מקור בדברי הגר"א

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2024 12:36

מצאתי:
פירוש לשיר השירים א, ג.

תודה לכל מי שרצה לסייע ולא הצליח, הקב"ה מצרפה למעשה וכו'

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2024 13:16

עיין עוד אדרת אליהו (דפוס ראשון) ישעי' ח, ד

(ד) כי בטרם ידע כו'. היינו בסוד הדעת, כמו שנאמר (ז, טו[1] <#_ftn1>)
לדעתו מאוס ברע כו' כמו שכתבתי לעיל, ועכשיו הוא בסוד חוב"ד שהוא או"א. ונקראו
כן, שאב אינו ניכר שהוא, אלא מחכמה נודע לו זאת, [אבל אֵם יש להבין זאת ממה
שהיה בבטנה. וכן הוא ג"כ בסוד חו"ב וכן נק' [נקרא] שמים וארץ, שמים הוא אבא
שמשם שורש נשמתו, והגוף מן הארץ ולכן נקרא אמא כמ"ש (איוב א, כא[2] <#_ftn2>)
ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה, ולכן ישראל הם אחים בין מן האב ובין מן
האם כי גם שורש נשמתן הוא ג"כ ממקום א', אבל אומ"ה הן אינם שוין אלא בגוף
ששניהם מן הארץ אבל בנשמתן נפרדים מישראל כי שורש נשמתן מס"א ולכן נקראו בני
אמי כמ"ש [בש"ה[3] <#_ftn3> (בשה"ש א, ו[4] <#_ftn4>)]], וזה שנאמר בטרם
ידע הנער קרוא אבי ואמי ישא[ו] את חיל דמשק שהם אחים מן האם:
*ואת שלל שומרון. *הם אחין מן האב, וזה שתלה בקרא אביו ואמו. ואמר שלל שומרון,
נגד שלל, וחיל דמשק נגד ביזה:

*כת"י *

(ד) כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל
דמשק ואת שלל שומרון. פי', הוא נגד 'שלל' ו'בז', דהיינו שלל
שומרון הוא נגד 'שלל', וחיל דמשק הוא נגד 'בז': כי בטרם קרא אבי
ואמי כו*'.* פי', כמ"ש [מ"ש[5] <#_ftn5>] כי בטרם הוא בסוד הדעת, כמ"ש
(לעיל ז, טו) לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב כו', וכמ"ש לעיל (שם), ועכשיו הוא בסוד
חכמה ובינה ודעת, שהוא או"א [אבא ואמא], כי אבא הוא חכמה, ונקרא כן כי האב אינו
ניכר שהוא אביו, אלא הוא מן החכמה, אבל את אמה[6] <#_ftn6> יש להבין[7]
<#_ftn7> שהיא אמו שהוא היה בבטנה, וכן הוא ג"כ בסוד חו"ב [חכמה ובינה], וכן
נקרא שמים אביו, שמים הוא שורש נשמתו, וארץ שמשם הוא הגוף וממנה נולד, וכמ"ש
(איוב א, כא) ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה, ולכן נקראו ישראל אחים[8]
<#_ftn8>, מפני שכל ישראל הם משורש א', אבל האומות ששורש נשמתן אינן שוין עם
ישראל, ואינן שוין אלא עם הגוף, שכל הגופין הם מן הארץ, לכן נקראין 'בני אמי'
(שיר השירים א, ו ועוד=), שהם עם ישראל בני אם אחד [אחת][9] <#_ftn9>, אבל לא
מן אב אחד. וז"ש כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל
דמשק. שהם אחים מן האם: שלל שומרון. שהם אחין מן האב, ולכן תלה בקרא
אבי ואמי: =בדקתי בכת"י

---

[1] <#_ftnref1> *ישעיהו *(ז, טו) חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל לְדַעְתּוֹ מָאוֹס
בָּרָע וּבָחוֹר בַּטּוֹב: -2

[2] <#_ftnref2> *איוב *(א, כא) וַיֹּאמֶר עָרֹם יצתי יָצָאתִי מִבֶּטֶן
אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה יְיָ נָתַן וַייָ לָקָח יְהִי שֵׁם יְיָ
מְבֹרָךְ: -2

[3] <#_ftnref3> כתוב בדפו"ר בסוגריים.

[4] <#_ftnref4> שיר השירים (א, ו) אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת
שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת
הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי:

[5] <#_ftnref5> אולי צ"ל כך כי הוא מצטט מהפסוק כאן.= -1

[6] <#_ftnref6> בכ"י נראה שכתוב אלה, אבל לכאורה צ"ל אמה, וכמו באדרת
אליהו.= -1

[7] <#_ftnref7> נחתך האותיות "בין", והוסיפו בישורון לפי מה שמסתבר. -1

[8] <#_ftnref8> שהם אחים מב' הצדדים, או שעיקר האחוה הוא מן האב. =-3

[9] <#_ftnref9> תיקנתי לפי הדקדוק. =-1

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2024 13:18

נראה שזה שיר השירים א, ו עיין בשני הפירושים ולא פסוק ג'