עזרה במציאת מקור בספר

[יאיר וייס - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/08/2023 20:19

ישנו מחבר שמצטט מימרא בשם הקה"י,
וכמדומני שהכוונה לקהילת יעקב מרבי חיים ויטאל.
בכל אופן אני לא מוצא את הציטוט מכיון שאין לי אופציה של חיפוש בתוך הספר.
אודה מאוד למי שיכול למצוא ולומר לי במדויק היכן נזכר בספר הציטוט הבא:

'כל', בחינת מעשר. שנאמר 'ויתן לו מעשר מכל' (תנחומא חיי שרה). כי מעשר נקודה
עקרית דמלכות, והיא מקבלת נש"ב מבינה. ונקרא 'כל'.

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/08/2023 20:32

אכן הוא בקהלת יעקב ערך כל
אגב, הוא אינו ממהרח''ו אלא מר' יעקב צבי יאליש תלמיד החוזה מלובלין בעל מחבר
מלא הרועים על ששה סדרי משנה (נדפס במשניות ע"ג פי' דוילנא)

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/08/2023 21:20

אכן הוא בקהלת יעקב ערך כל
אגב, הוא אינו ממהרח''ו אלא מר' יעקב צבי יאליש תלמיד החוזה מלובלין בעל מחבר
מלא הרועים על ששה סדרי משנה (נדפס במשניות ע"ג פי' דוילנא)

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2023 14:46

ספר קהלת יעקב - ערך כל
ג' - מעשר נקרא כל שנאמר (בראשית י"ד כ') ויתן לו מעשר מכל תנחומא חיי שרה
(אות ד'), ויש לומר כי מעשר הוא נקודה עיקרית דמלכות, והיא מקבלת נ' שערי בינה
מבינה ונקרא כל:

מאת: [email protected]

[יאיר וייס - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2023 14:48

ייש"כ גדול

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2023 20:36

אבל יש בו הרבה דברים שלא מצאנו בפי' בשאר ספרים
וזה לא מלקט בדור הזה שזה מגוחך לציין לו (מכלול בשם אנקלופדיה תלמודית בשם
התוספות) אלא מקור קדום ומוסמך לכשעצמו (בערך כמו לציין לשדי חמד)

במקרה כזה אני מציין למקורות בזוהר ובאריז''ל שכתבו משהו דומה ומצרף גם אותו,
לדוג':

ובזוהר (וילך רפד.) דרש פסוק זה על מדת המלכות, המזמרת זמירות לפני השי"ת כדי
לעורר את היסוד להתייחד בה, ועל יחוד זה היא אומרת 'רזי לי רזי לי', כלומר,
שפע זה הנמשך על ידי היחוד שלי הוא, ונכפל שני פעמים, כי פעם אחת הוא על שם
ששפע זה נמשך מהחסד, ופעם שנית מצד מה שנמשך מחכמה הנקרא קודש שמשם הוא עיקר
מציאותו [עיי"ש בפירוש הרמ"ז ואור החמה, שער הכוונות (דרושי הציצית א), ובקהלת
יעקב ערך כנף].

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2023 02:06

ובזוהר (וילך רפד.) דרש פסוק זה על מדת המלכות, המזמרת זמירות לפני השי"ת כדי
לעורר את היסוד להתייחד בה, ועל יחוד זה היא אומרת 'רזי לי רזי לי', כלומר,
שפע זה הנמשך על ידי היחוד שלי הוא, ונכפל שתי פעמים, כי פעם אחת היא על שם
ששפע זה נמשך מהחסד, ופעם שנית מצד מה שנמשך מחכמה הנקרא קודש שמשם הוא עיקר
מציאותו [עיי"ש בפירוש הרמ"ז ואור החמה, שער הכוונות (דרושי הציצית א), ובקהלת
יעקב ערך כנף].
אם הלשון אינה של מחבר קדמון - היא לא תהיה קבילה אצל היודעים בחכמה זו.
כמו"כ לא תקני להקדים את הרמ"ז לפני אור החמה, כמו"כ נהוג לציין בשער הכוונות
גם או רק למספר הדף והעמוד (מתוך ד' עמודים).