מקור בזהר לאיסור הוצאה והכנסה בשבת

[at0241726 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2023 08:53

שלום וברכה
אולי אחד מחו"ר הקבוצה יוכל להחכימני המקור בזהר הק' :

מלאכת שבת כתוב בזהר תיקונים (כד) חילול שבת מה הענין. מתחילה היה עצמיות
השי"ת וצימצם עצמו, א"כ השי"ת יצא ממהותו האלוקית ועשה ויצר מבחוץ דברים
גשמיים, עולם גשמי חומרי, רשות היחיד היינו שכינה קודשי קודשים, רה"ר חיצוניות
חומרי גשמי, א"כ מתחילה השי"ת יצא מעצמו והיינו מרשות היחיד לרה"ר, ושבת הינו
שבת נשאר בפנימיותו ולא יצא לרה"ר, וע"כ האדם מצווה בשבת להישאר ברשות היחיד
בפנימיות עם השי"ת ואסור לצאת לרה"ר לחיצוניות.

[ישראל מייבסקי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2023 11:51

הנוסח מוזר ביותר
ואם יש מקור לדברים הוא בודאי כתוב באופן אחר לגמרי.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2023 12:50

אני מבין למה אתה חושב שזה מוזר, אבל הרעיון בהחלט נכון, צריך להסביר אותו
יותר טוב (ומן הסתם זה בדיוק עבודת העורך).
המקור בתיקו"ז כד סט. כמו שמצויין בסוגריים, ממש בהתחלה.
אמנם אין שם את כל ההסבר, שזה עבודת הספרי חסידות ושאר הביאורים, אבל זה
הרעיון.

תיקוני זוהר תקונא עשרין וארבע דף סט עמוד א
בראשית יר"א שב"ת ובה שבתותי תהי דחיל יר"א תורה יר"א ברי"ת כמה דצריך נטירו
דברית דלא יעול ליה ברשו נוכראה* כגוונא דא צריך בר נש נטירו דשבת דלא לאפקא
מרשות היחיד ויעול ברשות הרבים רשות היחיד איהי שכינתא* רחבו ד' ואינון יקו"ק
וגבהו עשרה יו"ד ק"א וא"ו ק"א רשות הרבים נחש אשת זנונים סם דאל אחר דאיהו
סמא"ל ואיהו כללא דשבעין אומין ואיהי חללה זונה ובעלה חלול שבת איהו ו*בגין
דא מאן דאפיק מרשות היחיד לרשות הרבים חייב סקילה. *ערוב איהו עמודא דאמצעיתא
וביה מטלטלין מבית לבית דאינון שכינה עלאה ותתאה ועלייהו אתמר את שבתותי תשמרו
ומקדשי תיראו דא מקד"ש יו"ד אות שבת דא ברית דצריך לנטרא ליה בבת זוגיה דאיהי
קדושה דיליה ברכה דיליה דעלה אתמר ויברך אלקי"ם את יום השביעי ויקדש אותו
ויברך דא ברכה ויקדש דא קדושה ולגבי תרוייהו הוו נפקי קדמאי לקדמות כל והוו
אמרי תרי זמני באי כלה באי כלה בההוא זמנא קול חתן וקול כלה ......

מאת: [email protected]

[ישראל מייבסקי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2023 13:33

ידיד יקר
זו בדיוק היתה כונתי
כתוב כאן דברים אחרים לגמרי וקאי על היהודי