תחליף תורני למילה ישיר
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:02
זכה עוזרתו, לא זכה כנגדו
רש"י - "כנגדו - חלוקה עליו וסותרת דבריו"
שו"ר שאתה צודק
מזרחי (רא"ם) בראשית ב,יח
ואף על גב דמלשון "כנגדו" לא משתמע אלא נכחו, מלשון (שמות יט, ב) "נגד ההר",
מכל מקום מאחר שכל המעיז - משים פניו כנגד פני המעיז בו, והמתבייש ההפך, כִּנה
האשה המעיזה על בעלה, שהיא "כנגדו".--
תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:09
ייש"כ על הראיות
אין בית מדרש בלא חידוש!
כמדריך חתנים - זה ממש עזר לי מש"כ....מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:02
זכה עוזרתו, לא זכה כנגדו
רש"י - "כנגדו - חלוקה עליו וסותרת דבריו"
שו"ר שאתה צודק
מזרחי (רא"ם) בראשית ב,יח
ואף על גב דמלשון "כנגדו" לא משתמע אלא נכחו, מלשון (שמות יט, ב) "נגד ההר",
מכל מקום מאחר שכל המעיז - משים פניו כנגד פני המעיז בו, והמתבייש ההפך, כִּנה
האשה המעיזה על בעלה, שהיא "כנגדו".--
תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:15
כל מה שהוצע כאן אינו מהווה עדיין תחליף ראוי למונח 'ישיר' שמשמעותו בהקשר
הזה: "לא דרך גורם שלישי", לדוגמה: "אני קונה ישר מהמפעל ולא דרך החנות",
כמובן שאי אפשר לכתוב "אני קונה כנגד החנות", אולי "במישרין" אבל ס'איז שמעק
עפעס נישט...לגוף הדיון על עושר לה"ק, בוודאי יש דברים בגו שיש שפות עשירות יותר בהרבה
תחומים והסיבה לזה היא עונייה של לה"ק אלא חוסר ההתפתחות שלה לאורך השנים
כשבמשך אלפי שנים היא לא שימשה כלל כשפת דיבור, ושימשה רק לתחום מאוד מסויים
של כתיבה תורנית, וממילא לא חלו בה ההתפתחויות המאפיינות שפות שימושיות בהן
נוצר הכרח לחדש/להתאים מילים כדי לבטא מושגים, תחושות וכו' מתחומים שונים.
ידוע שבסקנדינביה יש כ-30 מילים שונות שמבטאות שלג כשכל אחת מתארת סוג מסויים
מאוד של שלג, בשפות אחרות זה לא התפתח כי לא ירד כל כך הרבה שלג וממילא לא היה
צורך בהתפתחות כזו של השפה, ועוד כהנה וכהנה דוגמאות לתחומים שונים שחלו בהם
התפתחויות שונות בשפות שונות ובמקומות שונים בהתאם לצורך בחיי היום-יום,
הכתיבה וכו'.בשורה התחתונה, אין מנוס מלהכיר בזה שלפעמים יש מילים בעברית מודרנית/בלעוזית
שקולעים למטרה ומבטאים במדיוק דבר מסויים שקשה לבטא בלה"ק עתיקה. נכון שאנחנו
בכל זאת מעדיפים לשמור על הסגנון המקובל, אבל אנחנו צריכים להכיר בהשלכות....מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:15
כל מה שהוצע כאן אינו מהווה עדיין תחליף ראוי למונח 'ישיר' שמשמעותו בהקשר
הזה: "לא דרך גורם שלישי", לדוגמה: "אני קונה ישר מהמפעל ולא דרך החנות",
כמובן שאי אפשר לכתוב "אני קונה כנגד החנות", אולי "במישרין" אבל ס'איז שמעק
עפעס נישט...לגוף הדיון על עושר לה"ק, בוודאי יש דברים בגו שיש שפות עשירות יותר בהרבה
תחומים והסיבה לזה היא עונייה של לה"ק אלא חוסר ההתפתחות שלה לאורך השנים
כשבמשך אלפי שנים היא לא שימשה כלל כשפת דיבור, ושימשה רק לתחום מאוד מסויים
של כתיבה תורנית, וממילא לא חלו בה ההתפתחויות המאפיינות שפות שימושיות בהן
נוצר הכרח לחדש/להתאים מילים כדי לבטא מושגים, תחושות וכו' מתחומים שונים.
ידוע שבסקנדינביה יש כ-30 מילים שונות שמבטאות שלג כשכל אחת מתארת סוג מסויים
מאוד של שלג, בשפות אחרות זה לא התפתח כי לא ירד כל כך הרבה שלג וממילא לא היה
צורך בהתפתחות כזו של השפה, ועוד כהנה וכהנה דוגמאות לתחומים שונים שחלו בהם
התפתחויות שונות בשפות שונות ובמקומות שונים בהתאם לצורך בחיי היום-יום,
הכתיבה וכו'.בשורה התחתונה, אין מנוס מלהכיר בזה שלפעמים יש מילים בעברית מודרנית/בלעוזית
שקולעים למטרה ומבטאים במדיוק דבר מסויים שקשה לבטא בלה"ק עתיקה. נכון שאנחנו
בכל זאת מעדיפים לשמור על הסגנון המקובל, אבל אנחנו צריכים להכיר בהשלכות....מאת: [email protected]
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:23
כמובן שאי אפשר לכתוב "אני קונה כנגד החנות
אין הנידון דומה לראיה,
ואדרבה, כשקנית בחנות מיקסר והוא תקול ל"ע
האחריות היא כנגד החברה ולא כנגד בעל החנות,
כך מקובל להתנסח בימינו בכל מה שנוגע לחובות ולשיעבודים
שבזה אתה עוסק
אתה עומד מול הבנק ולא מול חברת האשראי
וכן הלאה -
תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:23
כמובן שאי אפשר לכתוב "אני קונה כנגד החנות
אין הנידון דומה לראיה,
ואדרבה, כשקנית בחנות מיקסר והוא תקול ל"ע
האחריות היא כנגד החברה ולא כנגד בעל החנות,
כך מקובל להתנסח בימינו בכל מה שנוגע לחובות ולשיעבודים
שבזה אתה עוסק
אתה עומד מול הבנק ולא מול חברת האשראי
וכן הלאה -
-
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 23:32
מבחינתי הדיון נעול, ישר כוח לכל העונים!
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 23:32
מבחינתי הדיון נעול, ישר כוח לכל העונים!
מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2024 02:11
כל הדוגמאות שהובאו כאן כמו - מהמפעל עצמו ולא מהחנות וכו' וכו' אינם דומים
למשפט המדובר מהסיבה הפשוטה שבהם מובא גם צד השלילה ולכן הענין מוסבר מעצמו,
משא"כ במשפט המדובר.
כוונתי לומר - שהסיבה למה לא הצלחנו למצוא את המילה 'ישיר' היא פשוט כי אין
מילה כזו בפני עצמה, וגם היא אינה נצרכת כלל כשהמשפט כתוב כתיקנו, אלא היא באה
כדי לחסוך מהכותב את פירוט צד השלילה והיא מעין קיצור של הענין אך לא מילה
בפני עצמה.
עיקר חידושו של הכותב הוא ששעבודו של שמעון אינו קשור לראובן ולא מה שמשתעבד
ללוי, ולכן הוא היה מדייק יותר אם היה כותב - 'דאם כנים הדברים ששעבודו של
שמעון אינו כלפי ראובן אלא כלפי לוי...', והמילה 'ישיר' הוא סוג של קוד שבא
לחסוך את המילים 'לא כלפי ראובן'.
מקוה שהסברתי את עצמי [אולי למישהו יש קוד שיקצר את האריכות שכתבתי?...] -
תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2024 02:11
כל הדוגמאות שהובאו כאן כמו - מהמפעל עצמו ולא מהחנות וכו' וכו' אינם דומים
למשפט המדובר מהסיבה הפשוטה שבהם מובא גם צד השלילה ולכן הענין מוסבר מעצמו,
משא"כ במשפט המדובר.
כוונתי לומר - שהסיבה למה לא הצלחנו למצוא את המילה 'ישיר' היא פשוט כי אין
מילה כזו בפני עצמה, וגם היא אינה נצרכת כלל כשהמשפט כתוב כתיקנו, אלא היא באה
כדי לחסוך מהכותב את פירוט צד השלילה והיא מעין קיצור של הענין אך לא מילה
בפני עצמה.
עיקר חידושו של הכותב הוא ששעבודו של שמעון אינו קשור לראובן ולא מה שמשתעבד
ללוי, ולכן הוא היה מדייק יותר אם היה כותב - 'דאם כנים הדברים ששעבודו של
שמעון אינו כלפי ראובן אלא כלפי לוי...', והמילה 'ישיר' הוא סוג של קוד שבא
לחסוך את המילים 'לא כלפי ראובן'.
מקוה שהסברתי את עצמי [אולי למישהו יש קוד שיקצר את האריכות שכתבתי?...]תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2024 03:14
לא. זה לא רק קוד שבא לחסוך את השלילה, אלא יש כאן הבהרה גדולה של הדברים. אם
תכתוב: "שעבודו של שמעון אינו כלפי ראובן אלא כלפי לוי", אין כאן די בהירות
שהכוונה היא שלוי אינו מתווך שהשעבוד עובד דרכו. משא"כ המילה "ישיר" מבהירה
היטב את הנקודה, שהיא האם לוי הוא צד אמצעי בין ראובן לשמעון. לכן המילה
"ישיר" נצרכת תמיד. -
תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2024 03:14
לא. זה לא רק קוד שבא לחסוך את השלילה, אלא יש כאן הבהרה גדולה של הדברים. אם
תכתוב: "שעבודו של שמעון אינו כלפי ראובן אלא כלפי לוי", אין כאן די בהירות
שהכוונה היא שלוי אינו מתווך שהשעבוד עובד דרכו. משא"כ המילה "ישיר" מבהירה
היטב את הנקודה, שהיא האם לוי הוא צד אמצעי בין ראובן לשמעון. לכן המילה
"ישיר" נצרכת תמיד. -
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2024 13:17
מה באמת התרגום המדוייק של "גלייך"? אני כן יודע שמשתמשים בזה בהקשר הזה.
למעשה, עם כל הכאב, ויתרתי על המילה "ישיר" והשארתי "נשתעבד ראובן ללוי" ותו
לא. אף אחד מהרעיונות שהוצעו כאן לא מהווה תחליף ראוי להנ"ל.
אולי מועצת גדולי התורה דכאן תכריע ע"ד המקום וע"ד הקהל בישיבה של מעלה
ובישיבה של מטה להכניס את המילה "ישיר" אחר כבוד ללקסיקון המפואר של שפת
הישיביש... -
תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2024 13:17
מה באמת התרגום המדוייק של "גלייך"? אני כן יודע שמשתמשים בזה בהקשר הזה.
למעשה, עם כל הכאב, ויתרתי על המילה "ישיר" והשארתי "נשתעבד ראובן ללוי" ותו
לא. אף אחד מהרעיונות שהוצעו כאן לא מהווה תחליף ראוי להנ"ל.
אולי מועצת גדולי התורה דכאן תכריע ע"ד המקום וע"ד הקהל בישיבה של מעלה
ובישיבה של מטה להכניס את המילה "ישיר" אחר כבוד ללקסיקון המפואר של שפת
הישיביש...תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2024 13:32
אני מצידי נותן לך אישור.
בכל אופן, כבר כתבו כאן שלהקפיד בצורה מוחלטת על שפת הישיביש - אין לדבר סוף!
כי כמעט על כל מילה אפשר להתווכח רבות באיזה דור התחדשה והאם היא חסידית או
ליטאית, ובאילו ישיבות רגילים בה, בארץ ובחו"ל וכו' וכו'.
לכן מילים או ניסוחים שהם בצורה מובהקת חדשים, אין להשתמש בהם, כגון: מנעד,
סוגה, פעימה, או מילים מוזרות אחרות כגון ארטיסט וכדו'. אבל מילה כגון "ישיר",
מסתבר שאף אחד מהקוראים לא ירים גבה כשיקראנה.
מבקר אחד תיקן פעם ביטוי שכתבתי: "עשרת הדברים", בתואנה ש"עשרת" זה עברית.
אמרתי לו שכתוב "עשרת בני המן". אמר: 'זה עדיין דומה לעברית'. זו דוגמה קטנה
אחת מתוך רבות שקרו לי, ורואים איך אין לדבר סוף.
לכן חבל לדקדק בכה"ג יותר מדי, ובפרט בדוגמה עם ה"ישיר" שהיא מילה
שמועילה להבנה.[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
03.05.24,
13:22:56 -
תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2024 13:32
אני מצידי נותן לך אישור.
בכל אופן, כבר כתבו כאן שלהקפיד בצורה מוחלטת על שפת הישיביש - אין לדבר סוף!
כי כמעט על כל מילה אפשר להתווכח רבות באיזה דור התחדשה והאם היא חסידית או
ליטאית, ובאילו ישיבות רגילים בה, בארץ ובחו"ל וכו' וכו'.
לכן מילים או ניסוחים שהם בצורה מובהקת חדשים, אין להשתמש בהם, כגון: מנעד,
סוגה, פעימה, או מילים מוזרות אחרות כגון ארטיסט וכדו'. אבל מילה כגון "ישיר",
מסתבר שאף אחד מהקוראים לא ירים גבה כשיקראנה.
מבקר אחד תיקן פעם ביטוי שכתבתי: "עשרת הדברים", בתואנה ש"עשרת" זה עברית.
אמרתי לו שכתוב "עשרת בני המן". אמר: 'זה עדיין דומה לעברית'. זו דוגמה קטנה
אחת מתוך רבות שקרו לי, ורואים איך אין לדבר סוף.
לכן חבל לדקדק בכה"ג יותר מדי, ובפרט בדוגמה עם ה"ישיר" שהיא מילה
שמועילה להבנה.[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
03.05.24,
13:22:56תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2024 13:55
סיכום ביניים: נראה לי שהרב אמר דברים נכוחים והם בהדיא מתאימים בול למצוקה
של השרשור הזה
כלפי וכנגד מה אמורים הדברים, ישירות לזה שלא לוותר על המילה המיוחדת
ולבחור או ב'ישיר/ישירות'
או כנגד או כלפי אבל אני אומר להדיא שלהדיא לא מתאים פה, זה 'אובר-ישיביש'...
[סליחה מדוברי האידיש כאן שלא ידעתי איפה לתקוע את הגלייך והדערעקט.....]
א-גוטען שאבע'ס!!
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות