דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

עזרה במציאת מקור בספר

2023
7 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 13/08/2023 20:19

    ישנו מחבר שמצטט מימרא בשם הקה"י,
    וכמדומני שהכוונה לקהילת יעקב מרבי חיים ויטאל.
    בכל אופן אני לא מוצא את הציטוט מכיון שאין לי אופציה של חיפוש בתוך הספר.
    אודה מאוד למי שיכול למצוא ולומר לי במדויק היכן נזכר בספר הציטוט הבא:

    'כל', בחינת מעשר. שנאמר 'ויתן לו מעשר מכל' (תנחומא חיי שרה). כי מעשר נקודה
    עקרית דמלכות, והיא מקבלת נש"ב מבינה. ונקרא 'כל'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/08/2023 20:19

    ישנו מחבר שמצטט מימרא בשם הקה"י,
    וכמדומני שהכוונה לקהילת יעקב מרבי חיים ויטאל.
    בכל אופן אני לא מוצא את הציטוט מכיון שאין לי אופציה של חיפוש בתוך הספר.
    אודה מאוד למי שיכול למצוא ולומר לי במדויק היכן נזכר בספר הציטוט הבא:

    'כל', בחינת מעשר. שנאמר 'ויתן לו מעשר מכל' (תנחומא חיי שרה). כי מעשר נקודה
    עקרית דמלכות, והיא מקבלת נש"ב מבינה. ונקרא 'כל'.

    תאריך ההודעה המקורית: 13/08/2023 20:32

    אכן הוא בקהלת יעקב ערך כל
    אגב, הוא אינו ממהרח''ו אלא מר' יעקב צבי יאליש תלמיד החוזה מלובלין בעל מחבר
    מלא הרועים על ששה סדרי משנה (נדפס במשניות ע"ג פי' דוילנא)

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/08/2023 20:32

    אכן הוא בקהלת יעקב ערך כל
    אגב, הוא אינו ממהרח''ו אלא מר' יעקב צבי יאליש תלמיד החוזה מלובלין בעל מחבר
    מלא הרועים על ששה סדרי משנה (נדפס במשניות ע"ג פי' דוילנא)

    תאריך ההודעה המקורית: 13/08/2023 21:20

    אכן הוא בקהלת יעקב ערך כל
    אגב, הוא אינו ממהרח''ו אלא מר' יעקב צבי יאליש תלמיד החוזה מלובלין בעל מחבר
    מלא הרועים על ששה סדרי משנה (נדפס במשניות ע"ג פי' דוילנא)

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/08/2023 21:20

    אכן הוא בקהלת יעקב ערך כל
    אגב, הוא אינו ממהרח''ו אלא מר' יעקב צבי יאליש תלמיד החוזה מלובלין בעל מחבר
    מלא הרועים על ששה סדרי משנה (נדפס במשניות ע"ג פי' דוילנא)

    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2023 14:46

    ספר קהלת יעקב - ערך כל
    ג' - מעשר נקרא כל שנאמר (בראשית י"ד כ') ויתן לו מעשר מכל תנחומא חיי שרה
    (אות ד'), ויש לומר כי מעשר הוא נקודה עיקרית דמלכות, והיא מקבלת נ' שערי בינה
    מבינה ונקרא כל:

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2023 14:46

    ספר קהלת יעקב - ערך כל
    ג' - מעשר נקרא כל שנאמר (בראשית י"ד כ') ויתן לו מעשר מכל תנחומא חיי שרה
    (אות ד'), ויש לומר כי מעשר הוא נקודה עיקרית דמלכות, והיא מקבלת נ' שערי בינה
    מבינה ונקרא כל:

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2023 14:48

    ייש"כ גדול

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2023 14:48

    ייש"כ גדול

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2023 20:36

    אבל יש בו הרבה דברים שלא מצאנו בפי' בשאר ספרים
    וזה לא מלקט בדור הזה שזה מגוחך לציין לו (מכלול בשם אנקלופדיה תלמודית בשם
    התוספות) אלא מקור קדום ומוסמך לכשעצמו (בערך כמו לציין לשדי חמד)

    במקרה כזה אני מציין למקורות בזוהר ובאריז''ל שכתבו משהו דומה ומצרף גם אותו,
    לדוג':

    ובזוהר (וילך רפד.) דרש פסוק זה על מדת המלכות, המזמרת זמירות לפני השי"ת כדי
    לעורר את היסוד להתייחד בה, ועל יחוד זה היא אומרת 'רזי לי רזי לי', כלומר,
    שפע זה הנמשך על ידי היחוד שלי הוא, ונכפל שני פעמים, כי פעם אחת הוא על שם
    ששפע זה נמשך מהחסד, ופעם שנית מצד מה שנמשך מחכמה הנקרא קודש שמשם הוא עיקר
    מציאותו [עיי"ש בפירוש הרמ"ז ואור החמה, שער הכוונות (דרושי הציצית א), ובקהלת
    יעקב ערך כנף].

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2023 20:36

    אבל יש בו הרבה דברים שלא מצאנו בפי' בשאר ספרים
    וזה לא מלקט בדור הזה שזה מגוחך לציין לו (מכלול בשם אנקלופדיה תלמודית בשם
    התוספות) אלא מקור קדום ומוסמך לכשעצמו (בערך כמו לציין לשדי חמד)

    במקרה כזה אני מציין למקורות בזוהר ובאריז''ל שכתבו משהו דומה ומצרף גם אותו,
    לדוג':

    ובזוהר (וילך רפד.) דרש פסוק זה על מדת המלכות, המזמרת זמירות לפני השי"ת כדי
    לעורר את היסוד להתייחד בה, ועל יחוד זה היא אומרת 'רזי לי רזי לי', כלומר,
    שפע זה הנמשך על ידי היחוד שלי הוא, ונכפל שני פעמים, כי פעם אחת הוא על שם
    ששפע זה נמשך מהחסד, ופעם שנית מצד מה שנמשך מחכמה הנקרא קודש שמשם הוא עיקר
    מציאותו [עיי"ש בפירוש הרמ"ז ואור החמה, שער הכוונות (דרושי הציצית א), ובקהלת
    יעקב ערך כנף].

    תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2023 02:06

    ובזוהר (וילך רפד.) דרש פסוק זה על מדת המלכות, המזמרת זמירות לפני השי"ת כדי
    לעורר את היסוד להתייחד בה, ועל יחוד זה היא אומרת 'רזי לי רזי לי', כלומר,
    שפע זה הנמשך על ידי היחוד שלי הוא, ונכפל שתי פעמים, כי פעם אחת היא על שם
    ששפע זה נמשך מהחסד, ופעם שנית מצד מה שנמשך מחכמה הנקרא קודש שמשם הוא עיקר
    מציאותו [עיי"ש בפירוש הרמ"ז ואור החמה, שער הכוונות (דרושי הציצית א), ובקהלת
    יעקב ערך כנף].
    אם הלשון אינה של מחבר קדמון - היא לא תהיה קבילה אצל היודעים בחכמה זו.
    כמו"כ לא תקני להקדים את הרמ"ז לפני אור החמה, כמו"כ נהוג לציין בשער הכוונות
    גם או רק למספר הדף והעמוד (מתוך ד' עמודים).

  • חיפוש מקור בספר התשבי

    2023
    4
    1
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 16:39 בתורה גם מוזכר חזיר ובכל זאת מקפידים לומר דבר אחר
  • עזרה בחיפוש מקור תודה

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2023 12:50 אוצר מדרשים (אייזנשטיין) ויושע עמוד 150 מיד כעס עלי יתרו ותפשני והכניסני לבור שהיה בתוך ביתו, אמרה צפורה בלבה היאך אני יכולה להציל את הצדיק ממיתה משונה? אמרה לאביה אבא רצונך שתשמע לי. עש"ב, אמנם מקופיא לא ראיתי שם שכוונתו היתה להסגירו. דברי הימים של משה דף ד (קראקא תרנ"ז) - נמצא בהיברו בוקס אז אמר בלבו יתרו זה האיש אשר שלח ידו בכתר המלך, ועתח אקחנו ואמסרהו ביד פרעה
  • ליודעי קבלה וחסידות - עזרה במציאת מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2023 23:24 שבוע טוב לחו"ר היקרים. אני צריך עזרה במציאת מקורות לנושא מסויים בקבלה, הנושא עצמו הוא מאוד ידוע ומפורסם לא מדובר בחידושים גדולים, רק שאני פחות מתמצא בתחום וזקוק לעזרה... אני אחלק את הנושא לנקודות [משפטים], כי אולי יש מי שידע רק חלק מהנקודות, גם זה יעזור. (מי שמכיר את כל הנקודות... הרי זה משובח). כדלהלן: א. הקב"ה מוריד שפע לעולם דרך שבע מידות (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות). ב. חמשת המידות הראשונות הן סוגים של שפע והן נמצאות בשמים. ג. מידת היסוד משמשת ככלי קיבול לכל חמשת מידות השפע. ד. מידת היסוד מעבירה את השפע למידת מלכות שנמצאת בארץ כדי שתנהיג בארץ את השפע שבא מלמעלה. ה. יוצא שמידת היסוד מחברת שמים וארץ. ו. המידות נסמכו לפסוק שאמר דוד המלך (דברי הימים): 'לך ה' הגדולה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ'. ז. לפי זה יוצא שמידת היסוד מכונה 'כל' והיא 'בשמים ובארץ', שהיא מעבירה את השפע לעולם הזה. ח. ההנהגה במידות הללו זה מה שנקרא 'זעיר אנפין'. מי שמכיר מי שיודע מה המקורות להנ"ל, ועדיף כמובן את המקורות היסודיים והבסיסיים יותר, כלומר אם יש מקור חזל"י מסודר כגון זוהר וכו'. [או שיש רק ספר/חיבור קבלי שמפרט את הנ"ל] זו תהיה עזרה ממש גדולה. תודה רבה.
  • עזרה במציאת העקוב אחר שינויים

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 10/10/2023 15:52 בכפתור 'קובץ' יש להיכנס ל'אפשרויות' ויש שם מקום שיש אפשרות להוסיף פקודות.
  • עזרה במציאת ספר - מאור השבת

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2023 15:34 אני מחפש ציטוט שנכתב בשם הגרש"ז אויערבאך בעניין דיני חזרה בשבת והובא מספר 'מאור השבת' חלק ב' מכתב לב אות יג. לא מצאתיו באוצר החכמה. האם למישהו מחברי הקבוצה יש ספר זה ויכול לשלוח לי באישי קטע הנ"ל, או להפנות למאגר שבו נמצא הספר? תודה מראש!
  • עזרה במציאת מקור בכתבי האריז"ל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2023 16:42 יש באוצר חומש האריז"ל שליקטו מכל הספרים והמהדורות לפי הפסוקים
  • עזרה במציאת מ"מ

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 26/06/2023 21:02 ייש"כ ענק לר' הופמן נעזרתי מאוד Em segunda-feira, 26 de junho de 2023 às 19:35:41 UTC+3, ש. הופמן S. Hoffman escreveu:
  • עזרה במציאת מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2023 12:17 על פי דרכו של החינוך, לא נראה לי שיימצא כזה בחיבורו. החינוך בדרך כלל (מה שראיתי והתרשמתי בעבר, וגם עכשיו בחיפוש מהיר ושטחי), הולך תמיד בשיטה הפוכה לגמרי. בכמה וכמה מצוות שנאמר בהם ענין השמחה, שיטתו היא: כשיש שמחה טבעית-גשמית, למשוך ולנצל אותה לענין רוחני. או ליצור שמחה גשמית, כדי לשמוח בדבר רוחני וכיו"ב. וראש דבריו במצוה שכד: וכמו כן מצות הלולב עם שלשת מיניו מזה השורש היא, לפי שימי החג הם ימי שמחה גדולה לישראל, כי הוא עת אסיפת התבואות ופירות האילן בבית, ואז ישמחו בני אדם שמחה רבה, ומפני כן נקרא חג האסיף, וצוה האל לעמו לעשות לפניו חג באותו העת, לזכותם להיות עיקר השמחה לשמו. ועוד כיו"ב בכמה וכמה מקומות. ----- Original Message ----- From: אברהם יצחק To: שמחה פרוינד Cc: עריכה תורנית Sent: Wednesday, July 26, 2023 10:05 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עזרה במציאת מקור תודה. אני צריך מקור בחינוך דוקא. Sender notified by Mailtrack 26.07.23, 11:05:33 דף על הדף תעית כו. א"מ ז"ל בספר "הבן יקיר לי אפרים" שואל, למה עשו תקנות כאן שלא לבייש את מי שאין לו, וגם עשו תקנות בהלויית המת בענין ארונות ובענין בגדי המת. אבל כשבא להבאת ביכורים כתוב שהעשירים הביאו בקלתות זהב וכסף והעניים בסלים של נצרים. הלוא היה צריך לעשות תקנה גם בהבאת ביכורים. ומתרץ אבי מורי ורבי ז"ל שהפרשה של מקרא ביכורים מסיימת ב"ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך" ומשם לומדת הגמרא בברכות (נ"ד ע"ב) שכשם שמברך על הטובה כך מברך על הרעה, שצריך לקבולינהו בשמחה. ואם כן אז כשאדם מביא ביכורים הוא בא לשמחה "ושמחת" שהוא שמח בכל הטוב "אשר נתן לך ה' אלקיך" שזה מידת הרחמים, וגם מידת הדין, ומקבל את הדין בשמחה. אודה מאוד למי שימצא מקור בחינוך שבמצות ביכורים נאמר 'ושמחת בכל הטוב', משום שקיום המצוה כתיקונה מביאתו לידי שמחה. Sender notified by Mailtrack 26.07.23, 10:57:09 -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BmJN2hYkP85EAqRG7ZDJaU8xi5wiX7ZPCgwpT%2BhNWBdF8B62Q%40mail.gmail.com. -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-30-988 [email protected] -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BmJN2gHo6A2V9x0B8duMty8G5CcdZ8m3mb3LJFRQUJ00_u%2Bzw%40mail.gmail.com.

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים