דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

בענין מיץ ענבים

2024
5 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 12:05

    עוסק במאמר שקשור למיץ ענבים וכתוב שם משקה "מאסט"
    האם זה מיץ ענבים או משהו דומה?

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 12:05

    עוסק במאמר שקשור למיץ ענבים וכתוב שם משקה "מאסט"
    האם זה מיץ ענבים או משהו דומה?

    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 13:33

    מאסט - Must זה תירוש, כלומר מיץ הענבים (או תערובת מיץ הענבים עם הקליפות
    ביין אדום) לפני התסיסה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 12:05

    עוסק במאמר שקשור למיץ ענבים וכתוב שם משקה "מאסט"
    האם זה מיץ ענבים או משהו דומה?

    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 21:31

    מיץ ענבים "טרי" (לא מפוסטר)

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 21:31

    מיץ ענבים "טרי" (לא מפוסטר)

    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 21:41

    למיטב ידיעתי כמכין יין וכבקיא בספרות המקצועית של הכנת יין, זה לא קשור
    לטריות או להיעדר פסטור, זה פשוט מה שמכונה בעברית "תירוש", כלומר מיץ ענבים
    לפני התסיסה שעדיין לא נהפך ליין.
    גם מיץ ענבים מפוסטר אפשר להכין ממנו יין, וכך גם אכן נעשה בחלק מהמקומות
    ובחלק מהיינות. ואיך קוראים למיץ הענבים הזה, אחרי הפסטור? ג"כ Must כמובן.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 21:41

    למיטב ידיעתי כמכין יין וכבקיא בספרות המקצועית של הכנת יין, זה לא קשור
    לטריות או להיעדר פסטור, זה פשוט מה שמכונה בעברית "תירוש", כלומר מיץ ענבים
    לפני התסיסה שעדיין לא נהפך ליין.
    גם מיץ ענבים מפוסטר אפשר להכין ממנו יין, וכך גם אכן נעשה בחלק מהמקומות
    ובחלק מהיינות. ואיך קוראים למיץ הענבים הזה, אחרי הפסטור? ג"כ Must כמובן.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2024 04:51

    לא יודע איך קרוי "בספרות המקצועית", אבל בלשון המדוברת בחו"ל "מאסט" הוא מיץ
    ענבים טרי לא מפוסתר שעושים בבית, והרבה עושים את זה לפסח במקום מיץ ענבים
    רגיל. הנקודה הוא לא דוקא שהוא לא מפוסתר רק שעשוי באופן אחר (ומענבים
    המיוחדים לאכילה), שמשוה לו יותר טעם של ענבים מהמיץ הענבים הרגיל, אבל למעשה
    זה מיץ ענבים.

    מאת: On Wed, Mar 20, 2024 at 3:41 PM אליהו ברדנשטיין

  • שפת אמת בענין פסול קרוב לעדות

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 13/01/2024 22:36 לי זה ידוע מהחידושי הרי"ם. ב-יום חמישי, 11 בינואר 2024 בשעה 13:46:20 UTC+2, ספר נאה כתב/ה:
  • ושוב בענין פתיחת הר"ת

    2024
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2024 14:42 הוא לא עורך 30 שנה הוא מעמד 30 שנה לך תדע, אולי הוא גם מתערב בחומר עצמו...
  • שאלה בענין ניקוד

    2024
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2024 23:09 תודה רבה לכולם. ברכה והצלחה וכל טוב תמידי ידידכם הדורש שלומכם וטובתכם כל הימים הצב"י יהושע העשיל וינגרטן פה עיר הקודש והמקדש ירושלם תובב"א [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 15.05.24, 23:09:13
  • המשך בענין פדיון הבן:

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2024 00:55 יש"כ לכל המסייעים והמרחיבים באופן נפלא ממש בענין זה של פדיון הבן, ורציתי לציין שיוצא יש ב' דינים בענין של מצות פדיון הבן. א. הבכור הוא ברשות הכהן. ב. יש מצוה לפדותו. כך מבואר בל' הרמב"ם בספר המצות (מצוה עט): שציונו לקדש בכורות, כלומר להפרישם ולהבדילם למה שראוי שיעשה בהם, והוא אומרו קדש לי כל בכור באדם ובבהמה. וכן כתב גם ביד החזקה (ריש הלכות בכורות): מצות עשה להפריש כל פטר רחם הזכרים, בין באדם בין בבהמה טהורה בין במין החמור, בכור אדם ובכור חמור נפדין ופדיונם לכהן, ובכור בהמה טהורה נשחט בעזרה כשאר קדשים קלים. וכ"כ הרמב"ם בסה"מ (מצוה פ) וז"ל: היא שציונו לפדות בכור אדם, ושניתן הדמים ההם לכהן, והוא אומרו יתעלה (משפטים כב) בכור בניך תיתן לי, וביאר לנו הנתינה הזאת איך תהיה, והוא שנפדהו מן הכהן, וכאילו הוא כבר זכה בו ונקנהו ממנו בחמש סלעים. בברכה מרובה
  • המשך בענין פדיון הבן:

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2024 02:04 ראיתי מישהו שכותב שמהנ"ל בתרוה"ד מוכח שהבן הבכור [קודם שנפדה] הרי הוא ברשות הכהן, כיון שכותב שם שמה שאינו יכול לתתו לכהן זהו כי אין לכהן תועלת מכך, ולולי כך, היה ניתן לתתו לכהן, ומוכח מכאן שהבכור הרי הוא ברשות הכהן. האם ניתן להבין ראיה זו? הרי שם הוא מחלק בין פטר חמור שהוא קדוש לבכור אדם שהוא חולין, ומבואר מזה, שבבכור אדם שאין בו קדושה - אז אין לו שייכות לכהן, ומה שהיה שייך לתתו לכהן במידה והיה בזה תועלת לכהן - זה לא מצד שהוא משאירו ברשותו, אלא אולי זה מצד פדיון? ואני נבוך בדבר והלילה כמעט עבר אשמח לתגובתכם תודה רבה!
  • טיפ נורא בענין ההערות סקירה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 13/08/2024 20:49 אפשר שנשמט מחמת התענית, מקפיץ שוב לתועלת רבים!
  • ספרים בענין כניסה לגיל העשרים !

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2024 12:30 דרוש לי הספרים א. בית תפילה להפלא יועץ מש"כ בענין זה ב. אגרות משה יו"ד ח"ג סימן צו ג. סדר תיקון כרת - כמה שיותר חדש וכן מי שיש בידו כל מידע או ספר אודות גדלות יום זה, אשמח מאוד לקבל, זה יביא לי המון תועלת ובפרט שעדיין לא מצאתי מקור לענין של להיות ער בלילה זה תודה רבה בהצלחה גדולה
  • משפט בענין תשוקה לחכמה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 16:22 שלום רב לכל החברים ! הוספת פירוש למשנה זו, שלא נדפס במפרשים במקום, דברי החוות דעת בהקדמתו לשו"ע. בהמשך לדברי האברבנאל, ויש בה תובנה מיוחדת לחיים. חוות דעת הקדמה מרגלא בפומייהו דרבנן לקרות החכם בשם תלמיד חכם היות שאין ראוי להקרא חכם רק הבורא לבד שהוא עצם החכמה ואינו מקבל ומושפע מזולתו, אבל חוץ ממנו הכל מקבלים ומושפעים מזולתם, וקל וחומר מי ששכלו מורכב בחומר הוא ילאה תמיד מלהשיג הדבר בשלימות, כי החכמה היא בלתי תכליתית, ולא יכילה כי אם הבלתי בעל תכלית והוא הבורא יתברך ויתעלה, מה שאין כן האדם שהוא בעל תכלית צריך הוא תמיד להשלמת זולתו כמאמרם ז"ל [אבות פרק ד משנה א] איזהו חכם הלומד מכל אדם, ולכן קראוהו בשם תלמיד חכם. ולא לבד שצריך לגדול ממנו אלא אף לקטן ממנו, כמאמרם [תענית ז, א] ומתלמידי יותר מכולם. והטעם כי כמו בראיה החושית אם ישוטט אדם במבט עיניו למרחוק נכשל בקל במה שלפניו, כן הוא בראיה השכלית כשמשוטט במבט שכלו למרחוק נכשול בקל במה שלפניו, לכן צריך לתלמיד ששכלו קטן ששכלו אינו משוטט למרחוק ומרגיש במה שלפניו. ועוד כי מחמת צמצום שכלו להסביר להתלמיד, יראה גם בעצמו במה שלפניו, וגם מחמת הצמצום יראה ויבין יותר, כי זה דומה לרואה בשפופרת שרואה יותר מחמת צמצום עין הראות מה שלא יכול להביט כל כך בלא השפופרת מחמת פיזור עין הראות: --

2

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים