דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

kgbRe: שאלה בדקדוק

2023
2 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2023 01:02

    מרש"י איוב פרק לו פסוק כז - לא משמע כן:
    (כז) כי יגרע - כי ירבה כמו ותגרע שיחה (לעיל /איוב/ טו), ויש פותרים יגרעם מן
    השמים להורידם ארץ:

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2023 01:02

    מרש"י איוב פרק לו פסוק כז - לא משמע כן:
    (כז) כי יגרע - כי ירבה כמו ותגרע שיחה (לעיל /איוב/ טו), ויש פותרים יגרעם מן
    השמים להורידם ארץ:

    תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2023 01:42

    אכן, שם בוודאי הכוונה מלשון ריבוי. וגם במצויין לפרק טו (פס' ד).
    (ומה שחשבתי לפרש הוא כהפי' השני ברש"י שהובא ע"י הרב וסרמן)
    ב-יום שישי, 27 באוקטובר 2023 בשעה 01:03:07 UTC+3, דוד וסרמן כתב/ה:

  • שאלה מצויה בדקדוק

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 04:53 הכלל נכון. אבל בפועל כמו שכתבו לא כ"כ נצמדים אליו בספרות תורנית ישיבתית, הסיבה היא: משום שלא משתמשים בזה כ"כ. והכתיבה הישיבתית היא לפי מה שנהוג לכתוב ולקרוא, ולא לפי "הכללים הקדושים".
  • שאלה בדקדוק

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 18:12 אבל מצינו שכופלים את הו' גם בחיריק, כגון: כוויה.
  • שאלה בדקדוק

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 18:47 תודה רבה לכולם
  • שאלה בדקדוק \ לשון

    2023
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/10/2023 02:14 מכובדנו ה"ה אליהו עבוד הביא בעבר ראיות לכך שבכגון דא אפשר לרשום לנקבות כמו לשון זכר "ברכות יחולו על ראשי" [הנטייה שלי לתקן גם בכגון דא, אם לא בשביל ה"תקינות" - בשביל הנראות התקנית]
  • שאלה בדקדוק

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2023 22:51 הבאתי שיש "מזור" וכן "ותגרע"
  • שאלה בדקדוק

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2023 12:11 אם העורך יצירתי, יכול להקדים מילה או ביטוי שההמשך יהיה ברור. למשל: כאשר באנו ותיקנו תקנה זו... המילה "באנו" מורה ומלמדת כי "תקנו" הכוונה אנחנו תיקנו. ----- Original Message ----- From: ישראל מייבסקי To: shimon maryles Cc: הבית לעורך התורני Sent: Tuesday, August 29, 2023 10:08 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק או לכתוב בשתי נונין אין דרך. צריך להוסיף פתח תחת הק'. (הנון דגושה ומשמשת במקום שני הנו"נים) כשכותבים תיקנו זה יכול להיקרא בשני ניקודים תחת הקו"ף כשהמשמעות משתנה מהם תיקנו לאנחנו תיקנו. השאלה היא כשמתכוונים שאנחנו עשינו תיקון איך ניתן למנוע מהקורא את ההבנה האחרת? אולי תיקננו?
  • שאלה

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2023 21:25 אולי במקום לבית העורך התורני צריך לקרוא לקבוצה הבית לפוסק ההלכתי -- * בכבוד רב * * שמחה פרוינד * 05484-30-988 [email protected] [email protected] [email protected]*
  • שאלה

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/04/2023 11:39 כדאי לפתוח אם מדובר במהדורה טובה שפותחים כל חמירא וכל תמיהה, זכר צדיק לברכה אין צריך לפתוח כי זה ביטוי שגור, דוש"ת ואחדה"ש צריך לשמר רק אם רוצים אותנטיות של מכתב שזה חלק מהמאפיינים שלו, כמו שאם יתרגמו ספר חזון איש לעברית דבורה יותר, זה כבר לא יהיה חזון איש. בדרך כלל רוצים להשאיר אותנטיות של מכתב ולכן באמת אחדה"ש טוב להשאיר כי זה צורת מכתב וכן דוש"ת בסוף מכתב אבל אם בתוך דבריו כותב רצוי לפתוח לעניות דעתי

1

מחובר

794

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים