המילה 'מרכז'

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2023 15:39

האם מקובל להשתמש בה בספר תורני?

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2023 16:48

למה לא?

1. רש"י מלכים א פרק ז פסוק לז ד"ה (לז) מוצק
   המערביים ואלו המקלות קראם הכתוב ידות זהו שאמר וידותיהם, ופי' וגביהם הוא
   מרכזי האופנים שבתוכה סובבים המקלות הללו ונקראי' גב לפי שהיא הגובה שבאופן
   בשכבו על הארץ, וכן כל מרכז העיגול היא הגובה שממנו לפי שכל הצדדין נמשכין
   מעמו, ופירוש וחשוקיהם הם העיגולים החיצונים שמקשר חישוריהם שהם העצים הדקים
   כמין זרועות הנתחבים ונתונים מגב לחישוק והוא מלשון

2. אבן עזרא משלי פרק ח פסוק כז ד"ה (כז) בהכינו
   בחוקו בשומו בעזוז באמצו כלם נשיאי זמן והכוונה אני הייתי מצואה או לא קדמוני
   בבריאה וטעם בהכינו כטעם כונן שמים ובמאמר יהי רקיע, בחוקו חוג בעת שחקק הגלגל
   על פני תהום שהוא המרכז וחוג כמו וחוג שמים יתהלך ונקרא הכלי העשוי לעשות בו
   רשום העגולו' מחוגה על שם החוג הנרשם בו ומלת בחוקו דינו להיות דגוש כי שרשו
   חקק מן וחקות עליה או יהיו שני שרשים בענין אחד חקק וחוק

3. רבינו בחיי דברים פרשת עקב פרק י פסוק יד ד"ה (יד) הן
   הזה וכלן צריכין זה לזה, ותנועת האחד בסבת חברו מן התחתון עד העליון, שהרי כלן
   זה בתוך זה כגלדי בצלים, וכבר נתבאר בספרי החכמה שהמציאות כלו אחד מהגלגל
   העליון עד הנקודה הנקראת "מרכז העולם" או "עמוד העולם". וקבלנו מופת לזה במלת
   "אחד", כי אות אל"ף רומז אל הגלגל העליון המקיף הנקרא "ערבות" שהוא מיוחד מכל
   הגלגלים כמלך עליהם, אות ח' רמז לשמונה גלגלים

4. רלב"ג שמואל ב פרק כב פסוק ח ד"ה מוסדות השמים
   (ח) ויתגעש ותרעש הארץ - הגעש והרעדה הוא דבר אחד: מוסדות השמים - הם מקומות
   הארץ כי הם כמו מוסדותיהם להיות תנועותיהם סביב המרכז ואמר עליהם שירגזו
   וירעשו מצד היות האש בבטן הארץ וזהו אמרו כי חרה לו והוא מענין חום ושרפה על
   רוב הכעס וזה כלו משל על הנפלאות שהיה עושה השם יתברך בעבור הצלת דוד מאויביו
   ויתכן שרמז באמרו ומוסדות השמים על מוסדות

5. רלב"ג שמואל ב פרק כב פסוק טז ד"ה יגלו מוסדות
   (טז) ויראו אפיקי ים - הם מעמקי ים: יגלו מוסדות תבל - הם המקומו' השפלים שאצל
   מרכז הארץ כאילו יאמר שהדברים הנסתרי' שלא חשב איש שיתחדשו נתחדשו באלו
   הפעולות הנפלאו' השופעת מהש"י והמשל כי לא חשב איש שיתחדש מהרע לשאול ולבניו
   בהר הגלבוע אשר נגלה בו מה שרצה הש"י לתת הממלכ' לדוד שאם נשאר יהונתן לא היה
   דוד חולק עמו על דבר המלוכה ולזה

6. רלב"ג משלי פרק ח פסוק א ד"ה בהכינו - בעת
   אלו התנועות אשר בו העולם השפל שם הייתי כי בתבונה כונן הש"י השמים כמו שקדם
   כאשר חקק הש"י מחוגה על פני תהום שהוא כדור הארץ כמו שביארנו בפרשת בראשית
   והוא כמו מרכז לגרם השמימיי ולפי המחוג' ההיא המציא השמים סביבה במשכו רגלי
   המחוגה ההיא זה מזה בגלגל גלגל: באמצו שחקים ממעל - כאשר אמץ שחקים ממעל ונתן
   להם חוזק וקיום עד שהם חזקים כראי

7. רלב"ג משלי פרק טו פסוק א ד"ה שאול ואבדון
   ימות כמו שקדם: שאול ואבדון נגד ה' - איך יחשוב חושב שלא ישגיח הש"י בלבות בני
   אדם לחסרונם הלא שאול ואבדון הם יותר חסרים מהם מאד ועכ"ז הם נגד ה' בבריאת
   העולם כי השאול הוא המרכז אשר סביבו הרקיע השמיני לשחקים ולזה יחוייב שיהיה לו
   ציון במרכז ההוא וקראו שאול כי הקבר הוא במקום השפל והמרכז הוא המקום השפל
   במוחלט וקראו אבדון כי הוא רחוק מאד מהשנוי

8. רלב"ג משלי פרק טו פסוק א ד"ה שאול ואבדון
   הש"י בלבות בני אדם לחסרונם הלא שאול ואבדון הם יותר חסרים מהם מאד ועכ"ז הם
   נגד ה' בבריאת העולם כי השאול הוא המרכז אשר סביבו הרקיע השמיני לשחקים ולזה
   יחוייב שיהיה לו ציון במרכז ההוא וקראו שאול כי הקבר הוא במקום השפל והמרכז
   הוא המקום השפל במוחלט וקראו אבדון כי הוא רחוק מאד מהשנוי ללבוש צורה אחרת
   ולפי שהצורה הארצית היא השפלה שבצורות

9. תורה תמימה הערות קהלת פרק יא הערה יז
   ת"ח להורות אם בדרום אם בצפון שמה ישראל מתכנסין ולומדין ממנו +יז) ודריש עץ
   בכנוי לת"ח ע"ש הכתוב בפ' שלח היש בה עץ וכפירש"י שם. ויתכן דכלל המאמר הזה
   איירי בזמן הגלות אשר אין מרכז התורה לישראל, ויתחלף המרכז ממקום למקום, ולכן
   לאיזה מקום שהתורה תמצא לה קן שם ימצאו להם ישראל מקום ללמוד מבלי לבקר את ערך
   המקום, יען דהתורה מכבדת אותו לעשותו מקור נפתח להרביץ תורה:+ [מ"ר]: אם ימלאו
   העבים וגו' - דבר אחר אם ימלאו

10. שמונה פרקים לרמב"ם פרק ח ד"ה ואמנם המאמר
    וברצונו - הרי הוא מאמר אמיתי, אבל על אופן מסוים. וזה כמי שהשליך אבן אל
    האויר, ונפלה למטה, שאומרנו בה כי ברצון ה' נפלה למטה - מאמר אמיתי, לפי שה'
    רצה שתהיה הארץ כולה במרכז, ולכן בכל עת שיושלך ממנה חלק למעלה - הרי הוא
    יתנועע אל המרכז. וכן כל חלק מחלקי האש יתנועע למעלה, ברצון אשר היה שתהיה האש
    מתנועעת למעלה. לא שה' רצה עתה, בעת תנועת זה

11. שמונה פרקים לרמב"ם פרק ח ד"ה ואמנם המאמר
    אבן אל האויר, ונפלה למטה, שאומרנו בה כי ברצון ה' נפלה למטה - מאמר אמיתי,
    לפי שה' רצה שתהיה הארץ כולה במרכז, ולכן בכל עת שיושלך ממנה חלק למעלה - הרי
    הוא יתנועע אל המרכז. וכן כל חלק מחלקי האש יתנועע למעלה, ברצון אשר היה שתהיה
    האש מתנועעת למעלה. לא שה' רצה עתה, בעת תנועת זה החלק מן הארץ, שיתנועע למטה.

12. פירוש המשנה לרמב"ם מסכת כלים פרק יב משנה ד
    [ד] מסמר הגרע, אזמיל של המקיז, אבן השעות, אבן הקבועה בקרקע ורושמין בה קוים
    ישרים וכתוב עליהן שמות השעות, והם בעגול, ובמרכז אותו העגול מסמר נצב בזוית
    נצבת, וכל מה שמגיע צל אותו המסמר לקו מאותם הקוים ידע כמה שעות עברו מן היום,
    ושם הכלי הזה המפורסם אצל התוכנים "אלבלאטה". ומסמר הגרדי, חץ של אורגים והוא
    כעין כוש של ברזל ארוך מרובע מכניס

13. תוספות יום טוב מסכת כלאים פרק ה משנה ה
    הוא על הנקודה האמצעית של המרובע עצמו ושם הוא נטיעת הירק והיינו דקאמר
    בירושלמי רבי יוסי בר חנינא והוא שזרע כנגד האמצעית. ומעתה כשתעגל עגולה בתוך
    זה המרובע ותהיה המרכז זאת הנקודה שאמרנו שממנו לכל צד עד הצלע שורה החיצונה
    הם ט"ז אמה. העמד רגל המחוגה על זאת הנקודה וסבבה בעיגול יקיף העגול כל שבע
    שורות הפנימיות מלבד ארבע גפנים שבארבע

14. תוספות יום טוב מסכת כלאים פרק ה משנה ה
    המיתר כמדת שני המרובעים אשר נעשה בשתי צלעי מקיפי הזוית כאשר הראיתיך גם שמה
    מקום הלמוד ההוא: ונביט אל הצורה הראשונה והיא שנעשה מט' ט' שורות ונטוע על ד'
    ד' ונוציא מן המרכז שהוא נקודת א' קו ישר עד נקודת ו' אשר שם הוא הגפן שבזויות
    ונעשה מזה משולש אה"ו שזויות אה"ו ממנו נצבת שכן קו א"ה וקו ה"ו קוים ישרים
    שנפלו זה על זה ביושר ונרבע שני קוי א"ה ה"ו שכל

15. תוספות יום טוב מסכת כלאים פרק ה משנה ה
    י' פעם ז'. ע'. י' פעם י'. ק'. צרפם מ"ט. ע'. ע'. ק'. עולים רפ"ט. הנה קו א"ו
    שהוא מיתר זוית הנצבת הוא גדר מרובע רפ"ט שהוא י"ז. הרי שאין ההיקף מגיע אל
    הגפן הזה שבזוית אחרי שכל קוי יוצאי מרכז העגולה אל המקיף לא יהיו כי אם חצי
    אלכסון העגולה שהוא ט"ז. אבל הגפנים סמוכי הזויות יהיו בתוך העגולה וזה מבואר
    היטב כי נוציא קו ישר מנקודת א' לנקודת ג' ששם גפן הסמוך אצל

16. תוספות יום טוב מסכת כלאים פרק ה משנה ה
    ד' פעם י'. מ'. אמור י' פעם חצי. ה'. י' פעם ד'. מ'. י' פעם י'. ק'. צרפם רביע
    ב' ה' ב' ט"ז מ' ה' מ' ק'. הם ר"י ורביע הנה קו א"ג שהוא מיתר זוית הנצבת הוא
    גדר מרובע ר"ח שהוא י"ד וחצי. וכל קוי יוצאי מרכז העגולה אל המקיף הם ט"ז.
    ויעברו אמה וחצי חוץ מהגפן הזה. עוד נוציא קו ישר מנקודת א' לנקודת ד' ששם גפן
    הסמוך אצל שבזוית מזה ונעשה משולש אה"ד שזוית אה"ד ממנו נצבת. וקו

17. חזון איש אורח חיים, מועד הלכות קידוש החדש - סימן קטו אות כו ד"ה
    כשתמשוך קו ממרכז
    ולפיכך כשהחמה עשר מעלות מן הגובה לפי מעלות גלגל החמה איננה עשר מעלות בגלגל
    המזלות שמרכזה כדור הארץ שאם תמשוך קו ממרכז הארץ עד החמה ויפגש בנקודת החמה
    בקו היוצא ממרכז גלגל החמה יהי' קו גלגל החמה כקו א"ו וקו גלגל המזלות כקו
    א"ג.

18. חזון איש אורח חיים, מועד הלכות קידוש החדש - סימן קטו אות כו ד"ה
    והנה כשאנו חושבים
    והנה כשאנו חושבים מקום השמש ע"פ אורך הזמן זה מברר מקומה בגלגלה וזריחתה
    ושקיעתה הוא לפי מרכז כדור הארץ אשר הוא מרכז של המזלות ועמידת החמה כנגד
    הנקודה במזלות היא העמידה האמתית כנגד מרכז הארץ ולפיכך כשידענו שהיא בנקודה
    ידועה בגלגלה עלינו לברר איזה נקודה היא כנגדה במזלות במעמד ההוא וכשאנו
    גורעין זוית וא"ג מזוית או"ב אנו מוצאין נקודתה נגד

19. חזון איש אורח חיים, מועד הלכות קידוש החדש - סימן קטו אות כו ד"ה
    והנה כשאנו חושבים
    והנה כשאנו חושבים מקום השמש ע"פ אורך הזמן זה מברר מקומה בגלגלה וזריחתה
    ושקיעתה הוא לפי מרכז כדור הארץ אשר הוא מרכז של המזלות ועמידת החמה כנגד
    הנקודה במזלות היא העמידה האמתית כנגד מרכז הארץ ולפיכך כשידענו שהיא בנקודה
    ידועה בגלגלה עלינו לברר איזה נקודה היא כנגדה במזלות במעמד ההוא וכשאנו
    גורעין זוית וא"ג מזוית או"ב אנו מוצאין נקודתה נגד

20. חזון איש אורח חיים, מועד הלכות קידוש החדש - סימן קטו אות כו ד"ה
    והנה כשאנו חושבים
    מקום השמש ע"פ אורך הזמן זה מברר מקומה בגלגלה וזריחתה ושקיעתה הוא לפי מרכז
    כדור הארץ אשר הוא מרכז של המזלות ועמידת החמה כנגד הנקודה במזלות היא העמידה
    האמתית כנגד מרכז הארץ ולפיכך כשידענו שהיא בנקודה ידועה בגלגלה עלינו לברר
    איזה נקודה היא כנגדה במזלות במעמד ההוא וכשאנו גורעין זוית וא"ג מזוית או"ב
    אנו מוצאין נקודתה נגד המזלות.

21. חזון איש אורח חיים, מועד הלכות קידוש החדש - סימן קטו אות כז ד"ה
    וכמה זוית וא"ג
    וכמה זוית וא"ג יש לעמוד על משולש או"ג והנה צלע א"ג ידועה שהיא כל הבקע צלע
    ו"ג בקע של מעלה ונ"ט חלקים שהרי כשהחמה צ' מעלות בגלגלה המנת מעלה ונ"ט חלקים
    והנה קו היוצא ממרכז גלגל החמה בסוף צ' מעלות הוא תשלום בקע מעלה ונ"ט חלקים
    של גלגל המזלות, והבקע של מעלה ונ"ט חלקים הוא כשיעור תשלום בקע פ"ח מעלות
    וחלק אחד והבקע הנאחז בין מרכז גלגל החמה ובין

22. חזון איש אורח חיים, מועד הלכות קידוש החדש - סימן קטו אות כז ד"ה
    וכמה זוית וא"ג
    קו היוצא ממרכז גלגל החמה בסוף צ' מעלות הוא תשלום בקע מעלה ונ"ט חלקים של
    גלגל המזלות, והבקע של מעלה ונ"ט חלקים הוא כשיעור תשלום בקע פ"ח מעלות וחלק
    אחד והבקע הנאחז בין מרכז גלגל החמה ובין מרכז המזלות הוא כשיעור בקע מעלה
    ונ"ט חלקים שכנגדו, והוא 3461, זוית או"ג ידועה שהיא שארית זוית או"ב והיא ק"ע
    מעלות.

23. חזון איש אורח חיים, מועד הלכות קידוש החדש - סימן קטו אות כז ד"ה
    וכמה זוית וא"ג
    החמה בסוף צ' מעלות הוא תשלום בקע מעלה ונ"ט חלקים של גלגל המזלות, והבקע של
    מעלה ונ"ט חלקים הוא כשיעור תשלום בקע פ"ח מעלות וחלק אחד והבקע הנאחז בין
    מרכז גלגל החמה ובין מרכז המזלות הוא כשיעור בקע מעלה ונ"ט חלקים שכנגדו, והוא
    3461, זוית או"ג ידועה שהיא שארית זוית או"ב והיא ק"ע מעלות.

24. חזון איש אורח חיים, מועד הלכות קידוש החדש - סימן קטו אות כט ד"ה מנת
    ק' מעלות
    מנת ק' מעלות, אחר צ' מעלות הקוין מתהפכין דקו מרכז החמה ארוך יותר מקו מרכז
    המזלות וקו החמה הוא קו א"ד וקו המזלות קו א"ג [בציור שבס"ק כ"ו] וזוית אג"ב
    של קו המזלות גדולה מזוית אד"ב של קו החמה וקו ג"ד 3461/100000 מקו א"ד.

25. חזון איש אורח חיים, מועד הלכות קידוש החדש - סימן קטו אות כט ד"ה מנת
    ק' מעלות
    מנת ק' מעלות, אחר צ' מעלות הקוין מתהפכין דקו מרכז החמה ארוך יותר מקו מרכז
    המזלות וקו החמה הוא קו א"ד וקו המזלות קו א"ג [בציור שבס"ק כ"ו] וזוית אג"ב
    של קו המזלות גדולה מזוית אד"ב של קו החמה וקו ג"ד 3461/100000 מקו א"ד.

26. של"ה פרשת שמות שובבי"ם ת"ת ד"ה ה
    הגדולים הנזכרים לעיל, אף על פי שהיו רשעים גדולים מכל מקום היו חכמים גדולים,
    אבל היו חכמים להרע ולא להטיב. והם ידעו דבקות ישראל לאביהם שבשמים, וכל מגמתם
    להפריד הדבקות, ועל מרכז זה יסוב המאמר. מתחלה אתעורר במה שכל אחד אמר עצתי
    טובה מעצתך, דמשמע דגם עצתו טוב רק זו טובה יותר, ואחר כך אומר שוטה היה. עוד
    קשה, גוג מגוג. ממה נפשך, מאמין

27. של"ה פרשת תרומה תורה אור ד"ה ח
    בלי סוף ומבלי תכלית, וגילוי כבודו בכל הנמצאים הוא צמצם בערך הנבראים כן צוה
    לעשות משכן בציור כל העולמות, ואז קדושה המתפשטת בכל העולמות היא מצומצמת.
    והמשכן הוא כמו מרכז הכולל כל העיגול, כן המשכן תוכיות ולב כל העולמות כולל
    כולם, וצמצם הקדוש ברוך הוא שם שכינתו, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (תנחומא, ויקהל
    ז) צמצם הקדוש ברוך הוא שכינתו בין שני בדי ארון,

28. של"ה פרשת תצוה תורה אור ד"ה כד
    כד. והנה על פי עניינים אלה יתבאר מחלוקת שלשת התנאים במשנה (מגילה יט א),
    תוקפו של אחשורוש ותוקפו של המן ותוקפו של מרדכי. כי המרכז של כולם הוא להזכיר
    טובת המקום שהגיע משלמות התורה, לא כסברת המוניים. ויהיה שלש בחינות שמהם
    הומשך קבלת התורה ברצון שבארתי במאמר הזה (אות כג). תוקפו של אחשורוש, דהיינו
    'והשתיה כדת אין אנס' (אסתר א, ח), וידוע כי יוכל

29. של"ה פרשת כי תשא תורה אור ד"ה ז
    בקול' (שמות יט, יט). כיצד משה: חשוב מ' פעמים ש', עולה י"ב אלפים, אחר כך
    חשוב ה' פעמים י"ב אלפים, דהיינו ה' ממשה, וה' פעמים י"ב אלפים היינו ששים
    אלפים, אחר כך תצרף זה לי' שהוא המרכז י' דברות, ותמצא י' פעמים ס' הוא ששים
    רבוא. וכן תמצא 'סין' 'סיני', שההר נקרא לפעמים 'סין' - 'מדבר סין', ולפעמים
    'סיני'. חשוב 'סין', ס' פעמים י' עולה ת"ר, ת"ר פעמים נ' עולה שלשים

30. של"ה פרשת קדושים תורה אור ד"ה לא
    לא. הכלל העולה סובב על מרכז התאחדות, תלמידי חכמים מרבים שלום (ברכות סד א),
    להיות הגוף שב לנפש, ואז שלם בכל גם בפמליא של מעלה, כמו שנאמר (ישעיה כז, ה)
    'או יחזק במעזי יעשה שלום לי'. וזהו מעלת משה רבינו ע"ה הזדכך חומרו לגמרי,
    ועל כן עלה למרום והקדוש ברוך הוא בקש שלום ממנו, כדאיתא במאמר (שבת פט א) משה
    אין שלום בעירך, אמר, כלום יש עבד שנותן כו',

31. של"ה פרשת במדבר תורה אור ד"ה ט
    ט. והנה המרכז מאלו המחנות, הוא הארון שבו הלוחות, שרומז על שם של ע"ב, שהוא
    ע"ב תיבות משולשות, עולות האותיות רי"ו כנודע (זהר ח"א דף ז' ע"ב). והם פסוקים
    'ויסע' 'ויבא' 'ויט' (שמות יד, יט - כא). וכן היו הלוחות ששה טפחים אורכן,
    וששה טפחים רחבן, וששה טפחים גובהן (בבא - בתרא יד א), הרי הם רי"ו טפחים
    בתשבורת. ומבואר בזהר בשלח (ח"ב דף נ"א ע"ב), כי אף שעיקר שם של

32. של"ה פרשת במדבר תורה אור ד"ה ט
    אותיות 'והיו לי', הם אותיות וה"ו יל"י, שהם שני שמות הראשונים משם ע"ב.
    ובהתייחד ע"ב עם 'ישראל' עולה תרי"ג, נגד כל התורה. הרי שלשה מחנות כהן לוי
    ישראל שהם ע"ב משולשים, הקיפו את המרכז שהם הלוחות שהיו ע"ב משולש שהוא רי"ו.
    ודגל ראובן שהוא 'אריה' עולה רי"ו יצא ראשונה.

33. של"ה פרשת שופטים תורה אור ד"ה כא
    במקום אחר (ח"ב, מסכת פסחים אות תקכה). 'כ' כפופה היא עבודה, רומז על עבדות
    עבד נאמן הכפוף לרבו, כענין שאמרו (ראש השנה כו ב) בשופר שיהיה כפוף. 'י' נגד
    תורה, ששרשה י' דברות. 'מ' מרכז אמת, המורה על היה הוה יהיה, כמו שהשם יתברך
    הוא עתה כן הוא ראשון וכן הוא אחרון, זהו 'אמת' אות ראשון ואות אחרון ואות
    אמצעי מאלפ"א בית"א. 'י' דין, עשרה דברים הם בין דיני

34. מגיד משנה הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ח הלכה ג ד"ה [ג] לולב
    נקטם רובו ויש לחוש אפילו בכל שהוא ובגמ' (דף ל"א ל"ב) אמר רב כהנא לא שנו אלא
    נקטם אבל נסדק כשר. ושם אמרו דנסדק ועביד כי הימנק והוא כלי שיש לו שני ראשים
    רחוקים קצת זה מזה כעין מרכז פסול: היה עקום וכו'. שם (דף ל"ב) עקום דומה למגל
    פסול אמר רב לא שנו אלא לפניו אבל לאחריו ברייתו הוא ואמר רב פפא ולצדדין
    כלפניו דמי וא"ל כלאחריו וכתוב בהל' הילכך עבדינן לחומרא

וכו וכו

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2023 17:22

כמדומה שגם אצל הקדמונים השימוש במילה לא היה נפוץ כל כך, אם כי הוא אכן מצוי
השאלה היא בעיקר לגבי ההטיות השונות של המילה, כגון ריכוז, מרוכז וכדו' וכן
לגבי המובנים השונים של המילה כשהיא משמשת במקום 'עיקר', כגון 'מקום מרכזי' או
'מרכז הכח נמצא ב...' וכדו'

[רבה אמונתך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2023 19:41

באיזה הקשר?

ב-יום ראשון, 17 בדצמבר 2023 בשעה 17:22:52 UTC+2, ע נר כתב/ה:

[צפנת פענח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2023 08:00

ב"ביאור מלים זרות" שבראש ס' האמונות והדעת לרס"ג עם ביאור שביל האמונה, ז"ל:
מרכז מלה ערבית והיא שם לנקודה האמצעית מן העגולה, אשר שם תעמוד רגל המחוגה
בעת עשות העגולה.

ב-יום ראשון, 17 בדצמבר 2023 בשעה 19:41:10 UTC+2, רבה אמונתך כתב/ה: