דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

עזרה במציאת מקור בספר

2023
7 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 13/08/2023 20:19

    ישנו מחבר שמצטט מימרא בשם הקה"י,
    וכמדומני שהכוונה לקהילת יעקב מרבי חיים ויטאל.
    בכל אופן אני לא מוצא את הציטוט מכיון שאין לי אופציה של חיפוש בתוך הספר.
    אודה מאוד למי שיכול למצוא ולומר לי במדויק היכן נזכר בספר הציטוט הבא:

    'כל', בחינת מעשר. שנאמר 'ויתן לו מעשר מכל' (תנחומא חיי שרה). כי מעשר נקודה
    עקרית דמלכות, והיא מקבלת נש"ב מבינה. ונקרא 'כל'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/08/2023 20:19

    ישנו מחבר שמצטט מימרא בשם הקה"י,
    וכמדומני שהכוונה לקהילת יעקב מרבי חיים ויטאל.
    בכל אופן אני לא מוצא את הציטוט מכיון שאין לי אופציה של חיפוש בתוך הספר.
    אודה מאוד למי שיכול למצוא ולומר לי במדויק היכן נזכר בספר הציטוט הבא:

    'כל', בחינת מעשר. שנאמר 'ויתן לו מעשר מכל' (תנחומא חיי שרה). כי מעשר נקודה
    עקרית דמלכות, והיא מקבלת נש"ב מבינה. ונקרא 'כל'.

    תאריך ההודעה המקורית: 13/08/2023 20:32

    אכן הוא בקהלת יעקב ערך כל
    אגב, הוא אינו ממהרח''ו אלא מר' יעקב צבי יאליש תלמיד החוזה מלובלין בעל מחבר
    מלא הרועים על ששה סדרי משנה (נדפס במשניות ע"ג פי' דוילנא)

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/08/2023 20:32

    אכן הוא בקהלת יעקב ערך כל
    אגב, הוא אינו ממהרח''ו אלא מר' יעקב צבי יאליש תלמיד החוזה מלובלין בעל מחבר
    מלא הרועים על ששה סדרי משנה (נדפס במשניות ע"ג פי' דוילנא)

    תאריך ההודעה המקורית: 13/08/2023 21:20

    אכן הוא בקהלת יעקב ערך כל
    אגב, הוא אינו ממהרח''ו אלא מר' יעקב צבי יאליש תלמיד החוזה מלובלין בעל מחבר
    מלא הרועים על ששה סדרי משנה (נדפס במשניות ע"ג פי' דוילנא)

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/08/2023 21:20

    אכן הוא בקהלת יעקב ערך כל
    אגב, הוא אינו ממהרח''ו אלא מר' יעקב צבי יאליש תלמיד החוזה מלובלין בעל מחבר
    מלא הרועים על ששה סדרי משנה (נדפס במשניות ע"ג פי' דוילנא)

    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2023 14:46

    ספר קהלת יעקב - ערך כל
    ג' - מעשר נקרא כל שנאמר (בראשית י"ד כ') ויתן לו מעשר מכל תנחומא חיי שרה
    (אות ד'), ויש לומר כי מעשר הוא נקודה עיקרית דמלכות, והיא מקבלת נ' שערי בינה
    מבינה ונקרא כל:

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2023 14:46

    ספר קהלת יעקב - ערך כל
    ג' - מעשר נקרא כל שנאמר (בראשית י"ד כ') ויתן לו מעשר מכל תנחומא חיי שרה
    (אות ד'), ויש לומר כי מעשר הוא נקודה עיקרית דמלכות, והיא מקבלת נ' שערי בינה
    מבינה ונקרא כל:

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2023 14:48

    ייש"כ גדול

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2023 14:48

    ייש"כ גדול

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2023 20:36

    אבל יש בו הרבה דברים שלא מצאנו בפי' בשאר ספרים
    וזה לא מלקט בדור הזה שזה מגוחך לציין לו (מכלול בשם אנקלופדיה תלמודית בשם
    התוספות) אלא מקור קדום ומוסמך לכשעצמו (בערך כמו לציין לשדי חמד)

    במקרה כזה אני מציין למקורות בזוהר ובאריז''ל שכתבו משהו דומה ומצרף גם אותו,
    לדוג':

    ובזוהר (וילך רפד.) דרש פסוק זה על מדת המלכות, המזמרת זמירות לפני השי"ת כדי
    לעורר את היסוד להתייחד בה, ועל יחוד זה היא אומרת 'רזי לי רזי לי', כלומר,
    שפע זה הנמשך על ידי היחוד שלי הוא, ונכפל שני פעמים, כי פעם אחת הוא על שם
    ששפע זה נמשך מהחסד, ופעם שנית מצד מה שנמשך מחכמה הנקרא קודש שמשם הוא עיקר
    מציאותו [עיי"ש בפירוש הרמ"ז ואור החמה, שער הכוונות (דרושי הציצית א), ובקהלת
    יעקב ערך כנף].

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2023 20:36

    אבל יש בו הרבה דברים שלא מצאנו בפי' בשאר ספרים
    וזה לא מלקט בדור הזה שזה מגוחך לציין לו (מכלול בשם אנקלופדיה תלמודית בשם
    התוספות) אלא מקור קדום ומוסמך לכשעצמו (בערך כמו לציין לשדי חמד)

    במקרה כזה אני מציין למקורות בזוהר ובאריז''ל שכתבו משהו דומה ומצרף גם אותו,
    לדוג':

    ובזוהר (וילך רפד.) דרש פסוק זה על מדת המלכות, המזמרת זמירות לפני השי"ת כדי
    לעורר את היסוד להתייחד בה, ועל יחוד זה היא אומרת 'רזי לי רזי לי', כלומר,
    שפע זה הנמשך על ידי היחוד שלי הוא, ונכפל שני פעמים, כי פעם אחת הוא על שם
    ששפע זה נמשך מהחסד, ופעם שנית מצד מה שנמשך מחכמה הנקרא קודש שמשם הוא עיקר
    מציאותו [עיי"ש בפירוש הרמ"ז ואור החמה, שער הכוונות (דרושי הציצית א), ובקהלת
    יעקב ערך כנף].

    תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2023 02:06

    ובזוהר (וילך רפד.) דרש פסוק זה על מדת המלכות, המזמרת זמירות לפני השי"ת כדי
    לעורר את היסוד להתייחד בה, ועל יחוד זה היא אומרת 'רזי לי רזי לי', כלומר,
    שפע זה הנמשך על ידי היחוד שלי הוא, ונכפל שתי פעמים, כי פעם אחת היא על שם
    ששפע זה נמשך מהחסד, ופעם שנית מצד מה שנמשך מחכמה הנקרא קודש שמשם הוא עיקר
    מציאותו [עיי"ש בפירוש הרמ"ז ואור החמה, שער הכוונות (דרושי הציצית א), ובקהלת
    יעקב ערך כנף].
    אם הלשון אינה של מחבר קדמון - היא לא תהיה קבילה אצל היודעים בחכמה זו.
    כמו"כ לא תקני להקדים את הרמ"ז לפני אור החמה, כמו"כ נהוג לציין בשער הכוונות
    גם או רק למספר הדף והעמוד (מתוך ד' עמודים).

  • עזרה במציאת מילה חילופית

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 20:17 ומקור חילוק זה.
  • חיפוש מקור בספר התשבי

    2023
    4
    1
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 16:39 בתורה גם מוזכר חזיר ובכל זאת מקפידים לומר דבר אחר
  • עזרה בציון מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 23/07/2023 18:29 תודה לכולם. גם למי ששלח באישי. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 23.07.23, 18:29:21 מאת: [email protected]
  • עזרה בחיפוש מקור תודה

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2023 12:50 אוצר מדרשים (אייזנשטיין) ויושע עמוד 150 מיד כעס עלי יתרו ותפשני והכניסני לבור שהיה בתוך ביתו, אמרה צפורה בלבה היאך אני יכולה להציל את הצדיק ממיתה משונה? אמרה לאביה אבא רצונך שתשמע לי. עש"ב, אמנם מקופיא לא ראיתי שם שכוונתו היתה להסגירו. דברי הימים של משה דף ד (קראקא תרנ"ז) - נמצא בהיברו בוקס אז אמר בלבו יתרו זה האיש אשר שלח ידו בכתר המלך, ועתח אקחנו ואמסרהו ביד פרעה
  • עזרה במציאת ספר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2023 14:32 נעזרתי. תודה רבה! ב-יום חמישי, 24 באוגוסט 2023 בשעה 14:30:04 UTC+3, יוסף פרידמן כתב/ה:
  • מקור בספר שפת אמת

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 03:38 שלום רב אשמח אם הת"ח יוכלו להפנות אותי למקור הדברים: ואיתא בשפת אמת () בשם הזהר, שהאדם זוכה למצוות סוכה בשביל שהוא יונק מהיום הקדוש
  • עזרה במציאות מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 13/11/2023 22:57 המקור לרעיון זה ולייחוס הדבר לרמב"ם נמצא כבר ב"אהבת יהונתן" לר"י אייבשיץ בהפטרת ר"ה. אולם לא ידוע כדבר הזה ברמב"ם. (ובמהדו' מכון ירושלים הפנו לרמב"ם הל' סוטה פ"א ה"א - ואין שם שום זכר ולא סימן כדבר הזה ולא דומה לו). ----- Original Message ----- From: וואלף פ To: עריכה תורנית Sent: Monday, November 13, 2023 9:49 PM Subject: [הבית לעורך התורני] עזרה במציאות מקור בספר מקרי דרדקי פרשת נשא -אות פג מביא כמה פעמים בשם הרמב"ם מה שלא מצאתי בשום ספר בדברי הרמב"ם וגם לא בשאר ספרי דרוש וכו' - אולי יוכל א' להחכימנו בזה וז"ל: מקשין העולם, לרמב"ם דפרושים לא היו רוצים לגרום מחיקת השם, והיו בוחרים יותר לגרש נשותיהם, אם כן מאחר דאלקנה היה מן רמתיים צופים, כתרגום 'מתלמידי נביאיא', אם כן קרוב הדבר שגם הוא יעשה כן ולא ישקה אותה, אם כן מה הועילה חנה.
  • עזרה במציאת מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2023 12:17 על פי דרכו של החינוך, לא נראה לי שיימצא כזה בחיבורו. החינוך בדרך כלל (מה שראיתי והתרשמתי בעבר, וגם עכשיו בחיפוש מהיר ושטחי), הולך תמיד בשיטה הפוכה לגמרי. בכמה וכמה מצוות שנאמר בהם ענין השמחה, שיטתו היא: כשיש שמחה טבעית-גשמית, למשוך ולנצל אותה לענין רוחני. או ליצור שמחה גשמית, כדי לשמוח בדבר רוחני וכיו"ב. וראש דבריו במצוה שכד: וכמו כן מצות הלולב עם שלשת מיניו מזה השורש היא, לפי שימי החג הם ימי שמחה גדולה לישראל, כי הוא עת אסיפת התבואות ופירות האילן בבית, ואז ישמחו בני אדם שמחה רבה, ומפני כן נקרא חג האסיף, וצוה האל לעמו לעשות לפניו חג באותו העת, לזכותם להיות עיקר השמחה לשמו. ועוד כיו"ב בכמה וכמה מקומות. ----- Original Message ----- From: אברהם יצחק To: שמחה פרוינד Cc: עריכה תורנית Sent: Wednesday, July 26, 2023 10:05 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עזרה במציאת מקור תודה. אני צריך מקור בחינוך דוקא. Sender notified by Mailtrack 26.07.23, 11:05:33 דף על הדף תעית כו. א"מ ז"ל בספר "הבן יקיר לי אפרים" שואל, למה עשו תקנות כאן שלא לבייש את מי שאין לו, וגם עשו תקנות בהלויית המת בענין ארונות ובענין בגדי המת. אבל כשבא להבאת ביכורים כתוב שהעשירים הביאו בקלתות זהב וכסף והעניים בסלים של נצרים. הלוא היה צריך לעשות תקנה גם בהבאת ביכורים. ומתרץ אבי מורי ורבי ז"ל שהפרשה של מקרא ביכורים מסיימת ב"ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך" ומשם לומדת הגמרא בברכות (נ"ד ע"ב) שכשם שמברך על הטובה כך מברך על הרעה, שצריך לקבולינהו בשמחה. ואם כן אז כשאדם מביא ביכורים הוא בא לשמחה "ושמחת" שהוא שמח בכל הטוב "אשר נתן לך ה' אלקיך" שזה מידת הרחמים, וגם מידת הדין, ומקבל את הדין בשמחה. אודה מאוד למי שימצא מקור בחינוך שבמצות ביכורים נאמר 'ושמחת בכל הטוב', משום שקיום המצוה כתיקונה מביאתו לידי שמחה. Sender notified by Mailtrack 26.07.23, 10:57:09 -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BmJN2hYkP85EAqRG7ZDJaU8xi5wiX7ZPCgwpT%2BhNWBdF8B62Q%40mail.gmail.com. -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-30-988 [email protected] -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BmJN2gHo6A2V9x0B8duMty8G5CcdZ8m3mb3LJFRQUJ00_u%2Bzw%40mail.gmail.com.

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים