דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2024
  4. מהר"ם מרוטנבורג החדשים???
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מהר"ם מרוטנבורג החדשים???

2024
3 2 0 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • י

    מכון דעת תורה -מהרש"ם

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 24/02/2024 22:42 אשמח אם מישהו מהחברים כאן יכול לעדכן אותי (באישי) כתובת מייל של מכון דעת תורה הוצאת כתבי מהרש"ם, או טלפון,
  • י

    רמב"ם לעם - מוסד הרב קוק

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2024 00:38 קבלתי ב-יום רביעי, 13 במרץ 2024 בשעה 22:16:15 UTC+2, יחידה ליחדך כתב/ה:
  • מ

    המהדורא המקובלת לשמונה הפרקים לרמב"ם

    2024
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/07/2024 14:51 במחכ"ת - הן המורה והן ח"פ תורגמו ע"י ר' שמואל אבן תיבון (כך בכל אופן מופיע בשערי הספרים).
  • מ

    ביאור כוונת המלבי"ם

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 23:15 כוונתו לחכמים מסוג מסויים שמפרשים על פי 'רובד רוחני עליון', בשונה ממפרשים שנצמדים יותר לפשט הפשוט לאדם הפשוט. האלוהיים יאמרו שדוד נעשה אלוהי ולכן כולו השתנה ולא היה שייך להכיר אותו. [משלה"ד, הרגשנים יאמרו שכל אדם יכול להרגיש בחוש שאחרי הטבילה במקוה של ערב שבת נכנסת בו נשמה יתירה. זה גישה של רגשנים, ולא שהיא לא אמיתית, אלא זה סגנון תפיסה של המציאות]. מעניין למי הכוונה, אולי האלשיך?
  • מ

    ביאור כוונת המלבי"ם

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 23:15 עתה מצאתי: [image: image.png] זה מוסכם?
  • פ

    מי שיודע מקור שכותב ברמב"ם תודה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2024 10:17 והנה כתב הרמב"ם שכל הרמאים נתפסים ע"י שנכשלים בעריות וכן ידוע שמשיח השקר ש"צ נתפס בזה ובזה מתגלה צביעותם
  • ב

    מקור בדברי הרמב"ם

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 14:01 ראיתי מציינים לחידושי חת"ס שבת קיא ד"ה הרמב"ם שו"ת חאו"ח סימן קסח דכתב בביאור דברי הרמב"ם ריש פרק ל דחיוב סעודות שבת הוא דאורייתא ממש
  • מ

    איפה כתב הרמב"ם שמותר לדרוש ברופאים

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/11/2024 23:18 [י] הלכה זו היא תוספתא, אבל ראיתי לפרשה ג"כ לפי שיש בה תועליות. ספר רפואות, היה ספר שהיה בו סדר רפואות במה שאין מן הדין להתרפות בו, כגון מה שמדמין בעלי "הטלסמאת" שאם עושין "טלסם" בסדר מסוים מועיל לחולי פלוני וכיוצא בזה מדברים האסורים, ומחברו לא חברו אלא על דרך הלימוד בטבעי המציאות לא כדי להשתמש במשהו ממה שנכלל בו, וזה מותר כמו שיתבאר לך שדברים שהזהיר ה' מלעשותם מותר ללמדם ולדעת אותם, כי ה' אמר לא תלמד לעשות ובא בקבלה אבל אתה למד להבין ולהורות. וכאשר קלקלו בני אדם ונתרפאו בו גנזו. ואפשר שהיה ספר שיש בו הרכבת סמים המזיקין כגון סם פלוני מרכיבין אותו כך, ומשקין אותו כך, וגורם למחלה זו וזו, ורפואתו בכך וכך, שכשיראה הרופא אותם המחלות ידע שסם פלוני השקוהו ונותן לו דברים נגדיים שיצילוהו, וכאשר קלקלו בני אדם והיו הורגין בו גנזו. ולא הארכתי לדבר בענין זה אלא מפני ששמעתי וגם פירשו לי ששלמה חבר ספר רפואות שאם חלה אדם באיזו מחלה שהיא פנה אליו ועשה כמו שהוא אומר ומתרפא, וראה חזקיה שלא היו בני אדם בוטחים בה' במחלותיהם אלא על ספר הרפואות, עמד וגנזו. ומלבד אפסות דבר זה ומה שיש בו מן ההזיות, הנה ייחסו לחזקיה ולסיעתו שהודו לו סכלות שאין ליחס דוגמתה אלא לגרועים שבהמון. ולפי דמיונם המשובש והמטופש אם רעב אדם ופנה אל הלחם ואכלו שמתרפא מאותו הצער הגדול בלי ספק, האם נאמר שהסיר בטחונו מה', והוי שוטים יאמר להם, כי כמו שאני מודה לה' בעת האוכל שהמציא לי דבר להסיר רעבוני ולהחיותני ולקיימני, כך נודה לו על שהמציא רפואה המרפאה את מחלתי כשאשתמש בה. ולא הייתי צריך לסתור פירוש זה הגרוע לולי פרסומו. ויתבאר שמותר לעבר השנה כל אדר ועושין אותה שנה שני אדרים, ומן הכללים שיש לנו אדר הסמוך לניסן לעולם חסר אם נסמוך על החשבון. ואם היו שני אדרים יהיה הראשון שלשים יום, ובא חזקיה ביום השלשים של אדר ועבר את השנה ועשה החדש הנכנס אדר שני, ואלו לא עבר את אותה השנה היה יום שלשים של אדר יום אחד בניסן כמו שביארנו, והרי עבר את השנה ביום שהיה ראוי להיות תחלת ניסן, וזה אסור לפי שהכלל אצלינו אין מעברין את השנה בשלשים של אדר הואיל וראוי לקבעו ניסן, והוא אינו סובר לדין זה כלומר הואיל וראוי לקבעו ניסן. (פירוש המשנה לרמב"ם מסכת פסחים פרק ד) מאת: [email protected]

0

מחובר

794

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים