דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור- שקושי השעבוד במצרים קיצר את השנים שנגזרו על עמ"י במצרים

2023
2 2 0 1
  • 0 הצבעות
    33 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2023 00:34 אם הפירוש בזהר כפי שכתבת, כיצד נוכל ליישב את הזהר עם התפא"י? מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 23:58 או משום שיש בו מ"ט דף יש לומדים מס' שבועות שגם בו יש מ"ט דף - וכך מסופר בקול תורה פט שנהג הרה"צ ר' שריה דבילצקי זצוק"ל לבחור בא' מהמסכתות הנ"ל. ואגב, אכן קרבן סוטה הואכקרבן העומר משעורים. בחב"ד מסבירים שסוטה בא לתקן את ה'רוח שטותא' ע"י שטותא דקדושה ואכמ"ל מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 23:13 האם יש ענין מיוחד או סגולה לעליה לתורה בטו בשבט או טו באב אם חלים בימי קריאת התורה (ב ה ש''ק)
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2023 20:38 חד מ"ד בסוטה כב ע"ב מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:57 זוהר חדש בראשית דף כד: זוהר השמטות בראשית דף רנב.
  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 22/05/2023 13:00 ועיי"ש בביאור הגר"א - ציין שלושה מקורות מהגמ'. ----- Original Message ----- From: ארי במסתרים To: Chaim Erlanger Cc: מאיר פישהוף ; אליהו גרינברג ; מעשה הכתב ; עריכה תורנית Sent: Monday, May 22, 2023 10:59 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] חיפוש מקור - גמרא על אחד שנהג לא כדין כדי לבדוק את תלמידיו אם ישימו לב שכוייח! השולחן ערוך ממש עוזר לי! ונפסק להלכה בשו"ע יו"ד סימן רמ"ו סי"ב ויש לרב להטעות את התלמידים בשאלותיו ובמעשים שעושה לפניהם כדי לחדדם וכדי שידע אם הם זוכרים מה שלומדים מובא גם במגילה כה א'. וכתב הצל"ח (ברכות שם): הדבר יפלא מה חידוד שייך בדבר המפורש במשנה. ובילדותי שמעתי מהרב המאה"ג החסיד המפורסם מוהר"ר מרדכי זצ"ל חתן רבי הירשל דאנצקר מבראד, לפי שבמשנה לא נזכר הסיום כן תרחם עלינו, ואיכא למימר דדוקא קאמרה המשנה שבדרך זה הוא דבר שאינו נכון, אבל אם מסיים דרך בקשה לעורר רחמים עלינו שרי. וזה כיון רבה כמה ידע האי לרצויי למריה, שמעורר הרצון עלינו. והקשה לו אביי והרי משתקין אותו תנן, א"כ עדיין לא שמענו מה רצונו לסיים, ואעפ"כ משתקין אותו מכלל שבכל ענין אסור - וזהו החידוד של אביי, ודברי פי חכם חן. עכ"ל. ובספר רמת שמואל הקשה איך היה מותר לרבה לומר דבר שקר בכדי לחדד את אביי? ותירץ: שאמר בתמיה אבל בלי הניגון, והחידוד שאביי היה צריך להבין שזה בצורת קושיא, (כמו ששמעתי על מגיד שיעור בישיבה שבשביל (לחדודי) לעורר - אמר "איך רש"י מיישב את הקצות") (אינו ממש דומה) בברכה, הרב מאיר פישהוף ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר) 0548496050 לזכות לכל הברכות השמורות למחזיקי התורה לחץ כאן ברכות לג: ורבה נמי לחדודי דאביי הוא דבעי. זה טוב? -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcSm1Hcnc5daO1F%2Bmy34ysgQJD5SHJ-bcwoo%3DyMC-4kSbw%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEoz%2BH41icecCTSKnx-UU-%2BGvSkoidbBb0-9%3DQnDbR%3DOg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haWTdZ3hbj7R1aBmba1HAAL_9p6FB8SkYA7fKhzWH8muOQ%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJ8ZmELrXoHwK7TCjT56U0hqOK0NZnRJfQZtAUwf0oRd-zZn1w%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcQRvXyNCVUt7UQcSn7JRfNzo3SyouXVQewKbD-bgh071A%40mail.gmail.com.
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2023 23:17 לפני כמה זמן היה לי חבר גם כמוך שחיפש כזה ספר, ונמצאנו למדים שכוונת המחברים על שבט יהודה, וכאמור יש באוצר מהדורא חדשה. El dom, 27 ago 2023 a la(s) 15:16, תורה שבכתב ([email protected]) escribió:
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 30/11/2023 13:24 בס"ד [image: image.png] דמקשי זאת ותירוצו בלתי מובן רק פשוט דלא דמי ביצה לעירוב דגבי ביצה לא הוה אסור עכשיו [?] יותר מקודם דידעינן דהאיסור הוא שמא יחה"ל [?] והוה [...?] לא נוכל לומר לפי הענין, הכוונה להביא קושיא של מישהו, למה בביצה אמרי' ביצה שנולדה בזה מותרת בזה [בשני יו"ט של גלויות] ובעירוב אומרי' שא"א להתנות. וע"ז מתרץ בהמשך הדברים, שבביצה ודאי יום אחד חול, אבל בעירוב מ"מ למעשה ביום הראשון הוא חייב שביתה ודאית, מדרבנן, ולכן אינו יכול לילך למקום עירובו השני [זה בערך, הכת"י כולו לא הכי ברור]. וגם לגבי עירוב תבשילין אינו יכול לבשל על סמך ספק, כי היום ודאי קודש מדרבנן. הוא מביא שתוספות אומר את התירוץ הזה, שזה דומה למניח עירובו חוץ לתחום. בסוף הוא מביא שלהראב"ד והש"ע גם לגבי עירוב תבשילין יוכל להתנות. אולי מישהו יודע להפנות לאיזה מ"מ ברור ? תודה מאוד מאוד לקבלת חיוך יומי למייל, כתבו ל: [email protected]