בן פורת יוסף דכ"א ריש ע"ב איתא בזה"ל וכאשר קבלתי ממורי וכן מצאתי בחסד לאברהם נהר י"ד, עכ"ל, וע' לקמן פ' נח בהגה ט"ו, ובפ' ואתחנן אות ל"ח ע"ש] עיקר הכוונה להמשיך הרוחניות ואור מדרגות עליונות אל האותיות שהוא מזכיר, כדי שיוכלו האותיות לעלות למדרגה עליונה לעשות שאלתו, וכל זה בתורה ובתפלה, ויש מחשבות קדושות שעל ידם מעלה האותיות שישנם בחומריות עולם הזה, והוא ששמעתי ממורי [בס' צפנת פענח ד"ב ע"ד] יחבק לה בעלה ביסודא דילה, כשמעלין אותיות וניצוצין ממדריגות התחתונות, ועושה מהם קישוטי השכינה ושכינה אתקשטת בקישוטין דלא הוי [עיין לקמן בפרשתינו בהגה קנ"ד] יותר יש נחת רוח לפניו ית"ש, וזהו דעביד נייחא לה יהא כתיש כתישין, מייסר ומכתת הצדיקים להסיר מהם כל רע, שלא ימשכו חלילה אחר התאוה הרעה, אלא יהיה לבם מלא אהבת קונם, ויעלו החיות שבכל הדברים ביחודים קדושים [ועיין לקמן פ' לך בהגה ב', ובפ' יתרו אות ל"ט ושם בהגה]. וזהו בראשית מלא א' ומלא י' שהוא חכמה המחיה באור אין סוף, סוד אות אלף אלופו של עולם מתלבש ביוד של חכמה ובב של חו"ב, ומאיר עד סופא דדרגין רשת, להעלות הנשמות ממדריגות התחתונות על ידי ישראל עם קדושו, כי נתפשטו האותיות ממעלה למטה, וברא כל הנבראים על ידי כ"ב אתוון, וכל אות כלול מהכ"ב [עיין לקמן בפ' נח בהגה פ"ב], וכל הנברא על ידי אות שהוא קרוב להמאציל, הוא יותר עליון וזך, עד כי הנברא מן אות ת' שהוא אות אחרון בריה שפלה ואפלה מכל הנבראים, וכשמקרב עצמו להשי"ת יוכלל, ונתעלה מן אות ת' עד אות א', תי"ו רשים רשימו לעתיק יומא (זוהר נשא דקכ"ח ע"ב) בסוד בראשית ישראל [בגימטריא] אלף חותם דחתימין בעזקא דכיא, ובאות ת' נבראו עולמות מלכות שבמלכות, עד שבסופו הוא מעורב בקליפה, אף על פי כן אם ישאל לך אדם איה אלהיך תאמר לו בכרך גדול של רומי [לשון ירושלמי תענית פרק א' והובא בעין יעקב סי' ב'], שאין שום מציאות בלתי הש"י, לכן בצדיקייא אע"פ שהם בהסתרה וביסורים ובדוחק ועוני, ועל כולם נידושין בעפר על ידי ערב רב המחלישים דעתן, ועל ידי לומדי תורה בסם המות, אבל אין הקב"ה מסתתר מהם כלל, ובכל הירידות יש להם עליה על ידי אמונה גדולה, עכ"ל: מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    כ
    תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2023 18:42 [image: 2.PNG][image: 1.PNG] מאת: On Sun, Feb 19, 2023 at 5:36 PM אהרלה צימרמן
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 13:22 תודה על התגובה. ידוע לכת"ר מי המו"ל? יש באוצה"ח או במאגר מידע אחר?
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2023 17:53 עזרו לי כבר. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 25.06.23, 17:51:58
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 11:09 מרן הנתיבות שלום זי"ע התבטא כי ירד אור גדול של תשובה לעולם והחרדים צריכים אף הם להזדרז ולקבל ממנו. על משקל זה שייך להגיד בשאר הדברים.
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/11/2023 16:40 תודה רבה. הבעיה היא הקשר בין זה לעזרא.
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 19:03 תודה מרובה מקווה שזה יהא מספיק מאת: On Mon, May 15, 2023 at 5:25 PM עט סופר
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2023 00:40 לא ממש במילים הללו או בכלל לא (3) ספר חובות הלבבות - השער הרביעי - שער הבטחון - הקדמה ומתועלת הבטחון בה' בענין התורה, כי הבוטח בה', אם הוא בעל ממון, ימהר להוציא חובות האלהים וחובות בני אדם מממונו בנפש חפצה ורוח נדיבה, ואם איננו בעל ממון, יראה כי חסרון הממון טובה מטובות המקום עליו, מפני שנסתלקו מעליו החובות, שהוא חייב בהן לאלהים ולבני אדם בעבורו, ומיעוט טרדת לבו בשמירתו והנהגתו. כמו שנאמר על אחד מן החסידים, שהיה אומר: המקום יצילני מפיזור הנפש, אמרו לו: מה הוא פיזור הנפש ? אמר: שיהיה לי ממון בראש כל נהר [ובראש] כל קריה, והוא מה שאמרו, זכרונם לברכה (אבות ב ז): מרבה נכסים מרבה דאגה, ואמרו (אבות ד א): איזהו עשיר השמח בחלקו. [והבוטח בה' ישיג תועלת הממון, רצה לומר פרנסתו, ותימנע ממנו טרדת המחשבה של בעל הממון והתמדת דאגתו לו, כמו שאמר החכם (קהלת ה יא): מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון]. ומהן - כי הבוטח בה' לא ימנענו רב הממון מבטוח בה', מפני שאיננו סומך על הממון, והוא בעיניו כפקדון צווה להשתמש בו על פנים מיוחדים ובענינים מיוחדים לזמן קצוב, ואם יתמיד קיומו אצלו, לא יבעט בעבורו, ולא יזכור (יזכיר) טובתו למי שציוה לתת לו ממנו, ולא יבקש עליו גמול הודאה ושבח, אבל הוא מודה לבוראו, יתברך, אשר שמהו סיבה לטובתו (לטובות), ואם יאבד הממון ממנו לא ידאג ולא יאבל לחסרונו, אך הוא מודה לאלהיו בקחתו פקדונו מאתו, כאשר הודה בנתינתו לו, וישמח בחלקו, ואיננו מבקש היזק זולתו, ולא יחמוד אדם בממונו, כמו שאמר החכם (משלי יג כה): צדיק אוכל לשובע נפשו: אך תועלות הבטחון בעולם, מהן - מנוחת הלב מן הדאגות העולמיות, והשלוה מנדנוד הנפש וצערה לחסרון תאוותיה הגופיות, והוא בהשקט ובבטחה ובשלוה בעולם הזה, כמו שכתוב (ירמיה יז ז): ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו, ואמר (ירמיה יז ח): והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו. ומהן - מנוחת הנפש מלכת בדרכים הרחוקים. אשר (5) ספר חובות הלבבות - השער הרביעי - שער הבטחון - פרק ה והשביעי, כי הבוטח באלהים לא יאבל בהימנע בקשה, ולא בהיפקד אהוב, ולא יאצר הנמצא, ואיננו דורש (חושש) ליותר מטרף יומו, [כי] לא יעלה על לבו מה יהיה למחרתו, מפני שאינו יודע עת בוא קצו, ובוטח באלהים להאריך לו בו, ולהזמין טרפו ומזונו בו. ואיננו שמח בעתיד ולא יאבל לו, כמו שאמר הכתוב (משלי כז א): אל תתהלל ביום מחר כי לא ותדע מה ילד יום, ואמר בן סירא (סנהדרין ק ב): אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום, מחר יבא ואיננו (שמא למחר איננו) ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו. אבל דאגתו ואבלו על מה שהוא מקצר בו מחובות הבורא, ומשתדל לפרוע מה שיוכל לפרוע מהן בנראהו ובנסתרו, מפני שהוא חושב במיתתו ובוא יום האסיפה. ופחדו, שיבואהו המות פתאום [ביומו], יוסיף לו השתדלות וזריזות להרבות (להכין צידה) לאתריתו, ולא ירגיש על מה שיזמין לעולם הזה, והוא מה שאמרו (אבות ב י): שוב יום אחד לפני מיתתך, ופירשו בו: ישוב היום, שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו בתשובה, כדכתיב (קהלת ט ח): בכל עת יהיו בגדיך לבנים. ואשר איננו בוטח באלהים, ירבה אבלו להתמדת פגעי העולם עליו, ויפקוד אוהביו, וימנעו ממנו בקשותיו, ויזמין מהון העולם הרבה, כאילו בטח מן החליפה וסרה מעליו אימת המות, כאילו ימיו לא יתמו וחייו לא ייכלו, איננו ז (6) ספר חובות הלבבות - השער הרביעי - שער הבטחון - פרק ז גופו אל האלהים, יתברך, וישתעשע בזכרו בבדידות, וישתומם מבלתי המחשבה בגדולתו. ואם יהיה במקהלות, לא יתאווה כי אם לרצונו, ולא יכסוף כי אם לפגיעתו, ותטרידהו שמחתו באהבתו משמחת אנשי העולם בעולם ושמחת אנשי העולם הבא בעולם הבא. וזאת העליונה שבמדרגת הבוטחים מהנביאים וחסידים וסגולת האלהים הזכים, והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה כו ח): אף אורח משפטיך ה' קוינוך לשמך ולזכרך תאות נפש, ואמר (תהלים מב ג): צמאה נפשי לאלהים לאל חי: אלה עשר מדרגות הבטחון, אשר לא

2

מחובר

795

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים