לנקדנים שבינינו

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 14:39

"קלסה" אינה צורת הנקבה של "קלס", אלא היה שם התואר של עיר הדמים (יחזקאל כב),
על משקל "הממלכה החטאה", והוא צורת הנקבה למשקל גנב, שבת, וכו'.
אמנם יש משקל כזה 'פַּלָּגָה', ויכולות להיות לה שתי משמעויות: אחת, שם
תואר, כמו יַבָּשָׁה, חַטָּאָה. והשניה, שם פעולת הבנין הכבד, כמו
'*כְּבַקָּרַת
*רֹעֶה עֶדְרוֹ' (יחזקאל לד יב). ובלשון חכמים "כפרה"; "בקשה".
אם "דור הַפַּלָּגָה" הוא במשמעות תואר, כלומר הדור שהוא בעל היפלגות,
היה צריך לומר "הדור הַפַּלָּג", כמו "הדור האחרון" בפרשת נצבים, אין "דור"
בלשון יחיד, ואין הוא נסמך למאורע של ההיפלגות, אלא הוא הידוע הנושא את התואר
המפוקפק פַּלָּג...
ואם "דור הַפַּלָּגָה" הוא במשמעות שם הפועל, כבר התבאר שאינו לגמרי הגיוני.

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 14:39

א. חיפשתי 'דור ההפלגה' כמובן...
ב. אני לא אמרתי 'חז"ל'...
אדרבה חידדתי במסקנתי שזה יותר עכשוי ופחות מוסמך, עיי' בהודעתי ותרווה נחת...

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 14:41

**היא *שם התואר

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 14:42

אין "דור" בלשון יחיד
שכן "דור" הוא בלשון זכר

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 14:51

וקלסה - ודיבור/ולעג

ועי' רש"י כאן
ולקלס - ולדבור כמו וקלסה:
(רש"י ירמיהו כ)
ובמקום אחר פירש
וקלסה - דבה שהכל נדברים ביד פרלרי"ץ בלע"ז:
(רש"י יחזקאל כב)

עכ"פ אמור מעתה
הממלכה החטאה - הממלכה החוטאת
דור הפלגה - דור הפילוג

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 14:52

ודור הפַלָּג המשמעות הדור המפלג.

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 14:59

א. רש"י לא סותר את משמעות התואר, "עיר הדמים" קנתה לה בצדק את התואר "קלסה"
לאחד שהכל נדברים בה.
אם "הממלכה החטאה" היא במשמעות פועל, הכוונה אם כן היא "הממלכה המחטיאה",
בפועל יוצא. כי בפועל עומד משתמשים בשורש "חטא" בבנין הקל, כמו "הנפש החוטאת"
(יחזקאל יח).
ב. מאין לך כי "הדור הפלג" הכוונה המפלג? וכי 'הדוֹד הגנב' הוא זה שגורם
לאחרים לגנוב או הגנב עצמו?...

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:08

א. רש"י אומר קלסה - דִּּּבָּה בפשטות זה פירוש מילולי.
ב. אתבונן בזה ואשיבך דבר בלנ"ד.

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:10

למעשה, הציבור מסכים להעביר את "דור המגדל" לעולם הַפְּלַגָּה?...

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:15

כוונתך רצויה (מקובלת).
מעשיך (היינו הניקוד שבחרת) לא בהכרח..

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 15:17

אגב אוסיף דבר מעניין שראיתי עתה.
במשנה כת"י קאופמן אין דור הפלגה לא בבא מציעא ולא בסנהדרין.

אציין כי בעוד שכתב היד מדוייק הנקדן לא בטוח כ"כ...

[אשר מאיר פרנקל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 22:42

בענין החיפוש בבר אילן, בגירסא שבידי (31) יש 115 תוצאות,
אמנם הרוב מאוחרים ממש (מהרי"ל בלוך, פחד יצחק, ילקוט יוסף ועוד כיוצא בהם),
אבל יש גם קצת קדומים יותר,
כמו מעשי ה' לר"א אשכנזי, צידה לדרך, שלל דוד לר"ד זינצהיים, הכתב והקבלה ועוד.

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2024 12:26

יכולות להיות גם טעויות של הבחור הזעצער.
במעשי ה' זה מוכח משתי שורות קודם, יעו"ש.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2024 15:28

הפנינו את השאלה כיצד לנקד 'דור הפלגה' להרה"ג ר' מאיר מאזוז שליט"א.
תשובתו היתה על משקל בקשה. דהיינו דור הפַּלָּגָה

שבת שלום!

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/05/2024 09:40

טעמו ונימוקו?

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/05/2024 10:11

א"י מה טעמו ונימוקו של הגר"מ מאזוז הנז'] אבל למי שלא מכיר ראוי לדעת שללא
ספק הוא הבקי בדקדוק (בין היתר) הכי גדול בדור

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/05/2024 10:14

לפני למעלה מעשור היו לי איתו חליפת מכתבים בענינים אלה, ולעתים הודה לדבריי.

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/05/2024 10:20

אם כדבריך אז גם אתה בקי גדול בדקדוק. אמנם הנימוק שכתבת לעיל לנקד במשקל דור
הפלגה, הוא קלוש לדעתי כמו שכבר כתבו לעיל

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/05/2024 10:50

כתבו לא נימקו...

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/05/2024 14:04

לצערי לא התאפשר לברר מעבר לזה. גם אני מודה שהמשקל פְּלָגָה לא נדחה ע"י שום
טיעון דקדוקי, מאידך לא ראיתי לעיל שום טיעון מהותי שמטיל דופי במשקל
פַּלָּגָה.

מה גם שאפשר שהביטוי דור הפלגה מבוסס על דקדוק לשון חכמים שאינו תואם תמיד
ללשון תורה כידוע (עי' חולין קלז).