דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2023
  4. מקור בזהר לאיסור הוצאה והכנסה בשבת
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור בזהר לאיסור הוצאה והכנסה בשבת

2023
4 3 20 1
  • A
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2023 08:53

    שלום וברכה
    אולי אחד מחו"ר הקבוצה יוכל להחכימני המקור בזהר הק' :

    מלאכת שבת כתוב בזהר תיקונים (כד) חילול שבת מה הענין. מתחילה היה עצמיות
    השי"ת וצימצם עצמו, א"כ השי"ת יצא ממהותו האלוקית ועשה ויצר מבחוץ דברים
    גשמיים, עולם גשמי חומרי, רשות היחיד היינו שכינה קודשי קודשים, רה"ר חיצוניות
    חומרי גשמי, א"כ מתחילה השי"ת יצא מעצמו והיינו מרשות היחיד לרה"ר, ושבת הינו
    שבת נשאר בפנימיותו ולא יצא לרה"ר, וע"כ האדם מצווה בשבת להישאר ברשות היחיד
    בפנימיות עם השי"ת ואסור לצאת לרה"ר לחיצוניות.

    0
  • A at0241726 - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2023 08:53

    שלום וברכה
    אולי אחד מחו"ר הקבוצה יוכל להחכימני המקור בזהר הק' :

    מלאכת שבת כתוב בזהר תיקונים (כד) חילול שבת מה הענין. מתחילה היה עצמיות
    השי"ת וצימצם עצמו, א"כ השי"ת יצא ממהותו האלוקית ועשה ויצר מבחוץ דברים
    גשמיים, עולם גשמי חומרי, רשות היחיד היינו שכינה קודשי קודשים, רה"ר חיצוניות
    חומרי גשמי, א"כ מתחילה השי"ת יצא מעצמו והיינו מרשות היחיד לרה"ר, ושבת הינו
    שבת נשאר בפנימיותו ולא יצא לרה"ר, וע"כ האדם מצווה בשבת להישאר ברשות היחיד
    בפנימיות עם השי"ת ואסור לצאת לרה"ר לחיצוניות.

    י
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2023 11:51

    הנוסח מוזר ביותר
    ואם יש מקור לדברים הוא בודאי כתוב באופן אחר לגמרי.

    0
  • י ישראל מייבסקי - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2023 11:51

    הנוסח מוזר ביותר
    ואם יש מקור לדברים הוא בודאי כתוב באופן אחר לגמרי.

    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2023 12:50

    אני מבין למה אתה חושב שזה מוזר, אבל הרעיון בהחלט נכון, צריך להסביר אותו
    יותר טוב (ומן הסתם זה בדיוק עבודת העורך).
    המקור בתיקו"ז כד סט. כמו שמצויין בסוגריים, ממש בהתחלה.
    אמנם אין שם את כל ההסבר, שזה עבודת הספרי חסידות ושאר הביאורים, אבל זה
    הרעיון.

    תיקוני זוהר תקונא עשרין וארבע דף סט עמוד א
    בראשית יר"א שב"ת ובה שבתותי תהי דחיל יר"א תורה יר"א ברי"ת כמה דצריך נטירו
    דברית דלא יעול ליה ברשו נוכראה* כגוונא דא צריך בר נש נטירו דשבת דלא לאפקא
    מרשות היחיד ויעול ברשות הרבים רשות היחיד איהי שכינתא* רחבו ד' ואינון יקו"ק
    וגבהו עשרה יו"ד ק"א וא"ו ק"א רשות הרבים נחש אשת זנונים סם דאל אחר דאיהו
    סמא"ל     ואיהו כללא דשבעין אומין ואיהי חללה זונה ובעלה חלול שבת איהו ו*בגין
    דא מאן דאפיק מרשות היחיד לרשות הרבים חייב סקילה. *ערוב איהו עמודא דאמצעיתא
    וביה מטלטלין מבית לבית דאינון שכינה עלאה ותתאה ועלייהו אתמר את שבתותי תשמרו
    ומקדשי תיראו דא מקד"ש יו"ד אות שבת דא ברית דצריך לנטרא ליה בבת זוגיה דאיהי
    קדושה דיליה ברכה דיליה דעלה אתמר ויברך אלקי"ם את יום השביעי ויקדש אותו
    ויברך דא ברכה ויקדש דא קדושה ולגבי תרוייהו הוו נפקי קדמאי לקדמות כל והוו
    אמרי תרי זמני באי כלה באי כלה בההוא זמנא קול חתן וקול כלה ......

    מאת: [email protected]

    0
  • א ארי במסתרים - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2023 12:50

    אני מבין למה אתה חושב שזה מוזר, אבל הרעיון בהחלט נכון, צריך להסביר אותו
    יותר טוב (ומן הסתם זה בדיוק עבודת העורך).
    המקור בתיקו"ז כד סט. כמו שמצויין בסוגריים, ממש בהתחלה.
    אמנם אין שם את כל ההסבר, שזה עבודת הספרי חסידות ושאר הביאורים, אבל זה
    הרעיון.

    תיקוני זוהר תקונא עשרין וארבע דף סט עמוד א
    בראשית יר"א שב"ת ובה שבתותי תהי דחיל יר"א תורה יר"א ברי"ת כמה דצריך נטירו
    דברית דלא יעול ליה ברשו נוכראה* כגוונא דא צריך בר נש נטירו דשבת דלא לאפקא
    מרשות היחיד ויעול ברשות הרבים רשות היחיד איהי שכינתא* רחבו ד' ואינון יקו"ק
    וגבהו עשרה יו"ד ק"א וא"ו ק"א רשות הרבים נחש אשת זנונים סם דאל אחר דאיהו
    סמא"ל     ואיהו כללא דשבעין אומין ואיהי חללה זונה ובעלה חלול שבת איהו ו*בגין
    דא מאן דאפיק מרשות היחיד לרשות הרבים חייב סקילה. *ערוב איהו עמודא דאמצעיתא
    וביה מטלטלין מבית לבית דאינון שכינה עלאה ותתאה ועלייהו אתמר את שבתותי תשמרו
    ומקדשי תיראו דא מקד"ש יו"ד אות שבת דא ברית דצריך לנטרא ליה בבת זוגיה דאיהי
    קדושה דיליה ברכה דיליה דעלה אתמר ויברך אלקי"ם את יום השביעי ויקדש אותו
    ויברך דא ברכה ויקדש דא קדושה ולגבי תרוייהו הוו נפקי קדמאי לקדמות כל והוו
    אמרי תרי זמני באי כלה באי כלה בההוא זמנא קול חתן וקול כלה ......

    מאת: [email protected]

    י
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2023 13:33

    ידיד יקר
    זו בדיוק היתה כונתי
    כתוב כאן דברים אחרים לגמרי וקאי על היהודי

    0
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • א

    חיפוש מקור מהי מהות השביתה בשבת

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    17 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2023 10:14 ישר כח רב, אם מישהו מכיר מקורות נוספים בדגש על תחילת הדברים שמהותה ניתוק מן העולם אשמח מאוד
  • מ

    מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 19:04 זה שיח שיכורים בפורים תוכל למצוא בדרשות שונות לפורים רב באוצר הטפשות מהדורה 1779 או במדור המעניין בוארטים לשלחן שבת
  • פ

    חיפוש מקור לבכי האריז"ל בתפילה בשבת תודה

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    22 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 15:43 לא האר"י הק' ולא רבי יהודה החסיד, אלא הכוונה להתנא רבי עקיבא, עי' סי' רפ"ח בב"י ובט"ז סק"ב. [רבי יהודה החסיד מוזכר שם בשו"ע ס"ג לענין *תענית * בשבת].
  • A

    מקור למשפט: דאיתא בזהר מי שחושב שהתורה זה סיפורי מעשיות זה ח"ו.

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    19 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 01:34 זוה"ק ספר במדבר,פרשת בהעלותך ,דף קנ''ב ע''א : רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר,* וַוי לְהַהוּא בַּר נָשׁ דְּאָמַר, דְּהָא אוֹרַיְיתָא אָתָא לְאַחֲזָאָה סִפּוּרִין בְּעָלְמָא, וּמִלִּין דְּהֶדְיוֹטֵי. דְּאִי הָכִי, אֲפִילּוּ בְּזִמְנָא דָּא, אֲנָן יַכְלִין לְמֶעְבַּד אוֹרַיְיתָא, בְּמִלִּין דְּהֶדְיוֹטֵי, וּבִשְׁבָחָא יַתִיר מִכֻּלְּהוּ.* אִי לְאַחֲזָאָה מִלָּה דְּעָלְמָא, אֲפִילּוּ אִינּוּן קַפְסִירֵי דְּעָלְמָא, אִית בֵּינַיְיהוּ מִלִּין עִלָּאִין יַתִיר. אִי הָכִי נֵזִיל אֲבַּתְרַיְיהוּ, וְנַעְבֵּיד מִנַּיְיהוּ אוֹרַיְיתָא, כְּהַאי גַּוְונָא. אֶלָּא כָּל מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, מִלִּין עִלָּאִין אִינּוּן, וְרָזִין עִלָּאִין. תָּא חֲזֵי, עָלְמָא עִלָּאָה וְעָלְמָא תַּתָּאָה בְּחַד מַתְקְלָא אִתְקָלוּ. יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי לְעֵילָּא. מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי כְּתִיב בְּהוּ, (תהלים קד) עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת. (האי באתר עלאה) בְּשַׁעֲתָא דְּנַחְתִּין לְתַתָּא (אף על גב דנחתין), מִתְלַבְּשֵׁי בִּלְבוּשָׁא דְּהַאי עָלְמָא. וְאִי לָאו מִתְלַבְּשֵׁי בִּלְבוּשָׁא כְּגַוְונָא דְּהַאי עָלְמָא, לָא יַכְלִין לְמֵיקָם בְּהַאי עָלְמָא, וְלָא סָבִיל לוֹן עָלְמָא. וְאִי בְּמַלְאָכֵי כַּךְ, אוֹרַיְיתָא דְּבָרָא לְהוּ, וּבָרָא עָלְמִין כֻּלְּהוּ, וְקַיְימִין בְּגִינָהּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כֵּיוָן דְּנַחְתַּת לְהַאי עָלְמָא, אִי לָאו דְּמִתְלַבְּשָׁא בְּהָנֵי לְבוּשִׁין דְּהַאי עָלְמָא, לָא יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל. וְעַל דָּא הַאי סִפּוּר דְּאוֹרַיְיתָא, לְבוּשָׁא דְּאוֹרַיְיתָא. אִיהוּ. מַאן דְּחָשִׁיב דְּהַהוּא לְבוּשָׁא אִיהוּ אוֹרַיְיתָא מַמָּשׁ, וְלָא מִלָּה אַחֲרָא, תִּיפַּח רוּחֵיהּ, וְלָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. בְּגִין כַּךְ אָמַר דָּוִד, (תהלים קיט) גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ. מַה דִּתְחוֹת לְבוּשָׁא דְּאוֹרַיְיתָא. תָּא חֲזֵי, אִית לְבוּשָׁא דְּאִתְחֲזֵי לְכֹלָּא, וְאִינּוּן טִפְּשִׁין כַּד חָמָאן לְבַר נָשׁ בִּלְבוּשָׁא דְּאִתְחֲזֵי לוֹן שַׁפִּירָא, לָא מִסְתַּכְּלִין יַתִּיר. חֲשִׁיבוּ דְּהַהוּא לְבוּשָׁא, גּוּפָא, וַחֲשִׁבוּ דְּגוּפָא, נִשְׁמְתָא. כְּהַאי גַּוְונָא אוֹרַיְיתָא, אִית לָהּ גּוּפָא, וְאִינּוּן פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, דְּאִקְרוּן גּוּפֵי תּוֹרָה. הַאי גּוּפָא מִתְלַבְּשָׁא בִּלְבוּשִׁין, דְּאִינּוּן סִפּוּרִין דְּהַאי עָלְמָא. טִפְּשִׁין דְּעָלְמָא, לָא מִסְתַּכְּלֵי אֶלָּא בְּהַהוּא לְבוּשָׁא, דְּאִיהוּ סִפּוּר דְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא יַדְעֵי יַתִּיר, וְלָא מִסְתַּכְּלֵי בְּמָה דְּאִיהוּ תְּחוֹת הַהוּא לְבוּשָׁא. אִינּוּן דְּיַדְעִין יַתִּיר, לָא מִסְתַּכְּלָן בִּלְבוּשָׁא, אֶלָּא בְּגוּפָא, דְּאִיהוּ תְּחוֹת הַהוּא לְבוּשָׁא. חַכִּימִין עַבְדֵי דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, אִינּוּן דְּקַיְימוּ בְּטוּרָא דְּסִינַי, לָא מִסְתַּכְּלֵי אֶלָּא בְּנִשְׁמְתָא, דְּאִיהִי עִקָּרָא דְּכֹלָּא אוֹרַיְיתָא מַמָּשׁ. (ולעלמא) וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי, זְמִינִין לְאִסְתַּכְּלָא בְּנִשְׁמְתָא דְּנִשְׁמְתָא דְּאוֹרַיְיתָא. תָּא חֲזֵי, הָכִי נָמֵי לְעֵילָּא, אִית לְבוּשָׁא, וְגוּפָא, וְנִשְׁמְתָא, וְנִשְׁמְתָא לְנִשְׁמְתָא. שְׁמַיָּא וְחֵילֵיהוֹן. אִלֵּין אִינּוּן לְבוּשָׁא. וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דָּא גּוּפָא, דִּמְקַבְּלָא לְנִשְׁמְתָא, דְּאִיהִי תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא אִיהוּ גּוּפָא לְנִשְׁמְתָא. נִשְׁמְתָא דְּאַמָרָן דָּא תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא מַמָּשׁ. וְנִשְׁמְתָא לְנִשְׁמְתָא, דָּא אִיהוּ עֲתִּיקָא קַדִּישָׁא. וְכֹלָּא אָחִיד דָּא בְּדָא.
  • I

    מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    6 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 13:44 בס"ד ספר הזהר / זהר עם פירוש הסולם / ויקרא / אמור / מאמר שמיני עצרת אות רפט זהררפט) והאי יומא, יעקב הוא רישא לחדוותא, וכל אינון אושפיזי חדאן עמיה. וע"ד כתיב, אשריך ישראל מי כמוך. וכתיב, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. פירוש הסולםרפט) והאי יומא יעקב וכו': ויום ההוא, יעקב, שהוא ת"ת, הוא ראש אל השמחה, וכל שאר האורחים, אברהם יצחק משה אהרן יוסף דוד, שמחים עמו. ועל כן כתוב, אשריך ישראל מי כמוך. וכתוב, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. חיים שטרן 0533-120-600
  • I

    מקור

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    20 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 11/10/2023 10:12 זה שלהם מכתב יד ולא מסכימים לשחרר
  • א

    מקור

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    31 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 16:33 מסתבר שהכוונה היא שעל מה שנעשה לשם שמים אין אפשרות לס"א לקטרג. אבל כיון שעל הרוב לא עושים לגמרי לשמה, צריך לתת מים אחרונים. מאת: [email protected]
  • י

    מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    5 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2023 10:32 זה מדרש ולא רמב"ן. ב-יום שישי, 17 במרץ 2023 בשעה 07:52:05 UTC+2, יצחק ירוחם זלצמן כתב/ה:

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים