מקף עליון - דקדוק וקיצור מקש

[Shimon Antebi - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 07:41

הרבה פעמים אני נפגש עם זה שצריך לנקד [בברכונים וכדומה], ויש לי כמה שאלות על
המקף העליון.

1. אני רגיל לעשותו עם האופציה שיש בנקדנית, האם יש אפשרות אחרת ? [מסתמא יש
   במספרים למעלה שמנקדים בהם, אך איני יודע איזה מהם]. אך בעיקר שאלתי היא, האם
   הוא אינו תו או סימון רגיל?, רק הוא ניקוד, ונאמר מי שאין לו ניקוד לא יוכל
   לעשותו?. ומ"מ אחר שיש לי נקדנית, אשמח לקיצור מקש לזה.

2. המקפים העליונים שבתורה לפי הבנתי הם מסורת כמו הטעמים ולכאורה יש להקפיד
   לעשותם. אך מה עם השאר? כגון בברכת המזון וכן בשאר התפלה, יש סידורים מאוד
   מדקדקים שעושים כל מיני מקפים מה המקור והאמת שבזה?

3. מצוי גם בתנ"ך וגם בסידורים לפעמים שנים או שלשה מקפים ביחד, מה פשר הדבר?

4. הבנתי שיש כלל בדקדוק שאם יש שתי מילים מצורפות במקף, והאות הלפני אחרונה
   של התיבה הראשונה מנוקדת בקמץ, אם לאחריה אות שאינה מאותיות אהו"י, אזי הקמץ
   נחטף ונקרא כמו חולם [לספרדים]. וזוהי הסיבה להרבה תיבות כל שבתורה, שאע"פ
   שאינם מנוקדות בחולם, נקראות כמו חולם [לספרדים]. האם זה נכון? והאם לכלל זה
   יש יוצא דופן?

אשמח לתשובות ברורות ומתוך ידיעה

[Avraham Aumann - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 08:33

1. מקף עליון קיצור מקשים: אלט ימני ומקף ־. (אלט ימני עושה כל הניקוד וסימנים
   עבריים, לדוגמא ק-קמץ, פ-פתח, ס-סגול, (האות שמימין לכל אחת מהן עושה את החטף
   שלהן) ח-חיריק, ש-שווא, ד-דגש, צ-צירי, 7-מתג, [-קו מעל האות, "-מרכאות עבריות
   (דהיינו לא זה: " אלא זה ״). ץ-פסיק עברי, ;-גרש עברי.

2. המקף הוא מהטעמים, אבל יש שעושים גם בלי טעמים כגון בברכות ותפילות.

3. לדעתי שנים ושלושה מקפים זה בשביל ליישר את הטקסט לשני הצדדים (כמו שעושים
   רווח גדול ששווה שנים ושלושה רווחים כדי ליישר כנ"ל).

4. קמץ בהברה סגורה לא מוטעמת הוא קמץ קטן. (שנהגה אצל הספרדים כמו
   חולם) וכשהוא בהברה סגורה בסוף מילה (שאחריו נח, אפילו הו"י ובלבד שיהיה נח
   נראה, דהיינו מפיק ה', ו' לא אחרי שורוק וחולם, י' לא אחרי צירי וחיריק)
   ואחריו מקף, נחשב כהברה לא מוטעמת ונהגה כמו חולם.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
03.11.23,
08:18:37

מאת: [email protected]

[shimon maryles - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 09:45

מקף עליון הוא המקף היחיד בעברית (ומקורו בתורה). מקף מטרתו לחבר בין שתי
מילים ולכן גם ללא טעמים הוא נצרך.
חוץ ממקף יש גם קו מפריד – (אלט ימני =), שמטרתו הפוכה, להפריד בין שתי מילים
– סוג של הפסקה. יש מהדירים שמשתמשים במקף כפול -- במקום הקו המפריד, כפיסוק
חדש לתנ"ך (לא יודע אם זה המקרה שלך).
נ.ב. ידיעה חשובה שהרבה טועים בה: מקף הוא תמיד *ללא רווחים *לפני ואחרי. קו
מפריד הוא *עם רווחים *לפני ואחרי (חוץ מציון טווח כגון: א–ה).

ייש"כ לרב אומן. תמיד תהיתי מהם הקיצורים לניקוד... מועיל מאוד

מאת: [email protected]

[Avraham Aumann - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 09:54

במקפים האמצעיים (זאת אומרת הזה "-") יש גם מקף קצר וגם מקף ארוך. (או זה -,
או זה –, לראשון יש מקש במקלדת ליד הספרה 0, השני עושים באמצעות אלט עם סימן
איני יודע אם יש הבדל ביניהם. אני שם לב שהוורד כל הזמן מחליף את המקף הקצר
במקף ארוך אחרי שעושים אחריו רווח.
כנראה המקף הקצר מיועד לסמן טווח (כמו 10:00-12:00 בלי רווח ביניהם), והמקף
הארוך סוג של פסיק כמו שהזכרת.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
03.11.23,
09:46:54

מאת: [email protected]

[shimon maryles - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 10:37

לא. בעברית תקנית אין כלל הסימן "-" (הקצר), אלא הוא סימן המינוס. אמנם יש
משתמשים בו כמקף, אבל זה לא תקני. לכן וורד מחליף את זה אוטומטית לקו מפריד
(הארוך) כשמוסיפים רווחים.

מאת: [email protected]

[Shimon Antebi - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 04:44

תודה לכל העונים

מאת: El vie., 3 nov. 2023 5:38, shimon maryles
escribió: