דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם זה נוסח מקובל?

2023
5 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 17:27

    עוד ארווח לן לפי דברי האבודרהם,

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 17:27

    עוד ארווח לן לפי דברי האבודרהם,

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 18:45

    אם זה סגנון ארמי יש לכתוב ותו ארווח לן
    הסגנון הארמי פחות רווח בימינו
    בכל מקרה העירבוביא בין השפות במקרה כזה אינה רצויה

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 18:45

    אם זה סגנון ארמי יש לכתוב ותו ארווח לן
    הסגנון הארמי פחות רווח בימינו
    בכל מקרה העירבוביא בין השפות במקרה כזה אינה רצויה

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 18:50

    אם זה סגנון ארמי יש לכתוב ותו ארווח לן
    הסגנון הארמי פחות רווח בימינו
    בכל מקרה העירבוביא בין השפות במקרה כזה אינה רצויה

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 18:50

    אם זה סגנון ארמי יש לכתוב ותו ארווח לן
    הסגנון הארמי פחות רווח בימינו
    בכל מקרה העירבוביא בין השפות במקרה כזה אינה רצויה

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2023 00:10

    יש מקומות בהם עירוב השפה דוקא עוזר
    הרי ידוע לכל עורך מתחיל שיש לגוון את השפה
    לא לכתוב
    ונראה לבאר דביאור הדבר לפי מה שמבאר רש"י
    אלא לכתוב ונראה להסביר בביאור הדבר לפי מה שמפרש רש"י
    [זה גם לא מוצלח אבל רק דוגמא של גיוון המילים]

    כל שכן אם יש משמעות אמיתית לגיוון
    כלומר שהעניין הכללי הוא ביאור, ונדרש הסבר רחב על פרשנותו הפשוטה של רש"י

    כך לאחר שהארמית התאזרחה כל כך בלשוננו והרחיבה את לשון הקודש
    אפשר היום לכתוב טקסט כזה וזה יחשב יפה לקורא תלמודי

    ונראה בביאור הדבר דמה שכתוב
    יותר מוצלח מאשר ונראה שביאורו שמה שכתב שם

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2023 00:10

    יש מקומות בהם עירוב השפה דוקא עוזר
    הרי ידוע לכל עורך מתחיל שיש לגוון את השפה
    לא לכתוב
    ונראה לבאר דביאור הדבר לפי מה שמבאר רש"י
    אלא לכתוב ונראה להסביר בביאור הדבר לפי מה שמפרש רש"י
    [זה גם לא מוצלח אבל רק דוגמא של גיוון המילים]

    כל שכן אם יש משמעות אמיתית לגיוון
    כלומר שהעניין הכללי הוא ביאור, ונדרש הסבר רחב על פרשנותו הפשוטה של רש"י

    כך לאחר שהארמית התאזרחה כל כך בלשוננו והרחיבה את לשון הקודש
    אפשר היום לכתוב טקסט כזה וזה יחשב יפה לקורא תלמודי

    ונראה בביאור הדבר דמה שכתוב
    יותר מוצלח מאשר ונראה שביאורו שמה שכתב שם

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2023 04:45

    יש מקומות בהם עירוב השפה דוקא עוזר
    הרי ידוע לכל עורך מתחיל שיש לגוון את השפה
    לא לכתוב
    ונראה לבאר דביאור הדבר לפי מה שמבאר רש"י
    אלא לכתוב ונראה להסביר בביאור הדבר לפי מה שמפרש רש"י
    [זה גם לא מוצלח אבל רק דוגמא של גיוון המילים]

    כל שכן אם יש משמעות אמיתית לגיוון
    כלומר שהעניין הכללי הוא ביאור, ונדרש הסבר רחב על פרשנותו הפשוטה של רש"י

    כך לאחר שהארמית התאזרחה כל כך בלשוננו והרחיבה את לשון הקודש
    אפשר היום לכתוב טקסט כזה וזה יחשב יפה לקורא תלמודי

    ונראה בביאור הדבר דמה שכתוב
    יותר מוצלח מאשר ונראה שביאורו שמה שכתב שם

    מאת: [email protected]

  • האם מקובל לכתוב כך ?

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2023 01:53 מהיכרות חלקית עם הנושא, לענ"ד נראה שהנכון כפי שהציע הרב בתחילה. אולי אפשר: 'אי בעינן *שישתהו *דרך שכרותו אי לאו'. ב-יום חמישי, 1 ביוני 2023 בשעה 19:07:42 UTC+3, אבן ספיר כתב/ה:
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 06/06/2023 11:19 יישר כח. [אני חיפשתי אבותיכם, לכן לא מצאתי].
  • האם מישהו יודע מקור למאמר זה

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 02/07/2023 19:20 מאמר הרה"ק מצאנז זי"ע "ווער איז די וועלט? איך מיט ר' שלום קאמינקער זי"ע.
  • האם מקובל להניח נקודה בסוף סוגריים לפני הסוגר]?

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2023 14:24 מחלוקת בין המכונים יש מכונים שכותבים בכללים שלהם שהנקודה תמיד אחרי הסוגר ויש מכונים שכתבו לחלק כמו שכתב הרב shimon maryles ב-יום ראשון, 20 באוגוסט 2023 בשעה 13:16:58 UTC+3, shimon maryles כתב/ה:
  • האם מקובל לכתוב "נסתפק"

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 03:02 בכתיבה עדכנית ומסתפק המשנה ברורה או והסתפק המשנה ברורה* או והמשנה ברורה מסתפק או ויש ספק מעניין במשנה ברורה, או המ"ב דן להסתפק לא מתאים - לא "נסתפק" ולא "ב"משנה ברורה נסתפק במשנה ברורה זה "סגנון לא מעובד" ולא יפה [היום], ורגילים לכתוב את זה כשלא מפרגנים ל"ישועות למך" להיות מאן דאמר אז לא כותבים הישועות למך אלא "בישועות למך נסתפק" ... אבל לא והמשנה ברורה הסתפק - כאן לא מתאים לשון עבר, זה מתאים רק כשדנים על הסוגיא בזה שייך לשון עבר, שמתארים את בנין הסוגיא, אבל כשמקדימים את המשנה ברורה, היינו שמספרים משהו שהווה עכשיו. ודוק. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    21 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 13:09 "לפחות שם חלקנו מיושבי בית המדרש שבינתיים זוכים בעוד דברי תורה יקרים מפז [במידה שהחומר אכן לאמיתה של תורה ואכמ"ל]". בנוסח התפילה שלאחר הלימוד: "אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר". ולכאורה, הלא הם כן מקבלים. ויישבו, שהם מקבלים לפי התוצאה, ואם לא הצילחו לתת תוצה, עבודתם לריק ולא יקבלו שכר. למשל, נגר טרח בהכנת שלחן, אך טעה בעבודתו וקלקל את השולחן, לא יקבל מאומה. משא"כ הלומד תורה ומתייגע, יקבל שכר אפילו אם לא הבין נכון ולא כיון לאמיתה של תורה. אחד בצער ממאה שלא בצער, לפום צערא אגרא. אם כן אדרבה, המתייגע, אפילו לא הצליח להבין טוב, שכרו מרובה מחבירו הגאון שהבין טוב וכיון לאמתה של תורה אך בלי להתייגע! גם עורך שעורך חומר שיודע שאינו נכון, מ"מ מקיים בכך מצות לימוד תורה. זה כמו שאדם לומד הוו"א שנדחתה בגמ', מ"מ זה תורה. וכן זה כמו שאדם לומד סוגיה, וחשב על מהלך מסוים, ואח"כ חזר בו. ודאי שגם המהלך הדחוי הוא חלק מהלימוד. עכ"פ כמובן את שלו יעשה ויעיר מה שצריך בהערות הסקירה או השוליים.
  • האם מישהו יודע מי זה משה פויפר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 00:29 האם מישהו יודע מי זה משה פויפר
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/06/2023 23:35 דוקא אצלי זה כן מופיע מאת: [email protected]

3

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים