תחליף תורני למילה ישיר

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 14:15

כמדומה שכנגד משמע שלילי ולא מקביל למילה "מול" בעברית
לי אישית "במישרין" לא נותן אותה תוצאה של "ישיר", וגם אמנם נשמע נוסח רבני,
אבל לא בהקשר הזה.

--

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 14:37

למה? 'עזר כנגדו' לא טוב?
'נגד' אולי בעברית זה שלילי
[כי בד"כ אויבים עומדים פנים אל פנים, לפני דור הסייבר והכטבמי"ם]
אבל במקורותינו - ממש לא!
ראה יהושע פ"ג פ"ה פ"ו
והנה תוכנת תורת אמת במיטבה
[image: image.png]

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:00

גם אם מבינים שהכוונה "מול", עדיין יותר מדויק ומובן ובהיר לנקוט "באופן ישיר".

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:02

זכה עוזרתו, לא זכה כנגדו
רש"י - "כנגדו - חלוקה עליו וסותרת דבריו"
שו"ר שאתה צודק
מזרחי (רא"ם) בראשית ב,יח
ואף על גב דמלשון "כנגדו" לא משתמע אלא נכחו, מלשון (שמות יט, ב) "נגד ההר",
מכל מקום מאחר שכל המעיז - משים פניו כנגד פני המעיז בו, והמתבייש ההפך, כִּנה
האשה המעיזה על בעלה, שהיא "כנגדו".

--

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:09

ייש"כ על הראיות
אין בית מדרש בלא חידוש!
כמדריך חתנים - זה ממש עזר לי מש"כ....

מאת: [email protected]

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:15

כל מה שהוצע כאן אינו מהווה עדיין תחליף ראוי למונח 'ישיר' שמשמעותו בהקשר
הזה: "לא דרך גורם שלישי", לדוגמה: "אני קונה ישר מהמפעל ולא דרך החנות",
כמובן שאי אפשר לכתוב "אני קונה כנגד החנות", אולי "במישרין" אבל ס'איז שמעק
עפעס נישט...

לגוף הדיון על עושר לה"ק, בוודאי יש דברים בגו שיש שפות עשירות יותר בהרבה
תחומים והסיבה לזה היא עונייה של לה"ק אלא חוסר ההתפתחות שלה לאורך השנים
כשבמשך אלפי שנים היא לא שימשה כלל כשפת דיבור, ושימשה רק לתחום מאוד מסויים
של כתיבה תורנית, וממילא לא חלו בה ההתפתחויות המאפיינות שפות שימושיות בהן
נוצר הכרח לחדש/להתאים מילים כדי לבטא מושגים, תחושות וכו' מתחומים שונים.
ידוע שבסקנדינביה יש כ-30 מילים שונות שמבטאות שלג כשכל אחת מתארת סוג מסויים
מאוד של שלג, בשפות אחרות זה לא התפתח כי לא ירד כל כך הרבה שלג וממילא לא היה
צורך בהתפתחות כזו של השפה, ועוד כהנה וכהנה דוגמאות לתחומים שונים שחלו בהם
התפתחויות שונות בשפות שונות ובמקומות שונים בהתאם לצורך בחיי היום-יום,
הכתיבה וכו'.

בשורה התחתונה, אין מנוס מלהכיר בזה שלפעמים יש מילים בעברית מודרנית/בלעוזית
שקולעים למטרה ומבטאים במדיוק דבר מסויים שקשה לבטא בלה"ק עתיקה. נכון שאנחנו
בכל זאת מעדיפים לשמור על הסגנון המקובל, אבל אנחנו צריכים להכיר בהשלכות....

מאת: [email protected]

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:16

סליחה התכוונתי: "והסיבה לזה היא לא עונייה של לה"ק"

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:19

אני קונה מן המפעל עצמו

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:21

המשפט שהבאת אכן בהיר. אבל: "ראובן נשתעבד לשמעון עצמו" - כאן המשמעות כבר לא
בהירה.

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:23

כמובן שאי אפשר לכתוב "אני קונה כנגד החנות
אין הנידון דומה לראיה,
ואדרבה, כשקנית בחנות מיקסר והוא תקול ל"ע
האחריות היא כנגד החברה ולא כנגד בעל החנות,
כך מקובל להתנסח בימינו בכל מה שנוגע לחובות ולשיעבודים
שבזה אתה עוסק
אתה עומד מול הבנק ולא מול חברת האשראי
וכן הלאה

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:37

אבל כאן הנושא הוא חלות הקנין עצמו, האם הוא בין ראובן ללוי או בין ראובן
לשמעון ולא האחריות והשעבוד הנגזרים מזה.

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:44

הקנין הוא הסיבה לשעבוד והוא היוצר אותו
אבל השעבוד עצמו הוא הנושא

[יצחק זאב צ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:44

אם באמת רוצים להאריך ולכתוב בבירור יותר, הגם שאין צורך בזה וכנ"ל, אפשר
לכתוב דאם בקנין שקנה שמעון נשתעבד מכבר ללוי עצמו, ואין זה שעבוד שנתשעבד
לראובן ונקנה אל לוי .

וכעין שהוצע כאן לעיל.

[אבן ספיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 23:09

התרגום הפשוט ביותר בלשון תורנית זה 'בהדיא', הלא כן?

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 23:17

בהדיא

• בפירוש, בגלוי
  מתאים?

--

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 23:32

מבחינתי הדיון נעול, ישר כוח לכל העונים!

מאת: [email protected]

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2024 02:11

כל הדוגמאות שהובאו כאן כמו - מהמפעל עצמו ולא מהחנות וכו' וכו' אינם דומים
למשפט המדובר מהסיבה הפשוטה שבהם מובא גם צד השלילה ולכן הענין מוסבר מעצמו,
משא"כ במשפט המדובר.
כוונתי לומר - שהסיבה למה לא הצלחנו למצוא את המילה 'ישיר' היא פשוט כי אין
מילה כזו בפני עצמה, וגם היא אינה נצרכת כלל כשהמשפט כתוב כתיקנו, אלא היא באה
כדי לחסוך מהכותב את פירוט צד השלילה והיא מעין קיצור של הענין אך לא מילה
בפני עצמה.
עיקר חידושו של הכותב הוא ששעבודו של שמעון אינו קשור לראובן ולא מה שמשתעבד
ללוי, ולכן הוא היה מדייק יותר אם היה כותב - 'דאם כנים הדברים ששעבודו של
שמעון אינו כלפי ראובן אלא כלפי לוי...', והמילה 'ישיר' הוא סוג של קוד שבא
לחסוך את המילים 'לא כלפי ראובן'.
מקוה שהסברתי את עצמי [אולי למישהו יש קוד שיקצר את האריכות שכתבתי?...]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2024 03:14

לא. זה לא רק קוד שבא לחסוך את השלילה, אלא יש כאן הבהרה גדולה של הדברים. אם
תכתוב: "שעבודו של שמעון אינו כלפי ראובן אלא כלפי לוי", אין כאן די בהירות
שהכוונה היא שלוי אינו מתווך שהשעבוד עובד דרכו. משא"כ המילה "ישיר" מבהירה
היטב את הנקודה, שהיא האם לוי הוא צד אמצעי בין ראובן לשמעון. לכן המילה
"ישיר" נצרכת תמיד.

[אבן ספיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2024 12:43

בשפה תורנית 'בהדיא' מתאים גם מתאים בול.

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2024 12:52

בהדיא מתאים בול?? התרגום של מילת בהדיא הוא בגלוי. מה הקשר לענייננו
לדבריך אפשר להתנסח כך: אוטובוס קו 402 מב"ב מגיע בהדיא לירושלים...

אשמח לשמוע כיצד הכריע לבסוף בעל המעשה הרב ברדנשטיין?