דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מהר"ם מרוטנבורג החדשים???

2024
3 2 0 1
  • צורת הכתיבה בסת"ם היא כלפי מעלה?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2024 14:08 אולי הכונה שמצמידים את הכתיבה לשורה העליונה דלא ככתיבה רגילה שכותבים על השורה התחתונה. מאת: [email protected]
  • סיוע בהבנת דברי המהרש"ם

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2024 14:48 אני צריך "חברותא" להבין תשובה שלו בעיקר להשוות ציטוט אם מתאים לדבריו (שו"ת מהרש"ם חלק ב סימן רסה). הציטוט שאני צריך להשוות: *פארטש *בלי מעקה לענין שימוש ומזוזה שאלה: אם מותר להשתמש בפארטש שאין בו מעקה, ודין מזוזה במקום זה. תשובה: צריך להזהר שלא ישתמשו שם כלל מטעם סכנה, וגם מטעם חיוב מזוזה. ואם מניח לא יברך ברכה. ואינו דומה לפתח שאין משתמשין בו כלל, כיון שי"ל עדיין הפצימין וצורת הפתח (כמו דאיתא בגמ' ב"ב יב ע"א שנקרא נטלו פצימין) שאיתא במהרש"ם שעדיין מחויב במזוזה כיון שהי' עכ"פ פתח המחיוב, משא"כ בנידן דידן שמעולם עדיין לא הי' מחיוב.
  • אני צריך שו"ת מהר"ם חביב סי' קכד - באישי!

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/02/2024 08:34 נעזרתי כבר .
  • איך מחליפים סגנונות מהר?

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 04/07/2024 14:52 במקרה שלך הפתרון הוא להגדיר סגנון סוגריים, ואז לבחור את כל הסוגריים (*) עם תוים כללים ולהחליף לסגנון זה. בהחלפה. --
  • מקור בדברי הרמב"ם

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 14:01 ראיתי מציינים לחידושי חת"ס שבת קיא ד"ה הרמב"ם שו"ת חאו"ח סימן קסח דכתב בביאור דברי הרמב"ם ריש פרק ל דחיוב סעודות שבת הוא דאורייתא ממש
  • למצטרפים החדשים [ולא רק]

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 10/11/2024 00:08 לרבים השואלים: https://groups.google.com/g/torahtorahtorah זה הקישור לכתר תורה מאת: [email protected] -- [image: לוגו כיתוב מלא חתוך.jpg] *ליצירת קשר: 0527174846 * הנכם מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה שלי לקבלת תובנות בתחום החינוך והמסתעף להצטרפות דרך המייל לחץ כאן <[email protected]?subject=%D7%A9%D7%9C%D7%97%20%D7%9C%D7%99%20%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%20-%20%D7%94%D7%92%D7%A2%D7%AA%D7%99%20%D7%93%D7%A8%D7%9A%20%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%20%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C>
  • איפה כתב הרמב"ם שמותר לדרוש ברופאים

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/11/2024 23:18 [י] הלכה זו היא תוספתא, אבל ראיתי לפרשה ג"כ לפי שיש בה תועליות. ספר רפואות, היה ספר שהיה בו סדר רפואות במה שאין מן הדין להתרפות בו, כגון מה שמדמין בעלי "הטלסמאת" שאם עושין "טלסם" בסדר מסוים מועיל לחולי פלוני וכיוצא בזה מדברים האסורים, ומחברו לא חברו אלא על דרך הלימוד בטבעי המציאות לא כדי להשתמש במשהו ממה שנכלל בו, וזה מותר כמו שיתבאר לך שדברים שהזהיר ה' מלעשותם מותר ללמדם ולדעת אותם, כי ה' אמר לא תלמד לעשות ובא בקבלה אבל אתה למד להבין ולהורות. וכאשר קלקלו בני אדם ונתרפאו בו גנזו. ואפשר שהיה ספר שיש בו הרכבת סמים המזיקין כגון סם פלוני מרכיבין אותו כך, ומשקין אותו כך, וגורם למחלה זו וזו, ורפואתו בכך וכך, שכשיראה הרופא אותם המחלות ידע שסם פלוני השקוהו ונותן לו דברים נגדיים שיצילוהו, וכאשר קלקלו בני אדם והיו הורגין בו גנזו. ולא הארכתי לדבר בענין זה אלא מפני ששמעתי וגם פירשו לי ששלמה חבר ספר רפואות שאם חלה אדם באיזו מחלה שהיא פנה אליו ועשה כמו שהוא אומר ומתרפא, וראה חזקיה שלא היו בני אדם בוטחים בה' במחלותיהם אלא על ספר הרפואות, עמד וגנזו. ומלבד אפסות דבר זה ומה שיש בו מן ההזיות, הנה ייחסו לחזקיה ולסיעתו שהודו לו סכלות שאין ליחס דוגמתה אלא לגרועים שבהמון. ולפי דמיונם המשובש והמטופש אם רעב אדם ופנה אל הלחם ואכלו שמתרפא מאותו הצער הגדול בלי ספק, האם נאמר שהסיר בטחונו מה', והוי שוטים יאמר להם, כי כמו שאני מודה לה' בעת האוכל שהמציא לי דבר להסיר רעבוני ולהחיותני ולקיימני, כך נודה לו על שהמציא רפואה המרפאה את מחלתי כשאשתמש בה. ולא הייתי צריך לסתור פירוש זה הגרוע לולי פרסומו. ויתבאר שמותר לעבר השנה כל אדר ועושין אותה שנה שני אדרים, ומן הכללים שיש לנו אדר הסמוך לניסן לעולם חסר אם נסמוך על החשבון. ואם היו שני אדרים יהיה הראשון שלשים יום, ובא חזקיה ביום השלשים של אדר ועבר את השנה ועשה החדש הנכנס אדר שני, ואלו לא עבר את אותה השנה היה יום שלשים של אדר יום אחד בניסן כמו שביארנו, והרי עבר את השנה ביום שהיה ראוי להיות תחלת ניסן, וזה אסור לפי שהכלל אצלינו אין מעברין את השנה בשלשים של אדר הואיל וראוי לקבעו ניסן, והוא אינו סובר לדין זה כלומר הואיל וראוי לקבעו ניסן. (פירוש המשנה לרמב"ם מסכת פסחים פרק ד) מאת: [email protected]
  • אשמח להסבר ורקע לדברי המלבי"ם

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ז
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 23:08 התגובה של זאב כץ בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app מאת: [email protected] -- קבצים מצורפים: file-0

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים