דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

היכן מופיע במשנה ברורה שאם ע"י תפילה במנין יגרם ביטול תורה - עדיף להתפלל ביחידות

2024
6 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2024 10:54
  • תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2024 10:54
    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2024 11:13

    אולי כוומת מע"כ למ"ב לח לד?
    או קו ו

    יום נפלא

    משה רייך

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2024 11:13

    אולי כוומת מע"כ למ"ב לח לד?
    או קו ו

    יום נפלא

    משה רייך

    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2024 11:18

    אין כוונתי לרשב"י וחבריו, אלא לכל אדם,
    ובביטול תורה של זמן רב, כגון שיש רק מנין אחד וכו'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2024 11:18

    אין כוונתי לרשב"י וחבריו, אלא לכל אדם,
    ובביטול תורה של זמן רב, כגון שיש רק מנין אחד וכו'.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2024 12:09

    אין היתר כזה רק למתפלל ותיקין וגם זה אם אין לו בית כנסת במרחק של מיל דאלכ
    חייב ללכת עד מיל למנין ותיקין ולא להתפלל יחידי

    ב-יום שישי, 19 בינואר 2024 בשעה 11:18:38 UTC+2, עט סופר כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2024 12:09

    אין היתר כזה רק למתפלל ותיקין וגם זה אם אין לו בית כנסת במרחק של מיל דאלכ
    חייב ללכת עד מיל למנין ותיקין ולא להתפלל יחידי

    ב-יום שישי, 19 בינואר 2024 בשעה 11:18:38 UTC+2, עט סופר כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2024 12:19

    בדיוק אתמול למדתי במ"ב סימן צ סעי' כט, בדיוק הפוך:

    וז"ל, "וכ"כ בספר אליהו רבא בשם תשובת ב"י דיש לקנוס האנשים שמונעים לילך
    לבהכ"נ משום שעוסקין בתורה או משום שמשתכרין ממון".

    אך דבריו סותרים קצת את שכתוב בסעי' לד:

    "כתב הב"ח דאם צריך הוא למהר תפלתו כגון שיוצא לדרך, יצא מבהכ"נ ויתפלל בביתו,
    *ואפשר דבשביל לימוד התורה ג"כ מותר לעשות כן *וכן משמע בספר מאמר מרדכי אך
    שם איירי לענין תפילת מוסף ואפשר דה"ה לענין שחרית".

    ואדרבה אם יש למישהו פירוש בדברי המ"ב יעזור לי מאוד.

    אמנם לגבי הדר ביישוב שאין שם מנין, שיש להם חיוב להתפלל בשעה שהציבור מתפללים
    בעיר, כתב במ"ב שם בסעי' לא, שמותר להם להקדים התפילה ולא להתפלל בשעה שהציבור
    מתפללים, בשביל לימוד התורה, והטעם, כי הדר ביישוב אסור לו ללמוד קודם התפילה
    (כדאיתא בסימן פט ס"ו), וא"כ יתבטלו זמן ארוך לכן מוטב שיתפלל תיכף בהנץ החמה

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2024 12:19

    בדיוק אתמול למדתי במ"ב סימן צ סעי' כט, בדיוק הפוך:

    וז"ל, "וכ"כ בספר אליהו רבא בשם תשובת ב"י דיש לקנוס האנשים שמונעים לילך
    לבהכ"נ משום שעוסקין בתורה או משום שמשתכרין ממון".

    אך דבריו סותרים קצת את שכתוב בסעי' לד:

    "כתב הב"ח דאם צריך הוא למהר תפלתו כגון שיוצא לדרך, יצא מבהכ"נ ויתפלל בביתו,
    *ואפשר דבשביל לימוד התורה ג"כ מותר לעשות כן *וכן משמע בספר מאמר מרדכי אך
    שם איירי לענין תפילת מוסף ואפשר דה"ה לענין שחרית".

    ואדרבה אם יש למישהו פירוש בדברי המ"ב יעזור לי מאוד.

    אמנם לגבי הדר ביישוב שאין שם מנין, שיש להם חיוב להתפלל בשעה שהציבור מתפללים
    בעיר, כתב במ"ב שם בסעי' לא, שמותר להם להקדים התפילה ולא להתפלל בשעה שהציבור
    מתפללים, בשביל לימוד התורה, והטעם, כי הדר ביישוב אסור לו ללמוד קודם התפילה
    (כדאיתא בסימן פט ס"ו), וא"כ יתבטלו זמן ארוך לכן מוטב שיתפלל תיכף בהנץ החמה

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2024 14:18

    ליישב הסתירה, נראה לחלק מקופיא
    דתלוי במי שמבטל בקביעות "שמונעים לילך לבהכ"נ"
    למי שבאקראי ולצורך דמבטל, דומיא דיוצא לדרך.

  • היכן מופיע בחז"ל

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 15:19 יואל קראו צפוני שנאמר ואת הצפוני ארחיק מעליכם תנו רבנן ואת הצפוני ארחיק מעליכם זה יצר הרע שצפון ועומד בלבו של אדם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה למקום שאין בני אדם מצויין להתגרות בהן את פניו אל הים הקדמוני שנתן עיניו במקדש ראשון והחריבו והרג תלמידי חכמים שבו וסופו אל הים האחרון שנתן עיניו במקדש שני והחריבו והרג תלמידי חכמים שבו ועלה באשו ותעל צחנתו שמניח אומות העולם ומתגרה בשונאיהם של ישראל כי הגדיל לעשות אמר אביי ובתלמידי חכמים יותר מכולם סוכה נב א
  • היכן בשו"ע שיש מצוה להוכיח את החוטאים?

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 21:00 סי' תרח ס"ב מאת: [email protected]
  • היכן בחובות הלבבות מופיע

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2024 01:07 התגובה של אליהו ברדנשטיין בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app מאת: [email protected] קבצים מצורפים: file-0
  • היכן מופיע באוה"ח הק'

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 18/02/2024 22:42 יש בבראשית (מז כח) על הפסוק ויחי יעקב. ויש בבמדבר (כג ז) על הפסוק 'לכה ארה לי יעקב'.
  • [ביהמ"ד כתר תורה] השלמת מראי מקומות ע"י בינה מלאכותית.

    2024
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2024 21:15 אכן. נראה שאתה הראשון כאן שקולט את גודל הסכנה שבדבר. פתחתי את המייל שלי בתחילה בצורה דרמטית. כי הדברים בתחילה היו נראים כ"כ משכנעים, ולולא שהשקעתי כ"כ הרבה זמן בחיפוש בעצמי, ותמהתי שלא מצאתי בחיפושים הרגילים, אולי לא היה על דעתי בכלל לבדוק את נכונותו. כך גם בציטוט הבא שהוא "ציטט". --
  • היכן מופיע בזוה"ק שמשה רבינו ע"ה יהיה נשמת משיח

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 14:59 אוה"ח הק' פרשת תצוה. "ובדרך רמז יתבאר הכתוב על דרך מאמר הובא בספר זוהר חדש (בראשית, ח https://he.wikisource.org/wiki/בראשית_ח ), כי ד' גליות של ישראל כל אחד מהם נגאלו ממנו בזכות אחד: גלות הראשון - נגאלו בזכות אברהם אבינו עליו השלום; ב' - נגאלו בזכות יצחק; ג' - בזכות יעקב; והד' תלוי בזכות משה, ולזה נתארך הגלות, כי כל עוד שאין עוסקים בתורה ובמצות, אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה. וזה הוא שרמז הכתוב כאן, באומרו ואתה תצוה את בני ישראל: על דרך (תהלים, צא https://he.wikisource.org/wiki/תהלים_צא ) "כי מלאכיו יצוה", או על דרך אומרם ז"ל: אין "צו" אלא מלכות, כי הוא ימלוך עלינו לעתיד...".
  • היכן מופיע בזוה"ק שמשה רבינו ע"ה יהיה נשמת משיח

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 15:05 רשום אצלי כמה מ"מ. א. ראה תיקוני זוהר (תיקון ס"ט, קב ע"א): ורזא דמלה, 'מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם', ובה אפיק לבנוי מגלותא, ובה מחא למצראי, הדא הוא דכתיב 'הנה יד יהו"ה הויה' (שמות ט ג), ה' חמש אצבעין, ובה בקע ימא, ודא איהו 'בוקע מים מפניהם', ובה עתיד למהוי בוקע ימא דאורייתא מימינא, ע"כ. תרגום ללשה"ק: וסוד הדבר 'מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם', וביד ימין הוציא משה את בניו של אברהם מן הגלות, וביד ימין הכה את המצרים, זהו שכתוב הנה יד יהו"ה הויה, ה' חמש אצבעות, וביד ימין בקע את הים, וזהו בוקע מים מפניהם, וביד ימין עתיד להיות בוקע את ים התורה מימין. ב. מבואר בתקוני זוהר (תיקון כ"א, נא ע"א): עתיד לאתגליא קוב"ה למשה באורייתא בגלותא בתראה כגוונא דפורקנא קדמאה, ע"כ. תרגום ללשה"ק: ובו עתיד להתגלות הקדוש ברוך הוא למשה בתורה בגלות האחרונה, כמו שבגאולה הראשונה. ג. זוהר (שמות כה:): דבר אחר וכל שיח השדה, דא משיח ראשון טרם יהיה בארעא. וכל עשב השדה טרם יצמח דא משיח שני. ולמה בגין דלית תמן משה למפלח לשכינתא דעליה אתמר ואדם אין לעבוד את האדמה. ורזא דמלה (בראשית מט) לא יסור שבט מיהודה דא משיח בן דוד. ומחוקק מבין רגליו דא משיח בן יוסף. עד כי יבוא שיל"ה דא משה חשבן דא כדא. ול"ו יקה"ת עמים, אתוון ולו"י קה"ת. וראה עוד שם (כז. לא:). ד. וראה עוד בספר ים החכמה-תשע"ט שהאריך טובא בזה. ב-יום ראשון, 16 ביוני 2024 בשעה 14:43:45 UTC+3, עט סופר כתב/ה:
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ר
    תאריך ההודעה המקורית: 18/11/2024 00:22 ייש''כ לכולם מאת: [email protected]

0

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים