דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

דרוש מקור - 'בצדק תשפוט עמיתך' נאמר כביכול כלפי הקב"ה ?

2024
2 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 21:32

    מתוך ספר בעריכה.

    כמו שאמרו המפרשים, על הפסוק בצדק תשפוט עמיתך, שהמכוון הוא גם כלפי הקב"ה,
    כביכול, שאם באים לאדם יסורים, והוא רואה כי מידת הדין מתגברת עליו, ישפוט
    וידון כביכול לכף זכות.

    מי יודע מקור לכך ש 'בצדק תשפוט עמיתך' נאמר גם כביכול כלפי הקב"ה ?

  • תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 21:32

    מתוך ספר בעריכה.

    כמו שאמרו המפרשים, על הפסוק בצדק תשפוט עמיתך, שהמכוון הוא גם כלפי הקב"ה,
    כביכול, שאם באים לאדם יסורים, והוא רואה כי מידת הדין מתגברת עליו, ישפוט
    וידון כביכול לכף זכות.

    מי יודע מקור לכך ש 'בצדק תשפוט עמיתך' נאמר גם כביכול כלפי הקב"ה ?

    תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 22:10

    [image: image.png]
    [image: image.png]
    21. תולדות יעקב יוסף ויקרא פרשת קדושים ד"ה וז"ש ג"כ
    בני אדם מעצמו נתנו לך משלהם. ובזה יובן מצוה הנ"ל לא תעשו עול במשפט, ר"ל על
    משפט העליון לא תראה פנים עצבות, כאלו נעשה עול ומשפט מעוקל ח"ו מלמעלה. כי
    הלא הכל שלו, ויהי' בקבלת השמחה כמאמר החכם הנ"ל. וז"ש ג"כ בצדק תשפוט עמיתך.
    כי הקדוש ברוך הוא נקרא רעך ועמיתך, שתראה אשר משפטו בצדק ומשפט וחסד גדול
    כאמור. וזה יהי' המשך הפסוקים בפרשת האזינו (דברים לב, ד - ז), בתוארי הש"י,
    הצור תמים פעלו. דקשה הא הצור הוא מדת דין הקשה, ותמים הוא מדת החסד,

    1. תולדות יעקב יוסף ויקרא פרשת קדושים ד"ה ונחזור לענין (*3)
      שתניחה מפני המלעיגים, כנגד שכרה שתרויח מהם בהנחת המצוה. לכך אל תחוש להם,
      והזהר ועשה לשם פועלן ואז תשכיל, וק"ל. ובזה מדוקדק לשון שאין אתה יודע, כי
      הוא ללמוד מה שתשיב למלעיגים, ודי בזה. ונחזור לענין הנ"ל, בביאור מצוה בצדק
      תשפוט עמיתך כנ"ל. וכן מצאתי בספר חסידים סימן קי"ג: אם ירננו על צדיק שמקרה
      רע קרהו, תדע שהוא בעון הדור, שנאמר (איכה ד, כ) משיח ה' נלכד בשחיתותם וכו'.
      אם כן קאמר בצדק תשפוט עמיתך, תחלה קאי על הקדוש ברוך הוא, דלא עביד דינא בלא
      דינא אף

    מאת: [email protected]

  • דרוש מקור - 'בצדק תשפוט עמיתך' נאמר כביכול כלפי הקב"ה ?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 21:28 מתוך ספר בעריכה. כמו שאמרו המפרשים, על הפסוק בצדק תשפוט עמיתך, שהמכוון הוא גם כלפי הקב"ה, כביכול, שאם באים לאדם יסורים, והוא רואה כי מידת הדין מתגברת עליו, ישפוט וידון כביכול לכף זכות. מי יודע מקור לכך ש 'בצדק תשפוט עמיתך' נאמר גם כביכול כלפי הקב"ה ?
  • דרוש מקור מהזוהר

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 18:11 תודה רבה
  • דרוש מקור

    2024
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 00:13 אם יש לך DBS, תעשה חיפוש כהן / נגע - כולל תוספות לפני ואחרי המילה רווח בין המילים כ10 או 15, במדור ספרי קבלה ותמצא תוצאות רבות. הנה אחת מהן: (10) ספר עץ חיים - שער לח פרק ז מ"ת ואל תתמה בזה כי הנגע איננה הטומאה עצמה רק בחי' דינין קשים קדושים אשר ממנו יניקת החצונים הטמאים ואינו נתקן אלא ע"י אהרן הכהן אבא עלאה וז"ל זוהר פ' תזריע דמ"ט א"ר יצחק והא כתיב נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן א"ה דא קוב"ה א"ל אין כו' א"ל ר"י הכי תנינן נגע צרעת נגע הוא דינא תקיפא דשרי בעלמא צרעת סגירו דנהורא עלאה סגירו דטיבו עלאה דלא נחית מעלמא כי תהיה באדם באדם סתם והובא אל הכהן דא כהן דלתתא דע"י אתתקן למפתחא ההוא סגירו ולאדלקא בוצינא וכו'. וכמובן כמו שהדגיש כאן ר"א עבוד שליט"א כמו כל ענין בקבלה, כי אין זה סותר את הפשוטו, אלא זה תוספת, או מעבר או בעומק הפשוטו, או התוכן שמסתתר בתוך הדברים הפשוטים לכאורה. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: שמואל קוט Cc: הבית לעורך התורני Sent: Sunday, April 14, 2024 10:04 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור אולי כוונתו שכאן בנקודה מסוימת על כרחך להסביר לא כפשוטו, כיון שפשט הכתוב סותר את ההלכה שנפסקה. ראה רש"י ורמב"ן. כדי להבהיר את השאלה אעתיק כמה קטעים מהספר, הוא ספה"ק זוהר חי מהרה"ק מקאמארנא, א. דיתחזון לבר, היינו בסימני טומאה. והכהן בכל מראות, 'כהה הנגע' (ויקרא יג, ו), ובכמה ענינים היו צריכין ראיה רוחניות, וגם דבריו בכאן ענין רוחני, ואינו כפי פשטות, מה לי לבר או לגאו הכל צריכין סימני טהרה, 'עמד בעיניו' (שם, ה) טהור. ב. בהכרח בענין מראות נגעים, בענין 'כהה' (ויקרא יג, ו)[1], 'ואין מראה' (שם, ד)[2], שעל פי הלכה אין לכל זה מקום, אלא שבהכרח היה לכהן או לחכם ראיה רוחניות, לומר טמא או טהור[3]. ג. ...בענין מראית הנגע, נעלם מאתנו, וצריכין לכהן המדבר ברוח הקודש, ובקי בהם ובמראות לתכלית עומק הענין. [1] לשון הפסוק שם 'וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן' וגו'. [2] לשון הפסוק שם 'ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור' וגו'. וכתב שם רש"י וז"ל, ועמוק אין מראה, לא ידעתי פירושו. [3] ובזה יתבארו דברי הזוהר וכהנא הוה ידע בהו לדכיא ולמסאבא, הוה ידע, בראיה רוחנית, אינון דהוו יסורין דרחימותא, או אינון דאשתכחו במאן דמאיס ביה מאריה ורחיק ביה. ב-יום ראשון, 14 באפריל 2024 בשעה 22:24:33 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה: לא. המלבי"ם אומר שסתם ראיה היא ראיית העין, ולפעמים היא ראיית השכל, כמו "וירא ה'", שזו ודאי ראייה שכלית, שהרי לא שייכא אצלו יתברך ראייה בעיניים גשמיות. ואם היה כתוב כאן סתם "וראה הכהן" הוו"א שדי לו לראות את האדם המנוגע וא"צ לראות בפרטות את מקום הנגע, לכן כתיב "וראה הכהן את הנגע", שיתן עיניו בנגע דווקא. וכן בהמשך דבריו כותב: שיראה את הנגע כמו שהוא בעור הבשר ויראה את הבשר שסביבו ג"כ. המלבי"ם מפרש שהכוונה "ראיה שכלית". כנראה לא בדיוק הכוונה "רוחנית", אבל משהו בכיוון. מלבי"ם ויקרא פרשת תזריע מד וראה הכהן את הנגע בעור הבשר, היה יכול לאמור סתם וראה הכהן (כמ"ש בפסוק ח י' יג כ' וכדומה) או לאמר וראהו הכהן בכינוי (כמ"ש בפסוק ה כ"ז ובכ"מ) ולמה חזר את שם הפעול לחנם. וכבר מבואר אצלינו (באילת השחר פרק טו) שבכ"מ שיחזור השם יש בו טעם. פי' חז"ל שראיה סתם כשלא יבא הפעול אחריו יהיה ראיית העין לבד. כמו וירא ה' וינאץ. ובהשחית ראה ה' וינחם. עד שיבא לפעמים על ראיית השכל. כמ"ש במו"נ (ח"א פ"ד) וכשיאמר וראהו או וראה אותו. יל"פ שיראה את האדם המנוגע. לכן אמר שיראה את הנגע דוקא ויתן עיניו בו בשעת ראיה. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: שמואל קוט Cc: הבית לעורך התורני Sent: Sunday, April 14, 2024 9:13 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור פשוט שאין מקרא יוצא מידי פשוטו והכוונה לראייה כפשוטו. כנראה האדמור ר"ל שחוץ מהפשט יש גם רמזים על ראייה רוחנית שרואה את הנגע דהיינו הפגם הרוחני שנעשה בעולמות העליונים וכדו'. וכפי שמצאתי: בכלל כאן מונח יסוד גדול. יש פשט ויש רמז. אין מקרא יוצא מידי פשוטו. לפעמים כשלומדים דרשות חסידיות מתבלבלים, כיון שהרמז כתוב כאילו הוא הפשט. אבל צריך לדעת שהפשט לא זז. אני עורך בספר של אחד האדמורי"ם לפני כ-150 שנה. הוא כותב כמה פעמים שראיית הנגעים ע"י הכהן הוא ראיה רוחנית, האם יש לכך מקור בספרים קדומים יותר? תודה רבה!
  • מקור מהזוהר שביוה"כ הקב"ה דן את עם ישראל לבדו

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2024 17:08 שלום וברכה, מחפש מקור מהזוהר להנ"ל (אולי ברעיא מהימנא). ייש"כ מראש
  • מקור מהזוהר שביוה"כ הקב"ה דן את עם ישראל לבדו

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 09:24 על הכתב סופר והמשך חכמה ידעתי. הייתי צריך את המקור מהזוהר דווקא. ייש"כ גדול!! מאת: [email protected]
  • מקור לגורל השל"ה

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 01:49 אול גורל הגר"א.
  • דרוש מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2024 14:26 "בזמן הגאולה הרי יתגלה אחדותו של הקב"ה בעולם וממילא יהיה גם אחדות בין כלל ישראל ולא יהיו דיעות חלוקות אף בעניני פסקי ההלכה" [image: Mailsuite] Sent with Mailsuite · Unsubscribe https://mailsuite.com/en/privacy/opt-out/unsubscribe/eb617f6a9fc134da37a50b28f71e03fe61c102cb/211196d926aac4c63bf6b8daf83b4b4b197eabb93372f5a15df1498459826f723e98742541d38a8678f1663af22bf70feef3efb70c111498fb3ee4069b9ec8e2 19.12.24, 14:26:04 --
  • דרוש מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/11/2024 15:39 לאותיות מתחלפות כגון אחע"ה וכדומה תודה

1

מחובר

789

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים