דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה לידענים

2023
13 10 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 20:31

    הנה הספרים הקדושים
    כגון האגרא דכלה, הלחמי תודה, ועוד הרבה
    מרבים להביא את המימרא הידועה של 'אחורי ארי ולא אחורי אשה'
    שצריך למהר ולשוב בחודש אב שמזלו ארי ולא לחכות לאלול שמזלו בתולה

    והנה המקור הראשון הידוע לזה הוא בספר 'חמדת הימים' (אלול ור"ה א, ה)
    והשאלה המתבקשת היא:
    האם יתכן שרבותה"ק הביאו ממנו?
    או שמא לקחום מאיפה שהוא לקחם?
    (מבלי להכנס לפולמוס הספר הזה, הרי ברור שתלמידי הבעש"ט נמנעו מללמוד בו)

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 20:31

    הנה הספרים הקדושים
    כגון האגרא דכלה, הלחמי תודה, ועוד הרבה
    מרבים להביא את המימרא הידועה של 'אחורי ארי ולא אחורי אשה'
    שצריך למהר ולשוב בחודש אב שמזלו ארי ולא לחכות לאלול שמזלו בתולה

    והנה המקור הראשון הידוע לזה הוא בספר 'חמדת הימים' (אלול ור"ה א, ה)
    והשאלה המתבקשת היא:
    האם יתכן שרבותה"ק הביאו ממנו?
    או שמא לקחום מאיפה שהוא לקחם?
    (מבלי להכנס לפולמוס הספר הזה, הרי ברור שתלמידי הבעש"ט נמנעו מללמוד בו)

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:05

    הרבה מביאים כן בשם האר"י הק' וכן איתא בסידור ר' קאפיל

     

     

     

    From: שמואל זאב בעק [[email protected]]
    Sent: Tuesday, November 14, 2023 1:31 PM
    To: עריכה תורנית [[email protected]]
    Subject: [הבית לעורך התורני] שאלה לידענים

     

    הנה הספרים הקדושים

    כגון האגרא דכלה, הלחמי תודה, ועוד הרבה

    מרבים להביא את המימרא הידועה של 'אחורי ארי ולא אחורי אשה'

    שצריך למהר ולשוב בחודש אב שמזלו ארי ולא לחכות לאלול שמזלו בתולה

     

    והנה המקור הראשון הידוע לזה הוא בספר 'חמדת הימים' (אלול ור"ה א, ה)

    והשאלה המתבקשת היא:

    האם יתכן שרבותה"ק הביאו ממנו?

    או שמא לקחום מאיפה שהוא לקחם?

    (מבלי להכנס לפולמוס הספר הזה, הרי ברור שתלמידי הבעש"ט נמנעו מללמוד בו)

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:05

    הרבה מביאים כן בשם האר"י הק' וכן איתא בסידור ר' קאפיל

     

     

     

    From: שמואל זאב בעק [[email protected]]
    Sent: Tuesday, November 14, 2023 1:31 PM
    To: עריכה תורנית [[email protected]]
    Subject: [הבית לעורך התורני] שאלה לידענים

     

    הנה הספרים הקדושים

    כגון האגרא דכלה, הלחמי תודה, ועוד הרבה

    מרבים להביא את המימרא הידועה של 'אחורי ארי ולא אחורי אשה'

    שצריך למהר ולשוב בחודש אב שמזלו ארי ולא לחכות לאלול שמזלו בתולה

     

    והנה המקור הראשון הידוע לזה הוא בספר 'חמדת הימים' (אלול ור"ה א, ה)

    והשאלה המתבקשת היא:

    האם יתכן שרבותה"ק הביאו ממנו?

    או שמא לקחום מאיפה שהוא לקחם?

    (מבלי להכנס לפולמוס הספר הזה, הרי ברור שתלמידי הבעש"ט נמנעו מללמוד בו)

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:14

    מבלי להיכנס לפולמוס, המציאות היא שהרבה מתלמידי הבעש”ט למדו בספר זה ונהגו
    במנהגים הכתובים בו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:14

    מבלי להיכנס לפולמוס, המציאות היא שהרבה מתלמידי הבעש”ט למדו בספר זה ונהגו
    במנהגים הכתובים בו.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:10

    עובדתית הביאו ממנו הרבה למרות שהבעש"ט ראה בו טומאה ושבתאות. גם יש דברים
    שהתבדרו בשם האר"י ז"ל ולא נודע שהוא המקור הראשון להביא כן ממנו.

    ב-יום שלישי, 14 בנובמבר 2023 בשעה 21:14:20 UTC+2, moshe kagana כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:10

    עובדתית הביאו ממנו הרבה למרות שהבעש"ט ראה בו טומאה ושבתאות. גם יש דברים
    שהתבדרו בשם האר"י ז"ל ולא נודע שהוא המקור הראשון להביא כן ממנו.

    ב-יום שלישי, 14 בנובמבר 2023 בשעה 21:14:20 UTC+2, moshe kagana כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:18

    השאלה היא
    האם הוא בכלל חידש משהו
    או שרק היה סוג של מלקט?

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:18

    השאלה היא
    האם הוא בכלל חידש משהו
    או שרק היה סוג של מלקט?

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:59

    החשש הוא שהוא חידש דברים. אם אנו מניחים שהיה שבתאי והביא משם רעיונות
    קבליים.
    הערת אגב: לכשעצמי איני מבין מדוע מתייחסים אך למקורות הכתובים וידועים לנו,
    בעוד שהקבלה מטבעה נסתרת ועוברת מפה לאוזן, כך שיתכן שמקורות שונים הביאו
    שמועות מהאריז"ל בע"פ, הגם שהמקור הכתוב הראשון הוא חמדת ימים.

    ב-יום שני, 20 בנובמבר 2023 בשעה 00:19:13 UTC+2, שמואל זאב בעק כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:59

    החשש הוא שהוא חידש דברים. אם אנו מניחים שהיה שבתאי והביא משם רעיונות
    קבליים.
    הערת אגב: לכשעצמי איני מבין מדוע מתייחסים אך למקורות הכתובים וידועים לנו,
    בעוד שהקבלה מטבעה נסתרת ועוברת מפה לאוזן, כך שיתכן שמקורות שונים הביאו
    שמועות מהאריז"ל בע"פ, הגם שהמקור הכתוב הראשון הוא חמדת ימים.

    ב-יום שני, 20 בנובמבר 2023 בשעה 00:19:13 UTC+2, שמואל זאב בעק כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 01:29

    מקובלנו
    כל היוצא מן הטהור טהור,
    וגם דבר, שהמקור הידוע לנו, אינו קדוש,
    כיון שרבותינו הביאוהו, נתקדש.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 01:29

    מקובלנו
    כל היוצא מן הטהור טהור,
    וגם דבר, שהמקור הידוע לנו, אינו קדוש,
    כיון שרבותינו הביאוהו, נתקדש.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 09:35

    יש ספר באוצה"ח שמברר לדעתו בצורה החלטית שהמחבר הוא לא נתן העזתי אלא רבי
    בנימין הלוי כמדומני, ע"ש.
    מחבר הספר הנ"ל ההדיר את חמדת הימים והו"ל בצורה מפוארת, עם הסכמות רבות.

    ב-יום שני, 20 בנובמבר 2023 בשעה 01:29:45 UTC+2, יהושע ברוורמן כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 09:35

    יש ספר באוצה"ח שמברר לדעתו בצורה החלטית שהמחבר הוא לא נתן העזתי אלא רבי
    בנימין הלוי כמדומני, ע"ש.
    מחבר הספר הנ"ל ההדיר את חמדת הימים והו"ל בצורה מפוארת, עם הסכמות רבות.

    ב-יום שני, 20 בנובמבר 2023 בשעה 01:29:45 UTC+2, יהושע ברוורמן כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 09:38

    המקור שהבעש"ט היה לו דעה כנגד הספר חמדת ימים הוא מספר שבחי הבעש"ט שהרבה
    מפקפקים עליו

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 09:38

    המקור שהבעש"ט היה לו דעה כנגד הספר חמדת ימים הוא מספר שבחי הבעש"ט שהרבה
    מפקפקים עליו

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 10:20

    יש הרבה דברים המובאים גם בחמדת ימים וגם ביסוד יוסף, מי הקדים את מי?

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 10:20

    יש הרבה דברים המובאים גם בחמדת ימים וגם ביסוד יוסף, מי הקדים את מי?

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 13:34

    אחרי כן ככלות הכל, ועשות ספרים אין קץ, ענינו של חמ"י נתברר היטב במאמרו של
    יחיאל גולדהבר, ועדיין משנה ראשונה לא זזה ממקומה, ודברי היעב"ץ המנח"א
    והחיד"א קיימים לעד ולעולמי עולמים

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 13:34

    אחרי כן ככלות הכל, ועשות ספרים אין קץ, ענינו של חמ"י נתברר היטב במאמרו של
    יחיאל גולדהבר, ועדיין משנה ראשונה לא זזה ממקומה, ודברי היעב"ץ המנח"א
    והחיד"א קיימים לעד ולעולמי עולמים

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 13:39

    ישנם מגדולי ישראל כיום שהכשירוהו, ואכמ"ל

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 13:39

    ישנם מגדולי ישראל כיום שהכשירוהו, ואכמ"ל

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 14:48

    כידוע לעוסקים בפולמוס, שהרב שמואל אברהם תפילניסקי שליט"א חקר ובדק ומצא,
    שרובו המוחלט של ספר חמד"י הוא מעשה ליקוט מספרי חכמים וצדיקים, כגו' ספרי
    מהרי"ל פוחוביצר זצ"ל, ועוד,
    כך שסביר להניח שמאמר זה מקורו טהור ביותר...

    ב-יום שני, 20 בנובמבר 2023 בשעה 13:39:24 UTC+2, שמואל זאב בעק כתב/ה:

  • שאלה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2023 10:50 נראה לי שהכוונה לשו"ת האלף לך שלמה, אבל תעיין ברשימה[image: image.png] מאת: [email protected]
  • שאלה הלכתית

    2023
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    0 צפיות
    M
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 16:44 להרב אברהם לוי אין סיבה להשוות בין איסור עשיית מלאכה בערב שבת לבין איסור עשיית מלאכה קודם התפילה הבאתי לעיל מדברי האבודרהם והתורת חיים שמשמע שמותר לכתוב סת”ם קודם התפילה ומסתמא ה”ה עריכה תורנית, ופשוט שבער”ש מסמוך לזמן מנחה קטנה אסור
  • שאלה בדקדוק

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2023 23:36 מבטיחני *לכם *לדעתי נשמע יותר מדוייק מ'אתכם' [שזה מצלצל משהו בין ארמית לאידיש] יש משפט עם משמעות דומה שהעלה כאן הרב שולמן- 'מובטחני בכם' שזה פחות אקטיבי ממבטיחני וכד' ולמעשה נראה לי שהצעתו של הרב אנגל, שהיא התשובה הראשונה כאן היא ההצעה המיטבית מכל הבחינות
  • שאלה בדקדוק

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2023 12:11 אם העורך יצירתי, יכול להקדים מילה או ביטוי שההמשך יהיה ברור. למשל: כאשר באנו ותיקנו תקנה זו... המילה "באנו" מורה ומלמדת כי "תקנו" הכוונה אנחנו תיקנו. ----- Original Message ----- From: ישראל מייבסקי To: shimon maryles Cc: הבית לעורך התורני Sent: Tuesday, August 29, 2023 10:08 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק או לכתוב בשתי נונין אין דרך. צריך להוסיף פתח תחת הק'. (הנון דגושה ומשמשת במקום שני הנו"נים) כשכותבים תיקנו זה יכול להיקרא בשני ניקודים תחת הקו"ף כשהמשמעות משתנה מהם תיקנו לאנחנו תיקנו. השאלה היא כשמתכוונים שאנחנו עשינו תיקון איך ניתן למנוע מהקורא את ההבנה האחרת? אולי תיקננו?
  • שאלה

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 22:59 לחבר הת"ח כאשר בחכמת שלמה (אה"ע לר"ש קלוגר) כותב: עיין בחיבורי על חו"מ מהדורא ד' סימן ה' מ"ש בזה בתשובה ל"ק זיוויהל בתשובה השניה שם לאיזה חיבור כוונתו והאם יש תחת יד מישהו קטע זה? יישר כח עצום צבי קופמן עורך תורני מומחה כל סגנונות העריכה והכתיבה התורנית [email protected] 0584005027
  • שאלה

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/07/2023 21:20 תיקון: alt+b
  • שאלה

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/04/2023 11:39 כדאי לפתוח אם מדובר במהדורה טובה שפותחים כל חמירא וכל תמיהה, זכר צדיק לברכה אין צריך לפתוח כי זה ביטוי שגור, דוש"ת ואחדה"ש צריך לשמר רק אם רוצים אותנטיות של מכתב שזה חלק מהמאפיינים שלו, כמו שאם יתרגמו ספר חזון איש לעברית דבורה יותר, זה כבר לא יהיה חזון איש. בדרך כלל רוצים להשאיר אותנטיות של מכתב ולכן באמת אחדה"ש טוב להשאיר כי זה צורת מכתב וכן דוש"ת בסוף מכתב אבל אם בתוך דבריו כותב רצוי לפתוח לעניות דעתי
  • שאלה בוורד

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2023 12:21 בחיפוש לחפש סגנון 'הפניה להערות שוליים' בהחלף להחליף לגופן\כתב עילי ------ Original Message ------ מאת: From "יהודה אבני" מאת: To "Typing Main" Date י"ב אב תשפ"ג 12:18:16 Subject [הבית לעורך התורני] שאלה בוורד

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים