דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מה עושים כשהמחבר טעה

2024
8 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 01:32

    דרך נוספת היא להעיר בהערת שוליים, שצ"ע בדברי הרהמ"ח.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 01:32

    דרך נוספת היא להעיר בהערת שוליים, שצ"ע בדברי הרהמ"ח.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 01:33

    הכל לפי המבייש וביותר לפי המתבייש, וד"ל וק"ל.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    04.03.24,
    01:33:28

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 01:33

    הכל לפי המבייש וביותר לפי המתבייש, וד"ל וק"ל.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    04.03.24,
    01:33:28

    תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 01:37

    לא כ"כ הבנתי, כי לעתים הקיצור סתום מדי, ודוק.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 01:37

    לא כ"כ הבנתי, כי לעתים הקיצור סתום מדי, ודוק.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 01:41

    בכל אופן, כל בר דעת מבין כי אין שום פגיעה בכבוד המחבר כשמביאים עליו צ"ע.
    אדרבה, זה כבודו, שמעירים על דבריו כדרכה של תורה. ואין צדיק בארץ אשר לא יטעה.
    ואם ישאירו בלא להעיר, דווקא זו פגיעה בכבודו, שמביאים טעויות בשמו בלי לתקן.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 01:41

    בכל אופן, כל בר דעת מבין כי אין שום פגיעה בכבוד המחבר כשמביאים עליו צ"ע.
    אדרבה, זה כבודו, שמעירים על דבריו כדרכה של תורה. ואין צדיק בארץ אשר לא יטעה.
    ואם ישאירו בלא להעיר, דווקא זו פגיעה בכבודו, שמביאים טעויות בשמו בלי לתקן.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 09:28

    בכל אופן, כל בר דעת מבין כי אין שום פגיעה בכבוד המחבר כשמביאים עליו צ"ע.
    אדרבה, זה כבודו, שמעירים על דבריו כדרכה של תורה. ואין צדיק בארץ אשר לא יטעה.
    ואם ישאירו בלא להעיר, דווקא זו פגיעה בכבודו, שמביאים טעויות בשמו בלי לתקן.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 09:28

    בכל אופן, כל בר דעת מבין כי אין שום פגיעה בכבוד המחבר כשמביאים עליו צ"ע.
    אדרבה, זה כבודו, שמעירים על דבריו כדרכה של תורה. ואין צדיק בארץ אשר לא יטעה.
    ואם ישאירו בלא להעיר, דווקא זו פגיעה בכבודו, שמביאים טעויות בשמו בלי לתקן.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 10:01

    לא מומלץ לכתוב בפה מלא שעל פי דברי המדרש יש לומר
    כי יתכן שיש מדרש אחר כזה, זה לא הוגן למחבר ולמדרש
    צריך לכתוב איזה מילה מעומעמת
    שיוכל להשתמע גם שהמדרש אומר וגם שהמחבר אומר

    ואף שבדרך כלל לא מומלץ לעשות כזה דבר בספר
    אבל לעיתים אין ברירה
    כמו כן כשהמחבר כותב משהו בשם חז"ל ואיננו בשום מדרש
    פשוט להתעלם זה שיטה אחת
    שיטה שניה יותר טובה לכתוב בסוגריים עי' פה ושם, כך שבמקרה שאכן זה כן נמצא
    בחז"ל הפשלה לא נוראה ואם לא נמצא בחז"ל אז לא הכשלת את הרבים בהשרשת ידיעה
    כוזבת

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 10:01

    לא מומלץ לכתוב בפה מלא שעל פי דברי המדרש יש לומר
    כי יתכן שיש מדרש אחר כזה, זה לא הוגן למחבר ולמדרש
    צריך לכתוב איזה מילה מעומעמת
    שיוכל להשתמע גם שהמדרש אומר וגם שהמחבר אומר

    ואף שבדרך כלל לא מומלץ לעשות כזה דבר בספר
    אבל לעיתים אין ברירה
    כמו כן כשהמחבר כותב משהו בשם חז"ל ואיננו בשום מדרש
    פשוט להתעלם זה שיטה אחת
    שיטה שניה יותר טובה לכתוב בסוגריים עי' פה ושם, כך שבמקרה שאכן זה כן נמצא
    בחז"ל הפשלה לא נוראה ואם לא נמצא בחז"ל אז לא הכשלת את הרבים בהשרשת ידיעה
    כוזבת

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 13:35

    א. לעיתים יש טעויות שקרו בתהליך העריכה
    היה לי פעם שיעורים בהלכה שערכתי, וכשבדקתי במקורות זה היה נראה שיבוש על גבי
    שיבוש
    בסוף ביקשתי את ההקלטות המקוריות, והתברר שהקלדן לא דייק, וגרם לשיבושים
    משמעותיים.

    ב. לעיתים הוא מסתמך על מראה מקום אחר או על גירסא אחרת.

    ג. לעיתים מדובר "בטעות" שהשתרשה בציבור
    אין לי דוגמא מוצלחת, אך לדוגמא בעלמא (וידועה), הרבה מקשים בריש פר' בא למה
    נקט לשון 'בא' ולא לשון 'לך'
    אך באמת יש לדקדק כך בסוף פר' וארא שכבר שם נאמר לשון 'בא'. אבל הדרשנים
    מדברים על משהו מתחילת הפרשה.

    ד. לפעמים צריך לשבור את הראש (באוצר החכמה) למצוא סמך לדבריו.

    ה. וזה העיקר, תקשורת.
    עד כמה שאפשר ליצור קשר עם בעל הספר / המתווך ולשאול על כך בדרך כבוד
    גם בגוף המסמך לציין בהערת צד
    ולא לקבוע מסמרות כל כך מהר.
    זה נכון גם לגבי חיפושים ארוכים באוצר החכמה, אני מיידע מראש שיש כמה עניינים
    שנצרך לזה זמן רב יותר מהרגיל לצורך תיקון או חיפוש מראה מקום.

    לגבי מה שכתב הרב עבוד,
    אמנם אין משיבים אחר הארי
    כשאדם מן השורה קונה ספר 'דרשות רבי יעקב' ורואה למטה הגהה עם צ"ע, הוא לא
    תמיד יודע מה עומד מאחורי זה, מי כתב את זה, ולמה הוא לא מחק את הדרשה מהספר.
    הרבה אנשים שלא מהתחום לא קולטים מה קורה מאחורי הקלעים.
    דרך אגב בתחום הדרשות, אם נבדוק כל מה שכותבים, הרבה דברים לא מדויקים לדעתי.
    אך לא נכון לגרור את השרשור לנושא זה.

    ישראל קריבוס
    מנהל מרכז סייעתא
    ומטפל רגשי לבחורי ישיבות
    חדש! לקבלת המדריך "הסוד של הבחורים המוצלחים" לחץ כאן<
    https://siata.org.il/1?ref=ctm
    לצפיה ולהורדת תכנים
    https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/ישראל קריבוס?orderBy=7&selectedPage=3
    http://www.youtube.com/@user-siata
    לקו התוכן 03.642.66.03

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 13:35

    א. לעיתים יש טעויות שקרו בתהליך העריכה
    היה לי פעם שיעורים בהלכה שערכתי, וכשבדקתי במקורות זה היה נראה שיבוש על גבי
    שיבוש
    בסוף ביקשתי את ההקלטות המקוריות, והתברר שהקלדן לא דייק, וגרם לשיבושים
    משמעותיים.

    ב. לעיתים הוא מסתמך על מראה מקום אחר או על גירסא אחרת.

    ג. לעיתים מדובר "בטעות" שהשתרשה בציבור
    אין לי דוגמא מוצלחת, אך לדוגמא בעלמא (וידועה), הרבה מקשים בריש פר' בא למה
    נקט לשון 'בא' ולא לשון 'לך'
    אך באמת יש לדקדק כך בסוף פר' וארא שכבר שם נאמר לשון 'בא'. אבל הדרשנים
    מדברים על משהו מתחילת הפרשה.

    ד. לפעמים צריך לשבור את הראש (באוצר החכמה) למצוא סמך לדבריו.

    ה. וזה העיקר, תקשורת.
    עד כמה שאפשר ליצור קשר עם בעל הספר / המתווך ולשאול על כך בדרך כבוד
    גם בגוף המסמך לציין בהערת צד
    ולא לקבוע מסמרות כל כך מהר.
    זה נכון גם לגבי חיפושים ארוכים באוצר החכמה, אני מיידע מראש שיש כמה עניינים
    שנצרך לזה זמן רב יותר מהרגיל לצורך תיקון או חיפוש מראה מקום.

    לגבי מה שכתב הרב עבוד,
    אמנם אין משיבים אחר הארי
    כשאדם מן השורה קונה ספר 'דרשות רבי יעקב' ורואה למטה הגהה עם צ"ע, הוא לא
    תמיד יודע מה עומד מאחורי זה, מי כתב את זה, ולמה הוא לא מחק את הדרשה מהספר.
    הרבה אנשים שלא מהתחום לא קולטים מה קורה מאחורי הקלעים.
    דרך אגב בתחום הדרשות, אם נבדוק כל מה שכותבים, הרבה דברים לא מדויקים לדעתי.
    אך לא נכון לגרור את השרשור לנושא זה.

    ישראל קריבוס
    מנהל מרכז סייעתא
    ומטפל רגשי לבחורי ישיבות
    חדש! לקבלת המדריך "הסוד של הבחורים המוצלחים" לחץ כאן<
    https://siata.org.il/1?ref=ctm
    לצפיה ולהורדת תכנים
    https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/ישראל קריבוס?orderBy=7&selectedPage=3
    http://www.youtube.com/@user-siata
    לקו התוכן 03.642.66.03

    תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2024 01:53

    "כשאדם מן השורה קונה ספר 'דרשות רבי יעקב' ורואה למטה הגהה עם צ"ע, הוא לא
    תמיד יודע מה עומד מאחורי זה, מי כתב את זה, ולמה הוא לא מחק את הדרשה מהספר".
    למה? לכאורה מבינים שזו הערת המו"ל או העורך. ומקסימום אפשר לציין: א"ה וכדו'.

  • מה עושים כשהמחבר טעה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 01:23 דיברו כאן בעבר, מה צריך לעשות כאשר רואים טעות מוכחת בדברי המחבר. לעתים הטעות הזו היא כל עיקרו של המאמר (הקנייץ'), ואם תשמיט, 'הלך' כל המאמר. תעיר בסקירה? בד"כ הלקוח לא מתעמק ולא מבין מה אתה רוצה (ולעיתים הלקוח שמוציא למשל את הספר של אביו שנפטר, הוא בעה"ב שלא יודע לעיין כלל ולא מבין מה אתה רוצה ממנו). תשאיר כך? כשאתה יודע שאתה מטעה את הקורא בדברים לא נכונים? שאתה מטה מאמיתת התורה? ובנוסף, אתה יודע שזה לא יעשה נח"ר להרהמ"ח זצ"ל שאתה מביא את הטעויות האלה. תשמיט? בכל זאת המחבר עמל וכתב פירוש. והרי העבודה שלך היא לערוך מה שכתב, ואין לך סמכות להשמיט. מה עוד שהלקוח בד"כ כן רוצה שתביא הכל. אז בסייע"ד חשבתי על הפתרון. אביא לכם דוגמה שנתקלתי בה היום. זה המאמר: אמרו חז"ל בהתחלה אמר "כנחלים נטיו" שהוא ממשיל עם ישראל לנחל שמימיו זורמים לרוב רק בימי החורף שיש גשמים, אבל בחודשי הקיץ כמעט ולא יורדים גשמים, אז אין בהם מים. הקב"ה משיב לו ואומר טעות חמורה בידך. אלא עם ישראל דומה לנהר, כפי שנאמר "כגנות עלי נהר" ועל כן כשם שהנהר מימיו לא פוסקים, כך עם ישראל תמיד קיימים לעד. שנאמר "הנני נוטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף" (ישעיה ס"ו י"ב). שוב בא בלעם ואומר אני מדמה את עם ישראל לאהל שנאמר "כאהלים נטע ה'" כלומר עם ישראל דומים לעצי בושם קטנים ונמוכים וחלשים בלי כל שורש ובלי כל רציפות, וגם אין לו שום זכות קיום לדורי דורות. לעומתו הקב"ה אומר לו תדע לך שהם "כארזים עלי מים", ולהוי ידוע כי עם ישראל הם כעצי הארז בגבהם ושרשיהם ביופים וביושרם. והם קבועים וחזקים ואיתנים, וכחם גדול ועצום עד מאוד, ויכולים להתקיים אלפי שנים לנצח נצחים. ההתחלה נכונה. מובא בילקוט שמעוני: "כִּנְחָלִים נִטָּיוּ". בִּקֵּשׁ לְכַנּוֹתָן בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ כְּנַחַל זֶה שֶׁמּוֹשֵׁךְ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וּפוֹסֵק בִּימוֹת הַחַמָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רָשָׁע, לֹא כֵן אֶלָּא נִטָּיוּ. וְאֵין נִטָּיוּ אֶלָּא נָהָר שֶׁנֶּאֱמַר "הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם", כְּשֵׁם שֶׁהַנָּהָר הַזֶּה אֵינוֹ פוֹסֵק לֹא בִימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִימוֹת הַגְּשָׁמִים כָּךְ אֵין זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב פּוֹסֵק לֹא בָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא. אבל בהמשך המדרש לא מוזכר מה שהביא, שבלעם התכוון לגנותם בהשוואה לאהלים שהם עצים חלשים, וה' תיקן ואמר: כארזים. ולא נמצא פירוש זה בגמרא ובספרים אחרים. כך המשך המדרש: "בִּלְעָם אָמַר כְּגַנֹּת וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּאֲהָלִים. אָמַר בִּלְעָם רוֹאֶה אֲנִי אוֹתָן כְּגַנֹּת עֲלֵי עַיִן, כְּגַנּוֹת שֶׁל בְּצָלִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאַהֲלֵי נֶטַע, כִּפְּלַיְטוֹן, אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה מְכַנֶּה אוֹתָן בִּבְצָלִים. שֶׁרֵיחָן רַע, וַאֲנִי מְכַנֶּה אוֹתָן בִּפְּלַיְטוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מה, ט) "מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת". אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אֲהָלִים. שֶׁהוּא בָּא דֶּרֶךְ אֹהָלִים. בִּלְעָם כִּנָּה אוֹתָן בְּגַנּוֹת, מָה עִסְקָן שֶׁל גַּנּוֹת. אִם אֵין מְנַכְּשִׁין אֶת הַיָּרָק וּמַשְׁלִיכִין אֶת פְּסָלְתָּן לַחוּץ הוּא מַבְאִישׁ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵי נָהָר. מַה הַנָּהָר שׁוֹטֵף אֶת הַסִּירוֹת אַף יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עֲווֹנוֹתֵיהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, ל) "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר". דָּבָר אַחֵר "כִּנְחָלִים", כַּאֲהָלִים, בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָן כַּאֲהָלִים שֶׁל סְרָקִין, שֶׁהֵן מִטַּלְטְלִין וְנֶעֱקָרִין מִמְּקוֹמָן. אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מַה שֶּׁאַתָּה מְחַשֵּׁב. אֶלָּא נְטוּעִין הֵן כְּאֹהָלִים שֶׁנִּטְּעוּ, אֵלּוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת", כְּשֵׁם שֶׁשָּׁמַיִם וָאָרֶץ אֵין נֶעֱקָרִין מִמְּקוֹמָן כָּךְ הֵם אֵינָם נֶעֱקָרִין. וְהוּא שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לָהֶם (דברים יא, כא) "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְגוֹ' כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ". אֵין לִי אֶלָּא בִּשְׁעַת הָאַחְוָה. בְּדוֹרוֹ שֶׁל יִרְמִיָּה רְאֵה מַה כְּתִיב (ירמיה לא. לו) "אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה וְגוֹ' גַּם אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל". וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם הֲרֵי שָׁמַיִם עֲתִידִין לְהִתְחַלֵּף רְאֵה מַה נֶּאֱמַר (ישעיה סו. כב) "כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְגוֹ' כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם". ע"כ. *הפתרון: *תתקן מעט. לאחר שהבאת את הפירוש הראשון בשם המדרש, תביא את הפירוש השני בשם המחבר: "אמרו בילקוט שמעוני (רמז תשעא), בתחילה אמר 'כנחלים נטיו', שהוא ממשיל עם ישראל לנחל שמימיו זורמים לרוב רק בימי החורף שיש גשמים, אבל בחודשי הקיץ כמעט ולא יורדים גשמים, אז אין בהם מים. אבל הקב"ה משיב ואומר לו: טעות חמורה בידך. אלא עם ישראל דומה לנהר, 'כגנות עלי נהר' – כשם שהנהר מימיו לא פוסקים, כך עם ישראל קיימים לעד, שנאמר "הנני נוטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף" (ישעיה סו, יב). על פי דרכו של המדרש, נוכל לפרש גם בהמשך הכתובים, כי שוב בא בלעם ואומר: אני מדמה את עם ישראל לאהל, שנאמר 'כאהלים נטע ה'', כלומר עם ישראל דומים לעצי בושם (ראה משלי ז, יז) קטנים ונמוכים וחלשים בלי כל שורש ובלי כל רציפות, כך אין להם זכות קיום לדורי דורות ח"ו. ולעומתו הקב"ה מתקן את דבריו ואומר: לא כן, אלא הם 'כארזים עלי מים' – עם ישראל הם כעצי הארז בגבהם ושרשיהם ביופים וביושרם. כשם שהארזים קבועים וחזקים ואיתנים, ויכולים להתקיים שנים מרובות, כך ישראל קיימים לנצח נצחים".
  • נמחק לי אונקי מה עושים????

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 01/04/2024 11:20 יש למישהו איזה תוכנה או מישהו שמשחזר חומר?
  • תוכנת וורד הפסיק לעבוד אצלי - מה עושים?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 02/04/2024 23:28 תעשה וורד דרך משרד החינוך ע"י אחד מילדך או אי מי ממשפחתך תבדוק כאן תעשה הכל ע"פ ההוראות. https://poh.education.gov.il/administrative/welfare-rights/free-office/ תתקשר אליהם ע"מ לקבל משתמש וסיסמא ואי"ה תוך יממה (הם עכשיו סגורים) יהיה לך וורד מאושר על שמך. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 13:39
  • הטיימר של הרב שושונים לא נכבה, מה עושים?

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/08/2024 21:55 התגובה של א. שושנים בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app קבצים מצורפים: file-0
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2024 21:51
  • מה המקור?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/11/2024 16:44 מצאתי בסידור האר"י
  • מה הכלל?

    2024
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/11/2024 18:47 אם הוא רב מפורסם והספר השני לא מפורסם אין צריך להזכיר בספר הלכתי למדני אין צריך לכתוב דברי יחזקאל סלבודקא, ובדברים חסידיים אין צריך לכתוב להגה"ק משינווע אם יש ספר בשם זהה לאריז"ל ולהגה"ק מלאדי אין צריך לציין את האריז"ל, אבל כן צריך לציין את הרב מלאדי ספרים מקצועיים עושים בסוף הספר ביבליוגרפיה באופן כזה אפשר תמיד להסתכל בסוף ולראות איזה ספר זה וא"צ להלאות את הקורא או להאריך את הספר או להפוך את הספר למודרני או את המחבר לתמהוני כשיש ספרים עם שם דומה פסקי תשובה ופסקי תשובות, ומביאים את הספר הנדיר יותר כמו פסקי תשובה שהוא ספר דק וקטן לעומת הפסקי תשובות המפורסם וגדול הרבה יותר, כדאי לציין כדי שלא יטעו מאת: [email protected]

1

מחובר

789

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים