דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

התעוררה שאלה בבי מדרשא לגבי י' בטבת שחל ערש"ק

2023
5 3 19 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2023 21:41

    היות ששנה הבאה גם יהיה עשרה בטבת ערש"ק [וכמובן מקוים ובודאי יהיה ביחד עם
    משיח, ויש להתחיל להתכונן מעכשיו לעירוב תבשילין]
    נתעוררה שאלה מכיון שיש נוהגים לא ליתן לילדים ממתקים ביום של צום
    אם מותר לאכול את הפעקאלע אחרי הדה"נ, או שכדאי לחנכם להמתין עד הלילה או
    למחרת ביום השבת
    מה דעת חו"ר בי מדרשא הדין.

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2023 21:41

    היות ששנה הבאה גם יהיה עשרה בטבת ערש"ק [וכמובן מקוים ובודאי יהיה ביחד עם
    משיח, ויש להתחיל להתכונן מעכשיו לעירוב תבשילין]
    נתעוררה שאלה מכיון שיש נוהגים לא ליתן לילדים ממתקים ביום של צום
    אם מותר לאכול את הפעקאלע אחרי הדה"נ, או שכדאי לחנכם להמתין עד הלילה או
    למחרת ביום השבת
    מה דעת חו"ר בי מדרשא הדין.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2023 21:44

    זה שייך לקבוצה השניה, לא נוגע לעריכה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2023 21:44

    זה שייך לקבוצה השניה, לא נוגע לעריכה.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2023 21:45

    למה להמתין למחרת, ולא מספיק להמתין עד אחרי שקיעה?

    אולי יש חינוך הפוך - שיתרגלו שמהדלקת נרות מתחיל שבת ממש, ונגמר היום הקודם
    עם כל מה שהיה בו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2023 21:45

    למה להמתין למחרת, ולא מספיק להמתין עד אחרי שקיעה?

    אולי יש חינוך הפוך - שיתרגלו שמהדלקת נרות מתחיל שבת ממש, ונגמר היום הקודם
    עם כל מה שהיה בו.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2023 22:15

    ידוע מחלוקת ראשונים המובא בשו"ע (רמט ד)
    אם קבל עליו להתענות בע"ש, צריך להתענות עד צאת הכוכבים, אם לא שפירש בשעת
    קבלת התענית עד שישלים הצבור תפלתן. הגה: וי"א דלא ישלים, אלא מיד שיוצאים
    מבית הכנסת, יאכל (טור ומרדכי ס"פ בכל מערבין בשם הר"מ והגהות מיימוני פ' א'
    מהלכות תענית). לכן בתענית יחיד לא ישלים, וטוב לפרש כן בשעת קבלת התענית;
    ובתענית צבור ישלים, והכי נהוג (מהרי"ל).
    רי שלדעת הרמ"א אפשר לאכול מיד שמקבלים שבת, רק שהרמ"א הכריע שלא לעשות כן
    בתענית ציבור,
    נלענ"ד שילדים - אשר מן דין אינם צריכים להתענות, ומן הדין מותר לתת להם
    ממתקים, יש לומר שהאיסור להיות "מעונה בשבת" מתגבר ומותר להם לאכול מיד אחרי
    שקבלו שבת
    אגב: מי שהוא מעל בר מצוה ולא הביא שתי שערות - גם בשבילו הצום אינו אלא מנהג
    (עי' ביה"ל (תקנא "הכל"). ומ"ב תרטז יג) שבט הלוי (ו קכב ב).
    כל שכן ילד קטן....

    יום נפלא

    משה רייך

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2023 22:15

    ידוע מחלוקת ראשונים המובא בשו"ע (רמט ד)
    אם קבל עליו להתענות בע"ש, צריך להתענות עד צאת הכוכבים, אם לא שפירש בשעת
    קבלת התענית עד שישלים הצבור תפלתן. הגה: וי"א דלא ישלים, אלא מיד שיוצאים
    מבית הכנסת, יאכל (טור ומרדכי ס"פ בכל מערבין בשם הר"מ והגהות מיימוני פ' א'
    מהלכות תענית). לכן בתענית יחיד לא ישלים, וטוב לפרש כן בשעת קבלת התענית;
    ובתענית צבור ישלים, והכי נהוג (מהרי"ל).
    רי שלדעת הרמ"א אפשר לאכול מיד שמקבלים שבת, רק שהרמ"א הכריע שלא לעשות כן
    בתענית ציבור,
    נלענ"ד שילדים - אשר מן דין אינם צריכים להתענות, ומן הדין מותר לתת להם
    ממתקים, יש לומר שהאיסור להיות "מעונה בשבת" מתגבר ומותר להם לאכול מיד אחרי
    שקבלו שבת
    אגב: מי שהוא מעל בר מצוה ולא הביא שתי שערות - גם בשבילו הצום אינו אלא מנהג
    (עי' ביה"ל (תקנא "הכל"). ומ"ב תרטז יג) שבט הלוי (ו קכב ב).
    כל שכן ילד קטן....

    יום נפלא

    משה רייך

    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2023 22:18

    יפה

  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    19 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2023 16:01 יישר כח לכולם, ובמיוחד למנהל היקר הרב בלויא שהעלה את הקובץ הנדרש.
  • שאלה

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    17 צפיות
    B
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 07:41 כנראה שלא הבנת את דבריו, דבריו נאמרו בדרך צחות, הרי הרס"ג לא התכוון לעשות ספר המצוות אלא כתב פיוט על סדר המצוות, והגר"פ עשה חיבור גדול על דבריו, אז הוא כינה את זה: ספר המצוות להגרי"פ' כאילו הגרי"פ חיברו... אגב, לפי איך שאתה מצטט דברי הגר"א ויס נאמרו על ביאור הגר"י פערלא על הרס"ג. בתאריךTue Jan 31 2023 05:46:51 GMT+0200 (שעון ישראל (חורף)) baruch8138 < [email protected]> כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- תודה רבה. על אף שזה לא ספר המצוות אלא פיוט שכתב הרס"ג ( הגר"א וויס שליט"א אמר שצריך לקרוא לזה ספר המצוות להגרי"פ...) מכל מקום אם ככה מקובל לכתוב ' אם קבלה נקבל... ספר המצות, וכן כמדומני שמציינים בספר המפתח לרמב"ם פרנקל: סה"מ לרס"ג בתאריךMon Jan 30 2023 06:41:01 GMT+0200 (שעון ישראל (חורף)) baruch8138 < [email protected]> כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- איך נכון לציין למנין המצות של הרס"ג, ספר המצות/ מנין המצות/ סדר המצות -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACCbTrKQ8mo_2YOEx66vb3gMqRW7S3O3CQiQ7FpeVWdVapQEUQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACCbTrKQ8mo_2YOEx66vb3gMqRW7S3O3CQiQ7FpeVWdVapQEUQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • שאלה

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    6 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2023 09:10 איך מציינים לאזהרות הר"י אלברגלוני או ר"א הזקן ורשב"ג, הרי אין חילוקי מצות וכדו', האם פשוט מציינים (אזהרות)?. אשמח לשמוע
  • שאלה לגבי אוצר החכמה

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    28 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2023 01:36 ממש לא מומלץ
  • שאלה לגבי סקירה /קבל שינויים

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 02/07/2023 02:00 ישכ"ג מאד מאת: [email protected]
  • שאלה בלשוה"ק

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    22 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2023 14:57 תמרורות? לא מכיר מכיר מילה כזו. אכן, קיים תואר הפועל: מרורות. מאין הפגוגות - זו דוגמה יפה מאוד.
  • שאלה

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    32 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2023 21:25 אולי במקום לבית העורך התורני צריך לקרוא לקבוצה הבית לפוסק ההלכתי -- * בכבוד רב * * שמחה פרוינד * 05484-30-988 [email protected] [email protected] [email protected]*
  • שאלה

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    36 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/04/2023 11:39 כדאי לפתוח אם מדובר במהדורה טובה שפותחים כל חמירא וכל תמיהה, זכר צדיק לברכה אין צריך לפתוח כי זה ביטוי שגור, דוש"ת ואחדה"ש צריך לשמר רק אם רוצים אותנטיות של מכתב שזה חלק מהמאפיינים שלו, כמו שאם יתרגמו ספר חזון איש לעברית דבורה יותר, זה כבר לא יהיה חזון איש. בדרך כלל רוצים להשאיר אותנטיות של מכתב ולכן באמת אחדה"ש טוב להשאיר כי זה צורת מכתב וכן דוש"ת בסוף מכתב אבל אם בתוך דבריו כותב רצוי לפתוח לעניות דעתי

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים