דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

היכן דברי 'קב הישר' בעניין נישוק ס"ת בפתיחתו, שהוא סגולה לזכור את תלמודו?

2024
2 2 0 1
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 06/01/2024 19:29 מאת: On Fri, Jan 5, 2024 at 3:29 PM יצחק מושקוביץ קבצים מצורפים: 20240106_192720.jpg 20240106_192734.jpg
  • מישהו יודע היכן יש את גליון אפרים על הירושלמי?

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 23:11 תודה לכל המשיבים! בברכה מרובה. יוסף מיכאל יוסקוביץ 0548496207 מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי היסטוריה וספרים נוספים.*
  • איך פותחים את הר"ת. תודה מראש!!

    2024
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 22/02/2024 00:34 תתחיל מהסוף גם לי בהתחלה ראיתי שהוא הביא לי אפילו רמב"ן. זה מה שהוצאתי בשליפה. אגב בקובץ מספר 2 שצרפתי בהערה 44 הוא פותח* 'כמותו בישראל ירבו'* דומה למה שאמרת. מאת: [email protected] קבצים מצורפים: כמבי 3.jpg כמבי 2.jpg כמבי 1.jpg
  • יש מקור שהחת"ס לא רצה לשיר את הפיוט קה רבון?

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/05/2024 10:17 שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן קא סעיף ד יכול להתפלל בכל לשון שירצה, וה"מ בצבור, אבל ביחיד לא יתפלל אלא בלשון הקודש; וי"א דה"מ כששואל צרכיו, כגון שהתפלל על חולה או על שום צער שיש לו בביתו, אבל תפלה הקבועה לצבור, אפילו יחיד יכול לאומרה בכל לשון; וי"א דאף יחיד כששואל צרכיו יכול לשאול בכל לשון שירצה, חוץ מלשון ארמי.
  • דברי הגר"א בעניין מלחמת דוד וגלית

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 26/05/2024 12:38 מצאתי מי שציטט דברים אלו משם הגר"א. אם יש למישהו את הדברים במקורם, וכ"ש אם הטקסט מוקלד אודה אם ישלחם אלי. בתודה מראש למסייעים ושכמ"ה. "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
  • היכן בחז"ל שביהמ"ק נחרב בגלל שלא עבדו את ה' בשמחה

    2024
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 12:26 התעוררתי כמה חמור הוא עבודת ה' בלי לב ר' חיים מוואלזין כותב בכתר ראש בשם הגר"א כמדומה, שאין היתר לומר אמן בלי כוונה. כתוב בגמרא שמי שפוסע עושה שלום וחוזר מיד הרי זה ככלב --- ששב על קיאו --- הוא כלב, והתפילה שלו קיא!! למה? מה קרה? כי הוא עשה עושה שלום כביכול נפרד מהמלך ומזה שחוזר מיד מראה שבעצם היה זה טכס בעלמא, כי אילו היה מרגיש שנפרד מהמלך לא היה חוזר לאותו מקום שוב מזה שחוזר שוב סימן שעשה רק "רצוא ושוב" הלוך ילך ויעלה ויבוא יוצא ונכנס וכו' ולא "נפרד לשלם מן המלך" וזה מורה שמעולם לא "עמד לפני המלך" ולכן התפילה שלו.... קיא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 כי כל השלחנות מלאו קיא צואה כי אין מקום והוא עצמו מה הוא? כלב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • מי יודע לפענח את הר"ת האלו

    2024
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 20/08/2024 22:35 הברקה נאה ומסתברת. יישר כח!
  • היכן למקם את הפסיק?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 11:40 יכול להיות שכבר היה על זה דיון כאן בעבר, אשמח אם מישהו יקפיץ לי. היכן למקם את הפסיק: א. והטעם שאמר הכתוב לשרפו בבוקרו של ששה עשר ולא בליל מוצאי יום טוב, הוא משום שאין שורפים קדשים בלילה. ב. והטעם שאמר הכתוב לשרפו בבוקרו של ששה עשר ולא בליל מוצאי יום טוב הוא, משום שאין שורפים קדשים בלילה. וכן כל כיוצא בזה, למשל: א. הטעם שאין תוקעים בשופר כשר"ה חל בשבת, הוא משום גזירה שמא יעבירנו. ב. הטעם שאין תוקעים בשופר כשר"ה חל בשבת הוא, משום גזירה שמא יעבירנו.

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים